תצורת שורק (Kus - במפות הגאולוגיות) היא תצורה גאולוגית בחבורת יהודה. היא נחשבת לשכבה שממנה נובעים מעיינות עם שפיעה נמוכה כמו : עין חמד ועין סטף. התצורה בנויה לסירוגין משכבות של אבני דולומיט ושכבות חוואר, צהבהב האטום למים, מהן נובעות מי המעיינות. בתקרה של התצורה מצויות אבני צור, בחלקן חלולות, המכונות כדורי אליהו. העובי המשוער של השכבה הוא 180 מטר.

התצורה נמצאת מעל תצורת גבעת יערים ומתחת לתצורת כסלון. (ליד בית זית, נמצאו מוטבעים בסלע רצף של עקבות דינוזאורים (ראו בתמונה).

חלק מהטרסות החקלאיות, האופייניות להרי ירושלים, מנצלות את ה"מדרגות" של תצורת שורק. מדרגות המכילות קרקע פורייה, בעיקר טרה רוסה. אלו מהווים את השטחים הפוריים של הרי יהודה הודות לשפע המים שבתוכם וטיבה של האדמה.

מחשופים משכבה זו מצויים באזור שער הגיא, אבו גוש, בית זית ושמורת טבע נחל חלילים וגן לאומי עינות תלם(הקישור אינו פעיל) מערבית ממבשרת ציון

הגיל המשוער של התצורה הוא קנומן בתקופת הקרטיקון עליון.

על האקוויפר של תצורות הרי יהודה דן חיים גבירצמן בספרו "משאבי מים בישראל" המובא בקישור של רשות המים(הקישור אינו פעיל). הוא מציין כי האקוויפר-ההר הנובע מתצורת שורק שייך לתת-האקוויפר התחתונה של הרי יהודה.^[1] . הוא מציין במאמרו כי "יש הטוענים שתצורת שורק היא אקוויטרד (Aquitard), דהיינו שכבה המוליכה מים באיטיות רבה – שכבה מוליכה למחצה או שכבה דולפת. מכאן גם נובעת שיפעת מי המעיינות הנמוכה בתצורת שורק. רק שתי התצורות מתחתיה : גבעת יערים וכפירה מהוות את התת-האקוויפר הנמוך (תצורת כיסלון היא דקה יחסית ולא נכללת).

מחקרם של א. סטרינסקי, ז. גרינברג, א. כץ בנושא פרמטרים כימיים מיקרוביאליים במעיינות בהרי יהודה של המשרד להגנת הסביבה מגיע למסקנות הבאות:

• "מבחינת הרכב המלחים המומסים שנבדקו, המים, ברוב נקודות הדגימה, מתאימים לשתייה. באחד המקורות (חאביס) נמצאו ריכוזים גבוהים יחסית של חומר לא רצוי.
• "התוצאות הבקטריאליות מראות כי ב-86% מהדגימות, המים אינם עומדים בקריטריון של מספר חיידקי קוליפורם שנקבעו לגבי מי שתייה או בריכות שחייה. חיידקי קולי צואתי נמצאו בכ-76% מהדגימות. בדגימות רבות נמצאו חיידקי פסאודומונס או טפילוקוקים. חריגה מהממדים של החיידקים האינדיקטוריים (קוליפורם וקולי צואתי) פוסלת את המים לשימוש כמי שתייה. רוב הבדיקות הראו חריגה ביותר מאינדיקטור אחד.

הממצאים מצביעים על סכנה האורבת לבריאותם של המבקרים במעיינות, השותים את המים או המשתמשים בהם לבישול. הרחצה או אף הטבילה במים עלולות אף הן להיות מקור לתחלואה, עקב הימצאות חיידקים פתוגניים או מחוללי מחלה אחרים כדוגמת פטריות או נגיפים שלא נבדקו במחקר הנוכחי.

ניתוח הנתונים לפי נקודות הדיגום השונות הראה שככל שנקודת הדיגום הייתה קרובה יותר למקור הנביעה, איכות המים הייתה טובה יותר. המים באיכות הגבוהה ביותר היו המים שנדגמו במקור עצמו, אך יש לזכור שבמרבית הנביעות לא ניתן היה להגיע למקור עצמו. איכות המים יורדת ככל שמתרחקים מהמקור לתעלות המובילות ולבריכות האגירה."