הדיוויזיה ה-24 הדיוויזיה ה-27 הדיוויזיה ה-19 הדיוויזיה הרכובה ה-3
מפת קרב תל חווילפה: הערכות הכוחות הבריטים ב-2 ו-3 בנובמבר 1917מפת קרב תל חווילפה: הערכות הכוחות הבריטים ב-4 בנובמבר 1917מפת קרב תל חווילפה (במסגרת קרב עזה השלישי): הערכות הכוחות הבריטים ב-6 בנובמבר 1917כוחות רכובים משקים את סוסיהם עם סיום קרב תל חווילפה. הבאר בתמונה היא כנראה באר צקלג שממערב לתלתל חליף (תל אל חווילפה) - מבט מצפון (ינואר 2019)תל חליף (תל אל חווילפה) - מבט מדרום, מכוון קיבוץ להב (ינואר 2019)
במהלך מרץ ואפריל 1917 נכשלו הבריטים בניסיונותיהם לכבוש את עזה (קרב עזה הראשון ב-26 במרץ וקרב עזה השני ב-19 באפריל). כישלון זה הוביל, מצד אחד, לתגבור הכוחות הבריטים ומצד שני להכנת תוכניות לתקיפת האגף המזרחי של הטורקים על ידי כיבוש באר שבע. תוכנית זו יצאה לפועל ב-31 באוקטובר והצליחה להפתיע את הטורקים (שריכזו כוחות בעזה) ובסופו של יום הקרב נכבשה באר שבע.
הבריטים שאפו לנצל את הצלחתם ולהמשיך בהדיפת הטורקים צפונה אולם הטורקים מיהרו להעביר כוחות לגזרת צפון באר שבע כדי לחסום את תנועת הבריטים. הטורקים התבצרו בקו שבין חברון ועזה תוך שהם מבצרים שורה של תילים בצפון הנגב. בין התילים ניתן למנות את תל חווילפה, תל א-שריעה, תל הוריירה, תל נגילה, תל ג'ממה, כפר הוג' ועוד.
בגזרה המזרחית של קו ההגנה החזיקו הטורקים בקו בין תל חווילפה לדאהרייה כשבמרכז הקו נמצא ראס-אל-נקב.
תנאי השטח
תל חווילפה (TEL EL KHUWEILFE) ממוקם כ-16 ק"מ מצפון לבאר שבע בשולי יער להב ומעט צפונה מקיבוץ להב. התל שולט על הדרך מבאר שבע צפונה כמו גם על הדרך העולה לחברון ולירושלים. בקרבת התל התקיימו מספר בארות מים (כמו באר צקלג[1]) אולם אלו היו בשליטת הטורקים בעוד שהשטחים בהם שלטו הבריטים היו מעוטי מקורות מים. מצב זה הכתיב, במידה רבה, את אופי הקרב.
הכוחות המעורבים
הכוחות הטורקים
הכוחות הטרקים שנאספו להגן על תל חווילפה כללו כוחות שנסוגו מבאר שבע ותגבורות שנשלחו ממערב. כוחות אלו, בפיקוד מפקדת הקורפוס ה-3, כללו:
דיביזיית הרגלים ה-24 (שאריות מהכח שהגן על באר שבע).
דיביזיית הרגלים ה-27 (שאריות מהכח שהגן על באר שבע) בתגבור רגימנט מהדיוויזיה ה-16.
דיביזיית הרגלים ה-19 מהקורפוס ה-22 (הארמייה ה-7) שנשלחה מגזרת עזה.
מהלכי הקרב, מהצד הבריטי, הושפעו מהמחסור החמור במים דבר שהכתיב החלפה תדירה של היחידות הלוחמות בחזית כדי לאפשר להן לחזור למקורות המים באזור באר שבע. דבר זה צמצם את יכולת הפיקוד הבריטי להציב כוח משמעותי מול הביצורים הטורקים החזקים על הקו בין התל ובין דאהרייה.
1 בנובמבר 1917
במהלך 1 בנובמבר תגברו הכוחות הטורקים את כוחותיהם בתל חווילפה ובקו ההגנה ממזרח לו על ידי כוחות שנסוגו מבאר שבע, כוחות מהיחידות שהגנו על תל א-שריעה וכוחות מהארמייה ה-7 שבחברון. במקביל התקדמו יחידות בריטיות מבאר שבע צפונה ונערכו מול התל. הדיוויזיה ה-53 התקדמה צפונה מבאר שבע, ממזרח לה התקדמה צפונה דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק אך היא נתקלה בכוחות טורקים חזקים ובמקום התחוללו קרבות עד שעות הלילה.
2 בנובמבר 1917
ב-2 בנובמבר החלה תקיפה בריטית על ידי כוחות של קורפוס המדבר הרכוב (בפיקוד לוטננט גנרלהנרי שובל) אשר כללו את בריגדת הפרשים האוסטרלים ה-2 (מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק) ואת הבריגדה ה-7 הרכובה. חזית הקרב נמתחה בין חווילפה לדאהרייה כשהבריגדה ה-7 תוקפת את התל והבריגדה ה-2 תוקפת מזרחית לה לכוון כביש חברון[2]. בסופו של יום לא הצליחו הכוחות הבריטים לכבוש את התל.
3 בנובמבר 1917
ב-3 בנובמבר ערכו הבריטים התקפה נוספת על הקו בין תל חווילפה (במערב) לדאהריה (במזרח). הדיוויזיה ה-53 (מהקורפוס ה-20) תקפה את התל בעוד שמימינה תקפו כוחות מ-3 בריגדות (בריגדת הפרשים הקלים ה-1 של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, הבריגדה האוסטרלית הרכובה ה-5 והבריגדה הרכובה ה-7). לאחר יום קרבות סבלו הכוחות הבריטים מהרבה נפגעים ולא הצליחו להתקדם משמעותית.
לקראת סופו של יום החל המחסור במי שתייה לתת את אותותיו בכשירות של הכוחות הבריטים ומפקדי הצבא הנחו להחליף את היחידות בחזית על מנת לאפשר להן לחזור לבאר שבע שם היו המים זמינים (מהבארות המקומיות ומתספוקת מהמעיינות בשלאל). בחלק מהמקרים נעשתה החלפת הכוחות תחת אש טורקית.
4 בנובמבר 1917
ב-4 בנובמבר הורה אריך פון פאלקנהיין לכוחות הטורקים, ששהו מצפון ומצפון מזרח של הגזרה, לצאת להתקפת נגד בגזרה המזרחית של הקו הבריטי (אזור דאהריה וראס-אל נאקב) אל מול יחידות בריטיות של הבריגדה הרכובה ה-5 ודיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק. התקפת הנגד הטורקית הסתייעה באש ארטילרית כבדה ובאש מקלעים והסבה לכוחות הבריטים נפגעים רבים. בסופו של יום הצליחו הבריטים להחזיק את קו החזית.
במקביל המשיכה הדיוויזיה ה-53 לתקוף את התל אולם לא הצליחה להשיג התקדמות משמעותית.
לאור החוסר המשמעותי במי שתייה, נערכה במהלך היום, ישיבת חירום בנושא, במטה בבאר שבע, בהשתתפות קצינים בכירים של חיל המשלוח המצרי[3]. בישיבה הוחלט שלאור החוסר המשמעותי במי שתייה ללוחמים וסוסים יש לדחות את המשך הפעילות עד ל-6 בנובמבר כדי לאפשר לכל הכוחות להצטייד ולהתרענן.
5 בנובמבר 1917
במהלך 5 בנובמבר נעשו מאמצים רבים לאפשר לכל היחידות להצטייד במים, מזון ותחמושת. בחלק מהמקרים נשלחו יחידות לאחור ובמקרים אחרים הובאה אספקה לחזית. פעילות זו בוצעה תחת אש ארטילרית אש ומקלעים טורקית ובמקרים מסוימים נדרשו הכוחות הבריטים להדוף התקפות נגד טורקיות.
6-7 בנובמבר 1917
ב-6 בנובמבר החלו הבריטים במערכה כוללת לחיסול ההתנגדות הטורקית בצפון הנגב (בין השאר לכבוש את תל חווילפה). בפעילות זו היו מעורבות רוב הדיוויזיות של קורפוס המדבר הרכוב והקורפוס ה-20. תוכנית הקרב וסדר הכוחות התוקפים (ממזרח למערב) הייתה כדלקמן:
קרבות הדיוויזיה ה-53 וקורפוס הגמלים הקיסרי על תל חווילפה נמשכו עד שעות הערב של 7 בנובמבר אז החלו הטורקים לסגת מהתל.
תוצאות הקרב
האסטרטגיה הבריטית לתקוף לאורך כל קו החזית הביאה להצלחה בפריצת החזית בין תל חווילפה לתל א-שריעה ותל הוריירה. ניצחון זה הביא לנסיגת הטורקים מביצוריהם בעזה ואיפשר לכוחות הבריטים לפרוץ לכוון צפון מערב.
הדיוויזיה ה-53, שכבשה את תל חווילפה נשלחה לכוון דאהרייה ובהמשך המערכה היוותה את האגף הימני בקרב לכיבוש ירושלים.
הקרב שנמשך 6 ימים גרם למאות נפגעים בשני הצדים הלוחמים. בנוסף חידד הקרב את ההשפעה של חוסר באספקה סדירה של מים על מוכנות הכוחות.
טוראי קליפטון הנרי ג'יימס הוד. חייל אוסטרלי מהרגימנט הרכוב ה-6. נהרג ב-5 בנובמבר 1917 בקרב על תל חווילפה
הפרש אוסבורן ויליאם ג'ונסטון מהרגימנט האוסטרלי הרכוב ה-1. נהרג בקרב תל חווילפה ב-3 בנוב 1917
לנס קורפורל סידני אליס קלייר ג'ונסון מהרגימנט הרכוב האוסטרלי ה-1. נהרג בקרב תל חווילפה ב-3 בנובמבר 1917
קפטן ג'ון פוקס ראסל. מחיל הרפואה הבריטי. נהרג בקרב תל חווילפה ב-6 בנובמבר 1917. על גבורתו בקרב זה בטיפול ובחילוץ פצועים הוענק לו צלב ויקטוריה
מורשת הקרב
בפסגת התל ניתן לראות תעלות קשר שמקיפות את רב התל. התעלות נחפרו, כנראה, על ידי הטורקים שהגנו על התל. התעלות כוללות אלמנטים מודרניים יותר שמצביעים על שימוש בתעלות בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים (אז עבר הקו הירוק ממזרח לתל). על התל נערכו חפירות ארכאולוגיות במהלכן נמצאו ממצאים הקשורים לתקופת מלחמת העולם הראשונה[4].
.jpg)
