לתחנת הצומת היו כמה מרחבי משנה שהשתרעו על פני כחמישה קמ"ר בין מה שמזוהה בימינו כמורדות מושב יסודות בצפון-מערב למורדות מושב טל שחר.
המרחב העות'מאני
תחנת ואדי צראר הייתה לעות'מאנים מרכז הספקה חיוני שדרכו הוזרמו אמצעי קיום ולחימה אל דרום הארץ וירושלים[2], ומכלול השירותים הטכניים למערכות הרכבת הצבאית[3].
בניין התחנה הוקם ב-1915 על ידי השלטונות העות'מאנים כבניין תקני. בניינים דומים הוקמו בתחנות הרכבת במסעודיה, טולכרם, באר שבע ועוד. במקור נבנה גג מעל התחנה אך הוא הוחלף לגג בטון שטוח בתקופת המנדט. הבריטים חידשו ב-1931 את השם הערבי של התחנה. ב-4 באוקטובר1938, בתקופת המרד הערבי הגדול, נפגעה התחנה וכן הגשר על נחל שורק שלידה[4].
בניין התחנה הישן עמד בשממונו מאז סגירתו. ב-2010 זכתה רשות הניקוז "שורק-לכיש" במכרז לשיקום התחנה והפיכתה לאתר תיירות אולם מעבר להקפת המבנה בגדר לא נעשה דבר והוא מוסיף להתפורר.
בקרבת התחנה נמצא קרון עץ (כנראה מתקופת המנדט) וכן קטר ומספר קרונות (מתקופות מאוחרות יותר) שהונחו על גבי פסים חדשים.
מצבת מלחמת העולם הראשונה
כ-500 מטרים דרומית-מזרחית לתחנת הרכבת נמצאת מצבה בצורת אובליסק המנציחה פועלים מצרים וחיילים הודים ועות'מאנים אשר נהרגו במהלך מלחמת העולם הראשונה בקרבת מקום ונטמנו סמוך לאובליסק. המצבה הוקמה על ידי הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (נקראת כיום ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, CWGC), ארגון אשר הוקם ב-1917 במטרה לדאוג לקבורה ראויה, תיעוד והנצחת זכר הנופלים.
במהלך המלחמה הקים חיל המשלוח המצרי (שמו של הצבא הרב-לאומי בפיקוד בריטי אשר פעל בחזית סיני, ארץ-ישראל וסוריה) שורה של בתי חולים צבאיים ברמות שונות, בעיקר לאורך דרכים ראשיות ומסילות הברזל. אלו שנפטרו במהלך האשפוז נקברו בחלקות קבורה בסמוך לבתי החולים. חלק מחלקות קבורה אלו מטופלות ומתוחזקות באופן שוטף על ידי ה-CWGC, אולם חלקן הוזנחו במהלך השנים. גם במתחם וואדי צראר הוקמו בתי-חולים צבאיים ואלו שנפטרו שם נקברו בחלקה עליה הוקמה מאוחר יותר המצבה. מרבית הקבורים במקום השתייכו לקורפוס העבודה המצרי, יחידות של עובדים מצריים אשר עסקו בסלילת דרכים, הנחת מסילות ברזל, פריקה והעמסה ועוד.
המצבה דומה בצורתה ובניסוח הכתובת עליה למצבות דומות נוספת בארץ ישראל, כמו למשל בתחנת הרכבת דיר סניד. על האובליסק הוצבו שלושה פנלים מאבן. שני פנלים בולטים נקבעו בחזית האובליסק, בערבית ובאנגלית. הכתובת בערבית כוללת את השהאדה: ”אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו של אללה”, ובטבלת האבן באנגלית הכתובת הבאה:
”Seven soldiers of the indian army are honoured here”
”One hundred and twelve men of the egyptian labour corps are buried near this spot”
"שבעה חיילים של הצבא ההודי קבורים כאן. מאה ושנים עשר אנשים מגדודי העבודה המצרים קבורים ליד נקודה זו".
פנל אבן קטן נוסף בצדו האחורי של האובליסק מתייחס לשלושה חיילים טורקים אשר נטמנו אף הם במקום.
הכתובות הושחתו על ידי אלמונים ונותרו בלתי קריאות במשך שנים. העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל פנתה אל ה-CWGC ביוזמה לשיקום האתר וחידוש הפנלים באתר זה ובאתרים נוספים. בסוף 2017 ביצע ה-CWGC עבודות שיקום באתר הכוללות ניקוי האובליסק בקיטור, הסדרת הגישה לחלקה וחידוש הפנלים. בנוסף, התגלה כי אחד החללים המצרים השתייך ליחידה מצרית אחרת, קורפוס תובלת הגמלים, ולכן שונתה הכתובת המתייחסת לחיילים המצרים:
”One hundred and twelve men of the Egyptian Forces lie buried near this spot”
האובליסק בשנת 2009, טרם השיפוץ
הכיתוב המרוטש בחזית האובליסק
המצבה בשנת 2018, לאחר השיפוץ
הכיתוב החדש בחזית האובליסק
הכיתוב בחלקו האחורי של האובליסק לזכר החיילים העות'מאנים
לקריאה נוספת
זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950