PROFILPELAJAR.COM

סילת א-ד'הר (כפר)
**سيلة الظهر**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	ג'נין
גובה	400 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	5,794 (2007)
קואורדינטות	32°19′10″N 35°11′04″E / 32.319491666667°N 35.184563888889°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) סילת א-ד'אהר

סילת א-ט'הר (בערבית: سيلة الظهر) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון^[1], המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית. הכפר שוכן על כביש שכם–דיר שרף–ג'נין – חלק מכביש 60, כביש האורך של השומרון. הכפר נמצא בק"מ ה-20 בכביש שכם–ג'נין (כביש 596), בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים. בכפר הייתה תחנה של הרכבת שעברה במסילת השומרון – סעיף של מסילת הרכבת החיג'אזית מעפולה לשכם ולטולכרם, שכללה מנהרה מיוחדת שנחפרה למעבר הרכבת והקיימת עד היום, היא מנהרת רמין. מספר התושבים הוא 6,259 (2006).

היסטוריה

התקופה הרומית והביזנטית

בשנת 1949, מערת קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית נחשפה בסמוך לסילת א-ד'אהר ונחפרה בידי משלחת מבית הספר האמריקאי לחקר המזרח ומהסמינר התאולוגי של מק'קורמיק. במערה התגלו שלושה חדרים, בכל אחד מהם עשרה כוכים, וכן מגוון רחב של ממצאים.^[2] באתר התגלו גם מספר מנורות שמן שלפי מספר חוקרים, אופייניות לסגנון השומרוני.^[3] באתר ארכאולוגי סמוך, השוכן ברכס שמעל הכפר ונושא את אותו השם, נתגלו חרסים מהתקופה הביזנטית, חלקי פסיפס וכן גת לייצור יין.^[4]

יצחק בן-צבי ציין כי בימיו עדיין התגוררה בכפר משפחה ממוצא שומרוני, בשם בית טאהר (ד'אהר).^[5]

ימי הביניים

חרסים שהתגלו במקומה הנוכחי של סילת א-ד'אהר מעלים כי היישוב נוסד בתקופה המוסלמית המוקדמת (המאות ה-9 וה-10 לספירה).^[6]

בסקר הר מנשה הוערך כי ניתן לזהות את המבנה המבוצר בכפר עם Sileta אשר בשנת 1178 הוענק על ידי בלדווין הרביעי, מלך ירושלים להוספיטלרים. כמו כן, היישוב נזכר כבר בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות בתחום סבסטיה לעניין מצוות התלויות בארץ, ונקרא שם בשם "שילתא"^[7] (התוספת המודרנית "א-ט'אהר" היא על שם השבט ששלט באזור, ונועדה להבחין את הכפר מכפר נוסף בשם "סילת" בשומרון, הלא הוא סילת אל-חארית'יה). היישוב נזכר בכתובת רחוב לצד העיירה "פנטקמוותא" (היא פנדקומיה של ימינו), מה שמחזק זיהוי זה.

המאה ה-20

במרד הערבי הגדול היה הכפר בסיס חשוב לכנופיות הערביות. קרוב אליו, במערה ליד הכפר הערבי ג'בע נתפס השודד המפורסם "אבו ג'ילדה".

המאה ה-21

באינתיפאדה ב-2001 התרחשו בכפר מספר פיגועי ירי, זריקת אבנים וחסימת ציר לישראלים. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונו מסביבות הכפר ההתנחלויות שא נור מצפונו וחומש מדרומו. השליטה הביטחונית באזור נשארה ביד ישראל.

נבי לאווין

בסמוך לסילת א-ד'אהר מצפון נמצאת חורבה בשם נבי לאווין (نبي لوين, "נבי לוין"),^[8] המכונה במקורות הצלבניים בשמות Loie או Loja.^[9] במרכז החורבה עומד קבר שייח'. החורבה כיום מעובדת לצורכי חקלאות, ונבנו עליה טרסות, בהן משובצות אבני בניין קדומות בשימוש משני. באתר נמצאו חרסים מתקופת הברזל II (ימי ממלכת ישראל), התקופה הפרסית, הרומית, הביזנטית, ימי הביניים ומן התקופה העות'מאנית. רוב הממצא במקום מתוארך לתקופה האחרונה.^[10] במאה ה-19, מסורת שומרונית תיארה את האתר כמקום קבורתו של לוי בן יעקב.^[11]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סילת א-ד'אהר בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ מפת האזור, 1918, עם ציון שם הכפר (באנגלית). המפה הוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
^ Sellers, O. R.; Baramki, D. C.; Albright, W. F. (1953). "A Roman-Byzantine Burial Cave in Northern Palestine". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. Supplementary Studies (15/16): 1–55. doi:10.2307/20066609. ISSN 0145-3661.
^ Sussman, Varda (1978). "Samaritan Lamps of the Third—Fourth Centuries A.D." Israel Exploration Journal. 28 (4): 238–250. ISSN 0021-2059.
^ Zertal, 2004, p. 305.
^ יצחק בן-צבי, שמריהו טלמון, ישעיהו גפני (ע), ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1976, עמ' 77
^ Zertal, 2004, p. 303.
^ Aaron Demsky, The Permitted Villages of Sebaste in the Reḥov Mosaic, Israel Exploration Journal (vol. 29, no. 3/4), Jerusalem 1979, p. 190.
^ "the prophet Levi" according to Palmer, 1881, p. 188
^ Conder, 1890, p. 35; Clermont-Ganneau, 1888, p. 331; both cited in Röhricht, 1893, RHH, p. 151, #566
^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 217
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219