פועל בניין מייצג את המודל הקלאסי של הגבריות: גבר חזק, חסון, אמיץ העובד בעבודת כפיים הנדסית, בונה דברים ומפרנס את המשפחהגבריות היא מונח תלוי זמן ומקום: לואי ה-14, סמל הגבריות והעוצמה של זמנו, בדיוקן רשמי מ-1701 (הצייר: היאסנט ריגו (אנ')): חבוש פאה נכרית ארוכה, לבוש שמלה קצרצרה מעוטרת תחרה, גרביונים עם ביריות, נעלי עקב – הופעה כללית אשר בימינו מסמלת נשיות
גבריות הוא מושג המתאר את מכלול דרכי ההתנהגות הנחשבים כטיפוסיים, או מתאימים, לגבר. המושג אינו קבוע, והוא תלוי זמן ומקום (בתרבויות השונות יש יחס שונה למהותו של מושג זה). גבריות אינה פיזיולוגית בלבד, אך היא מבוססת על ההבדלים הקיימים בין המין הנשי למין הגברי.
הגישה המסורתית רואה בגבריות זהות הנוצרת תוך כדי ניגוד לזהות הנשית ולנשיות. תרבות שאינה רואה בנשים וגברים שני סוגי אישיות מנוגדים תתקשה להכיל בתוכה את מושג הגבריות במובן הרווח בתרבות המערבית המודרנית. להיות גברי או נשי פירושו לקיים מכלול ציפיות המתקשרות למין הנתון. בכל הקשר תרבותי ישנם שני תפקידים מגדריים: גברי ונשי. באופן זה מתפרשות הגבריות והנשיות כתפקידים מגדריים, שהם תוצרים של ידע נרכש ותהליכי חיברות שעובר האדם.
ואולם, גישות ביקורתיות וחדשות יותר, במיוחד גישתה של ריווין קונל (2009), מבחינות בקיום של מספר סוגים של גבריות המתקיימים באופן היררכי. "הגבריות ההגמונית" מצויה בראש ההיררכיה המגדרית ונוצרת תוך הנגדה והכפפה של נשים וגברים אחרים. הגבריות ההגמונית המודרנית זוהתה בעיקר עם הגבר הלבן, הנוצרי, ההטרוסקסואל ממעמד הביניים אשר ניצב מעל לקבוצות אחרות: נשים, הומוסקסואלים, ממעמד הפועלים, לא נוצרים ולא לבנים. גברים שאינם משתייכים לגבריות ההגמונית נתפסים על פי רוב כלא-גבריים. למעשה, מרבית הגברים אינם תואמים את האידיאל של "הגבריות ההגמונית".
הגבריות המאצ'ואיסטית שנקראת לעיתים "היפר גבריות" נתפסת כדבר הטבוע בגוף הזכרי, המניע את הגברים לנהוג בצורות מסוימות. כך, לדוגמה, נמצא את התפיסה כי גברים הם יותר אגרסיביים, אינם אלו שאמורים לטפל בתינוקות וכך הלאה. מחקרים אנתרופולוגיים מצאו כי לגבריות עצמה יש סטטוס חברתי בדיוק כמו לעושר, לגזע ולמעמד חברתי. יתרה מכך, בתרבויות רבות, הצגת תכונות אופי שאינן "מתאימות" למגדר אליו משתייך האדם עלולה ליצור בעיה חברתית עבור היחיד. בקרב גברים, חלק מההתנהגויות יכולות להיחשב כסימן להומוסקסואליות.
אף שבמגוון התרבויות ניתן לראות את הגבריות בצורה שונה, ישנם גם אספקטים משותפים רבים בין תרבויות שונות. במקרים מסוימים משתמשים בביטוי "גבריות הגמונית" על מנת להבחין בין הצורה הנפוצה של גבריות לבין האחרות.
גבריות אינה רק זהות אישית אלא מעוגנת ביחסים חברתיים מאורגנים, דוגמה כלכלת המשפחה. במדינה מודרנית מקבל[דרושה הבהרה] נרטיב מחודש סביב חלוקת התפקידים בין גברים לנשים, הגבר נתפס כאחראי על הביטחון. הצבא הוא אחד מהאתרים התרבותיים המרכזיים שבו מעוצבת הגבריות ההגמונית.
וורן פארל, חוקר מגדר ומחבר הספר "מיתוס הכוח הזכרי", מערער על האמונה שלגברים היה את הכוח, בחלקו על ידי קריאת תיגר על ההגדרה עצמה של כוח. פארל הגדיר כוח כ"שליטה על אדם על חייו שלו". הוא כתב כי "בעבר, לאף מין לא היה כוח; לשני המינים היו תפקידים: תפקיד הנשים היה לגדל ילדים; תפקיד הגברים היה לגדל כסף."[1]
פארל תיעד כיצד באופן חוצה תרבויות, תחושות חוסר האונים של גברים היו כרוכות בדרכים בהן הרגישו כיצד הם מתוכנתים חברתית, אפילו כבנים צעירים, להיות "המין שניתן להקריב" (במקור: "The Disposable Sex"). הוא טען כי כל חברה ששרדה, עשתה זאת על ידי הכשרת הבנים שלה להיות ניתנים להקרבה, במלחמה, ובעבודה. הפרדוקס של הגבריות, הוא הציע, היא שאותה הכשרה מסורתית שיצרה חברה בריאה, יצרה בנים וגברים לא בריאים.
בעידן התנועה הפמיניסטית השינוי העיקרי טמון ככל הנראה בכך שהשליטה הגברית אינה כופה עוד את עצמה באופן ודאי כדבר המובן מאליו, או לפחות באזורים מסוימים של המרחב החברתי התנועה הפמיניסטית הצליחה לנתק את מעגל ההתחזקות הכללי. אחד השינויים החשובים: הרחבת גישתן של הנשים ללימודים וכתוצאה מכך לעצמאות כלכלית.
נרכשת או מולדת?
השאלה בדבר המשקל של הגנטיקה ושל תהליכי החיברות בהתפתחות הגבריות מוסיפה להיות נתונה במחלוקת. בעוד שתנאים חברתיים ממלאים תפקיד ממשי בהתפתחות הגבריות, ניתן להבחין גם שהיבטים מסוימים בזהות הגברית קיימים בקרב גברים רבים בתרבויות השונות, ומכאן שגם לגנטיקה תפקיד בכך.
לפי החוקרת קונל וגישתה הביקורתית, הגבריות מעוצבת לא על ידי גנטיקה והורמונים אלה על ידי תהליכים המתרחשים של אותו גבר עם העולם בכלל ועם גברים אחרים בפרט. גבריות מעוצבת על ידי אינטראקציה של הגברים בינם לבין עצמם – זה תהליך נרכש על ידי הפרקטיקות היום יומיות בחייו של גבר.
תכונות אופי
הסוציולוגית ג'נט זלצמן מתארת שבע תכונות של גבריות, המהוות את הקודים הבסיסים של הגבריות המאצ'ואיסטית ההגמונית, ומשותפות לכל החברות המערביות. אלה תכונותיו של "הגבר הקלאסי":[2]
רגש – לא רגשני, מאופק, לעולם אינו בוכה או מראה חולשה.
אינטלקט – הגיוני, מלומד, רציונלי, דעתן, מעשי.
בין אישי – מנהיג, דומיננטי, עצמאי, אינדיבידואליסט.
תכונות נוספות: מצליחן, שאפתן, אגרסיבי, תחרותי, גאוותן, אגוצנטרי, הרפתקני.
הגבריות החדשה
בעידן החדש התפתח מודל חדש של גבריות, המכונה "הגבריות החדשה". זוהי גבריות המבוססת על שוויון בין נשים וגברים ועל האמונה כי גבריות ונשיות אינם שני הפכים המוציאים זה את זה, אלא שני פנים של אדם שלם. כמו כן הגבריות החדשה שוללת את הדיכוי הרגשי של בנים וגברים, ומאמינה ביכולתם להתמודד עם מצוקה נפשית באופן ישיר ואמיץ.
חן נרדי, מחבר הספר "גברים בשינוי"[3] מגדיר את הגבריות החדשה בשם "ניומניזם" – מושג המורכב משלוש מילים: "גבר", "חדש" ו"הומניזם" – שמשמעו העמדת כבודו של האדם במרכז וטיפוח הרוח האנושית כאידיאל. המושג "ניומניזם" מבטא את הרצון לשפר את איכות החיים של הגבר באמצעות מעבר ממושגים של גבריות סטריאוטיפית – מודל המקדש שליטה כוחנית והשגת עליונות בכל מחיר – למודל חדש של גבריות המבוסס על גישה הומניסטית של הגבר כלפי עצמו וכלפי סביבתו. מעבר למודל זה כולל מספר מרכיבים: בראש ובראשונה ויתור על תפיסת העליונות והחתירה להשגת שליטה מרבית על עצמו ועל סביבתו. כמו כן, יש צורך באיזון בין מרכיב העבודה ומרכיב המשפחה – איזון שהשגתו מבוססת על מעורבות גבוהה יותר של הגבר בגידול וחינוך הילדים וטיפוח הבית. מרכיב נוסף הוא פיתוח מודעותו האישית של הגבר לצרכיו, לרגשותיו ולמחסומים המקשים עליו את השינוי, ומכאן שהגבר צריך להיות מודע לתהליכים החברתיים והפסיכולוגיים שמעצבים את זהותו הגברית.
רוברט מור ודאגלס ג'ילט מציגים בספרם[4] את הארכיטיפים של הגבריות הבוגרת ומחלקים אותם לארבעה:
המלך – 'ארכיטיפ מרכזי' הנוטל חלק במעבר מילדות לבגרות, מתאפיין באיכויות של סדר, מופת מושכל והגיוני של אינטגרציה ויושרה שהבשילו בנפש הגברית וביכולת לייצב רגשות שהשתבשו וכאלה שיצאו מכלל שליטה, מביא עמו תחושת אחריות על אישית.
הלוחם – אינסטינקט הוא המרכיב את ארכיטיפ הלוחם – הוא נושא אופי מחתרתי ונחשף שוב ושוב ברגעים של התפרצויות אלימות רגשית ופיזית, תוקפנות זו היא עמדה כלפי החיים המעוררת וטוענת את הגבר באנרגיות ובמוטיבציה, דוחפת את הגבר ליטול יוזמה ולא להיות נסוג או 'תקוע' כלפי החיים ומוראותיהם.
המכשף – ארכיטיפ אוניברסלי המופיע גם בפסיכולוגיה הגברית לאורך ההיסטוריה וניתן להתחבר אליו גם אצל הגבר המודרני בעבודתו ובחייו האישיים – ארכיטיפ זה מציין מודעות והתבוננות פנימית ועם זאת את הידע של כל מה שאינו ברור או מקובל באופן מיידי. המכשף מגלם את ארכיטיפ החשיבה וההתבוננות העמוקה ומכאן שמכיל גם את המופנמות והיכולת להתנתק מסערות פנימיות.
המאהב – ארכיטיפ של יצר המשחק, של הגופניות הבריאה, של הוויה בעולם של עונג חושני בלא רגשות אשם שמרכיביו העיקריים הם אמפתיה, חיוניות, חיוּת ותשוקה. זו האנרגיה הזורמת בתשוקותיהם של הגברים למין, למזון, לרווחה, להתרבות, להתמודדות עם קשיי החיים ולחיפוש אחר משמעות לחיים. המניע של המאהב בא לספק תשוקות אלה.
ארכיטיפ המאהב הוא ראשון במעלה בנפש האדם כי בו טמונה האנרגיה הטוענת את הרגישות לסביבה שמחוץ לעולמו האישי של הגבר.
אידאולוגיה של גבריות מסורתית
אידאולוגיה של גבריות מסורתית היא סט של אמונות וציפיות לגבי תפקידי המגדר של גברים, כלומר כיצד גברים אמורים לנהוג, מערכת של אמונות וציפיות שהופנמה על ידי הפרט בהקשר לתפיסה חברתית נתונה לגבי גבריות בחברה המערבית.
נראטיבים באידאולוגיה הגברית
בראנון
Brannon[5] מגדיר ארבעה נרטיבים המהווים תפקידי-מגדר המצופים מגברים:
אנטי-נשיות ("No sissy") – מבטא את הדרישה מגברים להימנע מכל ביטוי או סטריאוטיפ הקשור בהתנהגות בעלת קונוטציה נשית, כולל התנהגות הומוסקסואלית, ביטוי רגשות ורגישות.
מפרנס ובעל כבוד ("Big wheel") – מבטא את הדרישה מגברים לדאוג לביטחון ורווחה כלכליים, להיות מוערך ומכובד בסביבתו, כולל הפגנת ידע ויכולת.
קשיחות ("Sturdy Oak") – מבטא את הדרישה מגברים לבטא קשיחות נפשית וגופנית, הדרישה כוללת התנהגות נטולת רגשות של חולשה או פגיעות.
לקיחת סיכונים ("Give 'em Hell") – מבטא את הדרישה והצפייה מגברים לקחת סיכונים, כולל נקמה והתנהגות אלימה בשעת הצורך. דרישה זו (על פי Brannon) מייצגת את ההיבטים הפוגעים בגברים ובסובבים אותם[6].
פרדיגמת מתח תפקידי מגדר
על פי פרדיגמת מתח תפקידי מגדר המתבססת על אידאולוגיה של גבריות מסורתית, אידאולוגיה זו מופנמת בתהליכי חיברות לגבריות שעלולים לגרום לפגיעה ברווחה הנפשית של גברים. הסיבות האפשריות לפגיעה ברווחה הנפשית של גברים הן:
"חוסר התאמה של תפקידי מגדר" המתייחס לעובדה שרוב הגברים לא ממלאים את הציפיות שנוצרות בהגדרת "התפקיד".
"טראומת תפקידי המגדר" הנוצרת כאשר הציפיות אכן ממולאות אבל תהליך החברות לגבריות והעמידה בציפיות מהווה חוויה טראומטית כשלעצמה.
עמידה בציפיות תפקידי המגדר, באופן המוביל לחוסר תפקוד והשלכות הרסניות הן כלפי הגבר עצמו והן כלפי הסובבים אותו. קיים צורך של גברים להתאים עצמם לתפיסות התרבותיות, המאדירות אידאולוגיה של גבריות מסורתית, ומנגד מגנות ומזלזלות בגברים שאינם פועלים על פי האידאולוגיה הזו. לכן, נוצר בקרב גברים מתח לפעול על פי "הקודים התרבותיים לגבריות", למרות המחיר האישי הנגבה מהם, על מנת להיות מקובלים חברתית ולהימנע מסנקציות.
תאוריית קונפליקט תפקידי מגדר
בהתבסס על פרדיגמת מתח תפקידי מגדר, מתפתח קונפליקט בתפקידי המגדר Gender Role Conflict[7], כאשר קיים חוסר התאמה בין ה"עצמי" לבין "העצמי האידיאלי", כפי שהוא נתפס בעיני בנים, נערים וגברים. המתח שנוצר מוביל ליצירת קונפליקטים ביחס להתנהגות נתונה, ונובע מהפער בין הציפיות החברתיות מגברים לבין צורכיהם ויכולותיהם לפעול בזמן ובהקשר נתון. בהקשר זה ניתן להצביע על מספר קונפליקטים העלולים להיווצר בקרב גברים כתוצאה מגורמים שאינם עולים בקנה אחד עם 'הגברי האידיאלי' כפי שהוא נתפס בחברה המערבית: קושי או העדר יכולת ליישם ערכים של 'הגברי האידיאלי'; תחושה של פער בין האופן שבו הם חווים את עצמם, לבין ציפיותיהם מעצמם לגבי גבריותם, תחושה של היעדר הערכה באשר לצורכיהם שלהם, תחושה שהם אינם מוערכים, שהם מושפלים או נפגעים על ידי אחרים בשל האופן שבו אחרים חווים אותם וחוסר הערכה כלפי אחרים הנובע מהפנמת 'הגברי האידיאלי' המתבטא בהשפלת אחרים או בפגיעה בהם.
ארבעת הקונפליקטים בתאוריית קונפליקט תפקידי מגדר
בהמשך לכך, קיימים ארבעה קונפליקטים מרכזיים שעמם גברים מתמודדים בחיי היום יום:
כוח, הצלחה ותחרותיות – המתבטא בדגש שגברים שמים על הישגים אישיים, על האדרה של כוח, על חשיבה תחרותית ועל התנגדות לגישות שיתופיות
דיכוי ביטוי של רגשות – המתבטא בהימנעות של גברים מביטוי רגשותיהם בהקשרים שונים
הימנעות מביטויי קרבה ומגע בין גברים – המתבטא בקושי של גברים לבטא חלקים רכים בתקשורת בין-אישית, כמו גם אהבה ומגע בקשר עם גברים אחרים
קונפליקט בין עבודה למשפחה – המתבטא במידת הקושי של גברים לאזן בין עבודה או לימודים לבין משפחה ואחריות משפחתית, קושי המקבל ביטוי במצב בריאות, עבודת יתר, לחץ, מחסור בשעות פנאי והנאות.
על פי התאוריה, ככל שעוצמת הקונפליקט בין ה'עצמי' לבין תפיסת 'הגברי האידיאלי' בקרב גברים גבוהה יותר, המתח הנפשי שהם יחוו יהיה גבוה יותר. במטרה להוריד את עוצמת המתח, הם ייטו לפעול על פי הציפיות החברתיות והתרבותיות לגבריות ('הגברי האידיאלי') ויפעלו פחות על פי צורכיהם ורצונותיהם האותנטיים.
במחקרים רבים שנעשו נמצא באופן משכנע שקיימת מהימנות מוחלטת לגבי הקשר בין אידאולוגיה של גבריות מסורתית וקונפליקט תפקידי מגדר לבעיות פסיכולוגיות ובין אישיות הן לילדים ונערים והן לגברים, הכוללים עמדות שליליות כלפי נשים והומוסקסואלים, עמדות לגבי אלימות, אלימות כלפי נשים, לקיחת סיכונים במצבים הקשורים לקיום יחסי מין ובריאות כללית, שימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים, התנהגות עבריינית, ערך עצמי נמוך, עוינות ותוקפנות, לחץ דם גבוה, דיכאון, חרדה, בעיות בנישואים ובמשפחה ועמדות כלפי פנייה לקבלת עזרה[8]. בנוסף, נמצא שלחץ תפקידי מגדר מסביר את "הסיכון הכפול" בקרב גברים – מחד הוא מגביר את הסיכון למצוקה בקרב גברים ובמקביל מחזק עמדות השוללות פנייה לקבלת עזרה פסיכולוגית.
^חן נרדי, רבקה נרדי, גברים בשינוי - בדרך לגבריות אחרת, הוצאת מודן, 1992
^רוברט מור ודאגלס ג'ילט, מלך, לוחם, מכשף, מאהב, תרגום מאנגלית: דן שביט, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
^D.David & R.Branon, The male sex role: Our's culture blueprint for manhood, what it is done for us lately, The forty - nine present majority: The male sex role, Reading, MA: addison-wesley, 1976, עמ' 1-49
^O’Neil, J. M., Good, G. E., & Holmes, S., Fifteen years of theory and research onmen's gender role conflict, NY: New York: New York, NY: Basic Books, 1995, עמ' 164-206
^O’Neil, J.M, Male sex role conflicts’ sexism, and masculinity: Psychologicalimplications for men, women, and the counseling psychologist, Counseling Psychologist 9, 2015, עמ' 61-80
