ב־7 באוקטובר 2014 בית המשפט לערעורים אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, שלפיה האיסור על נישואים חד־מיניים באיידהו אינו חוקתי.[4] פקידים בממשל המדינה ניסו לעכב את המימוש של החלטת בית המשפט המחוזי כדי להכין ערעורים נוספים, אך ניסיונות אלה כשלו והמושלבוץ' אוטר הודיע שמדינת איידהו לא תסרב יותר להעניק זכויות נישואים לזוגות חד־מיניים. ב־15 באוקטובר 2014 כ־100 זוגות חד־מיניים קיבלו רישיונות נישואים במחוז אדה.[8]
אימוץ והורות
איידהו מתירה לכל אדם מבוגר לאמץ ילדים. חוקי המדינה אינם אוסרים על זוגות חד־מיניים לאמץ ילדים, ואין איסור על אימוץ ילד של בן או בת הזוג.
ב־11 בפברואר 2014 בית המשפט העליון של איידהו קבע פה אחד שהורה מאמץ אינו חייב להיות נשוי. קביעה זו ביטלה החלטה של בית משפט תחתון, שמנעה מאישה לסבית לאמץ את שני בניה של בת זוגה.[9]
הגנה מפני אפליה
מחוזות וערים באיידהו שבהם יש תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתחום העבודה:
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בהעסקת עובדים
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בעבודות ציבוריות של הרשות המקומית
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית בעבודות ציבוריות של הרשות המקומית
החוק אינו אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתחום העבודה
חוקי מדינת איידהו אינם אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית, ואינם אוסרים באופן מפורש אפליה על רקע זהות מגדרית.[5] כתוצאה מכך, בשנת 2010 הוקם הארגון "Add The Words, Idaho", שפועל להוספת המילים "נטייה מינית" ו"זהות מגדרית" לחוק זכויות האדם של המדינה.[10]
בנוסף, בעיר טווין פולס החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית במקומות עבודה ציבוריים,[17] ובמחוז לאטה החוק אוסר אפליה כזו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[20]
ב־8 בנובמבר 1994 אזרחי איידהו דחו במשאל עם הצעה שנועדה למנוע מהמדינה ומרשויות מקומיות להעניק להומוסקסואלים מעמד של קבוצת מיעוט.[21]
ב־10 בפברואר 2012 ועדת הסנאט לענייני מדינה דחתה הצעת חוק שנועדה לאסור אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בעבודות, בדיור, במוסדות חינוך ובשירותים ציבוריים.[22] החל מאפריל 2014, התקיימו מספר מחאות של קבוצות התומכות באיסור אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, ומוחים רבים נעצרו.[23]
ב־20 במאי 2014 אזרחי העיר פוקטלו דחו במשאל עם הצעה שנועדה לבטל את התקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתעסוקה, בדיור ובשירותים ציבוריים.[24]
ב־15 בינואר 2015 בתי המחוקקים באיידהו הסכימו לקיים דיון על הצעת חוק שנועדה להוסיף איסור אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית לחוק זכויות האדם של המדינה. בכל אחת מתשע השנים שקדמו לכן, בתי המחוקקים סירבו לקיים דיון בסוגיה.[25] ב־29 בינואר 2015 הצעת החוק נדחתה ברוב של 13–4.[26]
חוק פשעי השנאה של איידהו אינו כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עם זאת, חוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית כולל פשעים כאלה החל משנת 2009.[27][28]
עד 2018, איידהו הייתה אחת מארבע המדינות היחידות בארצות הברית שלא אפשרו לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם בתעודת הלידה (המדינות האחרות שלא אפשרו זאת הן אוהיו, טנסי וקנזס). במרץ 2018 שופטת פדרלית קבעה שאיסור שינוי תעודת הלידה אינו חוקתי. החל מ־6 באפריל 2018, טרנסג'נדרים באיידהו מורשים לשנות את סעיף המגדר בתעודת הלידה שלהם, כך שיתאים לזהותם המגדרית. פעילים לזכויות טרנסג'נדרים ראו את קביעת בית המשפט כ"ניצחון ענק", לאחר שבשנת 2017 הגישו תביעה משפטית נגד החוק דאז. לדברי השופטת שקבעה את פסק הדין, טרנסג'נדרים מתמודדים עם רמות גבוהות מאוד של אפליה, וחוסר ההתאמה בין זהותם המגדרית לבין סעיף המגדר בתעודת הלידה שלהם הוא ארכאי, לא מוצדק, מפלה ועלול לגרום לסכנות בבריאותם ובביטחונם.[29]
דעת קהל
סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־56% מתושבי איידהו תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־32% מתנגדים ו־13% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[30]
אותו הסקר מצא ש־68% מתושבי איידהו תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־24% מתנגדים לחוקים כאלה.[31] זאת ועוד, הסקר מצא ש־51% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־40% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[32]
