פלילי בצפון ניגריה מאז 1904 (כחלק מפרוטקטורט ניגריה הצפונית), פלילי בפריסה ארצית מאז 1916 (כחלק מניגריה הקולוניאלית), עונש: מוות בסקילה פומבית באבנים במדינות שרעיות, 14 שנות מאסר במדינות תחת קוד פלילי חילוני
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בניגריה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כעבירה פלילית בניגריה המחולקת בין צפון מוסלמי לדרום נוצרי, ונושאת עונש עד 14 שנות מאסר דה יורה בפריסה ארצית. עם זאת, עונש על קיום פעילות הומוסקסואלית ב-12 ממדינות צפון ניגריה שאימצו את דין האסלאם השרעי בשטחן, מוגדר כמוות בסקילה פומבית באבנים (ראג'ם) (אנ'). בדרום ניגריה ועל פי הקודים הפליליים החילוניים של צפון ניגריה, העונש המרבי על קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה הוא 14 שנות מאסר. קיום נישואים חד-מיניים נאסר באופן מפורש מאז 2014 לאחר חתימתו של הנשיא גודלאק ג'ונתן על הצעת החוק "חוק נישואים מאותו המין (איסור), 2011" שמטילה עונש מאסר עד 14 שנים עבור מורשעים שביצעו נישואים מאותו מין.
לא קיימת הגנה משפטית על אזרחי להט"ב מאפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בניגריה, בעוד שהיחס הציבורי כלפי הומוסקסואליות מוגדר כהומופובי בגלוי במדינה המונה מעל 225 מיליון בני אדם. מעט מאוד אזרחי להט"ב ניגרים ידועים כגלויים לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית בקרב האוכלוסייה הקרובה שלהם עקב חשש לקבלת אלימות נגד להט"ב שמוגדרת כתכופה ואף רצח. כתוצאה מכך לאורך השנים להט"ב ניגרים רבים נמלטו למדינות מערביות בעלות הגנה משפטית על זכויות להט"ב.[1]
על פי פרויקט שנערך על ידי מרכז המחקר פיו בשנת 2007, 97% מהנסקרים הצהירו שמערכות יחסים של זוגות מאותו המין "לא צריכות להתקבל על ידי החברה", נתון שהיה השני בגובהו במדד הומופוביה ב-45 המדינות השונות שנבדקו.[2] בשנת 2015, סקר של ארגון שהוקם על ידי פעיל זכויות להט"ב ניגרי בשם ביסי עלימי שבסיסו בלונדון, טען שהנתון ירד ל-94%. בסקר הזה בנוסף כ-30% מהנסקרים הסכימו שאזרחי להט"ב "צריכים להיות בעלי גישה לחינוך, בריאות ודיור".[3] על פי סקר נוסף שנערך על ידי מרכז המחקר פיו בשנת 2019, 12 שנה לאחר הסקר הראשון, 91% מהנסקרים הוגדרו כבעלי תחושת דחייה חברתית כלפי גילויי מערכות יחסים רומנטיות בין זוגות מאותו המין.[4]
פעילות הומוסקסואלית בין גברים מוגדרת כעבירה פלילית על פי הקוד הפלילי שחל על כל המדינות בדרום ניגריה ונושאת עונש מרבי של 14 שנות מאסר. פעילות הומוסקסואלית בין נשים אינה מוזכרת במפורש בחוק, אם כי ניתן לטעון כי המונח הנייטרלי מגדרית "אדם" בסעיף 214 כולל גם נשים, באומרו,[5]
סעיף 214.
כל אדם שיש לו - (א) ידע גשמי על אדם כלשהו בניגוד לסדר הטבע; או (ג) מתיר לאדם זכר להיות בעל ידיעה גשמית עליו בניגוד לסדר הטבע; אשם בעבירה פלילית, ודינו - מאסר 14 שנים.
סעיף 215.
מי שמנסה לבצע אחת מהעבירות שהוגדרו בסעיף האחרון, אשם בעבירה פלילית ודינו - מאסר 7 שנים. לא ניתן לעצור את העבריין ללא צו.
סעיף 217.
כל אדם זכר אשר, בין אם בפומבי ובין אם בפרטיות, עושה כל מעשה מגונה באדם זכר אחר, או רוכש אדם אחר לבצע עמו כל מעשה מגונה גס, או מנסה להשיג ביצוע של כל מעשה כזה על ידי זכר כלשהו, עם עצמו או עם גבר אחר, בין בציבור ובין אם בפרטיות, אשם בעבירה פלילית ודינו - מאסר 3 שנים. לא ניתן לעצור את העבריין ללא צו.
הקוד הפלילי הפדרלי בכלל המדינות הצפוניות
סעיף 284 לקוד הפלילי הפדרלי (מדינות הצפון), שחל על כל המדינות בצפון ניגריה קובע באומרו,[6]
סעיף 284.
מי שמקיים יחסים גשמיים נגד סדרי הטבע עם איש, אישה או בעל חיים, ייענש במאסר לתקופה שעלולה להתארך עד 14 שנים וכן דינו קנס.
סעיף 405.
אדם המתלבש או לבוש בצורת אישה במקום ציבורי או העוסק במעשי סדום כאמצעי פרנסה או כמקצוע מוגדר כ-"משוטט" וייענש לפי סעיף 407 במקסימום בשנת מאסר אחת או קנס, או שניהם.
סעיף 405.
קובע כי "שוטטות חסרת תקנה" היא "כל אדם אשר לאחר שהורשע כמשוטט מבצע אחת מהעבירות אשר יגרמו לו להיות מורשע שוב ככזה" וייענש לפי סעיף 408 במקסימום שנתיים מאסר או קנס, או שניהם.
הדין השרעי במדינות צפוניות מסוימות
במשך השנים 12 מדינות בצפון ניגריה אימצו צורה כלשהי של החלת דין השריעה האסלאמי לחוקים הפליליים שלהן, בהן: באוצ'י, בורנו, גומבה, ג'יגאווה, קדונה, קאנו, קצינה, קבי, ניז'ר, סוקוטו, יובה וזמפרה. החוקים הפליליים השרעים דווחו כמי שחלים על כלל המוסלמים בשטח המדינות ורק על מי ש-"הסכים מרצונו לסמכות השיפוט של בתי הדין השרעים".[7]
המשמעות של המונח מעשה סדום
במדינות קדונה ויובה "מעשי סדום" מוגדרים כמבוצעים על ידי "מי שיש לו קויטוס אנאלי עם אדם כלשהו".
במדינות קנו וקצינה "מעשי סדום" מוגדרים כמבוצעים על ידי "מי שמקיים יחסים גשמיים בניגוד לסדר הטבע עם כל גבר או אישה דרך פי הטבעת".
במדינות באוצ'י, גומבה, ג'יגאווה, סוקוטו וזמפרה "מעשי סדום" מוגדרים כמבוצעים על ידי "מי שמקיים יחסים גשמיים נגד סדרי הטבע עם כל גבר או אישה".
ענישה על עבירת קיום מעשה סדום
במדינות גומבה, ג'יגאווה, זמפארה וקאנו, רווק שיבצע עבירת "מעשה סדום" ייענש בענישה גופנית של "הלקאת מאה מלקות" ומאסר למשך שנה. אם המורשע מוגדר כנשוי, העונש על ביצוע מעשה סדום הוא הוצאה להורג בסקילה פומבית באבנים (ראג'ם). בקאנו, עונש של מוות בסקילה חל גם אם המורשע היה נשוי בעבר.[8]
במדינת באוכי, מי שיורשע בביצוע עבירת "מעשה סדום" ייענש במוות בסקילה פומבית באבנים (ראג'ם) או בכל אמצעי אחר שתחליט המדינה.
במדינות קדונה, קצינה, קבבי ויובה, אדם שיורשע בביצוע עבירת "מעשה סדום" ייענש במוות בסקילה פומבית באבנים (ראג'ם).
במדינת סוקוטו, מי שיורשע בביצוע עבירת "מעשה סדום" ייענש במוות בסקילה פומבית באבנים. אם קטין מבצע את המעשה בבגיר, הקטין צפוי לעונש מתקן והבגיר צפוי לעונש באמצעות "ת'זיר" (אנ') (אחד משלושת הסוגים העיקריים של עונשים על פי דין השריעה) שעלול להטיל עד הלקאת 100 מלקות. בסוקוטו, ת'זיר משמעו ענישה לפי שיקול הדעת על חומרת עבירה שעונשה לא מצוין.
משמעות המונח לסביאניזם
במדינות באוצ'י, גומבה, ג'יגאווה, קדונה, קאנו, קצינה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה, לסביאניזם מוגדר כמבוצע כאשר "מי, שבהיותה אישה, מתקשרת עם אישה אחרת לקיום יחסי מין באמצעות איבר המין שלה או באמצעות גירוי או ריגוש מיני אחת של השנייה". המדינות באוצ'י, ג'יגווה, קצינה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה כוללות את ההגדרה הרשמית של לסביאניזם כדלקמן: "העבירה נעשית על ידי איחוי לא טבעי של איברי המין הנשיים ו/או על ידי שימוש באמצעים טבעיים או מלאכותיים כדי לעורר או להשיג מין, סיפוק או ריגוש".
ענישה על עבירת קיום לסביאניזם
במדינות גומבה, ג'יגאווה, קבבי, סוקוטו, יובה, זמפרה ובאוצ'י, אישה שתמצא אשמה בביצוע עבירה זו תהיה כפופה לענישה גופנית שעלולה לקבוע עד הצלפת 50 מלקות. בנוסף, כל מי שתורשע בביצוע קיום לסביאניזם צפויה להיענש במאסר של עד 6 חודשים, למעט בבאוצ'י, שם המאסר עשוי להימשך עד 5 שנים.
במדינת קדונה, העונש על ביצוע עבירת קיום לסביאניזם הוא ת'זיר שפירושו "כל עונש שלא נקבע בדרך של הודוד (אנ') או קיסאס" (שני סוגי העונשים העיקריים הנוספים משלושת הסוגים העיקריים על פי דין השריעה). "הודוד" פירושו "עונש שהוא קבוע בחוק האסלאמי" בעוד ש-"קיסאס" כולל "עונשים המוטלים על עבריינים בדרך של שילום תגמול כספי על גרימת מוות/פציעות לאדם".
במדינות קאנו וקצינה, העונש על ביצוע עבירת לסביאניזם הוא מוות בסקילה פומבית באבנים.
משמעות המונח מעשה מגונה גס
במדינת קדונה, ההגדרה של איסור קיום "מעשה מגונה גס" מוגדרת כאשר אדם "חושף את עצמו בעירום בפומבי או מבצע מעשים קשורים אחרים בעלי אופי דומה עבור השחתת המוסר הציבורי".
במדינות קאנו וקצינה ההגדרה של איסור קיום "מעשה מגונה גס" זהה למדינת קדונה, אולם החוק כולל גם איסור על ביצוע נשיקה בפומבי.
במדינת גומבה, ההגדרה של איסור קיום "מעשה מגונה גס" כוללת אדם המבצע "כל עבירת מין נגד אמות המידה הנורמליות או הרגילות בדרך כלל של התנהגות".
המדינות באוצ'י, ג'יגאווה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה אינן מגדירות במפורש מה כולל תוכן האיסור על קיום "מעשה מגונה גס" בשטחן, אבל החוקים שלהן מצהירים לעומת זאת כי "מי שמבצע מעשה מגונה גס באדם אחר ללא הסכמתו או בשימוש בכוח או איום כופה על אדם להצטרף עמו לביצוע מעשה כזה, ייענש".
ענישה על עבירת קיום מעשה מגונה גס
מי שמבצע עבירת קיום "מעשה מגונה גס", "ייענש בהלקאת מקל הליכה שעלול להטיל עד הלקאת 40 מלקות ודינו - מאסר שלא יעלה על שנה וכן קנס". במדינת באוצ'י, המאסר עשוי להימשך לתקופה של עד 7 שנים.
במדינת קדונה, העונש על ביצוע עבירת קיום "מעשה מגונה גס" הוא ת'זיר שפירושו "כל עונש שלא נקבע בדרך של הודוד או קיסאס".
במדינת סוקוטו, מי שמבצע עבירת קיום "מעשה מגנה גס", "ייענש בהלקאצ מקל שעלולה להטיל עד הלקאת 40 מלקות או עלול להיות נידון למאסר לתקופה שלא תעלה על שנה, או שניהם, ועלול להיות צפוי גם לקנס".
משמעויות המונחים שוטטות ומשוטט חסר תקנה
במדינות באוצ'י, גומבה, ג'יגווה, קדונה, קאנו, קצינה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה, זכר נחשב ל-"משוטט" אם הוא "מתלבש בצורה נשית במקום ציבורי או עוסק במעשי סדום כאמצעי עבודה או מקצוע".
במדינות קאנו וקצינה מתארים נקבה כ-"משוטטת" אם היא "מתלבשת בצורה גברית או לבושה כמו גבר במקום ציבורי".
במדינות באוצ'י, גומבה, ג'יגאווה, קדונה, קאנו, קצינה, קבי, סוקוטו, יובה וזמפרה, "משוטט חסר תקנה" מוגדר כ-"כל אדם שמתנהג שוב כמשוטט לאחר שכבר הורשע כאחד כזה בעבר".
עונש על עבירת שוטטות
במדינות באוצ'י, גומבה, ג'יגווה, קצינה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה, אדם שהורשע על רקע היותו "משוטט" עומד בפני מאסר של עד שנה וענישה גופנית עד הלקאת 30 מלקות. במדינת קאנו, תקופת המאסר לא תעלה על 8 חודשים, ומספר ההלקאות עשוי להתארך עד ל-35 מלקות.
במדינת קדונה, העונש על מי שמורשע כ-"משוטט או "משוטט חסר תקנה" הוא ת'זיר שפירושו "כל עונש שלא נקבע בדרך של הודוד או קיסאס".
במדינות גומבה, ג'יגאווה, קצינה, קבבי, סוקוטו, יובה וזמפרה, אדם שהורשע כ-"משוטט חסר תקנה" צפוי לשאת בתקופת מאסר של עד שנתיים והלקאה של עד 50 מלקות. במדינת בוצ'י, ייתכן שמספר ההלקאות לא יעלה על 40 מלקות, ובמדינת קאנו, תקופת המאסר לא תעלה על יותר משנה.
חוק העונשין החילוני שמוטל במדינות צפוניות מסוימות
פעילות הומוסקסואלית
במדינת בורמו, אדם ש-"עוסק בלסביאניזם, אקט הומוסקסואלי במדינה, מבצע עבירה" או "עוסק במגע מיני עם אדם אחר מאותו המין, ייענש במוות".
גברים המחקים את התנהגותן של נשים
במדינת קאנו, מי שמוגדר כ-"בהיותו זכר מתנהג או מתלבש באופן המחקה את התנהגותן של נשים, ייאשם בעבירה ועונש של שנת מאסר, קנס של 10,000 נאירות ניגריות או שניהם".
ב-18 בינואר 2007 הקבינט של ניגריה (אנ') אישר את ההצעה "חוק נישואים מאותו המין (איסור) 2006" (אנ') ושלח אותה לאספה הלאומית (אנ') לצורך "העברה דחופה".[9] אולם, הצעת החוק לא עברה.
ב-29 בנובמבר 2011, הסנאט של ניגריה (אנ') (הבית העליון) העביר את הצעת "חוק נישואים מאותו המין (איסור), 2011". הצעת החוק התקבלה ב-30 במאי 2013 על ידי בית הנבחרים של ניגריה (אנ') (הבית התחתון) וקובעת כדלקמן:
חוזה נישואים או איחוד אזרחי שנעשו בין זוגות מאותו המין מוגדרים כ-"פסולים, לא חוקיים ולא מוכרים כזכאים להטבות של נישואים תקפים".
הפיכת חוזה נישואים או איחוד אזרחי שנעשו בין זוגות מאותו המין מכוח תעודה שהונפקה על ידי מדינה זרה "בטלים ובלתי ניתנים לאכיפה בניגריה".
איסור חגיגת כל אירוע נישואים או איחוד אזרחי בין זוגות מאותו המין "במקום פולחן, כנסייה או מסגד או כל מקום אחר בניגריה".
איסור רישום של "מועדונים, אגודות, ארגונים הומוסקסואלים, הליכים ופגישות".
איסור על "הצגה פומבית של מערכת יחסים רומנטית מאותו מין באופן ישיר או בעקיפין".
הטלת עונש מאסר עד 14 שנים על "אדם המתאחד בחוזה נישואים חד-מיניים או איחוד אזרחי".
הטלת עונש מאסר עד 10 שנים על אדם ש-"רשום, מפעיל או משתתף במועדונים, אגודות וארגונים הומוסקסואלים, או מפרסם באופן ישיר או בעקיפין הצגה פומבית של מערכת יחסים חד-מינית בניגריה".
הטלת עונש מאסר עד 10 שנים על אדם או קבוצת אנשים ש-"עדים או מסייעים לחגיגת נישואים חד-מיניים או איחוד אזרחי, או תומכים ברישום, תפעול וקיום של מועדונים, אגודות, ארגונים, הליכים או מפגשים של הומוסקסואלים בניגריה".
הגדרת "איחוד אזרחי" בחוק זה משמעותה "כל הסדר בין אנשים מאותו המין לחיות יחד כשותפים לקיום יחסי מין והכללת תיאורים כגון יחסים עצמאיים של מבוגרים, שותפויות אכפתיות, שותפויות אזרחיות, הסכמי סולידריות אזרחיים, שותפויות מקומיות, יחסי הטבות הדדיים, שותפויות רשומות, יחסים משמעותיים, איגודים יציבים וכו'".[10]
לא קיימים חוקים שמעניקים הגנה משפטית מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בניגריה.
חוקת ניגריה אינה מזכירה זכויות עבור אזרחים שמוגדרים כלהט"ב בתוכנה, אך היא מכילה הוראות שונות שמבטיחות לכלל האזרחים "זכויות שוות" (סעיף 17(2)(א)) וכן זכויות נוספות לרבות "גישה לטיפול רפואי ובריאות הולם" (סעיף 17(3)(ד)) ו-"שוויון הזדמנויות במקומות תעסוקה" (סעיף 17(3)(א)).[12]
ניגריה נחשבת לעיתים קרובות בכלי תקשורת בינלאומיים כמדינה דתית פנאטית,[13] בה קיימות עמדות הומופוביות ציבוריות רחבות כלפי מערכות יחסים הומוסקסואליות על רקע אמונות דתיות שדוחות בעוינות יחסים רומנטיים שאינם מוגדרים כהטרוסקסואלים בין זכר ונקבה והטרונורמטיבים בקרב האוכלוסייה.[14] כתוצאה מכך, אזרחי להט"ב שגלויים לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית, נתונים לגילויי בריונות ואלימות ציבורית חריפה. אף אחת מהמפלגות הפוליטיות בניגריה לא הצהירה רשמית על תמיכה בחקיקת זכויות להט"ב לאורך השנים, בעוד ששתי המפלגות הפוליטיות הרחבות ביותר באספה הלאומית, המפלגה הדמוקרטית העממית (אנ') ומפלגת העמים של כל ניגריה (אנ') (שהתמזגה בפברואר 2013 עם המפלגות: קונגרס הפעולה של ניגריה (אנ'), הברית הגדולה של כל הפרוגרסיביים (אנ') והקונגרס לשינוי פרוגרסיבי (אנ') עבור יצירת המפלגה קונגרס כל הפרוגרסיביים (אנ')) עוינות באופן גלוי כלפי סוגיות של חקיקת זכויות להט"ב.
ב-19 בספטמבר 2006 הצהיר שגריר ניגריה באו"ם, ג'וזף איילוגו, באומרו "התפיסה שהוצאות להורג בגין עבירות כמו הומוסקסואליות ולסביות הן מוגזמות היא שיפוטית. מה שנראה על ידי חלקים כעונש לא פרופורציונלי בעבירות כה חמורות והתנהגות כה מגעילה עלולים להיראות בעיני אחרים כעונש ראוי וצודק".[15]
ב-51 באוגוסט 2007 שמונה עשר גברים נעצרו על ידי משטרת מדינת בואצ'י והואשמו בקיום "מעשי סדום" בגין ביצוע קרוס-דרסינג.[16] ההאשמות בוטלו מאוחר יותר והוגדרו כעבירת "שוטטות" בעוד שהגברים הוחזקו בבית סוהר במשך מספר שנים במעצר עד תום ההליכים שהסתיים בסוף 2011.[17]
ב-12 בספטמבר 2008 ארבעה עיתונים פרסמו את השמות וכתובות ביתם של 12 חברים ב-"House of rainbow Metropolitan Church" בלאגוס, אחת מתוך חברות הקהילה הבינלאומית של כנסיית המטרופוליטן הקהילתית הידועה כבעלת קבלה חברתית גלויה כלפי מאמינים נוצרים פרוטסטנטים שמוגדרים כלהט"ב ומשפחותיהם. לאחר מכן, חלק ממי שפורסמו על ידי העיתונים אוימו, הוכו ונסקלו באבנים על ידי התושבים המקומיים.[18] בעקבות התקריות ביטלה הכנסייה כנסים שהיו עתידיים להתקיים מחשש לביטחון המשתתפים.
ב-15 באפריל 2017 הרשויות במדינת קדונה עצרו כ-53 גברים על קשר כביכול להשתתפות בחתונה של זוג מאותו המין.[19] הנאשמים הואשמו ב-"קשירת קשר, התכנסות בלתי חוקית והשתייכות לחברה בלתי חוקית".[20][21][22]
באוגוסט 2017 משטרת מדינת לאגוס עצרה כ-42 גברים על רקע אשמת קיום פעילות הומוסקסואלית.[23]
ביוני 2018 משטרת ניגריה עצרה מעל 100 חוגגים במלון באסאבה במדינת דלתא באשמת הומוסקסואליות.[24] ביולי 2018 הם הועמדו בפני אישומים פליליים שקשורים לקיום פעילות הומוסקסואלית בבית משפט.[25]
בינואר 2019 דולאפו באדמוס, דוברת משטרת לאגוס, הצהירה כי על הומוסקסואלים בניגריה "לברוח מהמדינה או לעמוד לדין". היא הצהירה בפוסט בחשבונה באינסטגרם באומרה כי "כל אדם בעל נטייה הומוסקסואלית צריך לעזוב את ניגריה או להסתכן בהעמדה לדין". בנוסף, קראה לניגרים בעלי ראיות על אזרחים שהם הומוסקסואלים לבוא עם הראיות ולדווח עליהם במשטרה. הצהרותיה הובילו לביקורות זועמות וגינויים רבים נגד הרשויות הניגריות.[26] באדמוס המשיכה להצהיר בשנים לאחר מכן כי "ישנם חוקים בניגריה האוסרים על פתיחת מועדונים הומוסקסואלים, עמותות וארגונים למען זכויות להט"ב בעוד כל מי שנמצא קשור לפעילותם עלול להיענש עד 15 שנות מאסר".[27]
"בגלל טאבו חברתי רחב נגד הומוסקסואליות, מעט מאוד אנשים חשפו בגלוי את נטייתם המינית בקרב האוכלוסייה. הארגונים הלא ממשלתיים "Global Rights" ו-"The Independent Project" סיפקו לקבוצות לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ניגרים ייעוץ והכשרה משפטית בהסברה, אחריות תקשורתית ומודעות ל-HIV/איידס".
להט"ב ניגרים ידועים
ריצ'רד אקוסון (אנ'), עורך דין ופעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל ניגרי-אמריקאי.[29]
ביסי עלימי (אנ'), פעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל ניגרי-בריטי.[30]
אדרונקה אפטה (אנ'), פעילת זכויות להט"ב לסבית ניגרית-בריטית.[31]
מתיו בלייס (אנ'), פעיל זכויות להט"ב קווירי ניגרי.[32]
וינסנט דזמונד (אנ'), סופר ופעיל זכויות להט"ב קווירי ניגרי.[33]
דייוויס מק-איאלה (אנ'), פעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל ניגרי.[34]
ג'ייד מקאוליי (אנ'), כומר ופעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל ניגרי-בריטי.[35]
אולומיד מקנג'וולה (אנ'), יזם חברתי ופעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל ניגרי.[36]
אקודו אוגואהמבה (אנ'), פעילת זכויות אדם לסבית ניגרית.[37]
בולו אוקופה (אנ'), דוגמן ופעיל זכויות להט"ב ביסקסואל ניגרי.[38]
.svg)
.jpg)
.jpg)
