עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914 היוותה תעלת סואץ קו גבול בין האימפריה העות'מאנית ובריטניה. תעלת סואץ, שהייתה בחסות בריטית, שימשה את כוחות הברית להובלת חיילים, ציוד וחומרי גלם (כמו נפט) מהמזרח הרחוק לכוון הכוחות שנלחמו באירופה. אי לכך היוותה התעלה מטרה לכיבוש על ידי צבא טורקיה.
ב-3 בפברואר1915 התחולל קרב תעלת סואץ הראשון באזור אסמאעיליה. הכוחות הטורקים שניסו לצלוח את תעלת סואץ התגלו ונפגעו מירי אפקטיבי של כוחות הודים. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובנסיגת הכוחות הטורקים.
בעקבות קרב זה הרחיבו בבריטים את אחיזתם בצידה המזרחי של תעלת סואץ. בנוסף החלו להניח מסילת הרכבת לרומני וקטיה במסגרת התוכנית לכבוש את 2 נאות המדבר האלו[1].
במקביל (מפברואר 1915 - עד אפריל 1916) פעלו כוחות קומנדו טורקים/גרמנים, בסיוע בדויים מקומיים, נגד הכוחות הבריטים. פעילות זו כללה הנחת מוקשים ימיים בתעלה ותקיפת מוצבים בריטים שהוקמו ממזרח לתעלה. .
ב-23 באפריל1916 התחולל קרב תעלת סואץ השני באזור קטיה ורומני במטרה לעצור את התקדמות הכוחות הבריטים. הכוחות הטורקים בפיקוד פרידריך קרס פון קרסנשטיין הצליחו להפתיע את הבריגדה הרכובה ה-5 ואילצו אותה לסגת מעבר לתעלת סואץ. על אף ניצחונם נסוגו הטורקים.
ב-3 באוגוסט1916 התחוללה הפשיטה הטורקית וקרב רומני המתואר להלן
מטרת הפשיטה
מטרת הפשיטה הטורקית על רומני הייתה לחסום את התנועה הימית בתעלת סואץ על ידי ביסוס עמדת ארטילריה קדמית שתאפשר לתותחים הטורקים ירי על התעלה וחסימתה.
הכוחות המעורבים
הכוחות הטורקים
כוח הפשיטה הטורקי, בהיקף של כ-16,000 חיילים, ובפיקודו של פרידריך קרס פון קרסנשטיין, כלל את הכוחות הבאים:
כוחות אלו נחלקו בין הגנה על אזור רומני/קטיה ובין הגנה על תעלת סואץ.
מהלך הקרב
בתחילת יולי 1916 יצא הכח הטורקי מאזור שלאל תוך שהוא נע מערבה בלילות כי למנוע גילויו.
ב-9 ביולי הגיע חלוץ הכח הטורקי לעמדות הבריטיות הקדמיות בביר אל-עבד ובאוגרטינה והתחפר שם.
ב-19 ביולי התגלה הכח הטורקי והפיקוד הבריטי תיגבר את הכוחות מולו.
עד 24 ביולי התקדמו הכוחות הטורקים עד למרחק 18 ק"מ מרומני.
ב-3 באוגוסט יצאו הכוחות הטורקים, מכוון דרום מזרח, למתקפה לכוון "רכס וולינגטון", "הר מרדית" (Mount Meredith) ו"הר רויסטון". הכוחות הבריטים הקדמיים (בריגדות הפ.ק.א) נסוגו עד שהצליחו לייצב קו הגנה. הכוחות הטורקים שהתקדמו החלו להפגיז את המחנות הבריטים בקרבת מסילת הברזל ונענו בהפגזה נגדית של הארטילריה הבריטית.
ב-4 באוגוסט ניסו הכוחות הטורקים ללהמשיך להתקדם מזרחה אולם כוחות עתודה בריטים רעננים יצרו מתקפת נגד:
השילוב של כוח מגן בריטי חזק, חולות קשים לתנועה ומזג אוויר חם מאוד הביא את פון קרסנשטיין להחלטה להסיג את כוחותיו. במהלך 5 באוגוסט ו-6 באוגוסט נסוגו הכוחות הטורקים באופן מוסדר תוך שהם הודפים מתקפות של פרשי דיביזיית אנזא"ק. הכוחות הנסוגים התבצרו בביר אל-עבד.
