PROFILPELAJAR.COM

הדת הבהאית (בפרסית: آئین بهائی או بهائیت) היא דת מונותאיסטית עצמאית חדשה שמקורה בדת הבאבית שנוצרה בפרס ב-1844.

על פי החוק בדת הבהאית, ביצוע מעשים הומוסקסואליים הוא דבר אסור. לאחרונה עולה הדרישה בקרב להט"בים בהאים להתאמת החוק הבהאי למציאות הנוכחית. מתוך תפיסה שהאיסורים על משכב זכר בחוקי העולם העתיק נובעים בחלקם מפני שהם תמיד מבוססים על יחסים אדנותיים והפעלת כוח. מעבר לכך, הם גם נובעים מכך שהחוק לא מתייחס לכוונה מאחורי המעשים הללו, ולכן חל איסור על יחסי מין בין בני אותו מין.

עקרונות הדת הבהאית

ערך מורחב – הדת הבהאית

באופן כללי, הבהאים מאמינים באחדות והרמוניה. עקרונות הדת מושתתים על ערך עליון זה באמצעות שילוב תחומים שהדת רואה בהם כמשלימים זה את זה.

האבות הרוחניים והשושלת הפרשנית

לדת הבהאית יש ארבעה אבות רוחניים: הבאב, הבהאא-אללה, עבד אל-בהאא' ושוגי אפנדי. באופן כללי, הדת הבהאית מאמינה כי נביאים אלו חוו התגלות אלוהית ועל כן בסמכותם להעביר את דבר האל ולפרש את דברי הנביאים הקודמים. לכל הכתבים שלהם יש תוקף משפטי, אך חשיבותם אינה שווה זו לזו. לשני הראשונים מיוחסים תכונות האל, היכולת להעביר את דברו לבני אדם וקבלת "ההתגלות" אולם, חשיבות בהאא-אללה גוברת על חשיבות הבאב וכתבי בהאא-אללה הם הפוסקים להלכה, מכיוון שהוא מייסד הדת. עבד אל-בהא, בנו של בהאא-אללה, נחשב לממשיך השושלת, אך למעשה הירושה מוטלת במחלוקת. בעולם הבהאי-אורתודוקסי התקבל כי כתבי עבד אל-בהא ושוגי אפנדי נכדו מדורגים במדרג אלוהי נמוך יותר מחיבורי הקודמים. מכיוון ששוגי אפנדי לא מינה אחריו יורש, אף גורם בהאי סמכותי לא יכול להעניק פירושי המשך לדבריו, אף לא בית הצדק העולמי. עם זאת, על כל בהאי מוטלת החובה, והרשות, לדרוש את האמת הפרטית שלו מתוך כתבי הנביאים. יתרה מכך, אם אין פירוש מחייב לטקסט מסוים של הבאב או בהאא-אללה, המאמינים יכולים לפרש עבור עצמם טקסט זו. המשמעות הדבר היא שאף גורם בהאי כיום לא יכול לפרש את כתבי הנביאים עבור כלל הקהילה הבהאית, אך כל מאמין בהאי יכול לפסוק לעצמו.

ערכי המשפחה וערכי סובלנות חברתית

התורה הבהאית מתייחסת לנישואים וחיי משפחה כאבן היסוד של כל החברה האנושית וכמוסד שנועד להגן ולחזק את המוסד הבהאי. על פי הדת, נישואים מותרים בין אישה וגבר בלבד, ויחסי מין מותרים בין זוג נשוי בלבד. לפיכך, החוק הבהאי מאפשר קיום קשרים מיניים בין איש ואישה נשואים בלבד. יתרה מזאת, התאולוגיה הדתית רואה בשמירה על ערך חיי הנישואין "תרופה ליצר ההומוסקסואלי". הבהאא-אללה מסביר כי חשיבות הנישואין נובעת בעיקרה מחשיבות המשך הקיום האנושי והוא רואה באיש ואישה שני פרטים המשלימים זו את זה.

אולם, הוא אינו אוסר במובהק על נישואין בין בני אותו מין, המאפשר פתח לפרשנויות. למרות חשיבות הולדת צאצאים, אין איסור על נישואים אצל אנשים עקרים. בנוסף, כתבי הדת ומוסדותיה אינם מתייחסים ליכולות המדע שקיימות היום להוליד צאצאים גם במצב של קשיי פוריות, כגון באמצעות טיפולי פוריות או פונדקאות. ערך חברתי נוסף הוא הסובלנות, ההכלה והקבלה של האדם האחר. מוסדות הדת מדריכים את האדם המאמין לפנות בפשטות ובאהבה לאנשים אחרים, בין אם הם מאותה דת או מדת אחרת.

מיזוג בין הדת למדע ולחוקי המדינה

הדת הבהאית אינה מעוניינת לסתור את התאוריות המדעיות. היא נדרשת להתאים את חוקיה לחידושי העולם המדעי. באופן דומה, היא גם אינה מעוניינת לסתור את חוקי המדינה. מכיוון שמדובר בדת שהופצה ברחבי העולם, מנהיגי הדת הגדירו כי במצב בו החוק הבהאי סותר את חוק המדינה, אזי חוק המדינה הוא המכריע, ויש לציית דבר ראשון אליו.

יחס הדת לנושא הלהט"ב

הבאב ובהאא-אללה

הבאב ייסד את הדת הבאבית, שממנה השתלשלה הדת הבהאית. הוא נולד בשם עלי מחמד שיראזי בעיר שיראז שבפרס ב-20 באוקטובר 1819 והוצא להורג מטעם השלטון הפרסי ב-9 ביולי 1850. בעת פגישתו עם מולא חוסיין בושרואי בשנת 1844 הוא הכריז על עצמו כהתגלותו החדשה והעצמאית של האל. לאחר הכרזתו, כינה עצמו באב, "שער" בערבית.

בהאא-אללה ייסד את הדת הבהאית. הוא נולד בשם מירזא חוסין עלי נורי בטהראן בירת פרס ב-12 בנובמבר 1817 ונפטר ב-29 במאי 1892. כאשר שמע על הבאב, קיבל על עצמו את האמונה הבאבית וסייע להפיצה. בזמן שהותו בכלא הוא חווה התגלות שבה נאמר לו כי הוא נביא וההתגלות האלוהית החדשה אחרי הבאב. הזרם הבהאי עבר תהליך של ניתוק מהדת הבאבית ובסיומו הדת הבהאית עמדה בפני עצמה. על פי האמונה, הבאב וממשיכו בהאא-אללה ניחנו בתכונות האל וביכולות להעביר את דברו לבני אדם. בדת הבהאית, חשיבות בהאא-אללה גוברת על חשיבות הבאב ודברי בהאא-אללה הם הקובעים. הבאב כתב מספר חיבורים אמוניים ופרשניים בשפות פרסית וערבית, אך בספריו אין לו כלל התייחסות לתופעת ההומוסקסואליות ולא ידועה גישתו כלפיה.

בהאא-אללה מתייחס באופן מעורפל למדי לנושא ההומוסקסואלי בספרו כתאב אל-אקדס, פסקה 107:

It is forbidden you to wed your fathers’ wives. We shrink, for very shame, from treating of the subject of boys. Fear ye the Merciful, O peoples of the world! Commit not that which is forbidden you in Our Holy Tablet, and be not of those who rove distractedly in the wilderness of their desires^[1].
١٠٧ قد حرّمت عليكم ازواج ابآئكم انّا نستحي ان نذكر حكم الغلمان اتّقوا الرّحمن يا ملأ الامكان ولا ترتكبوا ما نهيتم عنه في اللّوح ولا تكونوا في هيمآء الشّهوات من الهآئمين.

המילה "ע'למאן" בשפה הערבית ובהקשרה הטקסטואלי, מתייחסת לעבד שקשור לאדונו בקשרים אישיים, יחסי אדנות וניצול בין גבר בוגר לצעיר ממנו, ביצוע מעשי סדום וכיוצא באלה^[2]. לעומת זאת, התרגום האנגלי הרשמי של כתאב אל-אקדס מתרגם מילה זו ל"boys". ייתכן שמתוך המחלוקת על משמעות מילת המקור נובעים הפרשנויות השונות לגבי כוונתו של בהאא-אללה. על פי כתביו המקוריים, ניתן להבין כי הוא מבויש מהמציאות בה קיימים נערים שמשרתים אדונים בוגרים ובין היתר מספקים להם גם שירותי מין. ניתן לפרש את דבריו בכך שהוא מתנגד למציאות בה גברים בוגרים מנצלים באופן מיני גברים צעירים. לעומת זאת, על פי התרגום באנגלית משתמע כי הוא מבויש מנושא "הנערים", ומתוך כך ניתן להבין כי הוא מתנגד לפעילות מינית כלשהי בין גברים, בלי קשר ליחסי אדנות וניצול.

בהאא-אללה גם תוקף את אלו שפועלים לפי תשוקותיהם ולא לפי רצון אללה. עם זאת, הוא אינו תוקף במפורש פעולות הומוסקסואליות ובפרט אינו תוקף במפורש את אותם "הנערים", אלא מנסה להימנע מתיאור הסוגיה עד כדי הזכרתה בלבד.

בשני טקסטים אחרים שלו, קיים ביטוי להתנגדות בהאא-אללה למעשים מיניים מסוימים: בחלק "שאלות ותשובות" בסוף כתאב אל-אקדס, הוא נשאל בדבר העונשים על מעשים כגון ניאוף, מעשי סדום/משכב זכור (בשפת המקור, בערבית - لواط), וגנבה. בהאא-אללה ענה כי בית הצדק העולמי אמון על קביעת דרגת העונשים. בטקסט אחר הוא אוסר על קיום מעשי ניאוף, סדום/משכב זכור (لواط) וזימה. לפי החוק המוסלמי, המושג لواط מתייחס למשכב זכור, ולא למעשה סדום.

למרות העירפול סביב עמדת בהאא-אללה וסביב הנושא ההומוסקסואלי בכלל, המנהיגים אחריו טענו כי הוא התנגד לפעילות מינית הומוסקסואלית ואיפשר לבית הצדק העולמי להטיל עונשים בהתאם.

ראוי לזכור כי בהאא-אללה הושפע מהחוק השיעי והחוק הסוני גם יחד, כתוצאה מגירושו אל האימפריה העות'מאנית. בתי המשפט של שני זרמים אלו פסקו עונשים מעט שונים זה מזה בנוגע לעבירות משכב זכור וניאוף. בהאא-אללה עצמו סבר כי העונש עליהם צריך להיות קנס כספי בעולם הזה ועינוי משפיל בעולם שאחרי המוות, אך עם אפשרות לכפרה מלאה אם החוטא חוזר בו ממעשיו.

בהאא-אללה מסביר כי חשיבות הנישואין בדת נובעת בעיקרה מחשיבות המשך הקיום האנושי. אולם, הוא אינו אוסר במובהק על נישואין בין בני אותו מין, וזה מאפשר פתח לפרשנויות.

עבד אל-בהאא'

עבד אל-בהאא' הוא בנו של בהאא-אללה ויורשו הרשמי. הוא נולד בשם עבאס אפנדי ב-23 במאי 1844 בטהראן ונפטר ב-28 בנובמבר 1921 בישראל, ונקבר בהר הכרמל. סביב עניין הירושה התפתחה מחלוקת בינו לבין אחיו, מירזא מחמד עלי, מכיוון שאביהם העניק להם תפקידי המשך בשפה מעורפלת. חוסר הבהירות גרמה למחלוקת בנוגע ליורש הראוי שדבריו הם בעלי ביסוס אלוהי, על סמך קבלת התגלות. תומכי מחמד עלי טענו כי "ההתגלות" של בהאא-אללה הושלמה ואין הכרח להמשיך לפרשה, אך עבד אל-בהאא' ראה בעצמו כלי לקבלת ההתגלות האלוהית, אף על פי שבפועל לא טען כי הוא חווה התגלות. מתוך כך, תומכי עבד אל-בהאא' גם כן הבינו כי ההתגלות של בהאא-אללה הושלמה, אבל עם האפשרות למתן פירוש נוסף עם תוקף נמוך מתוקף האלוהי שמיוחס לכתבים הקדושים. בעולם הבהאי האורתודוקסי התקבל כי כתבי עבד אל-בהאא' ושוגי אפנדי נכדו מדורגים במדרג אלוהי נמוך יותר מהחיבורים של הבאב ובהאא-אללה, ולצד זאת נקיים מכל טעות. גם לו יוחסו תכונות אלוהיות, כשם שיוחסו לבהאא-אללה ולבאב שקדמו לו.

בכתביו, עבד אל בהא לא התייחס באופן בלעדי לנושא של הומוסקסואליות, אלא תוך הקשר של נישואין, מגדר ומדע. לדבריו, הדת הבהאית אינה מגבילה את מחשבות האדם, אך כן מגבילה את מעשיו. משתמע מכך שנטייה מינית כלשהי אינה עבירה, אך המעשה המיני עצמו מוגבל. לדבריו, החוק האלוהי גואל את האדם מהאינסטינקטים הטבעיים שלו, והחוק המחייב שמירת חיי משפחה הוא תרופה לאינסטינקט ההומוסקסואלי. הלה קובע כי חשיבות הנישואין בדת תישאר נצחית וללא שינוי. על משפט זה ניתן לתהות אם ייתכנו שינויים אפשריים, אם הנישואין עצמם יתרחבו לכלול גם נישואים להט"ביים. הוא התייחס לגברים ונשים כמשלימים אחד את השני ומכאן ראה את החשיבות הגבוהה בנישואין, אף על פי שבמאמר אחר אומר כי אלוהים לא מבחין בין זכר לנקבה.

שוגי אפנדי

שוגי אפנדי רבאני נולד בעכו ב-1 במרץ 1897 ונפטר באנגליה ב-4 בנובמבר 1957. עבד אל-בהאא' היה סבו, אשר מינה אותו להיות "שומר הדת". עבד אל-בהאא' ייחס לו יכולות אלוהיות וקבע כי "החלטותיו הן של האל" בנוגע להחלטות שמקבל ביחס לדת ופרשנות הכתובים. עם זאת, אין לו סמכות קביעה אלוהית בנוגע לתחומי חוץ, כגון מדע. לכתביו ולמכתביו המיועדים לכלל הקהילה יש תוקף מחייב וזאת כדי לא לגרום לפיצול בקרב המאמינים, אך למכתביו האישיים אין בהכרח תוקף מחייב. בנוסף, המכתבים שנכתבו בשמו אך לא על ידו ממש מכילים הוראות מחייבות, אך הניסוח המילולי אינו של שוגי אפנדי עצמו ולכן יש מקום לפרשנות בנוגע למשמעויות המשפטים. כדי להימנע ממחלוקות עתידיות, מחלקת המחקר בבית הצדק העולמי הודיעה כי כתבי שוגי אפנדי העוסקים ב"נושא הבנים" נכתבו על ידו ממש, והמכתבים שנכתבו בשמו בנושא ההומוסקסואלי הפרשנות שלו לנושא. בתקופתו, הומוסקסואליות באיראן ובמזה"ת עדיין הייתה עם הקשר אדנותי, ואילו במערב, שם התחנך, המשמעות של הומוסקסואליות הייתה "סטיה מינית". על בסיס החינוך התרבותי ששאב, הוא כתב כי הדת הבהאית אמנם מכירה בערך של משיכה מינית, אך אוסרת על ביטוי של "אהבה חופשית" וביטויים נוספים שפוגעים באדם. על כן, יש לווסת את היצר המיני במסגרת הנכונה של נישואים.

שוגי אפנדי פירש את ההתייחסות של בהאא-אללה ל"ע'למאן" כאיסור על כל קשר הומוסקסואלי שהוא^[3]. כשם שחוקי העולם העתיק לא התייחסו לכוונות מאחורי המעשים, אלא רק למעשים עצמם, כך גם שוגי אפנדי: הוא הטיל איסור גורף על פעילות מינית בין גברים, ללא הבדלה בין יחסים שנובעים מרצון הדדי בין הגברים, או בין יחסים שנובעים מהפעלת כוח.

באחד ממכתביו למאמינים, הוא פירש שבהאא-אללה אסר על פעילות הומוסקסואלית, קישר בין חוסר מוסריות לבין הומוסקסואליות, וטען כי הומוסקסואליות היא נכות ונוגדת את הטבע האנושי. בהמשך, הוא יעץ להתגבר על הנטייה באמצעות סיוע רפואי ותפילה. שוגי אפנדי הדריך גם בהאים הטרוסקסואלים בעת מפגשים עם הומוסקסואלים: עליהם להיות סובלניים ומבינים, אך מבלי להתפשר על העמדה הדתית האוסרת הומוסקסואליות.

עבד אל-בהא הורה לשוגי אפנדי למנות יורש אחריו שיוכל להמשיך בפרשנות הכתבים של קודמיו ולפתח את הדת הבהאית. אולם, אפנדי מת מבלי למנות לו יורש. מצב זה בעיקרון מונע אפשרות לפרשנות מתקדמת על כתבי אפנדי וקודמיו ומונע את האפשרות להוביל לשינוי בהוראתם בהתאם להתקדמות הדורות.

בית הצדק העולמי

בית הצדק העולמי הוא המוסד הדתי שבסמכותו לחוקק חוקים בסוגיות שלא הגיעו לידי סיום בכתבי האבות הרוחניים של הדת. בנוסף, הוא יכול לשנות חוקים שחוקק בהתאם לשינויים בגורמים שהובילו לחקיקתם מלכתחילה. עם זאת, אין בסמכותם לשנות הוראות של האבות המייסדים – סמכות זו שמורה לנביא הבא. אמנם אין לבית הדין תוקף אלוהי, אך קיימת חובה דתית לציית לחוקים ולהוראות בית הדין.

לבית הדין התייחסויות רבות לסוגיה ההומוסקסואלית. המכתב^[4] מיום 23.11.1995 הוא האינקלוסיבי ביותר. במכתב זה מוסבר כי הדת הבהאית אוסרת פעילות הומוסקסואלית ורואה אותה בתור פעילות א-מוסרית ונוגדת את הטבע האנושי. בנוסף, מובא חיזוק לדברי שוגי אפנדי בכך שמקור האיסור שלו נובע מהבנה פרשנית מעמיקה של הכתבים הקדושים. במכתב מופיע שיש חובה להתגבר על תאוות גוף בלתי מוסריות, ובמצב בו האדם לא מסוגל לחוות משיכה מינית לבן המין השני, עליו להישאר רווק ולא לקיים יחסי מין אסורים. למרות האיסור הברור, המכתב מנוסח בחמלה כלפי הקהילה הלהט"בית. זאת, לצד ההסבר שלפיו לבית הדין אין כל יכולת לשנות את האיסור הכתוב על פעילות הומוסקסואלית, בגלל קטיעת השושלת הפרשנית:

The Universal House of Justice is authorized to change or repeal its own legislation as conditions change, thus providing Bahá'í law with an essential element of flexibility, but it cannot abrogate or change any of the laws which are explicitly laid down in the sacred Texts. It follows, then that the House of Justice has no authority to change this clear teaching on homosexual practice.

אין איסור על הומוסקסואלים לקבל על עצמם את האמונה הבהאית, אך מצופה מהם כי בסופו של דבר יגיעו לשלמות מוסרית ויימנעו מהמעשים האסורים. במקרה בו מובא בפני המוסדות שהמאמינים מפירים בזדון את חוקי הדת, על האספה הרוחנית לנקוט צעדים בהתאם. עם זאת, האספה לא אמורה להתערב בחיים הפרטיים של המאמינים כדי לבדוק את מידת דבקותם בדת.

הקהילה הבהאית מבוססת על שלטון דמוקרטי, בו לכל מאמין ניתנת זכות הצבעה. זכות זו יכולה להישלל במצב בו המאמין מתנהג בדרך לא מוסרית שנוגדת את הוראת בהאא-אללה, בין היתר גם במצב בו המאמין הוא להט"בי. עד כה, ידוע על מקרה אחד בו נשללה זכות ההצבעה בגלל נטייה מינית, אך ייתכנו מקרים נוספים לא מוכרים: במחצית המאה ה-20 היה זוג הומוסקסואלי בהאי שלא הסתיר זאת, ואף על פי כן בני הזוג התקבלו על ידי מוסדות הדת הבהאים. בשנת 1955 שניהם נבחרו לאספה הרוחנית ולאחר מכן החלו להיתקל בחומות התנגדות ובהאשמות על דרכם המינית. אחד מהם עזב את הדת ומהשני נשללה זכות ההצבעה^[5]^[6]. סנקציה אחרת שקיימת בדת ויכולה להיות מוטלת גם כן כתוצאה מהתנהגות בלתי מוסרית ופעילות הומוסקסואלית, היא שלילת זכויות אדמיניסטרטיביות שכוללות השתתפות בכנסים בהאים, נשיאת תפקיד בהאי רשמי, טקס נישואין במוסדות הדת וזכויות נוספות^[7]. חשוב להבהיר כי הזכויות יכולות להיות מוחזרות למאמין, אם משנה את התנהגותו.

מלבד האיסור על פעילות הומוסקסואלית כשלעצמה, בית הצדק אוסר גם על פעילות של קבוצות תמיכה המצדדות בזכויות הלהט"בים, משום שהם מעודדים אורח חיים בלתי ראוי.

התמודדות הקהילה הלהט"בית בדת הבהאית

לא קיימת קהילה להט"בית מאוחדת בדת הבהאית, ומאליו לא קיימת עמדה אחידה של להט"בים בהאים. כל פרט או קבוצה פועלים בדרכים שונות בניסיון ליצור הרמוניה בין נטייתם המינית לבין אמונתם הדתית. הקושי הרב טמון בשילוב בין האיסור על פעילות מינית להט"בית לבין האמונה הבהאית שדוגלת בהרמוניה וסובלנות לכל בני האדם באשר הם. קושי נוסף שחברי הקהילה חווים, הוא הרצון לקרב אנשים נוספים לדת, אך להיאלץ לחשוף בפניהם גם את החוקים הפחות נעימים בה.

התמודדות אישית

קיימת טענה בקרב הקהילה הלהט"בית כי המדע הוכיח שנטיות מיניות הן במידה מסוימת דבר מולד, ולפיכך אדם עם נטייה מינית להט"בית נולד ככזה כחלק מרצון הבורא. מתוך טענה זו, מופנית ביקורת כלפי מוסדות הדת, שבאיסור על פעילות הומוסקסואלית הם עוברים על החוק המחייב התאמה למדע.

בסיפורים שמופיעים באתר האינטרנטי gaybahai.net ניכר כי להט"בים-בהאים רבים אכן ניסו את ההדרכה של שוגי אפנדי שייעץ ללהט"בים להרבות בתפילות ולקבל טיפול רפואי על מנת "להתרפא". מהסיפורים משתמע כי הסתירה בין הלכות הדת לבין אישיותם הובילה את חלקם לשנאה עצמית, שלפעמים הגיעו עד כדי ניסיונות התאבדות. חלקם התחתנו והקימו משפחה בהתאם לחוק הבהאי, ונמנעו מהצהרה על נטייתם המינית. כמו כן, קיימים להט"בים פרטים שמנסים להתמודד עם המורכבות באמצעות פניה למוסדות הדת: שלחו מכתבים לבית הצדק העולמי בדרישה לשינוי הגישה של המוסד הדתי כלפי קהילת הלהט"ב^[8].

התמודדות קבוצתית-לוביסטית

פיתוח האינטרנט ונגישותו, הובילו ל"התאגדות קהילתית" במרחב האינטרנטי, שאפשר לשמור על אנונימיות וביטחון אישי. קיימים מספר אתרים עבור להט"בים-בהאים ובהם שיתוף ידע וסיפורים. חלק מאתרים אלו מאפשרים שיתוף בצורה אנונימית, ובכך מאפשרים מרחב בטוח להעלות נושאים מורכבים מבלי "לצאת מהארון". האתר gaybahai.net מאפשר שיתוף סיפורים בנושא להט"ב, עבור חברי הקהילה הלה"טבית וכאלה שאינם, כולל עבור אנשים שעזבו את הדת הבהאית^[9].

בשנת 1993, הייתה התאספות בנבדה, ארצות הברית של להט"בים בהאים ותומכיהם. אותה קבוצה שלחה מכתב פתוח לאספה הרוחנית ובו הצעות לשיפור המצב בקהילה. כותבי המכתב הדגישו כי הם מעוניינים לתמוך בכל מוסדות הדת הבהאית, ומציעים הקמה של קבוצות תמיכה והסבר על הנושא הלהט"בי כדי להקל על התמודדות הלהט"בים וסביבתם הקרובה. המכתב שהפיץ בית הדין ב-1995, ובו האיסור על התארגנויות של גופים תומכי זכויות להט"בים מוכיח כי ההצעה לא התקבלה בעין טובה.

לקריאה נוספת

	ספר: הדת הבהאית
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

Homosexuality, a compilation by the Universal House of Justice Research Department.
Is Homosexuality Biological, or a Learned Behavior?, by the Universal House of Justice 1993-07-05.
Hanna A. Langer, I Don't Want to be Tahirih, Tredition publishing house, 2014