שְׁמוּרַת הַר חוֹרְשָׁן היא שמורת טבע ברמות מנשה כק"מ מזרחית-דרומית למושבה בת שלמה. במרכזה של השמורה מצוי הר חורשן, גבעה בגובה של 178 מטר מעל פני הים.
הכניסה לגבעות השמורה ולהר היא מכביש 67. ההר מצטיין בצמחייה שבו, החורש הטבעי ודרכי המעבר המצויים בו. קרבתו לנתיבי התחבורה והעבירות הנוחה בתוכו עשתה אותו לאתר פופולרי. לנוחיות המסיירים בשמורה נקבע לדרכים הפנימיות "מיספור" כפי שמקובל לגבי כבישים.
ליד השמורה מצויות שתי שמורות נוספות, בעלות ייחודיות שאין לשמורת הר חורשן: שמורת אלונה ובה מערכת נקבות ופירים שהוליכו מים לקיסריה, ושמורת נחל דליה ויובליו ובה אחד עשר מעיינות, חלקם בזרימה כל השנה.
הערבים נהגו לקרוא להר וסביבתו "היטרי", שם שמקורו סלג'וקי, ופירושו "המפחיד" או "איום ונורא".[1] תושבי הסביבה פחדו להיכנס לתחומי היער, ובייחוד בלילה. הם חששו מפני שודדים ויותר מכך פחדו מחיות טרף. החשש מפני זאבים, צבועים, חזירי בר ואף מנמרים היה מנת חלקם של רבים מהתושבים.
השטח הוכרז בתור שמורה בשנות המנדט הבריטי. לאחר חקיקת חוק הגנים הלאומיים, הוחל בקידום הליכים להכרזה על השמורה על פי החוק החדש. תוכנית השמורה הופקדה ב-30 ביוני 1966 וקיבלה תוקף ב-9 ביוני 1967[2]. השמורה הוכרזה רשמית בשנים 1970 ו-1975. השטח הכלול בה 1,559 דונם.
צמחית היער
המסלע של היער - סלעי גירקירטוני והקרקע, רובה רנדזינה לבנה, הניכרת היטב בעמקים ומתאימה לגידול גפנים אינו מעודד גידול צמחייה מגוונת. עם זאת צמחים אחדים הצליחו להתאקלם בו, בין השאר אלון התבור הבונה נוף של "יער פתוח", שנוח לנוע בו ברגל ובכלי תחבורה וזאת בניגוד ברור ובולט לחורשים הצפופים והדחוסים של האלון המצוי. לכל עץ מרחב מחיה וכך הרווח שנותר בין העצים מאפשר לשיחים לפרוח בשלל צבעים.
לשמורה מפנה דרומי ובו עצי אלון התבור ומפנה צפוני ובו האלון המצוי. היער כולו חורג משטח השמורה והוא משתרע על פני 19 קמ"ר.[3]
השמורה אינה עשירה בעתיקות. עם זאת, יש בה בארות, שרידי מבנים, דרך קדומה ואמת מים[4]
מדרום לשמורה, מחוצה לתחום הרשמי, מצויים על גבעה שרידי חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית בשם "חרבת טאטא". מהגבעה נשקף נוף של יערות אלונה.
שמורת נחל דליה ויובליו
שמורת נחל דליה אף היא קרובה לשמורת הר חורשן. בשמורה אחד עשר מעיינות, חלקם נובעים כל השנה. סביבת המעיינות היא ירוקה ובה צמחים ובעלי חיים הגדלים בבתי גידול לחים. חברת הצמחים ערבה מחודדת והרדוף הנחלים נפוצה בשמורה. ריכוזי פריחה עשירים מצויים בגבעות הסמוכות לנחלים.
בשמורה עובר מסלול טיול בגדת נחל שלף (סימון כחול-שחור 4345), מכביש 672 לרמות מנשה. וכן דרך רכב 4355 מרמות מנשה לבת-שלמה, חוצה את הנחלים דליה ושלף וממשיכה לאורך נחל דליה. הדרכים והשבילים באזור זה בוציים בחורף.