חורבת ענים

חורבת ענים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°21′13″N 35°03′49″E / 31.353601°N 35.063521°E / 31.353601; 35.063521
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח
בית הכנסת מדרום
בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים
מערות מגורים בענים

חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר. האתר סמוך ליישוב ליבנה מדרום מערב.

גאוגרפיה וסביבה

האתר ממוקם בשיפולי גבעה, ובגובה 685 מטר מעל פני הים. באתר נמצאו כ-50 מרתפי מגורים חצובים בצורת מערות. רק אחדים מקירות המבנים בולטים על פני השטח. בפתחי אחדות מהמערות בנויים משקופים מפוארים יחסית לתקופה, ועליהם תבליטי רוזטות.

בנוסף לכך, בסביבת החורבה נמצאים מתקנים חקלאיים, בורות מים, גדרות צאן, בית קברות ושרידי בית כנסת. בראש הגבעה נמצאו שרידי מצודה מתקופת הברזל. מיקומה הגאוגרפי והממצא הקרמי שנתגלה בה הביאו לזיהויה עם עָנִים המקראית. "ענים" כלולה בתחום נחלת שבט יהודה לפי ספר יהושע: ”וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים”[1].

אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כלל את "ענים" בין יישובי דרומא, והבחין בין שני חלקיה של העיר: האחד מכונה "כפר גדול של יהודים", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין א-תחתא" (התחתונה); והשני מתואר כ"כפר אחר עניא סמוך לראשון, היום הוא כולו נוצרים הוא למזרח הראשון", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין אל-פוקא (העליונה), צפונית מזרחית ליישוב ליבנה. חלוקה זו, בין ענים התחתונה והעליונה, התקיימה גם בתקופת המקרא, ועדות לכך נמצאת בחרסי ערד, שם נזכרים (בכתיב חסר): ענים תחתנם ועלינם[2].

בית הכנסת

בענים נחשף בית כנסת מתקופת התלמוד.[3] כמו בבתי כנסת אחרים בדרומא השלב הראשון הוא מהמאה ה-3. בית הכנסת התקיים עד מאה ה-7. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח, ומבנהו אורכי כמו במעון העתיקה. בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות. בבית הכנסת נמצאו גם חלקים של אגן שיש לנטילת ידיים. הרצפה כוללת פסיפסים עם תאורים גאומטריים.

האולם היה מקורה בגג רעפים והקירות היו מטוייחים. נמצא גם, כי אימצו בבית הכנסת מנהג שהתגלה גם במעון העתיקה - להשאיר בבית הכנסת חלק מהסלע המקורי. הארכאולוג צבי אילן, איתר בבית הכנסת "מרחב מקודש", שכדוגמתו לא התגלה באף בית כנסת אחר. "המרחב המקודש" הזה היווה רבע מרוחב האולם ונחסם על ידי לוחות סורג, שכמה מחלקיהם נמצאו.

מדרום לבניין יש מדרגות אל בור מים ואל מערות מסתור שהיו מוגנות היטב מפני כניסת זרים. מכלולים דומים נמצאו ליד בתי כנסת נוספים באזור. לפי שרידים שנמצאו במקום - בין השאר מטבעות זהב - היה המקום פעיל עד המאה ה-8. מכאן גם ההשערה שיהודי המקום, בדומה ליהודי יוטה, חיו במקום עד התקופה הערבית הקדומה, ואז נאלצו[[[ויקיפדיה:ביבליוגרפיה|דרוש מקור: סימוכין ל"אילוץ" להתאסלם בניגוד למידע בערך המרת דת]]] לקבל עליהם את דת האסלאם.

המתקנים החקלאיים

במקום נמצאו מתקנים חקלאיים הממוקמים ברצף גאוגרפי. קיומם של המתקנים בסמיכות, מעיד על כך שבמקום היה ריכוז גדול של אוכלוסייה. בין השאר נמצאו באתר המתקנים הבאים:

  • גת - הייתה חצובה בסלע בשלשה משטחים מדורגים: בראשון דרכו את הענבים, ממנו גלש המיץ לתא קטן ששימש לשיקוע גרעיני הענבים ושאר הפסולת המוצקת. משם עבר הנוזל לכלי הקיבול, בדרך כלל כדי חרס. משם רוכזו הכדים במחסנים תת-קרקעיים עד גמר תהליך התסיסה והפיכתו של הנוזל ליין.
  • בור מים - שריד למאגר מים תת-קרקעי שנחצב בסלע.
  • בית בד - חצוב בסלע. חלקיו המזוהים הם: "ים" – המתקן התחתון הקבוע, ו"מֶמֶל" – המתקן הנייד שהופעל על ידי בהמת עבודה.

לאורך שביל המתקנים החקלאיים ניתן לראות גדרות אבן ששימשו כמכלאות צאן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת ענים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ'.
  2. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 82-81.
  3. ^ שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע. גם, ר' ד' עמית, "בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון," דיסרטציה דוקטרלית, אוניברסיטה העברית, 2003
חורבת ענים - במרכז שרידי המגדל ומימין חזיתו המזרחית של בית הכנסת
חורבת ענים - במרכז שרידי המגדל ומימין חזיתו המזרחית של בית הכנסת


דרומא
כרמל • אשתמוע • סוסיא • חורבת ענים • יוטה • תלה • מעון • עין גדי – המקראית • רימון • חורבת יתיר