המצד נמצא על גבעת כורכר ובגבול גבעות החול בצד "דרך החוף", מדרום לקיבוץפלמחים ולתל יבנה-ים. המצודה משתרעת על שטח של שישה דונמים, בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת שער מבוצר מכורכר, חדרי משמר, מגדלים, שורות אחדות של בתים וביניהם רחובות, וכן חצר ציבורית גדולה.
על פי הערכת החוקרים, ננטש המצד בשנה שבה ניגף יאשיהו בפני פרעה נכו מלך מצרים במגידו (609 לפנה"ס). מצרים שלטה בדרך הים המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף ולכן, אין להניח כי הייתה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.
החפירות במקום
בחפירות שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר שישה אוֹסְטְרָקוֹנִים, שברי חרס, הכתובים בדיו בכתב עברי עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.
התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה בין 639 לפנה"ס ל-609 לפנה"ס. בין החרסים התגלתה קרמיקהיוונית מהסוג "Wild goat style".[2] ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון המצרי וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה הכנעניתפיניקית.
מכתב כתוב בכתב העברי הקדום, שעיקרו תלונת קוצר על כך שבגדו נלקח שלא כדין, נמצא במצד ומתוארך למאה ה-7 לפנה"ס. לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - מתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד - על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר עיקל את בגדו היחידי כנגד חוב שלא ברור מהו (ייתכן שלא מלא את מכסתו[3]). לטענת המתלונן העיקול אינו מוצדק ואף חבריו לעבודה יכולים להעיד על כך. לפיכך, הוא מבקש לקבל בחזרה את בגדו.
לקריאה נוספת
זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1978, כרך ששי, עמוד 4672
^קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".
