חאן א-לובאן (או חָ'ן אֶ-לֻבָּן, לפי מפת ישראל) הוא מבנה חאן בדרך ההר העתיקה ('דרך האבות') מירושלים לשכם (כביש 60), בסמוך ליישוב הערבי לובאן א-שרקיה וצפונית להתנחלות מעלה לבונה. החאן נמצא בתחתית מעלה תלול ומפותל בכביש הישן המכונה 'מעלה לבונה' (כיום הכביש הראשי עוקף מעלה זה, והמעלה משמש רק ככביש גישה ליישוב מעלה לבונה).
החאן שימש כנקודת מנוחה להולכים בדרך, בעיקר בתקופה הממלוכית והעות'מאנית, בה היה החאן תחנה בדרך השיירות ירושלים - דמשק, במרחק של כ־45 ק"מ מצפון לירושלים (מרחק הליכה יומי ממוצע)[1]. החאן, היה התחנה האחרונה לפני יום המסע האחרון לירושלים, ובו נהגו ללון בטרם העלייה הקשה ב'מעלה לבונה', ולפני אזור ואדי חרמיה - אזור בו שוטטו שודדי דרכים.
בחאן מעיין נובע, בריכת מים, אורווה גדולה, חצר ומבנה בכניסה.
היסטוריה
פיתולי מעלה לבונה, החאן מימין למטה, 1912
ישנם המזהים את אזור החאן עם בית מיכה, המוזכר בספר שופטים כאתר אכסניה על הדרך הראשית מירושלים צפונה, לפי דברי הגמרא במסכת סנהדרין המזהה אותו כ-3 ק"מ משילה, מרחק המתאים לאזור לובאן בו ממוקם החאן.
תניא: רבי נתן אומר: מגרב לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. ביקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים.
על האתר המקראי "גרב", המוזכר כמקומו של מיכה, מובאת השערה על ידי החוקר שמואל קליין[2] שהכוונה לגבעה באזור הנקראת ג'בל ע'רבה (קרי: רורבה), בה נמצאו שרידי יישוב מתקופת בית ראשון ושני. שם הקרוב לשם המקראי גרב.
טל קלאר, לבונה. אתר דעת, מתוך הספר: 'לפני אפרים בנימין ומנשה..." - קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים תשמ"ה. (הקישור אינו פעיל, 23 בדצמבר 2020)
