תכנון השביל בוצע על ידי דוד כץ וסימונו בשטח ומפויו בוצעו על ידי הנהלת עמותת גולני. הפרויקט בוצע בסיוע של גופים מקצועיים ביניהם, המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) – אגף קרטוגרפיה, אגף תכנון קרן קיימת לישראל ולווה על ידי יועצים משפטיים של העמותה ויועצים נוספים.[1] על השביל סובבת מחלוקת בין העמותה לוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע המתנגדת לו ממכלול סיבות.
ההשראה ליצירת השביל נולדה מהצלחת מרוץ גולני שאותו יזם דוד (דוביד) כץ באוקטובר 1979 בעת שהיה מח"ט גולני. השביל נוצר ובוצע במסגרת עמותת "ידידי גולני". תיאור מקטעיו נכתבו על ידי פזי שחם, מארגן ומוביל טיולים ולוחם גולני בעבר. סימונו בוצע על ידי עמותת הנמר (יוצאי סיירת גולני), חטיבת גולני ומתנדבים רבים. השביל מתוחזק על ידי נאמני השביל. השביל נוצר במרץ 2016 כנדבך בהנחלת מורשת חטיבת גולני ונחנך בטקס באילת ב-22 בפברואר 2018, יום ההולדת ה-70 לחטיבת גולני. את השביל חנכו: שר התיירות יריב לוין, הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט, ראש עיריית אילת מאיר יצחק-הלוי, מח"ט גולני אל"ם שלומי בינדר ויזם השביל תא"ל מיל דוד (דוביד) כץ.
תיאור השביל
סימון שביל גולני
אורך השביל הוא כ-1,200 ק"מ מהחרמון ועד אילת. הוא מהווה שביל טיולים ארצי ורצוף, תוך חיבור אתרי קרבות בהם לחמה החטיבה, אתרי מורשתה ואתרים מרכזיים במורשת ישראל.
השביל מיועד להולכי רגל והוא מתבסס ברובו על שבילים קיימים ומסומנים. על מנת להקל על תכנון הפעילות, חולק השביל למקטעים באורך ממוצע שנע בין 10–15 ק"מ. באתר השביל קיים תיאור מפורט של מקטעים אלו.
סימון שביל גולני
מאחר שחטיבת גולני לחמה ופעלה הן בתוך גבולות הארץ ומחוצה לה, עובר השביל גם קרוב לגבול עם לבנון וגם סמוך לרצועת עזה, לציון הפעילויות בגזרות אלה. מרבית התוואי הוא בחלק המזרחי של הארץ.[דרושה הבהרה]
בחוק של מדינת ישראל לא ניתנת סמכות לאף גוף על סימון שבילים בארץ, ושבילים עוברים בשטחים בבעלותרשויות מקומיות ואנשים פרטיים. לכן, כל שנדרש על מנת לבצע סימון בטבע הוא השגת אישור של בעלי השטח. פרט ל"שביל גולני", כמעט כל השבילים בישראל סומנו על ידי ועדת השבילים של החברה להגנת הטבע.[א] עם התפתחות מסעות הטיולים בישראל, בתחילת העשור השני של המאה ה-21, החל סימונם של יותר ויותר שבילים בשלל אזורים. "עמותת גולני" ביקשה להקים שביל עצמאי שיחצה את הארץ מן החרמון אל אילת, בדומה לשביל ישראל, ויעבור באתרי מורשת והנצחה של חטיבת גולני, והיא עשתה זאת באופן עצמאי. מאז חנוכת השביל ב-2018, נציגי הוועדה לשבילי ישראל החלו לעלות את ביקורתם כלפי השביל באמצעי התקשורת השונים.
לטענת הוועדה, השביל משרת את האג'נדה והאידאולוגיה של העמותה ולא פונה לכלל הציבור במדינה. הוועדה סימנה בחלוף השנים שלל שבילים מקומיים, כמו שביל עמק המעיינות ושביל יזרעאל, אך דחתה את הצעותיהם של גופים רבים לסמן שבילים פרסונליים או פוליטיים לכאורה. עוד נטען כי סימון השביל בשטח מהווה מפגע סביבתי - שימוש בצבעים בוהקים והצבת שלטים מזיקה. כמו כן, נטען כי השביל ממילא חופף בחלקו לשביל ישראל וחוצה בצורה דומה את הארץ ולכן אין בו תועלת.[4][5][6][7]
העמותה שוללת את עמדת המבקרים. לטענתה, אין שום פסול בשביל, שביל גולני משרת את כל עם ישראל, הוא קיבל את אישור בעלי השטח הרלוונטיים וחלק ניכר ממנו ממילא עובר בתוואי של שבילים קיימים. כמו כן, הוא סומן בשטח בהיוועצות עם גורמי מקצוע, ביניהם המרכז למיפוי ישראל, ומיועד לכל מי שמעוניין להיחשף אל ההיסטוריה, המורשת וההנצחה של חטיבת גולני. עוד נטען כי דווקא שביל ישראל חוטא באג'נדה פוליטית, היות שהוא "מדלג" במכוון על רמת הגולן, בקעת הירדן, ירושלים ויהודה ושומרון.[8]
.jpg)
,_Israel_03.jpg)