בשפת הצ'מורו (אנ'), שפת האם של אנשי הצ'מורו, קיים מונח לתיאור גבר הומוסקסואל - "Mamflorita" (בעברית: מאמאפלוריטה) שמשמעותו היא "פרחים קטנים" בעוד המונח המקומי עבור תיאור אישה לסבית הוא "Malalahi" (בעברית: מלאלאהי) שמשמעותו היא "נשים שמתנהגות כמו גברים".[4]
מעמד בחוק
פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הפכה לחוקית בשטחי איי מריאנה הצפוניים מאז 1983.[5]
הכרה במערכות יחסים חד-מיניות
נישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים באיי מריאנה הצפוניים ושאר הטריטוריות של ארצות הברית ב-26 ביוני 2015 לאחר שבית המשפט העליון במדינה קבע כי האיסור על הכרה פדרלית בנישואים חד-מיניים ברחבי המדינה אינו חוקתי. לפני כן, לא היה קיים איסור על הכרה משפטית בנישואים חד-מיניים בחוק איי מריאנה הצפוניים, ולא ציינו החוקים את מין הצדדים עבור הכרה אם כי הוראות מסוימות הניחו שהצדדים הם זוגות הטרוסקסואלים בלבד מהמין השני.
הנישואים הראשונים בין זוג חד-מיני ברחבי האיים התרחשו באי סאיפאן ב-22 ביולי 2015.
איי מריאנה הצפוניים אינם מספקים הגנה ספציפית מפני אפליה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית בחוקים לאיסור אפליה במתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה, דברי שטנה או תעסוקה. עם זאת, קיימות מספר הגנות בהם מפשעי שנאה ממניע של נטייה מינית או זהות מגדרית שמכוסים באופן פדרלי בארצות הברית והטריטוריות התלויות שלה במסגרת החוק למניעת פשעי שנאה על שם מתיו שפרד וג'יימס בירד ג'וניור (אנ') משנת 2009 שתקף גם על שטחי הטריטוריה.[7] אפליה של עובדי ציבור על בסיס נטייה מינית בין היתר ברשות המבקרים של איי מריאנה הצפוניים ונציבות שירות המדינה פלילית על פי החוק.[8][9][10] גילויי אפליה על רקע העילה כפופות ל-"פעולה משמעתית".
הקוד המנהלי של איי מריאנה הצפוניים אוסר על בריונות, הטרדה ואפליה נגד תלמידים בבתי ספר ציבוריים, עובדים והורים.
סעיף §60-20-401 לקוד קובע באומרו כי:
"לכל התלמידים, העובדים וההורים ישנה הזכות להיות נקיים מאפליה והטרדה על בסיס גזע, אמונה, דת, צבע, מין, נטייה מינית, מוצא לאומי, גיל, מעמד תרבותי או סוציו-אקונומי או לקות. עובדים לא ישתתפו או יאפשרו לאחרים לעסוק בכל מעשה של אפליה נגד תלמידים, הורים או עמיתים לעבודה בהתבססות על הגורמים לעיל או כנקמה על מימוש כל אחת מזכויותיהם".[11]
בריונות מוגדרת בקוד בסעיף §60-20-403 תחת הכיתוב:
"כפי שנאמר בתקנה זו, בריונות, הטרדה או הפחדה פירושה התנהגות מכוונת, לרבות התנהגות מילולית, פיזית, כתובה או תקשורת אלקטרונית מכוונת היוצרת סביבה חינוכית עוינת על ידי הפרעה מהותית ליתרונות החינוכיים, ההזדמנויות או הביצועים של התלמיד או עם רווחתו הפיזית או הפסיכולוגית של התלמיד אשר מונעת על ידי מאפיין אישי ממשי או נתפס, לרבות גזע, מוצא לאומי, מצב משפחתי, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית, דת, מוצא, תכונות גופניות, מעמד סוציו-אקונומי, מצב משפחתי או יכולת או לקות פיזית או נפשית".
חוק התנועה הטבעית משנת 2006, שנכנס לתוקף במרץ 2007, קובע באומרו כי:
"עם קבלת עותק מאושר של צו של בית המשפט העליון של חבר העמים של איי מריאנה הצפוניים המציין את מינו של אדם שנולד בחבר העמים, רשאי לשנותו על ידי הליך כירורגי והאם שמו של אדם זה שונה, תעודת הלידה של אותו אדם תתוקן כפי שנקבע בתקנה".[12]
שירות צבאי
לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של ארצות הברית שאחראים על הגנת איי מריאנה הצפוניים כחלק מטריטוריה של ארצות הברית.[13] לצבא האמריקאי הייתה בעבר מדיניות "אל תשאל, אל תספר" לגבי שירות גלוי של חיילות לסביות וחיילים הומוסקסואלים וביסקסואלים בצבא. המדיניות נועדה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים על ידי הצבא. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לדבר במהלך שירותו בכוחות הביטחון על מערכות יחסים הומוסקסואליות שהוא מנהל, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. המדיניות בוטלה בשנת 2010 וביטולה נכנס לתוקף ב-2011.
טרנסג'נדרים החלו להיות רשאים לשרת לראשונה בצבא ארצות הברית מיוני 2016 עד ינואר 2018 ללא הגבלות, מינואר 2018 עד אפריל 2019 בתנאי שהיו יציבים למשך 18 חודשים במגדר שהוקצה להם, ונאסרו לחלוטין מאפריל 2019 עד ינואר 2021 לו היו עוברים שינוי מגדר או אם היו בעלי היסטוריה של דיספוריה מגדרית. בינואר 2021 בוטל האיסור.[14]
ביולי 2018 נערך מצעד הגאווה הראשון באיי מריאנה הצפוניים.[18]
מאז הכשרתם של נישואים חד-מיניים ברחבי האיים ביוני 2015, הפכו איי מריאנה הצפוניים ליעד נישואים פופולרי עבור זוגות חד-מיניים במיוחד בקרב תיירים סינים. במחצית הראשונה של 2018, 77% מכלל הנישואים שהתקיימו בטריטוריה הוגדרו כנישואים בין זוגות חד-מיניים.[19]