לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקמבודיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שאינם חווים תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית הייתה חוקית מאז ומעולם בשטחי המדינה. אף על פי שהמוסר התרבותי-מסורתי בקרב התושבים הקמבודים נוטה להיות סובלני בנושאי להט"ב, ואף מספק תמיכה במפורש לאנשים ממגדר ביניים או מגדר שלישי, חקיקת זכויות להט"ב טרם נחקקה על ידי מפלגת העם הקמבודית בקואליציית השלטון.
מלך קמבודיה הנוכחי, נורודום סיהאמוני, ידוע תומך בלגליזציה של נישואים חד מיניים כגון אביו, נורודום סיהאנוק, מלכה הקודם של המדינה.[1] לאחר שבית המשפט החוקתי בטאיוואן קבע כי איסור נישואין חד מיניים אינו חוקתי בשנת 2019, אשר כתוצאה מכך הפכה טאיוואן למדינה הראשונה ביבשת אסיה המתירה נישואים חד מיניים בשטחה, נראתה מגמה רבה של אזרחים אשר קראו לקמבודיה הקרובה גאוגרפית למדינה לחוקק לגליזציה לקיומם בשטחה גם כן.[1]
לערים פנום פן וסיאם ריפ ישנה סצנת קהילת להט"ב גלויה, עם גיי ברים רבים, מועדונים ומקומות נוספים. מצעדי גאווה מתקיימים בקמבודיה מאז 2003, וצוברים מדי שנה מספר משתתפים הולך וגדל. עם זאת, בעוד ישנה קבלה רחבה ביחס לסטנדרטים אסייתים עבור אנשי להט"ב, קמבודים רבים מדווחים על אפליה חברתית, כולל נישואים הטרוסקסואלים בכפייה, אפליה בעבודה והצקות בבתי ספר. מספר ארגוני זכויות אדם, ובמיוחד המרכז הקמבודי לזכויות אדם, "CamASEAN" וקהילת קשתות קמפוצ'ה, פועלים להעלת המודעות לצמצום אפליה נגד אנשי להט"ב. באמצעות עבודתם, החלה הממשלה להציג שיעורי חינוך חדשים הכוללים נושאי להט"ב בכל בתי הספר בקמבודיה והחלה להציע לזוגות חד מיניים הכרה משפטית מוגבלת.
מעמד בחוק
הומוסקסואליות בהסכמה בין מבוגרים היא חוקית בקמבודיה, ומעולם לא הופללה בהיסטוריה של המדינה. גיל ההסכמה הקמבודי הוא 15, ללא קשר למגדר או נטייה המינית. כמה היבטים של החוק הפלילי עשויים להשפיע על זכויותיהם של אנשים להט"ב המתגוררים בקמבודיה בהם איסור זנות או התגוררות בבתי בושת, איסור אשר עלול להשפיע ישירות על חייהם של אנשי להט"ב בהם זונות טרנסג'נדריות בפרט הנאלצות לחיות ברחובות ללא גישה לחינוך לאחר אי הכרתן על ידי משפחותיהן.
הכרה בזוגיות חד מינית
הקוד האזרחי וחוק הנישואין והמשפחה בקמבודיה מגבילים את ההכרה בנישואים עבור זוגות הטרוסקסואלים בלבד על פי חוקת קמבודיה מאז 1993 ואינם מכירים בשותפויות אזרחיות. עם זאת, ישנה מודעות ציבורית רבה יותר להכרה במערכת יחסים חד מינית מאז שנות ה-90.
מאז ספטמבר 1993, חוקת קמבודיה הגדירה את הנישואים ברחבי המדינה כאיחוד בין גבר לאישה בלבד. ההוראה בחוקה הקשורה לנישואין שונתה בשנת 2011 אך עדיין מגדירה את הנישואין בין "בעל אחד לאישה אחת" אף על פי שמקרים של קיום נישואים חד-מיניים עדיין יכולים להתנהל בטקסים דתיים.[2] במקרה אחד של הכרה בשותפות, נישאו חוה סוקהא ופום את' ב-12 במרץ 1995, בכפר "Kro Bao Ach Kok", במחוז קנדל. סוקהא אמר בראיון לעיתון הקמבודי פנום פן פוסט באומרו כי "השלטונות חשבו שזה מוזר, אבל הם הסכימו לסבול את זה כי יש לי כבר שלושה ילדים (מנישואים קודמים). הם אמרו שאם שנינו היינו רווקים (וגם ילדים), לא היו מכירים בחתונתו כיוון שלא היינו יכולים להוליד ילדים". לפיכך, מדובר בנישואים הראשונים בקמבודיה אשר הוכרו במלואם באישור רשמי. אירוע הנישואים הוגדר כאירוע פופולרי עם 250 איש אשר הגיעו לטקס כולל נזירים בודהיסטים ופקידים בכירים מהמחוז.[3]
בפברואר 2004, נושא זכויות הלהט"ב בקמבודיה נדון על ידי המלך נורודום סיהאנוק. סיהאנוק כתב באתר שלו כי הוא התרשם מנישואיהם של זוגות חד מיניים בסן פרנסיסקו, והצהיר כי אם אנשיו היו רוצים שיהיו נישואים חד מיניים חוקיים בקמבודיה, הוא יעשה זאת. סיהאנוק הוסיף כי הוא סבור שאלוהים רואה בהומוסקסואלים, כמו גם בטרנסוויסטים, שווים מכיוון ש-"אלוהים אוהב מגוון טעמים". המלך הנוכחי, נורודום סיהאמוני, ידוע כתומך גם כן בלגליזציה של נישואים חד מיניים.
בשנת 2015, דובר מועצת השרים, פיי סיפן, הביע תמיכה בנישואים חד מיניים בקמבודיה, והוסיף כי החוק הנוכחי כבר מגן על אנשי להט"ב מפני אפליה. עם זאת, המרכז הקמבודי לזכויות אדם חלק על אמיר זתוו וקרא לממשלה לחוקק חוקים על מנת להבטיח שוויון עבור זכויות להט"ב בקמבודיה.
ארגון זכויות הלהט"ב, קהילת קשתות קמפוצ'ה (חמרית: សហគមន៍ ឥន្ទធនូ កម្ពុជា; RoCK), בעזרת הרשויות המקומיות, יצר תוכנית רשמית לרישום מערכות יחסים חד מיניות הנקראת "הצהרת יחסי משפחה". לדבריו, "הצהרת יחסי המשפחה היא חוזה אזרחי בין שני אנשים שמוכנים להיות ביחד ולחלוק באחריות לדאוג למשפחה, לילדים ולהפיץ את הנכס המשותף, כפי שעושים בני זוג חוקיים". במאי 2018, החוזה האזרחי של ההצהרה הוצג בפני 50 קומונות ב-15 מחוזות, ו-21 זוגות חתמו על טפסיו.[4]
ביולי 2019 קיבלה ממשלת קמבודיה המלצות להכשיר נישואים חד מיניים מאיסלנד, הולנד וקנדה במהלך הסקירה התקופתית האוניברסלית השלישית במדינה, הנערכת בועדת האו"ם לזכויות אדם (UNHRC).
אימוץ והורות
על פי חוק, רק זוגות נשואים רשאים לאמץ בקמבודיה בעוד נישואים חד מיניים אינם מוכרים בשטחי המדינה נכון לשנת 2021. עם זאת, הרשויות המקומיות נוטות להיות רפויות למדי בנושא אשר כתוצאה מכך תועדו מקרים רבים של אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים לאורך השנים.[5] אימוץ על ידי אנשי להט"ב יחידים מוכר על פי החוק.
חוקת קמבודיה אינה מגנה במפורש על אנשי להט"ב מפני אפליה, אך מבטיחה שוויון זכויות לכל האזרחים, ללא קשר למגדר או "מעמד אחר". באופן דומה, בעוד שאפליה מינית אסורה בחוקי זכויות האזרח, אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית אינה אסורה במפורש בתחומים כגון תעסוקה, חינוך, בריאות, דיור, בנקאות או התאמות ציבוריות.
בשנת 2007, ראש ממשלת קמבודיה הון סן הצהיר בפומבי כי הוא מנתק קשר מבתו המאומצת מכיוון שהיא לסבית והתחתנה עם אישה.[7] עם זאת, באותה הצהרה הודיע כי הוא "לא רוצה שהורים אחרים יתעללו בילדיהם השייכים לקהילת הלהט"ב".
בשנת 2010, המרכז הקמבודי לזכויות אדם (CCHR) הקים את "פרויקט הנטייה המינית וזהות מגדרית" עבור "העצמת תנאי מחיה עבור אנשי להט"ב ברחבי קמבודיה, תמיכה בזכויותיהם האזרחיות ושיפור כבודם".[8] בדצמבר 2010 פרסם דו"ח חסר תקדים על מצבם של אנשי להט"ב במדינה.[9]
בינואר 2019 קיבלה קמבודיה המלצות מאיסלנד, מקסיקו, שוודיה ואורוגוואי להוציא מחוץ לחוק אפליה על רקע נטייה מינית ולהקים תוכניות חינוכיות וקמפיינים להעלאת המודעות לאנשי להט"ב ואפליתם בשטחי המדינה. קמבודיה אמנם לא אישרה ישירות אם תחוקק חקיקה מסוג זה, אך הצהירה כי "הממשלה מעריכה ומכבדת זכויות של אנשי להט"ב".
מדיה
בשנת 2015, משרד המידע שלח מכתב בו הפציר בכלי תקשורת פופולריים בקמבודיה לעצור לעג כלפי קהילת הלהט"ב. המכתב ציטט את החוקה כי גיחוך לקהילת הלהט"ב שולל מאנשיה "את כבודם וזכויותיהם המוגנים גם בחוק המדינה כמו גם בין אזרחים אחרים".[10]
תוכניות לימודים בבתי ספר
ביוני 2017 הכריזה הממשלה על קורסי מיומנות חדשים בנושא חינוך מיני העוסקים בנושאים כגון בריאות מינית, אלימות מגדרית, זהות מגדרית ומלחמה באפליה כלפי אוכלוסיית הלהט"ב אשר הפכו לחלק מתוכנית הלימודים בכל בתי הספר של קמבודיה משנת 2018.[11] בעבר, פעילי זכויות להט"ב קמבודים פעלו יחד עם משרד החינוך בהכשרת יותר מ-3,000 מורים ב-20 בתי ספר שונים ברחבי 9 מחוזות בדרכים לשילוב נושאי להט"ב בשיעוריהם.
תנאי מחיה
אף על פי שקמבודיה נחשבת למדינה ידידותית כלפי קהילת הלהט"ב, ישנם דיווחים נרחבים כי אפליה על רקע הומופובי היא קיימת בשטחה. בשנת 2017 דיווח משרד החוץ של ארצות הברית על הממצאים הנוגעים למעמד זכויות הלהט"ב בקמבודיה במהלכו נמצא כי ארגון זכויות להט"ב מקומי דיווח על יותר מ-100 מקרים של אלימות או התעללות כלפי אנשי להט"ב, בהם אלימות במשפחה מצד בני משפחה.[12] סקר שנערך ביולי 2019 על ידי קהילת קשתות קמפוצ'ה שכותרתו "אלימות במשפחה כלפי לסביות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות (LBT) בקמבודיה", בו נבדקו 61 נשים (23 לסביות, 4 נשים ביסקסואליות ו-34 טרנסג'נדריות) גילה כי יותר מ-80% מהנשאלות סבלו מאלימות נפשית ופיזית מצד בני משפחותיהן, 35% חשבו להתאבד בעקבות אי קבלת משפחותיהן ו-10% חוו אלימות מינית או נאלצו להינשא להטרוסקסואלים בכפייה.[13][14][15]
מוסר תרבות מסורתי
השפה החמרית מזהה את הזכר (ប្រុ brŏs) והנקבה (ស្រី srei) כמגדרים הדומיננטיים, אך כוללת גם את המונח "khteuy" (ខ្ទើយ, שווה ערך לקתואי התאילנדי) עבור מין שלישי בין השנים המתאר אדם שיש לו המאפיינים הפיזיים החיצוניים של זכר או נקבה אך מתנהגים בצורה המתאימה לאחר. כמו בתאילנד, המונח "khteuy" מתייחס כיום כמעט אך ורק לסוג הגברי הפיזיולוגי של המונח, כלומר, זכרים פיזיים בעלי זהות נשית, המתבטאים לרוב בהלבשה צולבת (קרוס-דרסינג).[16]
הקטגוריה הרחבה של "khteuy" מכסה שתי קבוצות משנה שונות, "שערות קצרות" ו-"שערות ארוכות". שערות קצרות (សក់ ខ្លី sák khlei) הן גברים המתלבשים ומזדהים כגברים אך מקיימים יחסים עם "גברים אמיתיים". שערות ארוכות (សក់ វែង sák vêng, הנקראות גם ស្រី ស្រស់ srei srás, שפירושן "בנות מקסימות") מזדהים ומתנהגים כנשים, ועשויים להשתמש בהורמונים ובניתוחים לשינוי המגדר הגופני שלהם. הם קוראים לעצמם "kteuy", אך עלולים לחוש עלבון אם זרים משתמשים במונח זה כלפיהם.[16]
עם זאת, הסובלנות התרבותית הקמבודית כלפי אנשי להט"ב טרם קידמה את חקיקת זכויות הלהט"ב במדינה. בעוד שהמוסר התרבותי והבודהיזם נוטים לייצר מידה של קבלה כלפי הנושא, הטרדות ואפליה עדיין דווחו כמתרחשות וישנו לחץ חברתי עז בקרב הסביבה להתחתן עם אדם מתאים מהמין השני, ולהקים משפחה.[17]
תיירות להט"ב
אף על פי שאינו בחסות הממשלה, ישנו עסק פעיל לתיירות להט"ב המבקרים בקמבודיה.[18]
בפברואר 2011, לאחר שחלק מעסקי התיירות בקמבודיה הקימו קמפיין עולמי בשם "!Adore Cambodia" עבור הודעה למען תיירים להט"ב שביקוריהם רצויים במדינה, משרד התיירות בירך על היוזמה הזו באומרו "אין לנו מדיניות להפלות על רקע מגדר, לאום או דת. אנחנו באמת תומכים בהם".[19]
מצעדי גאווה
מצעד הגאווה הראשון של קמבודיה נערך בשנת 2003 בעיר הבירה פנום פן. כעת, זהו אירוע שנתי ה-"חוגג בגלוי את המגוון של קמבודיה". בשנת 2006 נרשמה נוכחות של כ-400 משתתפים בציונו.[20] המצעד הראשון ברחבי העיר סיאם ריפ התקיים בשנת 2018.[21]
העיר הגאה
בשנת 2010 דווח כי מספר לא מבוטל של אנשי להט"ב ממעמד הפועלים עברו להתגורר בבונג קאק 2. הרדיו הציבורי הבינלאומי כינה את העיר כ-"עיירת ההומואים הראשונה בקמבודיה".[22]
תרבות פופולרית
ידידותיות כלפי אנשי להט"ב נראית בתוך מוסרי התרבות המסורתיים הקמבודים יחד עם מנהגי התרבות הפופולריים המודרניים. הסרט הראשון אי פעם מתוצרת קמבודית המתאר מערכת יחסים הומוסקסואלית הופיע לראשונה בתחילת 2009 והופך להיות שובר קופות במדינה תחת השם, ?Who Am I, אשר נכתב ובוים על ידי פואן פונג בופה והוצג ברשת הטלוויזיה הקמבודית (CTN), תחנת הטלוויזיה הנצפית ביותר במדינה כמאות פעמים.[23] במהלכו, מתאר רומן טרגי בין זוג לסביות העוסק בסיפור אהבה המוגדר כטאבו חברתי על אישה קמבודית-אמריקאית המאוהבת בשחקנית קמבודית מפורסמת.
בשנת 2015 החלה קמבודיה בפרסום מגזין הלהט"ב הראשון בשטחה, "Q Cambodia".[24]
דעת קהל
בשנת 2015 ערכה "TNS" הקמבודית סקר שהתמקד בדעות וגישות כלפי אנשים להט"ב בקמבודיה. על פי הסקר, רוב של 55% מהקמבודים היו בעד נישואים חד מיניים, בעוד 30% התנגדו ו-15% היו נייטרליים. הסקר הראה בנוסף כי רוב הקמבודים דיווחו על היכרותם באופן אישי עם אדם להט"ב מוצהר.[25] עם זאת, רוב הקמבודיות הנסקרות אשר הגדירו את עצמן כחלק מקהילת הלהט"ב, אמרו שהיו קורבן לאפליה כאשר הצהירו על נטייתם המינית או זהותם המגדרית למשפחותיהם וחבריהם.
בראיון שנערך בשנת 2018, אמר אית סובנאראצ'ה, מייסד אופנת "La Chhouk Recycled & Creative", כי "רק לפני חמש או עשר שנים קמבודים ראו בקהילת הלהט"ב אשפה חברתית... אנשים ראו בהם זרים לא טבעיים... אבל עכשיו יש פחות אפליה, מכיוון שראינו יותר סיקורים בטלוויזיה ובעיתונים על היכולות שלהם ומי שהם".[26]