ערך זה עוסק בשפה הקטלאנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלנית (פירושונים).

קַטַלַאנִית (ולנסית)
Català ‎(Valencià)‎

מדינות	ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים	קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
דוברים	12 מיליון
שפת אם	7.5 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו־אירופית רומאנית איברו־רומאנית קטלאנית
לאום	אנדורה אנדורה שפה אזורית: סרדיניהאלְגֶרוֹ שבאיטליה ספרד בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, ולנסיה והאיים הבלאריים)
ארגון	בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד	המוסד ללימודים קטלאניים האקדמיה הוולנסיינית ללשון
קוד שפה	ca
קוד ISO 639-1	ca
קוד ISO 639-2	cat
קוד ISO 639-3	cat
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

קָטָלָאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא או ניבים שלה הן השפה הרשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.^[1] מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית ולצרפתית.

קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):

• הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
• חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
• האיים הבלאריים בספרד
• אנדורה
• חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
• אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
• "צפון קטלוניה" – בשטח צרפת
• העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"אלגרס"

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

• vaig cantar – אני שרתי
• vas cantar – את/ה שרת

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

• שלום: Hola
• בוקר טוב: Bon dia
• ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
• לילה טוב: Bona nit
• להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
• להתראות בקרוב: Fins després!
• בבקשה: Per favor, si us plau
• מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
• טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
• תודה: Gràcies/mercè
• תודה רבה: moltes gràcies/mercès
• סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

• המוסד ללימודים קטלאניים
• האקדמיה הוולנסיינית ללשון
• הארצות הקטלאניות
• ויקיפדיה הקטלאנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: קטלאנית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון קטלאני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטלאנית

• קטלאנית, באתר אתנולוג
• אנציקלופדיה קטלאנה – אנציקלופדיה ומילון קטלאני־קטלאני
• מילון קטלאני־ספרדי־אנגלי־צרפתי־גרמני באתר grec.cat
• DACCO – מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח
• קטלאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות	צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית
שפות גרמאניות	אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה
שפות סלאביות	אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית
שפות קלטיות	ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה
שפות הודו-איראניות	סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדית • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאטית • ג'והורי • ג'יהדי • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי
שפות בלטיות	לטבית • ליטאית
אחר	יוונית • אלבנית • ארמנית