ימות עולם - אלמנך שמתאר את תולדות האנושות על פי סדר שנות הבריאה. חלק זה כולל את האירועים משנת א' עד לשנת ה'תנ"ו (1695). המחבר מציין שהוא כולל באלמנך גם את "קורות העולם", וכן מופיעים בו ערכים כמו: אפלטון, אלכסנדר מוקדון ואף "מעשה ישו הנוצרי".
שמות המחברים - מחברי ספרות תורנית עד לתקופת המחבר, מחולק למחברים וספרים רוב הספר מועתק, המחבר הוסיף הערות ומידע נוסף.
בראש הספר, נדפסו הגהות על התלמוד בבלי, בנושא גרסאות בשמות התנאים.[2]
על דבריו בסדר ימות עולם הוטחה כלפיו ביקורת בשל העובדה שהסתמך על חיבורים מפוקפקים דוגמת שלשלת הקבלה, ספר הישר ואחרים.
בספר שלטה יד הצנזור, ולמשל בערך פפוס בן יהודה הושמט מהדפוסים השניים, את האפשרות שהיה אביו של ישו, וכן בערך רבי חנניה בן תרדיון הוזכרו מילים כגון, דמחג צריפטמי וגפים, אשר אין להם הבנה כלל, אך כוונתו הייתה באתב"ש גפים – רומי, דמחג – קיסר, צריפטמי – הגמונים.
בהקדמה לספר נושא ונותן בארוכה בסוגיית כללי התלמוד ושמות החכמים.
מקורות
הספר כולל מפתחות לפי שמות ולפי מחברים, והמחבר מציין כי התבסס בכתיבתו על שבעה חיבורים קדומים:
כמו כן בעשרות מקומות מעתיק קטעים מילקוט הראובני, חסד לאברהם, לקט שמואל, שארית יוסף, ועוד, על אף שלא ציין זאת, את שמות הספרים ומקומות אזכורי התנאים לקח מספר נחלת שמעוני.
הרב ישעיה אשר זליג מילר[23] החל בהדפסת הספר מחדש ונכון לשנת ה'תשפ"א, הודפס סדר תנאים ואמוראים עד אות ט'.[24] במהדורתו כלל את כל ההגהות שנדפסו עד זמנו, והוסיף הערות מכתבי יד של הרב דוד שפרבר, רבי מנחם מנדל גפנר, הרב אברהם אריה לייב רוזן אב"ד מוינשט ופלטישן בעל איתן אריה, הרב דוד אברהם קמפנר בעל למטה יהודה, הרב חיים אריה לייב פנסטר בעל שער בת רבים, הרב חיים בנימין קצנלבוגן, הרב חיים מיכל מהמבורג, הרב שבתי וויס אב"ד שימאני, הרב שמשון בלוך, הרב יעקב בכרך, הרב חיים קנייבסקי, הרב יצחק הוברמן, הרב שמואל אשכנזי, וכן ליקוטים ממאות ספרים אשר דנו בדבריו.
למהדורה זו הוכנס אף כתב יד של המחבר - הגהות לספר יוחסין אשר שפך אור על עשרות קטעים מוקשים בדבריו, כמו כן הגיה את הספר באופן מדוקדק, תיקן מתוך מבואותיו, פתח ראשי תיבות בצורה זהירה, ועוד.
^דבעריש טורש, סדורין של דוב, כנסת הגדולה ד' תרנ"א עמ' 23–30, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
^יצחק רחלין, תיקון הסדר, "הכרם" עמ' 193–222, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) לאחר תקופה הדפיס השלמה - יצחק רחלין, עוללות הכרם, המליץ, 21 ביוני 1889
^שלמה בובר, דברי שלמה, בית אוצר הספרות ד' קרקא תרנ"ב, ע' 163, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)