PROFILPELAJAR.COM

איזמיר
**İzmir**
	סמל איזמיר
	פוטומונטז' של איזמיר
מדינה	טורקיה
מחוז	הים האגאי
נפה	איזמיר
ראש העיר	טונץ' סויר; (מפלגת העם הרפובליקאית)
תאריך ייסוד	האלף ה-3 לפנה"ס
שטח	12,012 קמ"ר
גובה	30 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Mount Yamanlar
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	4,479,525 (2023)
‑ במטרופולין	2,948,609 (2023)
‑ צפיפות	372.9 נפש לקמ"ר (2023)
קואורדינטות	38°24′46″N 27°08′18″E / 38.41273°N 27.13838°E
אזור זמן	UTC +3
	http://www.izmir.bel.tr
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור איזמיר

אין לבלבל ערך זה עם הערך "איזמיט".

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2023 אוכלוסייתה מנתה כ-4.48 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודלה בטורקיה אחרי איסטנבול ואנקרה. העיר שוכנת לחוף מפרץ איזמיר, שהוא שלוחה של הים האגאי.

היסטוריה

איזמיר נקראה לפנים בשם היווני "סמירנה" והיא מן הערים הקדומות באסיה הקטנה. היוונים בנו אקרופוליס – מצודה הכוללת כמה מקדשים – על פסגת גבעת פאגוס, שלמרגלותיה הייתה בנויה העיר, אולם מכל אלה כמעט ולא נותרו שרידים.

המשורר היווני הומרוס נולד בעיר סמירנה לפי המסורת. בסוף המאה השישית לפני הספירה חרבה העיר, אך שוקמה בסוף המאה הרביעית לפני הספירה בידי אלכסנדר מוקדון ונחשבה לאחת הערים המפוארות בעולם.

בשנת 1424 נכבשה העיר ובכך הפכה לחלק מהאימפריה העות'מאנית, ובה חיו לצד רוב טורקי מיעוטים כגון יוונים, ארמנים ויהודים – כאשר היחס המספרי ביניהם השתנה לאורך השנים. היוונים תמיד היוו רוב משמעותי בעיר, ובינם לבין הטורקים שרר מתח מתמיד, בין היתר בשל הבדלי תרבות ודת.

בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, פרצה מלחמת יוון–טורקיה עקב שאיפותיו של השלטון היווני להשיג דריסת רגל בשטחים שנכבשו זה מכבר על ידי מדינות ההסכמה והובטחו ליוונים תמורת הצטרפותם למלחמה לצידם. במלחמה זו הובס צבא האימפריה העות'מאנית וחיילים יוונים השתלטו על איזמיר וסביבתה. תביעתם על האזור אושרה בהסכם סוור בשנת 1920.

אטאטורק כבש את העיר בחזרה בשנת 1922. חלק גדול מן העיר עלה בלהבות, ורבבות אזרחים יוונים נמלטו ממנה. כעבור שנה אושרה הריבונות הטורקית במסגרת הסכם לוזאן. לאחר שיוון וטורקיה חתמו על הסכם לחילופי אוכלוסין על בסיס דתי (נוצרים ליוון ומוסלמים לטורקיה), לא נשארו בעיר יוונים כלל.

בשנת 2020 נפגעה העיר באופן קשה מרעידת אדמה שהתרחשה בים האגאי, ממנה נהרגו עשרות אנשים וכן עשרות בניינים קרסו.

יהודי איזמיר

ערך מורחב – יהדות איזמיר

קהילת איזמיר הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות באימפריה העות'מאנית, החל מן המאה ה-17. בשיאה, באמצע המאה ה-19, שכנו בעיר כ-40,000 יהודים.

נוכחותם של יהודים באיזמיר (בשמה היווני, סמירנה) בימי קדם מוזכרת בברית החדשה, אך לא התקיימה בעיר קהילה משמעותית בתקופת הביזנטים, וגם לא במאתיים השנה שלאחר כיבוש העיר על ידי העות'מאנים ב-1424. בראשית המאה ה-17, עם עליית חשיבותה המסחרית של איזמיר, החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית. רובה הורכבה מצאצאים לגולי ספרד, מהם רבים שהגיעו לאיזמיר מסלוניקי או מאיסטנבול.

בראש הקהילה עמדו רבנים בעלי שם, כגון ר' יוסף איסקפה, ר' חיים בנבנישתי ור' שלמה אלגאזי במאה ה-17, ר' רפאל יוסף חזן, ר' רפאל אשכנזי ור' יום טוב דאנון במאה ה-18. בעיר חי ופעל רבי חיים פלאג'י, מגדולי חכמי ספרד במאות השנים האחרונות.

הקהילה נהנתה מאוטונומיה ומחופש דת יחסי, וקיימה מערכות חינוך ומשפט נפרדות. לאורך השנים עסקו בני הקהילה במסחר וכן בענפי ייצור שונים, ואף השתלבו במערכות השלטון. ב-1657 נוסד בעיר בית דפוס עברי, ובמאה ה-19 יצאו לאור עיתונים יהודים, ופעלו בה מוסדות תרבות. בשלהי 1845 הופיע באיזמיר העיתון "פואירטאס דיל אוריינטי" (שערי מזרח), בעריכתו של רפאל עוזיאל, והוא העיתון הראשון שהופיע בשפה הספרדית-היהודית, לאדינו.^[2] עד לאמצע המאה ה-20, ראו אור בבתי הדפוס היהודיים באיזמיר קרוב לשש מאות ספרים, בעברית ובלאדינו ועיתונים.^[3]

שבתי צבי, משיח שקר שסחף קהילות רבות בעולם היהודי במאה ה-17, היה בן העיר והיו לו חסידים רבים בקרב הקהילה.

במאה ה-19 החלה הקהילה מדלדלת, תהליך שהואץ בעקבות הנזקים שנגרמו לעיר במלחמה עם יוון. כ-10,000 מבני הקהילה עלו לישראל לאחר הקמתה.

כיום מונה הקהילה כ-2,000 יהודים.

ערים תאומות

ישראל הוד השרון, ישראל
רוסיה ירוסלבל, ירוסלבל, רוסיה
איטליה מילאנו, לומברדיה, איטליה
ארצות הברית לונג ביץ', קליפורניה, ארצות הברית
הודו מומבאי, מהאראשטרה, הודו
ישראל תל אביב, ישראל
לוב טריפולי, לוב
מצרים אלכסנדריה, אלכסנדריה, מצרים
אינדונזיה סורבאיה, מזרח ג'אווה, אינדונזיה (מ־1996)
קזחסטן שימקנט, קזחסטן

ראו גם

הרכבת התחתית של איזמיר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איזמיר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של איזמיר (בטורקית)

איזמיר, ברשת החברתית פייסבוק
איזמיר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איזמיר, ברשת החברתית אינסטגרם
בית התפוצות, קהילת יהודי איזמיר
יואב זיתון, יוזמה: ת"א לא תהיה עיר תאומה לאיזמיר הטורקית, באתר ynet, 10 ביוני 2010
יונתן ובר, איזמיר בטורקיה: פחות שחוקה, ומסבירה פנים, באתר ynet, 29 ביוני 2011
גיורא נוימן, השיבה לטורקיה: ביקור באיזמיר, באתר nrg‏, 23 בינואר 2012
משי אייד, בחזרה לאיזמיר: קפצנו לראות מה המצב במטרופולין הטורקי התוסס, באתר ynet, 7 ביוני 2019
יניב טוכמן‏, אוכל טוב, מלונות בשליש מחיר וחופים משגעים: היעד הקרוב שחוזר ובזול, באתר וואלה, 10 ביוני 2019
איזמיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אזמיר (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
^ Dov Cohen, "Un 'bien conocido negociante i luchador comunal': muevas notisias sovre Refael Uziel (1816-1881), precursor de la prensa en djudeoespaniol", Marie-Christine Bornes Varol & Rosa Sanchez (eds.), La presse judéo-espagnole, support et vecteur de la modernité, Istanbul 2014, pp. 231-253.
^ אברהם יערי, "הדפוס העברי באזמיר", ארשת א (תשי"ט), עמ' 222-97; דב הכהן, "הדפוס העברי באזמיר", קרית ספר, סד (תשנ"ב-תשנ"ג), עמ' 1423-1403.

הערים הגדולות של טורקיה אומדן רשמי משנת 2022^{[אוכלוסין 1]}
^ TURKEY: Provinces & Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
איסטנבול אנקרה
	1	איסטנבול	מרמרה	15,244,936	11	קייסרי	מרכז אנטוליה	988,578	איזמיר בורסה
	2	אנקרה	מרכז אנטוליה	5,186,002	12	אסקישהיר	מרכז אנטוליה	789,023
	3	איזמיר	הים האגאי	2,948,160	13	גבזה	מרמרה	768,467
	4	בורסה	מרמרה	2,051,464	14	דניזלי	הים האגאי	651,200
	5	אדנה	הים התיכון	1,779,463	15	סמסון	הים השחור	639,930
	6	גזיאנטפ	דרום-מזרח אנטוליה	1,680,723	16	אורפה	דרום-מזרח אנטוליה	596,637
	7	קוניה	מרכז אנטוליה	1,365,287	17	קהרמאנמרש	הים התיכון	571,266
	8	אנטליה	הים התיכון	1,322,766	18	אדאפזרי	מרמרה	553,316
	9	דיארבקיר	דרום-מזרח אנטוליה	1,087,786	19	ואן	מזרח אנטוליה	525,016
	10	מרסין	הים התיכון	1,040,507	20	מלטיה	מזרח אנטוליה	485,484