פיקוס בנגלי (שם מדעי: Ficus benghalensis) הוא עץ השייך למין של הסוג פיקוס ממשפחת התותיים הצומח בישראל כעץ נוי ירוק עד.
מאפיינים
פיקוס בנגלי צומח בר בהודו ובאזורים הטרופיים של אפריקה. גובה העץ עשוי להגיע לכדי 20 מטר ורוחבו כ-8 מטר. כאשר העץ גדל באזור לח, הוא מצמיח שורשי אוויר ואלה מתעבים כגזעים עגולים המשתרשים בקרקע והופכים לגזעים לכל דבר, שתומכים בהתפשטות העץ על פני שטח רחב. עקב נטיות התפשטות אלה, יש לנטוע את העץ במרווחים גדולים מהצמחייה סביבו, והוא מתאים לגנים ציבוריים גדולים ולא כעץ שדרה. העלים גדולים, 12 עד 15 סנטימטר. הפרי הוא ענבה בגוון אדום, בולט על העץ ומושך עטלפי פירות ולכן עלול להוות מטרד. הפיקוס הבנגלי עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים. הפיקוס הבנגלי הראשון בישראל, נשתל במקווה ישראל ב-1888, ועודו קיים כיום (2024). קוטר צמרתו מעל 30 מטרים והשטח בסביבות 1,000 מטר מרובעים[1].
_(20665373299),_Ficus_benghalensis.jpg){kind=small}
