תל אל מליחה (נכתב גם כ-"תל מלחה") הוא תל ארכאולוגי בדרום שפלת יהודה, בצד כביש 6 כ-2 ק"מ מצפון מזרח ליישוב בית קמה. התל משתרע על שטח של 8 דונמים בקירוב, על גדת נחל שקמה, ליד מסילת הדרום[1].
היסטוריה
התל, החולש על המרחב הקרוב לו, נחפר על ידי רשות העתיקות בשנת 1955. במקום התגלתה חומה באורך 100 מטרים וחלקלקה של אדמה קשה סיד ולבנים, מתקופת הברזל II, בנוסף נמצאו במקום ממגורות צלמיות של האלים בעל ועשתרת וכלי חרס רבים[2].
התל היה מיושב למן תקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל. בתקופת המנדט הבריטי התקיימו על התל מספר מפגשים בין שלטונות המנדט לנכבדי שבטי הבדואים מהסביבה[3][4].
בעת סלילת כביש 6 בשנת 2013 נמצאו כ-2 ק"מ מדרום לתל שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית, המשתרע על שטח של יותר מ-6 דונם. באתר, אשר ישב על דרך עתיקה שהובילה צפונה מבאר שבע, הייתה אחוזה גדולה – ובה כנסייה, מבני מגורים וחדרי אחסון, בור אגירה גדול למים, מבנה ציבור ובריכות מים שסביבם שטחים חקלאיים. ייתכן כי אחד המבנים שימש אכסניה לעוברי אורח שפקדו את המקום. במבנה המרכזי באתר היה אולם רחב ממדים, שאורכו 12 מ' ורוחבו 8.5 מ', ונראה שתקרתו הייתה מקורה ברעפים. במבנה נמצא פסיפס, שהשתמר בצורה טובה, עוטר בדגמים גאומטריים, ובפינותיו אמפורות (קנקנים ששימשו להובלת יין), צמד טווסים, וזוג יונים המנקרים ענבים משריג גפן[5][6].