PROFILPELAJAR.COM

גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המזוהות עם גברים נקרא "גבריות". לאיש יש סימנים ביולוגיים המבדילים אותו מהאישה שהיא הנקבה במין האנושי. זכר שרק נולד נקרא תינוק עד גיל 3, לאחר מכן נקרא ילד עד גיל 10, נער בגיל ההתבגרות, עלם או בחור בסוף תהליך ההתבגרות וגבר בחייו הבוגרים^[^{דרוש מקור]}.

ביולוגיה ומגדר

המין האנושי מתאפיין בדו-צורתיות זוויגית, קרי, קיימים הבדלים במראה החיצוני בין זכר לנקבה. אף על פי שרבים מהבדלים חיצוניים אלו אינם בעלי קשר ישיר ליכולת ההתרבות של בני האדם, יש להם תפקיד במשיכה המינית. לרוב הוא מתבטא בגובה, משקל ומבנה גוף. למשל, גברים נוטים להיות גבוהים יותר מנשים. דוגמאות נוספות למאפיינים זכריים משניים בבני אדם, שנרכשים במהלך ההתבגרות המינית ואף לאחר מכן:

יותר שיער גוף, שיער ערווה ושיער פנים
כפות ידיים וכפות רגליים גדולות יותר
כתפיים וחזה רחבים יותר
גולגולת ומבנה עצמות גדולים יותר
מסת שריר רבה יותר
גרגרת בולטת יותר וקול עמוק יותר
עצם שוקה ארוכה יותר

מאפיינים מיניים

מינו של פרט מהמין האנושי נקבע באופן כללי בזמן ההפריה, באמצעות החומר הגנטי שנושא תא הזרע. אם תא זרע הנושא עמו כרומוזום X מפרה את הביצית, הוולד בדרך כלל יהיה נקבה (XX); אם תא זרע הנושא עמו כרומוזום Y מפרה את הביצית, הוולד בדרך כלל יהיה זכר (XY). אנשים בעלי מבנה אנטומי או כרומוזומלי שונה מהמבנה לעיל, הם אינטרסקסואלים.

מבנה זה של כרומוזומי מין נפוץ ברוב היונקים, אך ישנן שיטות ביולוגיות נוספות לקביעת המין של יצור חי, ביניהן שיטות לא גנטיות.

המונח "מאפיינים מיניים ראשוניים" מתייחס לתאי הרבייה שאיברי המין מייצרים: השחלות מייצרות תאי ביצית אצל הנקבה, והאשכים מייצרים תאי זרע אצל הזכר. המונח "מאפיינים מיניים משניים" מתייחס לכל ההבדלים האחרים הקשורים בעקיפין לתהליך ההתלכדות של הזרע והביצית. כאן נכללות התכונות המיוחדות של אזור איברי המין אצל גברים ואצל נשים, הפלומה המבריקה של ציפורים ממין זכר או שיער פנים אצל גברים, תכונות התנהגותיות כמו חיזור, ועוד.

גורמים ביולוגיים אינם גורם מכריע בנוגע לשאלה האם אדם מגדיר עצמו גבר או נחשב כגבר. בני אדם אינטרסקסואליים, שהם בעלי תכונות גופניות או גנטיות מעורבות כביכול, או לא משויכות למין מסוים, עשויים לבסס את קביעת מינם על קריטריונים אחרים. בנוסף, ישנם גברים טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים, אשר נולדו כנקבות, אך מחשיבים עצמם גברים; ישנן הגדרות חברתיות, חוקתיות ואישיות שונות בנוגע לנושאים אלו.

מערכת רבייה

איברי המין הזכריים הם חלק ממערכת הרבייה. איברים אלה הם הפין, האשכים, צינור הזרע ובלוטת הערמונית. תפקידה של מערכת הרבייה הזכרית הוא לייצר נוזל זרע, הנושא תאי זרע, ולפיכך מידע גנטי, שיכולים להתלכד עם ביצית בתוך האישה. תאי הזרע נכנסים לרחם האישה ולאחר מכן אל החצוצרות, וממשיכים אל הפריית הביצית שמתפתחת לעובר או ילד. לכן, מערכת הרבייה הזכרית אינה נחוצה במהלך ההיריון. רעיון האבהות והמשפחה קיים בחברות אנושיות.

מחלות

באופן כללי, גברים סובלים מאותן מחלות שמהן סובלות נשים. בהשוואה לנשים, תוחלת החיים של גברים נמוכה במקצת מתוחלת החיים של נשים, אך הבדל זה הצטמצם במהלך השנים האחרונות.

הבדלים בין הגבר לאישה

הבדלים פיזיולוגיים עיקריים

ההבדלים הפיזיולוגיים הראשוניים בין בן לבת, הניכרים כבר בלידה, הם באיברי המין: אלה של הגבר הם פין ואשכים, לעומת נרתיק, רחם ושחלות אצל האישה. מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות מתחילים להופיע הבדלים נוספים:

עור הגוף של הגבר שעיר יותר מזה של האישה, בעיקר בפנים ובחזה.
משקל וגובה הגוף של הגבר גבוהים יותר בממוצע מאלה של האישה.
מסת השריר ועובי העצמות גבוהות אצל הגבר יותר ביחס לאישה.
הקול של הגבר נמוך יותר משל האישה.

הבדלים אנטומיים עיקריים

ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:

אחד מגרעיני המדיאל פראופטיק שנמצא בהיפותלמוס ומכונה "הגרעין הדו-צורתי מינית" (Sexual Dimorphic Nucleus, SDN), גדול פי שניים עד שלושה אצל הגברים מאשר אצל הנשים, בשל העובדה שלתאי עצב של הגברים יש קולטנים לטסטוסטרון, ההורמון הגברי.
אלומות סיבי עצב "הצרור הקדמי" (Anterior commissure) וכפיס-המוח (שנקרא גם קורפוס קאלוסום), שמחברות ומקשרות בין שתי ההמיספרות של המוח הגדול, קטנות יותר אצל הגברים מאשר אצל הנשים.

הבדלים נוספים

ההורמון הגברי העיקרי הוא טסטוסטרון שמיוצר באשכים ושונה מההורמונים הנשיים שהם אסטרוגן ופרוגסטרון. הורמון זה אחראי על רוב השינויים שבין גוף הגבר לגוף האישה וגם על רגשות כמו תוקפנות, תחרותיות ודחף מיני.^[^{דרוש מקור]}
זרעו של הגבר מתחדש בתמידות החל מגיל ההתבגרות וזמין למשך כל חייו, בניגוד לאישה שרק כמה מאות מתוך מיליון הביציות איתן היא נולדת מבשילות אחת לחודש החל מגיל ההתבגרות ומפסיקות להבשיל בגיל 50 בערך. התמזגות של תא מין זכרי שהוא תא הזרע עם תא מין נקבי שהוא הביצית, היא תחילת היווצרותו של עובר ברחם הנקבה.
בנוסף למחלות הקשורות לאיברי המין, מחלות או תסמונות אחרות שנחשבות לגבריות, ופוגעות בגברים בשכיחות גבוהה יותר מבנשים הן: המופיליה, עיוורון צבעים, חרשות, התקרחות, אוטיזם (יותר מפי 4), מחלת פרקינסון (פי 1.5) ומחלת בירגר.^[^{דרוש מקור]}

גבריות

ערך מורחב – גבריות

במדינות מפותחות תוחלת החיים של הגבר נמוכה במספר שנים מזו של האישה. בישראל, לדוגמה על פי מדד הפיתוח של האו"ם, הגבר חי בממוצע 3.5 שנים פחות מהאישה. הפרש השנים הממוצע הגבוה ביותר בין גברים לנשים נמדד ב-2012 ברוסיה. הגברים הרוסים חיו 15 שנים פחות מהנשים הרוסיות.

במגדר, הקטגוריות הדומיננטיות הן גבריות ונשיות, הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות, רב גוניות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר. מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים גם את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים.

מרווין האריס טוען בספרו "בני מיננו" שההפרש בתוחלת החיים הוא המחיר שהגברים משלמים על הגשמת הדימוי התרבותי המאצ'ואיסטי הגברי: גברים נוהגים מהר יותר מנשים ובפראות רבה יותר, מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול, משתמשים יותר בסמים קשים, אוכלים יותר בשר בכלל ויותר בשר אדום שמן בפרט, חושפים עצמם במידה יתרה לרעלים תעשייתיים, מפתחים אישיות תחרותית יותר הרגישה יותר למתחים מצטברים וחשופים יותר לסיכוני עבודה. כך שלכאורה ביולוגית, ככלל, הנשים עמידות יותר מגברים בכל גיל. אולם, לפי האריס, הסיבה לכך היא יותר תרבותית מאשר ביולוגית.

ראו גם

לקריאה נוספת

מרווין האריס. 1991. בני מיננו: מי אנחנו - כיצד נוצרנו? האם נוכל לשרוד?, מאנגלית: Our Kind, תרגם: עמנואל לוטם, בהוצאת ספריית מעריב, עמ' 200–201.