הארמייה השמינית של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: Sekizinci Ordu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני. היא הוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מלחמת העולם הראשונה
ביוני 1917 הקים אנוור פאשה את קבוצת ארמיות ילדרים (המכונה גם קבוצת צבא הרעם) בפיקודו של הגנרל הגרמני אריך פון פאלקנהיין, וחיזק אותה עם עודפי יחידות עות'מאניות שהועברו מגליציה, רומניה ותראקיה.[1]
לאחר הקמת קבוצת ארמיות ילדרים הועברו כוחות מהותיים לסוריה ולארץ ישראל, שם המשיכה להחזיק בהגנות הארמייה הרביעית. בארץ ישראל כבר היו הדיוויזיות ה-3, ה-7, ה-16, וה-54, בזמן שהדיוויזיות ה-26, ה-27, וה-53 הועברו במהלך הקיץ. הדיוויזיות ה-3, ה-7 ה-16 וה-26 נלחמו במערכה בגליפולי ודיוויזיית הפרשים ה-3 נלחמה במערכות הקווקז.[2][3]
ב-2 באוקטובר 1917 הוא הפעיל את הארמייה השמינית החדשה, בפיקודו של פרידריך קרס פון קרסנשטיין, ופרס אותה יחד עם הארמייה השביעית, בפיקודו של מוסטפא כמאל אטאטורק תחת קבוצת ארמיות ילדרים.[4] שבע דיוויזיות חי"ר ודיוויזיית פרשים אחת שכבר שירתו באזור, הוכפפו לארמייה השמינית. הם היו דיוויזיות החי"ר ה-3, ה-7, ה-16, ה-26, ה-27, ה-53 וה-54 ודיוויזיית הפרשים ה-3.[2][3]
סדר הכוחות, ינואר 1918
בינואר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[5]
- הארמייה השמינית, (פריק סבט פאשה)
- הקורפוס ה-22
- הדיוויזיה ה-3, הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-20
- הדיוויזיה ה-16
- הדיוויזיה ה-54
- דיוויזיית הפרשים הקווקזית ה-2
סדר הכוחות, ספטמבר 1918
בספטמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[6]
- הארמייה השמינית, (פריק סבט פאשה)
- הקורפוס ה-22
- הדיוויזיה ה-7, הדיוויזיה ה-20
- קבוצת אגף שמאל (אוברסט גוסטב פון אופן)
- דיוויזיית הפרשים הקווקזית ה-2
אחרי מודרוס
סדר הכוחות, נובמבר 1918
בנובמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[7]
- הארמייה השמינית, (סמירנה)
- הקורפוס ה-17
- הקורפוס ה-21
הערות שוליים
- ^ Erickson Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, pp. 159, 171, Ottoman Army Effectiveness in World War I: a comparative study Routledge Press, 2007, ISBN 978-0-203-96456-9 p. 115
- ^ 1 2 Erickson Ottoman Army Effectiveness in World War I: a comparative study Routledge Press, 2007, ISBN 978-0-203-96456-9 p. 102
- ^ 1 2 Erickson Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 172
- ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 171.
- ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 181.
- ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 197.
- ^ Edward J. Erickson, Ordered to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 202.
