אלגרס (קטלאניתalguerès או; איטלקיתalgherese) היא ניב של השפה הקטלאנית שמדובר על ידי צאצאי המתיישבים הקטלאנים בעיר אלגרו שבסרדיניה. בשנת 1997 הוכרה השפה באזור האוטונומי של סרדיניה כראויה לעידוד ולשימור, ויחד עימה, זכו להכרה עוד שלושה ניבים סרדים: טברקינו (tabarchino), סאסארזה (sassarese) וגלורסה (gallurese).
מקור השפה
הקטלאנית הגיעה לסרדיניה בשנת 1354 על ידי תושבים קטלאנים מממלכת אראגון, אשר היגרו לאזור הצפון-מערבי של האי והנחילו לו את שפתם. תוך זמן קצר הייתה הקטלאנית לשפה המדוברת בעיר ושמרה על מעמדה זה עד למאה ה-20. עם זאת, לאחר מלחמת העולם השנייה, החל פיחות במעמדה שנגרם כתוצאה מהגירת סרדים אל אלגרו והפיכתה של השפה האיטלקית לשפה המדוברת בהשפעת המהפכה התקשורתית.
לפי סקר משנת 2004 22.4% מאוכלוסיית העיר רואים באלגרס את שפת אימם. להלן התפלגויות השימוש בשפה לפי הסקר .[1]