תחנות רכבת היסטוריות בישראל
נחל שורק

תחנת הרכבת נחל שורק במצבה המוזנח
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	1915
סגירת התחנה	1998
מיקום
מיקום	בסמוך למושב יסודות. 4 ק"מ מזרחית למחלף שורק בכביש 6
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	31°48′23″N 34°52′25″E / 31.80637°N 34.87357°E / 31.80637; 34.87357
תחנות סמוכות	תחנת הרכבת בית שמש, תחנת הרכבת רמלה, תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב
מידע על התחנה
(למפת השפלה מוגדלת)   תחנת הרכבת נחל שורק (למפת השפלה רגילה)   תחנת הרכבת נחל שורק (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תחנת הרכבת נחל שורק (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תחנת הרכבת נחל שורק
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

תחנת הרכבת נחל שורק^[1] הוקמה ב-1915 בשם "תחנת הרכבת ואדי צראר" כתחנת צומת על המסילה המזרחית העות'מאנית בסמוך לפרוץ המערכה על סיני וארץ ישראל והייתה לאבן הראשה של הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. סביב "תחנת הצומת" התפתח מרחב בעל חשיבות לוגיסטית ואסטרטגית, שכלל מנחתי תעופה, הן עבור הברית העות'מאנית/גרמנית, ולאחר כיבושו ב-1917, עבור חיל המשלוח המצרי בפיקוד בריטי. עם תום המלחמה נותר המרחב צומת רכבות ומרכז לוגיסטי צבאי בריטי עד סיום תקופת המנדט. לאחר קום המדינה ועד לשנת 1998 המשיכה התחנה לשרת נוסעים על קו מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומאז היא משמשת כתחנה תפעולית בלבד.

לתחנת הצומת היו כמה מרחבי משנה שהשתרעו על פני כחמישה קמ"ר בין מה שמזוהה בימינו כמורדות מושב יסודות בצפון-מערב למורדות מושב טל שחר.

תחנת ואדי צראר הייתה לעות'מאנים מרכז הספקה חיוני שדרכו הוזרמו אמצעי קיום ולחימה אל דרום הארץ וירושלים^[2], ומכלול השירותים הטכניים למערכות הרכבת הצבאית^[3].

דרומה לתחנה בתחנת הרכבת א-תינה התפצלו שתי שלוחות: האחת נסללה ב-1915 - השלוחה המצרית לכיוון תעלת סואץ כחלק מהניסיון השני של הצבא העות'מאני לשלול מן הבריטים את חופש השיט בתעלה והשנייה מסילת הרכבת מואדי צראר לעזה, נסללה באביב 1917 לתמיכה בקו ההגנה העות'מאני/גרמני עזה-באר שבע. מזרחה התפצלה המסילה לירושלים מקטע ממסילת הרכבת יפו–ירושלים.

הצבא הבריטי השתלט על תחנת הרכבת, "תחנת הצומת" בפי הבריטים, ב-14 בנובמבר 1917, אחרי הקרב על גבעות מע'אר.

בניין התחנה הוקם ב-1915 על ידי השלטונות העות'מאנים כבניין תקני. בניינים דומים הוקמו בתחנות הרכבת במסעודיה, טולכרם, באר שבע ועוד. במקור נבנה גג מעל התחנה אך הוא הוחלף לגג בטון שטוח בתקופת המנדט. הבריטים חידשו ב-1931 את השם הערבי של התחנה. ב-4 באוקטובר 1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, נפגעה התחנה וכן הגשר על נחל שורק שלידה^[4].

התחנה פעלה עד 1998 אז נסגרה כשהקו הישן לירושלים נסגר. במקום הקו הישן נפתח קו חדש, כפול, במרחק של כ-10 מטר מהקו הישן ובקרבת התחנה הישנה הוקמה תחנת רכבת תפעולית. המקום משמש למפגש רכבות בקו תל אביב-ירושלים.

בניין התחנה הישן עמד בשממונו מאז סגירתו. ב-2010 זכתה רשות הניקוז "שורק-לכיש" במכרז לשיקום התחנה והפיכתה לאתר תיירות אולם מעבר להקפת המבנה בגדר לא נעשה דבר והוא מוסיף להתפורר.

בקרבת התחנה נמצא קרון עץ (כנראה מתקופת המנדט) וכן קטר ומספר קרונות (מתקופות מאוחרות יותר) שהונחו על גבי פסים חדשים.

כ-500 מטרים דרומית-מזרחית לתחנת הרכבת נמצאת מצבה בצורת אובליסק המנציחה פועלים מצרים וחיילים הודים ועות'מאנים אשר נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה בקרבת מקום ונטמנו סמוך לאובליסק. המצבה הוקמה על ידי הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (נקראת כיום ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, CWGC), ארגון אשר הוקם ב-1917 במטרה לדאוג לקבורה ראויה, תיעוד והנצחת זכר הנופלים.

במהלך המלחמה הקים חיל המשלוח המצרי (שמו של הצבא הרב-לאומי בפיקוד בריטי אשר פעל בחזית סיני, ארץ-ישראל וסוריה) שורה של בתי חולים צבאיים ברמות שונות, בעיקר לאורך דרכים ראשיות ומסילות הברזל. אלו שנפטרו במהלך האשפוז נקברו בחלקות קבורה בסמוך לבתי החולים. חלק מחלקות קבורה אלו מטופלות ומתוחזקות באופן שוטף על ידי ה-CWGC, אולם חלקן הוזנחו במהלך השנים. גם במתחם וואדי צראר הוקמו בתי-חולים צבאיים ואלו שנפטרו שם נקברו בחלקה עליה הוקמה מאוחר יותר המצבה. מרבית הקבורים במקום השתייכו לקורפוס העבודה המצרי, יחידות של עובדים מצריים אשר עסקו בסלילת דרכים, הנחת מסילות ברזל, פריקה והעמסה ועוד.

המצבה דומה בצורתה ובניסוח הכתובת עליה למצבות דומות נוספת בארץ ישראל, כמו למשל בתחנת הרכבת דיר סניד. על האובליסק הוצבו שלושה פנלים מאבן. שני פנלים בולטים נקבעו בחזית האובליסק, בערבית ובאנגלית. הכתובת בערבית כוללת את השהאדה: ”אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה”, ובטבלת האבן באנגלית הכתובת הבאה:

"שבעה חיילים של הצבא ההודי קבורים כאן. מאה ושנים עשר אנשים מגדודי העבודה המצרים קבורים ליד נקודה זו".

פנל אבן קטן נוסף בצדו האחורי של האובליסק מתייחס לשלושה חיילים טורקים אשר נטמנו אף הם במקום.

הכתובות הושחתו על ידי אלמונים ונותרו בלתי קריאות במשך שנים. העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל פנתה אל ה-CWGC ביוזמה לשיקום האתר וחידוש הפנלים באתר זה ובאתרים נוספים. בסוף 2017 ביצע ה-CWGC עבודות שיקום באתר הכוללות ניקוי האובליסק בקיטור, הסדרת הגישה לחלקה וחידוש הפנלים. בנוסף, התגלה כי אחד החללים המצרים השתייך ליחידה מצרית אחרת, קורפוס תובלת הגמלים, ולכן שונתה הכתובת המתייחסת לחיילים המצרים:

• זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950

מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת נחל שורק בוויקישיתוף

• תחנת רכבת שורק או תחנת ואדי צ'רר?, באתר היסטוריה על המפה

מסילת הרכבת יפו–ירושלים
(יפו) • (ת"א דרום) • כפר חב"ד • לוד • רמלה • (נען) • (נחל שורק) • (סג'ד) • בית שמש • (בר גיורא) • (בתיר) • (ירושלים – גן החיות התנ"כי) • (ירושלים – מלחה) • (ירושלים) מקרא: כתב גדול - אחת משבע התחנות המקוריות; (בסוגריים) - תחנת נוסעים שאינה פעילה כיום

מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה
אישים	היינריך אוגוסט מייסנר
תחנות רכבת	תחנת נחל שורק • תחנת א-תינה • תחנת תל-שרע • תחנת באר שבע • תחנת ביר אל-מחטה בביר-עסלוג'
גשרים על נחלים	נחל שקמה • נחל פטיש • נחל באר שבע • הגשר בביר עסלוג' • נחל לבן • נחל ניצנה • נחל בארותיים
אתרים	מגדל המים בתחנת באר שבע
אירועים	פעולת החבלה במסילה לקסיימה • הפצצת תחנת באר שבע

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי	חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית
קרבות	תעלת סואץ • רומני • מגדבה • רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון • יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב
יחידות	הצבא הבריטי: הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים • הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • קורפוס הגמלים הקיסרי • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הצבא העות'מאני: קבוצת ארמיות יילדירים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה
אישים	הצבא הבריטי:אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי הצבא העות'מאני: אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין
אתרים	בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח – באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים
תוצאות	הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים
ראו גם	פורטל היישוב