PROFILPELAJAR.COM

תל נגילה
	תל נגילה ועץ האשל בראשו
מידות
שטח	100–150 דונם
גובה מעל פני הים	206 מטר
היסטוריה
תרבויות	תרבות יריחו XI; התרבות הכנענית; התרבות הפלישתית.
תקופות	התקופה הנאוליתית הקרמית הקדומה; התקופה הכלקוליתית; ברונזה בייניימית; תקופת הברונזה המאוחרת; תקופת הברזל I; תקופת הברזל II; התקופה הביזנטית בארץ ישראל
אתר ארכאולוגי
חפירות	1961–1962;
ארכאולוגים	רות עמירן
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°30′09″N 34°45′30″E / 31.50259°N 34.7583°E
	(למפת מערב הנגב רגילה) תל נגילה

תל נָגִילָה הוא תל עתיק על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה בחלקו התיכון, בין כביש 40 וקיבוץ רוחמה. התל נצפה מכביש 40 דרומה לבאר שבע מעט דרומה ממפגש הכביש עם כביש 6 (מחלף מאחז) ועליו היה עץ אשל בודד (העץ נפל בסופה ב-12 במרץ 2020). השם העברי על שמו הערבי של התל – תל אל-נג'ילה (תל העשב).

באתר נמצאו ממצאים מהתקופה הנאוליתית הקרמית הקדומה (כ-7,000 שנה לפני זמננו) ועד התקופה הביזנטית בארץ ישראל^[1].

הגישה לתל היא בדרך כורכר (דרך נוף נחל שקמה) היוצאת משמורת פורה ומסומנת בסימון כחול. מהתל יש תצפית יפה על שטח חקלאי נרחב. בסמוך לתל, על מסילת הדרום, ממוקמת תחנת רכבת תפעולית בשם "תל נגילה"^[2].

היסטוריה

בקיץ 1962 התקיימה חפירה ארכאולוגית במקום בניהול רות עמירן ואברהם איתן, בחיפוש אחר גת הפלישתית^[3]. לאחר שתי עונות חפירה נקבע שתל נגילה אינה גת^[4]. עיקר הממצאים שנתגלו היו שרידיו של יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2 (בשכבה VII), התקופה בה שלטה האימפריה המצרית של השושלת ה-18 באזור (תקופת החיקסוס). הממצאים כללו, בשלב קיומו האחרון מבני מגורים, סוללת עפר (שהקנתה לאתר את צורתו) ובה קיר תמך ושער. היישוב חרב ככל הנראה, וכעבור זמן קצר הוא חודש (שכבה VI). שרידיו של שלב היישוב הבא כוללים מבנה עם קירות עבים במרכז האתר, ורצפה בחלקו הצפוני, שהושתתו על הסוללה החרבה. על הרצפה שבחלק הצפוני נמצאה קדרה דו־גונית^[5], המתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת א^[6].

כ-200 מטר מדרום לתל נמצאו שרידי יישוב פרזות מתקופת הברזל II. כ-400 מטר ממזרח לתל, על גדת נחל שקמה, נמצאו שרידי ישוב וחרסים מהתקופה הביזנטית (ח'רבת סוף). ואילו בראש התל נמצאו שרידי מבנה בודד מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל^[6].

בסוף דצמבר 2006 וראשית ינואר 2007 נערכה חפירת הצלה כ-400 מטר מדרום-מזרח לתל. בו נמצאו להבי מגל וצלמיות אבן, המתוארכים לתקופה הנאוליתית הקירמית הקדומה (חלקו השני של האלף ה-6 לפנה"ס; תרבות יריחו XI)^[1].

בזמן מלחמת העולם הראשונה הקים צבא האימפריה העות'מאנית מסילת רכבת לבאר שבע, כחלק מהמאמץ הצבאי מול הבריטים. המסילה הייתה ברוחב של 105 סנטימטר ועברה בגשר מעל נחל שקמה סמוך לתל (במקום עוד ניתן לראות את שרידי הגשר). היא הושלמה ב-1915.

במלחמת העצמאות הייתה חשיבות אסטרטגית לתל נגילה ולתלים שבסביבתו, כמו תל חסי, תל קוניטרה (קשת) ותל אל מליחה משום שחלשו על שדה נחיתה "אבק 1" שהוכשר ליד קיבוץ רוחמה כדי לתספק בדרך האוויר את הנגב הנצור (מבצע אבק). בליל ה-8 בספטמבר 1948 נכבשו התלים על ידי חטיבת יפתח. המצרים הגיבו בהתקפות נגד על תל קוניטרה שנמשכו יומיים ונהדפו.

ראו גם

לקריאה נוספת

'תל נגילה', חדשות ארכאולוגיות ד (1962), 8–10.
'עונת החפירות השנייה בתל-נגילה', חדשות ארכאולוגיות ח (1963), 9–12.
'מציאת מטבעות ומטמונים', ידיעות נומיסמטיות בישראל 6–7 (תשכ"ה), 28.
דוד גלעד, 'כלי צור מתקופת הברונזה התיכונה מהר-ירוחם ומתל-נגילה', בתוך: יוחנן אהרוני (עורך), חפירות ומחקרים: מוגש לפרופסור שמואל ייבין, תל אביב: המכון לארכאולוגיה על ידי כרטא, 1973, עמ' 133–141.
רות עמירן, "נגילה, תל", בתוך: אפרים שטרן (ע'), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל' 3, ירושלים, 1992, עמ' 1064–1066
ספי בן-יוסף (עורך), מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול: [מבואות, אתרים, מסלולים], כרך 14: "הנגב הצפוני" (עורך הכרך: מנחם מרקוס), ירושלים : כתר, 2001, עמ' 241–243.
עפר ורד, 'טיול אביבי: נחל שקמה, תל חסי, תל נגילה ובתרונות רוחמה, טיול עולמי, שווייץ 2004, עמ' 122–126.

Siegfried Bülow, Robert A. Mitchell, 'An Iron Age II Fortress on tel Nagila,' Israel Exploration Journal 11 (1961), 101-110. (jstor)
Ruth Amiran, 'Tel Nagila (Note)', Israel Exploration Journal 13 (1963), 143-144.
Ruth Amiran, and Eitan Avraham, 'A Krater of Bichrome Ware from Tel Nagila,' Israel Exploration Journal 14 (1964 ), 219-31.
Ruth Amiran, 'A Canaanite-Hyksos city at Tell Nagila,' in: Archaeological Discoveries in the Holy Land, New York: T.Y. Crowell, 1967, pp. 41-48.
Michal Artzy, Frank Asaro, Isadore Perlman, 'The Tel Nagila bichrome krater as a Cypriote product', Israel Exploration Journal 25 (1975), 129-134. (jstor))
Itzhaq Shai, David Ilan, and Raz Kletter, 'An Aegean fire-stand from Tel Nagila,' Palestine Exploration Quarterly 141,3 (2009), 160-166.
Itzhaq Shai, David Ilan, Aren M. Maeir, and Joe Uziel,' The Iron Age Remains at Tel Nagila,' Bulletin of the American Schools of Oriental Research 363 (2011), 25–43. (jstor)