בית מגורים בלידו די ונציה בו נולדתיכאן אנחנו גרים היום
משתמש זה - הכינוי לכותב בויקיפדיה - נרשם בתעודת הלידה של עיריית ונציה כדניאל ג'יאקומו ונטורה. הוא נולד בשנת 1936 באי "לידו של ונציה" שבונציה, איטליה. אם הוא חש געגועים לעיר הוא מקיש על הקישור הבא .תצפית בזמן אמת על העורק הראשי של העיר באמצעות webcam ומיד מעדיף את ארץ ישראל על עיר הולדתו. עזב את העיר בגיל שנתיים ולכן לא זכה להכיר את הגטו היהודי בוונציה. השלים את הכרתו את הגטו במנין ביקורים שערך בו.
אביו , לויג'י יצחק מרדכי ונטורה, יליד פיזה או פיסא כמקובל על יהדות פיזה, נולד בשנת 1900. שמר על המסורת היהודית כמקובל ביהדות איטליה, היה דוקטור לכימיה ולרוקחות. היה ציוני אך לא הצליח להגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל בגלל חוקי ההגירה הנוקשים של ממשלת המנדט . בשנת 1944 (יום זכרון - ג' סיון) הוא נהרג בפיאטרסנטה (איטליה) בעת תקיפה אווירית על בעלות הברית על צירי התנועה שהיו הבסיס לכיבוש הגרמני. לאותה עיר, פיאטרסנטה, הגיע סבא סבא רבה שלו , בראשית המאה ה-19, מתוניס.
אימו, חנה לבית טרצ'ינה הי"ד , ילידת רומא, נולדה אף היא בשנת 1900 ונימנתה על יהדות רומא העתיקה, מורה במקצועה, עקרת בית למופת ואם לארבעה ילדים .בסוף שנת 1943, היא נעצרה על ידי המשטרה האיטלקית. זו פעלה על פי תקנה של הממשלה הרפובליקנית הפשיסטית ששלטה במרכז איטליה וצפונה . אימו גלתה למחנה ריכוז איטלקי במחנה הריכוז פוסולי ליד בעיר קארפי מודנה. ובפברואר המחנה הועבר לשליטת יחידת ס.ס. ששלחה את תושביו למחנה ההשמדה |באושוויץ. היא נרצחה שם ביום הגעתה בתאי הגזים. היא החזירה נשמתה לבורא עולם בב' אדר תש"ד.
חוקי הגזע באיטליה , משנת 1938 , הביאו להוספת התואר " יהודי" לתעודת הלידה וכך נמנע ממנו ביקור בבית הספר הממלכתי. אביו גורש מעבודתו והחל בנדודיו. אחרי כיבוש איטליה בידי הצבא הגרמני הגיע למקום מיסתור בעיר אבותיו פיסא - בבית חולים מול מטה הגסטפו . שיחק בצילו של המגדל הנטוי בפיזה - המקום היחידי שהיה בטוח מההפצות. בקיץ 1943 נכבשה איטליה על ידי בעלות הברית. עד אז הושמדו כשליש מיהדות איטליה - 10,000 איש.
בקיץ 1944 שוחחרה פיסא. פלוגת מובילי המים 148, שהורכבה מחיילים יהודים מארץ ישראל, הגיעה מפירנצה לפיסא, עקב זיהום במי השתיה בעיר לאחר שנהר הארנו העובר במרכז העיר עלה על גדותיו. הצוות של הפלוגה בראשות הסמל אריה אבישר, איתר אותנו כפליטים יהודיים והציעה לנו לעבור לפירנצה שם גרו הדודים שלנו, משפחת רבא. בפירנצה החיילים אירגנו בשיתוף עם יהודי המקום בית ספר יהודי לילדים ובית חלוץ לצעירים שהתכוונו לעלות לארץ . עלה לארץ ישראל ביום 25 מרץ 1945 באונית מלחמה בריטית. את חינוכו קיבל במסגרת עלית הנוער : במשק ילדים מוצא ובכפר בתיה.
דני הוא בעל תואר ב.א. בכלכלה, סטטיסטיקה ותעודה במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית שבירושלים. התמחה בניתוח ניירות ערך. כן למד , בתור תחביב, לתואר ב.א. במדעי הטבע מהאוניברסיטה הפתוחה : במקצועות :ביולוגיה וגאולוגיה , שאיפשרו לו לפתח את תחביבו ידיעת ארץ ישראל.
עבד לפרנסתו בבנק לאומי בתחומים הבאים: מחקר כלכלי וסטטיסטי, יעול, מנהל סניף, מנהל מרכז ההדרכה, חוקר תולדות הבנקאות והבורסה, והלשכה לפניות הציבור. אחרי העבודה הירצה בנושא : כלכלה, השקעות ובנקאות. כתב מאמרים ופרסומים אחדים בתחומים אלה.
דני ונטורה גר היום בהתנחלות בקדומים: לומד יהדות בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ע"ש הרב בנימין הרלינג הי"ד ליד ישיבת קדומים ובזמני הפוי עוסק בנושאים שהוא מוצא בהם עניין, בין השאר בטיפוח הויקיפדיה הפרטית שלי..
"The holy family" wrote Anna Ventura on the back of the photograph in which she appears with her four children, Miriam, Saul, Daniel and Emmanuele. She sent the photograph to her husband Luigi who was in Paris at the time.
Four years later, from the Fossoli di Carpi concentration camp where Italian Jews were detained before their deportation to Auschwitz, Anna wrote to her husband and children who remained in Milan:
המסרק, שורת העצים למעלה מימין כפי שהוא נראה בשנים 1934-1939 משער הגיאנוף שנעלםהמשטח העליון של אבן המזבח של מנוח אבי שמשון - נחצבו בה כ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלותהרחוב הראשון בתל אביב, רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"חוף הים של יפו - 1837 - ראו את שרידי סלעי הכורכר שנוצרו משחיקת גלי הים את הצוק עליו בנויה העיר - בעת הרחבת הנמל הוסרו טבלאות הגידודמעלה עקרבים - "סלע הצפרדע"
חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996אולם יצחק במהלך חוה"מ סוכות – בזמן כניסת יהודיםכתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזיםמבט על המזבח ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב"
קבלת הפנים לילדי טהרן בתחנת הרכבת בחדרהדגם מדיקט של משק ילדים מוצא בשנת 1947 - חלק מתערוכה שנערכה לקראת סגירת המוסד, תחת המוטו "ושבו (דגם אונייה) בנים (דגם המוסד) לגבולם (דגם קיבוץ)בית ספר שדה עין גדי - ראשון בתי ספר השדה בשנת 1974
כאשר עליתי ארצה בגיל שבע, דודי המשכיל, פרננדו טראצ'ינה (יוזם הרעיון לייצוב המגדל הנטוי בפיזה), צייד את בן אחותו, אימי הי"ד, דָּנִיֵּאֶלֶה (כך קראו לי אז), המהגר מאירופה התרבותית ליבשת אסיה הרחוקה, בספר מכורך מלא ציורים וצילומים: אנציקלופדיה לנוער. המטרה: להישאר בן תרבות גם בארץ החדשה. הספר לא נשמר זמן רב, אבל אהבתי לקרוא בו. זכורה לי ממנו רק תמונה אחת, של בקעת גינוסר – "גן העדן" של ארץ ישראל.
בגיל עשר הגעתי לכפר בתיה. הספרייה הייתה המקום החביב עליי. כאשר הוקם חדר עיון לבוגרים, מוניתי לאחראי. והנה הגיע הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית. נדמה לי שקראתי אותו מתחילתו עד סופו. זה לא היה תקדים לקריאת שאר הכרכים, אבל רכשתי חיבה ליצירה המכונה אנציקלופדיה.
חלפו שנים, נישאתי, למדתי, עבדתי, אבל לאנציקלופדיה לא שבתי. כאשר הציעו לי לקנות ספרים מסוג זה דחיתי את ההצעה: פשוט אינני קונה ספרים שאין סיכוי כי אקרא בהם. והנה ביום אחד, 25 בדצמבר 2006, בהיותי בגימלאות, גיליתי שוב את האנציקלופדיה והפעם את ה"ויקיפדיה העברית". הייתה זו אהבה ממבט ראשון. החלטתי לעדכן את הערך על יהדות לוב ומעשה שהיה כך היה:
איך מגיעים לכך ? אספר את סיפורי.
במאי 1984 השתתפתי בסמינריון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא עדה בישראל: היבטים היסטוריים וגנטיים, בהדרכת פרופסור אבינעם אדם ופרופסור ירון צור. במסגרת הקורס כתבתי עבודה סמינריונית על הממצאים הגנטיים מול המידע ההיסטורי ביהדות לוב.
עברו כעשרים שנה, פרשתי לגמלאות ואת שעות לפני-הצהריים אני מבלה ב"כולל" למבוגרים על שם רבי בנימין הרלינג ה"ד. באחד השיעורים הועלה הנושא: האם ניתן ללמוד מפרופיל גנטי של עדה על תולדותיה. נזכרתי בעבודה. חיפשתי עדכונים באמצעות מנוע החיפוש "גוגל" וכמעט לא מצאתי. אבל בראש תוצאות החיפוש הופיע הערך על יהדות לוב בוויקיפדיה. על הנושא שלי, תולדות העדה, היו רק משפטים בודדים ועל גנטיקה, אף מילה. עדכנתי את הערך, אשר בינתיים השתפר, הדפסתי אותו והבאתי אותו לחברי ללימודים.
הבנתי כי מידע שצברתי בלימודים יכול להיות גם נחלת אחרים. מכאן עברתי לעבודות סמינריוניות אחרות שכתבתי כמו מחצבות הגפרית בבארי
לא היה קל לעבוד ביחד עם הצוות המסור המפעיל את הוויקיפדיה. בעיקר חשתי בהבדלי רקע ותרבות. תודה לכל המשתמשים הנכבדים אשר הקדישו לי מזמנם להדרכה והכוונה בייחוד לדוד שי, לחגי אדלר, ולמלמד כץ. ב-1035 ימי פעילותי ביצעתי 22,313 עריכות במרחב הערכים הראשי.
Major Project Aims at Reconstructing Florentine Ghetto
מיקום הגטו היהודי של העיר ליד -Telemaco Signorini, Mercato Vecchio a Firenze 1882-83
המטרה העיקרית של פרויקט "שיחזור גטו פירנצה" כולל הבנה מחודשת של המבנה הגאו-כלכלי והפיזיונומיה החברתית. הפרויקט עומד להסתיים בחודש מרץ. הוא מתבצע על-ידי פרויקט הארכיבים של בית מדיצ'י (Medici Archive Project) ומבצע אותו Gabriele Mancuso, מנהל the Eugene Grant Research Program on Jewish History and Culture in Early Modern Europe,
הגטו של פירנצה הוקם בשנת 1570 על ידי קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, בסמוך לאזור של Mercato Vecchio (שוק ישן). "מיקומו, ממש במרכז העיר, היה כרוך במספר בעיות משפטיות ולוגיסטיות. בו רוכזו, בצפיפות רבה, כל יהודי טוסקנה
מגדיר מהיר ומשופר המאפשר שליפה לפי כמה ערכים של אותה תכונה (למשל: גם שיח וגם בן-שיח)
עמוד צמח משופר המכיל צילומים גדולים, מפות תפוצה ותצוגה גרפית של מועדי הפריחה.
בחלק מהצמחים (חפשו למשל תלתנים) תמצאו בעמוד הצמח תמונות דיאגנוסטיות המאפשרות לזהות באופן ייחודי את המין המוצג
תמיכה בסמארטפונים - אפשר להשתמש במגדיר גם בשטח
המגדיר הוא חלק ראשון מתוך כמה; האתר החדש יכיל עוד מספר איזורים שעדיין אינם מוכנים, כולל איזור הפורומים, גירסה אנגלית של האתר, קורס בוטניקה בוידאו ועוד. כמובן שנעדכן אתכם בהמשך, כשיתפרסמו החלקים הנוספים.
נשמח לשמוע מה דעתכם על האתר החדש, השיבו למכתב זה או כתבו לנו כאן.
מדובר בערך מקיף על אדם רב פעלים שנטל חלק במספר רב של ארועים ארועים היסטורים. במהותו אינו שונה מסמואל דרבן המומלץ. דני ראוי להערכה רבה על ההשקעה בערך הזה. קרני • שיחה • משנה 01:54, 8 ביולי 2007 (IDT)
שונה לחלוטין במהותו מסמואל דרבן (שקיבל כמה וכמה עיטורים, קרי הכרה קצת יותר רחבה בפועלו). וכן, דני בהחלט ראוי להערכה אבל חשיבות הערך לא הובהרה. חבל שאתה עושה צחוק מהנושא של הבהרת חשיבות: החשיבות צריכה לנבוע מהערך ולא מדף השיחה שלו. הייתי מאוד שמח אם זה היה קורה וניתן היה להשאיר בויקיפדיה ערך יפה שכזה, אבל תאמין לי - אני יכול לכתוב בלי שום בעיה ערך כזה בדיוק על כל אחד ואחד מבני משפחתי והשכנים שלי, כולל על עצמי (הידעת? כמעט הייתי יושב ראש התאחדות הסטודנטים, וכמעט זה מספיק, לפי הערך הנ"ל, כי לא צריך להיות באמת מישהו). עמית 10:04, 8 ביולי 2007 (IDT)
עמית יקירי. אני לא יכולתי לכתוב בלי שום בעיה ערך כזה בדיוק על כל אחד ואחד מבני משפחתי והשכנים שלי, כולל על עצמי. Daniel Ventura 11:49, 8 ביולי 2007 (IDT)
עמית לא ברור לי מדוע אתה נוקט בטון שכזה. כל חטאי הוא שהבעתי כאן את דעתי על הערך והדגמתי שאינו יוצא דופן. אין בלבי ספק שחשיבותו של האדם עולה בהרבה על זו של כוכבני ערוץ הילדים למיניהם ולא ברור לי מדוע קיומו של הערך כה מפריע לך. אני בספק אם ניתן לכתוב ערך שכזה על כל שכניך ואם כן אז אתה גר בשכונה נהדרת. איני מכיר אותך, אבל לצערי אני מכיר מקרוב את הפוליטיקה של ההתאחדות וארגוני הסטודנטים כבר שנים רבות ואיני סבור שעסקניה קרבים ולו לקרסולו של דוד בן דוד, אבל אם יכתב עליך ערך אשמח לבחון אותו בפתיחות הראויה לכך. קרני • שיחה • משנה 19:45, 8 ביולי 2007 (IDT)
ערכים חסרים בויקיפדיה העברית
טיוטה של הערכים מצויה בקישור. כאשר יורשה לי לחבר ערכים חדשים, אערוך את הטיוטות כך שיתאימו לדרישות הויקיפדיה העברית
ספר חדש מתאר את ההתגייסות הכללית - הפוליטית, התקשורתית והמשפטית - לסכל כל אפשרות לעצירת פינוי הישראלים מרצועת עזה
תיאור ההתגייסות נגד המחאה הכתומה הוא תמרור אדום המצביע על יכולתה של חברה דמוקרטית להשתמש בכל כוחותיה, הממסדיים והחוץ־ממסדיים, כדי להעביר תוכנית פעולה בעלת ממדים ברוטליים, שמטרתה ויעילותה שנויות במחלוקת. כתיבתה של רוט ממחישה היטב עד כמה קל לשנע את דעת הקהל בדמוקרטיה המודרנית ועד כמה אכזרית יכולה להיות היציאה נגד מיעוט לא־קונסנזואלי שמממש את זכותו למחאה.
(מתוך דף משתמש עתיק)
אציג אחדים מהרעיונות שהתגבשו אצלי בשנים האחרונות:
עידוד משתמשים חדשים - נדמה לי זאת אחת מנקודות התורפה של הויקיפדיה. בתחומים רבים חסרים כותבים ובמקרים אחרים הכתיבה מרוכזת בידי בודדים. השיטה לפיה פונים למשתמש חדש במכתב סתמי ומציעים לו לראות "ערך מומלץ" - בהחלט אינה מספקת. יש ללוות אותו בסבלנות בתקופה הראשונה.
טובים השנים (או יותר) מן האחד - זה עקרון בעל חשיבות עצומה. סברתי שזה אחד היסודות של הויקיפדיה. לצערי הסתבר לי כי עזרה בערך שכתב הזולת היא בגדר טובה מיוחדת וחבל.
לקורא היום אין סבלנות רבה - הוא מבקש ללמוד הכל בקצרה ולעניין. אך ללא מציאת עניין בכתוב, הוא גם לא ישלים לקרוא ערך "קצר ולעניין". ולכן חשוב לתת הסבר קל ליד מונח לא ידוע (אחרת יגש לקישור חיצוני או יפרוש - בכל מקרה יאבד עניין). כאשר מוצגת מסקנה יש מקום להציג מקרה. בקיצור, לאפשר לו לעבור את הערך בעניין תוך השגת המטרה: הכרת נשוא הערך. לצערי תוספות כאלה כונו בשם :"טפל" ונמחקו.
הפניית הקורא לקישורים - אם הקורא נדרש לעבור לקישור או לפתוח ספר כדי להבין את תוכן הערך, אולי השכלתו תורחב אך את הנושא הוא לא ילמד. ואתן דוגמא, מערכים שכתבתי נמחקו פסוקים מהמקורות ןזכיתי להערה:"שילך לפתוח ספר תנ"ך". אין כבר יפתח ספר תנ"ך הוא יימצא עניים בנושאים אחרים ולא יישוב לויקיפדיה.
ניצול תבניות - במקרים אחדים שמים תבנית על הערך כאשר חלק מתוכנו אינו מוצא חן. תבנית "שיכתוב" יש לשים מתי שהערך זקוק לשכתוב ותבנית "השלמה" - מתי שהוא זקוק להשלמה. מכל מקום, די בתבנית אחת בכל פעם. המוזר ביותר הוא הצבת "תבנית חשיבות" כאשר הערך עדיין בעבודה. הדבר מראה על "משפט קדום" שיש למשתמש על הנושא, אם הוא מעלה ספקות לגביו בטרם הוא הושלם.
שמירה על התקנות - התקנות בדרך כלל נועדו לשמור על מסגרת פעולה סביר, אך גם להגן על המשתמש. לצערי, נתקלתי בפעולות שנעשו על-ידי מפעילים שלא היו בהתאם לתקנות - כולל החסימה הנוכחית.
זכויות יוצרים - מקובלת עלי המדיניות הקיימת. ילד עם זאת, כדאי להמשיך בנסיונות ההפשרה. כמה ששוחתי על הנושא בשנים האחרונות בהנתי כי בנושא "שימוש הוגן" יש ליברליות רבה יותר.
שימוש הוגן - לדעתי הוא ציטוט המקור, במגבלה של מספר המילים, תוך ציונו. בויקיפדיה נקבע נוהג לצטט מקור, לשנות אותו ואז להמנע מאיזכורו. לכאורה, הטקסט הומצא על-ידי הכותב - דבר שאין לו כמובן של שחר.
דיונים רבים מדי - יש חברים בקהילה הרואים בה במה לדיונים. משקלם הוא מעבר לכל פרופורציה. בדיון על חסימתי גיליתי אספקט נוסף: משיכת הדיון, בשני פורומיםת על פני יותר משבוע, על-ידי יוזם הדיון, אשר הכריז כי לא יפסיק את הדיון עד לגירושי מהויקיפדיה. ואכן המטרה הושגה !
מחיקות ללא נימוקים - משתמשים נוהגים למחוק את דברי זולתם ללא נימוק. לעיתים גם ערכים שלמים אפילו אם כבר שנה ויותר בויקיפדיה - ללא כל ביסוס בתקנות. כפי שהתבטא אחד המפעילים: אני יושב מפצח גרעינים - יורק את הקליפות וגם .... גישה מכובדת ביותר לעבודת הזולת.
הערות שוליים
^ מקור:
ra Liscia Benporad and Annamarcella Tedeschi Falco, Tuscany Jewish Itineraries , Marsilio Regione Toscana, 1995 page 46.
_Panorama.jpg)
_VIII.jpg)
,_Israel_03.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
