קרב צליחת מעברות הירקון

גשר הפונטון למרגלות כיכר היל שמתחו כוחות ההנדסה הבריטיים בין גדות הירקון במהלך 21 בדצמבר 1917
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	20 בדצמבר 1917 – 21 בדצמבר 1917 (יומיים)
קרב לפני	הקרב על הפרצה (הקרב לפני ניסיון הצליחה הראשון)
קרב אחרי	כיבוש יריחו (הקרב אחרי ניסיון הצליחה השני).
מקום	משפך נחל הירקון ועד למקורותיו בראש העין
קואורדינטות	32°05′46″N 34°46′55″E / 32.096027°N 34.781857°E / 32.096027; 34.781857
תוצאה	צליחה ראשונה כשלה. צליחה שנייה צלחה והביאה לניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אוסטרליה אוסטרליה ניו זילנד ניו זילנד האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית מפקדים לוטננט-גנרל אדוארד באלפין מייג'ור גנרל ג'ון היל בירינג'י פאריק (Birinci Ferik) ג'אואט צובאנל (Cevat Çobanlı). כוחות דיוויזיות הרגלים ה-52 וה-54, חילות פרשים, ארטילריה, הנדסה, ימיה וטייסת 113 מכנף 5 דיוויזיות הרגלים ה-3 וה-7, חטיבת פרשים צ'רקסית, וארטילריה אבדות 102 הרוגים הרוגים ושבויים
גשר הפונטון למרגלות כיכר היל (למפת תל אביב מוגדלת)   גשר הפונטון למרגלות כיכר היל (למפת תל אביב רגילה)   גשר הפונטון למרגלות כיכר היל (למפת גוש דן רגילה)   גשר הפונטון למרגלות כיכר היל (למפת גוש דן מוגדלת)   גשר הפונטון למרגלות כיכר היל

בסוף 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים פעמיים את מעברות הירקון:

• ב-24 בנובמבר 1917 צלחה^[1] בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (NZMR - New Zeland Mounted Rifles brigade) מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק של חיל המשלוח. מתקפת נגד עות'מאנית אילצה את התוקפים לסגת אל עמדות פתיחת המתקפה בגדה הדרומית של הנהר.
• בלילה שבין 20 ל-21 בדצמבר 1917 יצאה לפועל הצליחה השנייה כאשר הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון היל חצתה את מעברות הירקון ולכדה את העמדות העות'מאניות מצפון לו. יחידות חיל המשלוח הרחיבו אחיזתם מצפון לירקון עד צפונה לשפיים של ימינו.

ב-31 באוקטובר 1917 הובקע קו ההגנה העות'מאני במסגרת קרב באר שבע (לאחר שתי מתקפות כושלות מוקדם יותר באותה השנה שנודעו כקרב עזה הראשון וקרב עזה השני). פריצת הקו אפשרה לצבא הבריטי לכבוש את העיר עזה במסגרת קרב עזה השלישי ולהתקדם במהירות לכיוון מרכז הארץ. עיקר המערכה עבר לכיוון ירושלים שאותה התעתד הגנרל אלנבי לכבוש לפני חג המולד. מנגד הצבא העות'מאני ריכז את מירב המאמצים בהגנה על הדרך העולה מחברון לירושלים תוך ניהול קרבות מאסף והשהייה בגזרת החוף והשפלה. קרבות אלו זכו לכינוי, 'מרדף פלשת', (הקרב על גבעות מע'אר, קרב ואדי צראר, וקרב עיון קרא). קרב ההשהיה העניק לנסוגים, שמצבת כוחותיהם נפלה מזו של חיל המשלוח, את פסק הזמן הדרוש לביסוס קו הגנה חלופי. המפקדה המשותפת הטורקית-גרמנית, שישבה בנצרת החליטה לתקוע יתד בקרקע בקו שנמתח מנהר הירקון, במערב, ועד יריחו, במזרח. מנגד אלנבי הורה לכוחותיו שבגזרת החוף טקטיקה המתרכזת בהעסקת הדיוויזיה הטורקית ה-8 וריתוקה לגזרה ובכך למנוע הסטת תגבורות טורקיות מהחוף לטובת המערכה על ירושלים וסביבתה.

ב-16 בנובמבר 1917 נכבשה יפו על ידי הבריגדה הניו זילנדית של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק, וכוחותיה התקדמו עד לגדה הדרומית של הירקון שהיה אז עדיין נהר במלוא עוצמת ספיקתו, שני רק לנהר הירדן, ונחשב למכשול טבעי משמעותי. חיילי הבריגדה הניו זילנדית הרכובה התחפרו לאורך הנהר ואילו העות'מאנים התחפרו על רכסי הכורכר מצפון לירקון. המוצבים העות'מאנים בח'ירבת הדרה (רמת החייל של היום) ושייח מוניס (רכס האוניברסיטה) שלטו באש ובתצפית על כל העורף הלוגיסטי הבריטי בואכה יפו, משכנה של מפקדת הגיס, ומזרחה לה, על הציר החיוני, יפו-רמלה-ירושלים, ועל לוד, אותה תכננו הבריטים להפוך לצומת הרכבות המרכזי בארץ ישראל. יתרה מכך, הימיה הבריטית לא יכלה לעגון בנמל יפו כיוון שהייתה בטווח הארטילריה העות'מאנית. שליטה עות'מאנית באש ובתצפית על כל פיתחת הירקון, ועמק האיילון הצפוני הייתה עמדת פתיחה נוחה עבורם להתקפת נגד, שתהדוף את הבריטים לאחור ותבטל את השגי חודש נובמבר בגזרת החוף והשפלה עד כדי ערעור האחיזה הבריטית בירושלים. לפיכך, כדי לשמר את הישגיהם, החליטו הבריטים שעליהם לצלוח את הירקון, ולהשתלט על רכסי הכורכר מצפון לו. הגנרל אלנבי בדוח רשמי הממוען לממוניו (מ-18 בספטמבר 1918) מתאר את הזירה כך:

המכשול העיקרי טמון בחציית נהר אל עוג'ה (הירקון). הנהר עביר רק במקומות ספורים, וכל התקדמות אליו נשלטת מכיוון שייח מוניס וח'ירבת חדרה. במקומות אלו שתי שלוחות [של רכס הכורכר] נמתחות מצפון לדרום ומסתיימות בפתאומיות במדרונות תלולים שכמה מהם ניצבים כ-500 מטרים מהנהר.

לפני שהקורפוס ה-21 יוכל להגיע לייעדיו יהיה זה הכרחי שהתותחים יתקדמו עם חיל הרגלים. לפיכך שייח מוניס, ח'ירבת חדרה, והגבעות השולטות על הנהר חייבות להיכבש לפני התקדמות הכוח העיקרי במטרה למתוח גשרים מעל הנהר [ולהעביר את התותחים ביחד עם חיל הרגלים].

הקושי העיקרי טמון בהסתרת הכוח, הכנת רפסודות והבאת חומרים לבניית הגשר."

המקור באנגלית

"The chief obstacle lay in the crossing of the Nahr el Auja. This river is only fordable places, and all approaches to it are overlooked from Sheikh Muannis and Khubet Hadrah. At these places two spurs running from north to south terminate abruptly in steep slopes some 500 yards from the river.

Before the XXIst Corps could reach its final objectives, it was necessary that guns should move forward with the infantry. Consequently Sheikh Muannis, Khubet Hadra, and the high ground overlooking the river had to be captured as a preliminary to the general advance in order that bridges might be built.

The chief difficulty lay in concealing the collection and preparation of rafts and bridging material."

ב-24 בנובמבר 1917 נערך ניסיון ראשון לצלוח את הירקון ולהשתלט על גבעות הכורכר. קדמה לצליחה הפגזת ריכוך לאורך כל חזית הירקון שנועדה להסוות את נקודת הצליחה המדויקת. הצליחה שהתרחשה בשפך הירקון, צלחה, ומוצבי העות'מאנים נלכדו על ידי חיילים מן החטיבה הרובאית הרכובה הניו זילנדית של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק. בעקבותיהם ניסו יחידות רגלים ומקלענים מחטיבת הרגלים ה-161 של הדיוויזיה ה-54 של חיל המשלוח לבסס קו הגנה על הגדה הצפונית של הירקון, ואולם למחרת היום הצליחו כוחות עות'מאנים עודפים לפרוץ את קווי ההגנה ולכבוש מחדש את עמדותיהם. העות'מאנים לא ניסו לרדוף אחר הכוחות הנסוגים עד מעבר לנהר, ושני הצבאות שַבו והתבצרו משני עברי הנחל.

אלנבי מיקם את מפקדת חיל המשלוח בחוות שפון הטמפלרית מעט מערבית לרמלה על אם הדרך יפו-ירושלים. מפקדת הדיוויזיה ה-52 מן הקורפוס ה-21 של חיל המשלוח התמקמה בתל אביב^[2]. שלוש חטיבות הרגלים של הדיוויזיה ה-52 הסקוטית החליפו את חיילי הבריגדה הניו זילנדית בעמדות על הגדה הדרומית ונפרסו לאורך שישה ק"מ משפך הירקון לים ועד תל נפוליאון ברמת גן. הדיוויזיה ה-54, מן הקורפוס ה-21, נפרסה מזרחה מדיוויזיה 52, וחטיבה 161 שלה עם כח ארטילרי התחפרו בגבעות רמת גן ובני ברק ('גבעת הגפן', ו'גבעת סוקולוב')^[3], של היום, ומזרחה להן מדרום לפרדסים של המושבה פתח תקווה. טייסת 113 של כנף 5 של הבריגדה הארצישראלית, שתפקידה סיוע אווירי לכוחות הקרקע בהכוונה של אש ארטילרית מן האוויר, הפצצה, ירי מקלעים, מיסוך וקשר, חנתה במנחת שרונה.

חיל המשלוח נזקק לחומרי גלם ולשטח היערכות על מנת להרכיב את הציוד לצליחת הירקון, ולשטחי אימון בהפעלת הציוד. מכיוון, שהיה חשש כי המשמרות הטורקים שתצפתו, וסיירו לאורך הירקון, יגלו את ההכנות, הרחיק הפיקוד הבריטי של חיל המשלוח את זירת ההכנות וההצטיידות לצליחה עד המושבה הטמפלרית שרונה, וזאת אף על פי שהטמפלרים, אזרחי האימפריה הגרמנית נחשבו נתיני אויב^[4]. מתושבי המושבה נאספו עצים ושטיחים לבניית אסדות הצליחה. מהעצים נבנו סירות קלות, ורפסודות בצורת מסגרות עץ מרופדות. השטיחים שימשו להחרשת קולות את צעדי החיילים על גבי הרפסודות. באזור "באסה", צפונית ליפו, הייתה בִּיצָה^[5] ושם התאמנו השייטים בהפעלת הציוד. אחרי אימונים אחדים, הוחבאו הרפסודות בפרדסי שרונה עד ליום הנחיתה.

חלקו המערבי של קו החזית בין כוחות חיל המשלוח המצרי וכוחות הצבא העות'מאני התייצב במהלך נובמבר 1917 לאורך הירקון. העמדות הטורקיות העיקריות בחלקו המערבי של הקו נפרסו מתל רקית - בסיס המודיעין על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, במערב, עבור בג'ליל, תל קסילה, שייח' מוניס - שכונת רמת אביב, שכונת 'גבעת הפרחים' בנאות אפקה ב', ועד ח'ירבת הדרה - היום שכונת רמת החייל, במזרח.
המפקדה הקדמית הוקמה בכפר טירה. בחזית היה גדוד 31 מחטיבת הפרשים הקוזקים, (חטיבה צ'רקסית) בסמוך לחוף, וממזרח לו גדודים 138 ו-161 מהדיוויזיות הרגליות הטורקיות ה-3 וה-7 של הארמייה ה-8. סוללות ארטילריה מוקמו בתל רקית ובג'ליל.

גם הצליחה השנייה הייתה אמורה להיערך במתכונת הצליחה הראשונה דהיינו, צליחה לאור היום בחיפוי ארטילרי והתקפת מצח על העמדות הטורקיות. אולם, בשונה מן התכנון המקורי הציג מייג'ור-גנרל ג'ון היל, מפקד הדיוויזיה ה-52 עליה הוטלה משימת הצליחה, חלופה, בפני מפקדו, לוטננט-גנרל אדוארד באלפין, מפקד הקורפוס ה-21. החלופה כללה מתקפת פתע לילית, שתביא את יחידות הסער של הדיוויזיה, בשקט מוחלט ללא סיוע ארטילרי, ובחסות מזג האוויר הסוער, לבסס ראשי גשר, ולהסתנן אל בין מוצבי האויב על מנת ללכדם בהפתעה. שליטה במוצבים החולשים על המעברות תאפשר ליחידות ההנדסה לפרוס גשרים ניידים, בביטחה יחסית, ולחצייה של עיקר הכח הדיוויזיוני שירחיב את ראשי הגשרים ויבסס השליטה בשטח עד להסרת האיום המיידי הטורקי על פיתחת הירקון ועמק האיילון הצפוני.

בין שתי הצליחות פוצצו העות'מאנים את גִ'סְר אֶל-הַדָּאר (גשר שאון המים) - סכר האבן בעשר טחנות ואת גשר הברזל מעל הירקון ליד טחנת הקמח 'פרוחיה' מצפון לפתח תקווה עליהם עברה דרך יפו-שכם ההיסטורית. הצליחה השנייה נערכה בחסות הלילה שבין 20 ל-21 בדצמבר 1917. בליל חורף גשום נעו שלוש החטיבות של הדיוויזיה ה-52, תוך שהן נושאות עמן את ציוד הצליחה ומתמודדות בקרקע בוצית וטובענית, ונפח מים ניכר בנהר, לעבר שלוש נקודות הצליחה שנקבעו לאורך הירקון. הפעם הופתעו הטורקים לחלוטין, ועל כך תעיד העובדה שעד בוקר חצו כל כוחות הרגלים של הדיוויזיה את הנהר, וביססו ראש גשר בחוף הצפוני של הירקון תוך שימוש בכידונים בלבד. במהלך 21 בדצמבר עסקו הרגלים בהתחפרות בעמדות הטורקיות שנלכדו בלילה, כוחות ההנדסה הבריטים בפריסת גשרים על הירקון תחת אש ארטילרית טורקית מכיוון המושבה פתח תקווה, כוחות הסיוע הארטילרי של הדיוויזיה ה-52 שחצו את הירקון על הגשרים שנפרסו נערכו לסיוע בהמשך ובערבו של היום התייצב קו החזית צפונה מהירקון, מתל רקית, במערב, עבור בשייח מוניס, גבעת הפרחים בשכונת נאות אפקה ב', בואכה תל א נוריה^[6] - הגבעה עליה עומד עירוני י"ד בשיכון דן, ח'ירבת הדרה היא רמת החייל, ועד תל אל מוחמאר (תל קנה), במזרח. בלילה שבין 21 ל-22 בדצמבר תקפו יחידות מן הדיוויזיה ה-54 הבריטית את הגבעה המכונה, "Bald Hill", עמדה^[7] נישאה מדרום למושבה פתח תקווה שחלשה על כל גוש דן והייתה זירת קרב במשך כל חודש דצמבר, וכבשו אותה. עם שחר יכלו התוקפים לדווח שהטורקים נסוגים מעמדותיהם בפרדסי המושבה פתח תקווה וכפר פג'ה, ובהמשך היום נפלו המקומות הללו בנוסף לכפר רינתיה בידי הבריטים. ב-23 בדצמבר, בסיוע האווירייה והימיה שתקפו כוחות עותמאנים נסוגים, הרחיבו הבריטים את אחיזתם בגזרת החוף וכוח החוד הגיע עד צפונית לשפיים (היום בתחומי גן לאומי חוף השרון).

כך התייצב הנדבך המערבי של קו שתי העוג'ות עד ספטמבר 1918, מועד תחילת מתקפת מגידו של הגנרל אלנבי.

• 
  אנדרטת הצליחה בתל כודאדי על יד שפך הירקון וברקע תחנת הכוח רדינג
• 
  אנדרטת הצליחה בכיכר היל
• 
  אנדרטת הצליחה ברמת גן כפי שחודשה בשנת 1998
• 
  אנדרטת הצליחה ברמת גן, כפי שהוקמה בשנת 1918, מבט ממערב למזרח
• 
  שלט אנדרטת צליחת הירקון בכניסה לשביל יונתן ברמת גן
• 
  כיתוב אנדרטת קרב צליחת מעברות הירקון כיכר היל

לאחר המלחמה החליט הגנרל היל להנציח את הצליחה באמצעות עמודי זיכרון שיוצבו בסמוך לכל אחת מנקודות הצליחה. עמודי השיש נלקחו מעתיקות קיסריה, אפולוניה או אשקלון^[8]. היל הביע את תקוותו כי יום 21 בדצמבר יהפוך ליום זיכרון וחג מקומי בתל אביב. בנוסף ביקש, שתאריך זה יהיה יום חופש לתלמידי בתי הספר ותושבי תל אביב יגיעו לביקור במצבות כדי לזכור את החיילים הסקוטים שנפלו. ההתחייבות נכתבה ונחתמה בפרוטוקול. בתחילת חודש נובמבר 1918, החליט ועד תל אביב לפנות לזאב ז׳בוטינסקי ולבקש ממנו לכתוב ״את ההיסטוריה של המצבה שהעמיד גנרל היל״, כמו כן הוחלט שבט״ו בשבט יִטְּעוּ ילדי בתי הספר עצים סביב המצבות.^[9] על העמודים נחקקו כתובות זיכרון שציינו את חשיבות המקום בשפה האנגלית ובשפה העברית,^[10] בניסוחו של זאב ז'בוטינסקי ובהשתדלותו של מאיר דיזנגוף.

עמוד אחד הוצב מצפון לשפך הירקון בתל כדאדי (תל שוני), אחד בראש גבעת כיכר היל והעמוד השלישי - המזרחי הוצב על יד עץ בודד, שגדל קרוב לגדת הירקון על דרך פתח תקווה שלימים הפכה לדרך אבא הלל ברמת גן, במרחק קטן מאצטדיון רמת גן. העץ הטיל את צילו על האנדרטה עד שנות ה-40 של המאה הקודמת אלא שאז פגע בו ברק והוא קרס.^[10] העמוד השלישי הוזנח והוסתר על ידי הצמחייה שגדלה וצמחה סביבו במשך השנים. בשנת 1996 החליטה עיריית רמת גן להעביר את האנדרטה למקום בולט יותר - צומת הרחובות אבא הלל - בן-גוריון, ולתכנן מחדש את סביבתה. עבודות ההעברה והשיקום הסתיימו בשנת 1998 וכללו מלבד העברת העמוד למקומו החדש, עבודות גינון, בניית מדרגות אבן העולות מן הרחוב אל עמוד הזיכרון, ריצוף הרחבה סביב העמוד, התקנת תאורה והוספת שלושה שלטים מאחורי האנדרטה בהם הסבר על המבצע ומשמעותו^[11]. לאחר חנוכת שביל יונתן לזכרו של יונתן גרוס, הוצב בכניסה לשביל שלט המסביר את הרקע להקמת האנדרטה.

• מנחם תלמי, ״רפסודות על הירקון״, עט ועדשה, מעריב, 14 מרץ 1965, עמ׳ 8.
• ערן תירוש, ״הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון״, בתוך: הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל, עורך: עזרא פימנטל ; עורך שותף: אבי נבון, בהוצאת העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, קיבוץ דליה: מערכת, 2010, עמ׳ 22-6.
• ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", בן שמן: הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים, 2012.
• ערן דולב, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.

מדיה וקבצים בנושא קרב צליחת מעברות הירקון בוויקישיתוף

תעוד הקמת הגשר על הירקון לאחר הצליחה השנייה, למרגלות כיכר היל, סרטון באתר מוזיאון המלחמה האמפריאלי הבריטי.

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי	חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית
קרבות	תעלת סואץ • רומני • מגדבה • רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון • יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב
יחידות	הצבא הבריטי: הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים • הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • קורפוס הגמלים הקיסרי • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הצבא העות'מאני: קבוצת ארמיות יילדירים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה
אישים	הצבא הבריטי:אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי הצבא העות'מאני: אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין
אתרים	בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח – באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים
תוצאות	הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים
ראו גם	פורטל היישוב