הוולנסית משמשת כשפה רשמית בוולנסיה, לצד הספרדית. לפי סקר משנת 2001, כ-85% מהוולנסים מבינים ולנסית, ולפחות 48% דוברים אותה. היא נפוצה יותר באזורי החוף מאשר בפנים חצי האי האיברי; זאת משום שבתקופת הרקונקיסטה התיישבו לאורך החוף בעיקר מתיישבים מאזור אורז'ל (Urgell) בקטלוניה, בעוד שלפנים הארץ הגיעו רוב המתיישבים מאראגון.
הגדרה
לפי כל קנה מידה בלשני, השפה הוולנסית היא למעשה קטלאנית. ההבדלים בין הקטלאנית של ברצלונה לוולנסית אינם גדולים מההבדלים בינה לבין הניבים הקטלאניים של אראגון או של האיים הבלאריים. הממצאים הבלשניים נתמכים בעובדה שהמתיישבים בוולנסיה בתקופת הרקונקיסטה הגיעו מקטלוניה. עם כל זאת, ולנסים רבים טוענים בתוקף שזו שפה נפרדת, בעלת קיום עצמאי. הוויכוח הסוער שהתנהל בוולנסיה משקף את חשיבותו של מרכיב השפה בזהות הלאומית בכלל, ובפרט בתפיסת הזהות הוולנסית כנבדלת מהזהות הקטלאנית או הספרדית. בהחלטה רשמית של האקדמיה הולנסיינית ללשון (Acadèmia Valenciana de la Llengua) שהתקבלה בפברואר 2005 נקבע לבסוף כי הוולנסית היא "ישות בפני עצמה" אך "משותפת עם קטלוניה, האיים הבלאריים ואנדורה", זאת לאחר שלא ניתן היה להסכים על ניסוח חד-משמעי יותר.
