PROFILPELAJAR.COM

אליעזר שמשון רוזנטל
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1915; הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	1980 (בגיל 65 בערך)
ענף מדעי	מדעי היהדות
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מנחה לדוקטורט	חנוך אלבק

אליעזר שמשון רוזנטל (כונה גם הרא"ש רוזנטל) (כ"א באלול תרע"ה, 31 באוגוסט 1915 - ט"ז בטבת תש"ם, 5 בינואר 1980), יליד העיירה שטרסבורג אוקרמרק (אנ') שבצפון מזרח גרמניה, רבה הראשון של קבוצת רודגס, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה, ויו"ר ועד של הקיבוץ הדתי.^[1]^[2]

נמנה עם מייסדי מסגרת הוועדה לעליית הנוער הדתי. ניהל את הסמינריון למדריכים דתיים של עליית הנוער בשכונת בית וגן בירושלים.

דרכו ומאמריו

אליעזר שמשון רוזנטל נמנה עם הזרם הנאו-אורתודוקסי מייסודם של רש"ר הירש ור' עזריאל הילדסהיימר, ופעל במסגרת "התנועה ליהדות של תורה", שהקים א"א אורבך.

במאמריו עמד על המתח הקיים בהלכה, כמו בשיטות משפט אחרות, בין מגמת ה'מסורת' השמרנית ובין מגמת ה'חידוש' היצירתית.

על דרך הרוב

שמשון אטינגר מתייחס במאמרו "דין ויושר" למאמר של "על דרך הרוב" של הרב, הפרופ' רוזנטל. רוזנטל עומד על המשותף והשונה בין אריסטו לבין הרמב"ם. הנושא הוא בעיית היושר אשר נדונה במסגרת סוגיה בתחום היחסים שבין המשפט לבין המוסר. יש לה השלכות הלכתיות ומוסריות – היא מבטאת את אחת השאלות המרכזיות בהתנהלות המשפטית אל מול המוסר: בעיית היושר שהיא בעיה של המוסר עם הדין הכללי מול היחיד היוצא מן הכלל. הכלל משפטי, מעצם טיבו, אחד ממאפייניו הוא כלליותו. הכלל המשפטי חל על כולם – הוא חל על כל תחום, וחל על הכלל – על הציבור, הרוב, על הסטנדרט ועל המכנה המשותף. טיבו, הכלל המשפטי לא לוקח בחשבון את החריג שלא ברוב.

מהדורה מדעית של הירושלמי למסכת נזיקין

לקראת סוף ימיו שקד רוזנטל על ההדרת כתב יד אסקוריאל של הירושלמי והבאתו לדפוס במהדורה מדעית. לשם כך הוא נסע בקיץ תשל״ח לספריית האסקוריאל בספרד וראה את כתב היד המקורי. רוזנטל לא הספיק לסיים את עבודתו לפני שמת, ופרופסור שאול ליברמן המשיך לההדיר את כתב היד. גם ליברמן נפטר במהלך כתיבת הספר, והוא יצא לאור לבסוף בשנת תשמ"ד.^[3]^[4]

על שינויי עריכה של המשנה שנעשו בתלמוד הבבלי

א"ש רוזנטל, בבואו לדון בנוסח המשנה שעמדה לפני האמוראים, כתב:

'אחת השאלות החשובות הקשורות במכלול הבעיות של עריכת הבבלי, היינו האינטרפולציה, כשעורכים אחרונים מעבדים ומשפצים את מאמרי הראשונים על מנת לפרשם לפי דרכם ודעתם שלהם – ואפילו על ידי הקדמת משא ומתן סתמי, שעליו עונה כיום מאמרו של אחד ראשון'

— הסוגיות הסתמיות וחשיבותן לחקר מקורות התלמוד הבבלי, א"ש רוזנטל.^[5]

כלומר, המשניות שהיו בפני האמוראים השתנו ממקום למקום או מעת לעת בעקבות "תיקוני עריכה" וניסיונות ליישר את המשנה על פי הנאמר בתלמוד. הראשונים - אותם פרשני התלמוד מימי הביניים כלל לא הכירו את השינויים והמשיכו בדיון כאילו הניסוח החדש הוא זה שעמד במקור לפני האמוראים, בלי לשים לב לשינויים.

קובץ מחקרים לזכרו

הוצאת ספרים מאגנס - האוניברסיטה העברית פרסמה לזכרו קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, כרך שני, בעריכת משה בר אשר ובנו דוד רוזנטל, בשנת תשנ"ג.

תולדותיו ומשפחתו

אליעזר שמשון רוזנטל נולד לאברהם (אדולף) רוזנטל ופאני פייגי (לבית מאייר) בעיר שטרסבורג אוקרמרק שבגרמניה (אין להחליפה עם העיר הצרפתית שטרסבורג שעל הגבול הגרמני).^[6]^[7]

בעקבות החקיקה האנטי-יהודית של השלטון הנאצי^[8], רוזנטל נאלץ לעזוב את לימודיו בתיכון, ובשנת 1934 עלה ארצה והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב. ארבע שנים מאוחר יותר החל בשנת ה'תרצ"ח (1937-38), ובמשך שנתיים, כיהן כרב של קבוצת רודגס, קיבוץ שישב בפתח תקווה,לפני שעבר לאזור רחובות ואשדוד ויסד את קבוצת יבנה. מעט אחר כך מונה ליושב ראש ה"וועדה הדתית" של הקיבוץ הדתי בהשתתפות גדליהו אונא, משה אונא, ויוסף לוטבק, ועדה שתפקידה היה לטפל בשאלות העולות, לעסוק בבירורי הלכה, ולהשתדל להביא לפתרון אחיד לכל הקיבוצים.^[6]^[2]

בשנת ה'ת"ש 1940 עלה לירושלים, ומשנת ה'תש"ב 1942 היה מורה בבית הספר מעלה^[9], ושנה אחר כך, ה'תש"ג, החל לעבוד כמפקח חינוכי על המוסדות הדתיים של עליית הנוער.

שוב שנה אחר כך, (ה'תש"ד) ייסד את הסמינר למדריכים דתיים של עליית הנוער, וניהל אותה עד ה'תשט"ו 1955, אז עבר ללמד ומקביל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולהרצות על תלמוד באוניברסיטת בר-אילן.^[6]^[10]

החל משנת ה'תשי"ט 1959 החל לעבוד כעורך וחוקר תלמוד במכון שוקן לחקר היהדות, להרצות שם מטעם בית המדרש לרבנים באמריקה של תנועת היהדות המסורתית. בשנת ה'תש"כ (1960) סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך כדוקטור בלימודים קלסיים ובמשפט העברי. ובשנת 1964 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית, ולעמוד בראש מכון שוקן.^[1]

צאצאיו ומשפחתם

בנו, דוד רוזנטל, הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום עיסוקו הוא חקר התלמוד הבבלי, נוסחו ועריכתו, והוא עוסק בהכנת מהדורה ביקורתית של סדר נזיקין. בן אחר, אברהם רוזנטל, גם הוא חוקר תלמוד. נכדו, ד"ר יואב רוזנטל, שימש כראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.^[11]

כלתו, ימימה רוזנטל בתו של חוקר הפולקלור היהודי לאו לוי, היא ראש תחום תיעוד וחשיפה בגנזך המדינה שבמשרד ראש הממשלה.

לקריאה נוספת

מכתביו

פרקים - ספר השנה של מכון שוקן - כרך א', בעריכת: אליעזר שמשון רוזנטל, בנושאי: יהדות ומחשבת ישראל.
ללשונותיה של מסכת תמורה, תרביץ, כרך נח, חוברת ג-ד, תשמ"ט, באתר JSTOR

קישורים חיצוניים

שמשון אטינגר, דין ויושר(הקישור אינו פעיל), המשפט
הרב בני לאו, "בבואה של אמת" — רבנות ואקדמיה בכתבי הרא"ש רוזנטל על הצלת גוי בשבת, אקדמות
על ספר הזיכרון לזכרו של פרופ' א"ש רוזנטל, על מפעלי חייו ומעט פרטים עליו, עמוד 3 של "אקדם" טבת תשנ"ד - כתב העת של האקדמיה ללשון העברית (באתר האקדמיה)
עם הסתלקותו של הרב שמשון דברים לזכרו, הכוללים תיאורו כרב בקבוצת רודגס ותהליך קבלתו לשם, מאת יצחק אשר מנהל ספריית בית עקד בקבוצת יבנה, . (אתר מורשת קבוצת יבנה)
פרופסור אליעזר שמשון רוזנטל ז"ל דברי הספד ודברים שנאמרו באזכרה מטעם המכון למדעי היהדות ביום השלושים לפטירתו. (הקישור לחוברת בכרטסת הספרייה הלאומית)
אליעזר שמשון רוזנטל (1915-1980), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² על אליעזר שמשון רוזנטל (אתר האקדמיה ללשון העברית)
^ ¹ ² מקור:ארכיון קיבוץ הדתי
^ א"ש רוזנטל; שאול ליברמן, ירושלמי נזיקין, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ד
^ כמתואר בהקדמתם של אברהם ודוד רוזנטל לירושלמי נזיקין, שם, ה-ו.
^ https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1378044139.pdf על שלב נוסף בתולדות נוסח המשנה] של דוד רוזנטל בציטוט מתוך המאמר של אביו, "הסוגיות הסתמיות וחשיבותן לחקר מקורות התלמוד הבבלי" שהופיע בעמוד 14 בתקצירי ההרצאות של הקונגרס היהודי העולמי הרביעי, ירושלים תשכ"ה.
^ ¹ ² ³ על אליעזר שמשון רוזנטל (אתר האקדמיה ללשון העברית)
^ פרופ' אליעזר שמשון (קורט) רוזנטל (אתר ג'ני)
^ החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי החוק האנטי יהודי הראשון בגרמניה הנאצית, נחקק בי"א בניסן ה'תרצ"ג 7 באפריל 1933. ראו קו הזמן לחקיקה אנטי יהודית (אתר מוזיאון השואה בוושינגטון)
^ על בית הספר מעלה ראו במאמר נוסטלגי זה (הארץ) וגם תיעוד תכתובות עם הגדנע של בית הספר
^ [1=https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170680024756/File/0b07170680e57ecb התכתבות רוזנטל עם הרב הראשי לישראל אז], יצחק אייזיק הרצוג עמוד 54 בקובץ הסרוק (אתר הארכיון הציוני)
^ סגל החוג לתלמוד שנת הלימודים תש"פ (באתר ארכיב המרשתת)