ענב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל

עֲנָב הייתה עיר מקראית ותלמודית בדרום הר חברון, אשר נכללה בנחלת שבט יהודה.

תחילה, נזכרת העיר בספר יהושע בתיאור כיבושי יהושע בן נון:

וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר – מִן חֶבְרוֹן, מִן דְּבִר, מִן עֲנָב, וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל, עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.

בהמשך, נזכרת העיר ברשימת ערי בני שבט יהודה בדרום הר חברון:

וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים.

יישוב בשם ענב העליונה נזכר בשטר יהודי שמקורו באזור, המתוארך לשנת 140 לספירה, 4 שנים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ("שנת ארבע לחורבן בית ישראל")[1].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי בתקופתו עוד היה המקום מיושב.

המקום זוהה על ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשתי חורבות בדרום מערב הר חברון, המכונות עד ימינו בשמות: ח'רבת ענב אלצע'יר ("חורבת ענב הקטן", ליד העיירה הערבית דהרייה), וח'רבת ענב אלכביר ("חורבת ענב הגדול", ליד היישוב אשכולות)[2].

"ח'רבת ענב אלכביר" מזוהה כיום עם "ענב העליונה", ובאתר נמצאו שרידי כנסייה גדולה, עם רצפת פסיפס מפוארת[3].

בסמיכות לאתר זה נמצאים שרידיה של העיר שמיר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ א' אשל, ח' אשל וע' ירדני, שטר משנת ארבע לחורבן בית ישראל, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 5-24.
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 307.
  3. ^ י' מגן, י' פלג וא' שרוך, "כנסיית ענב אל-כביר", קדמוניות, לו (תשס"ג), עמ' 54-57.