משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה. הוא כלי המשמש תחליף לבית המחוקקים, על ידי הפניית שאלה, בסוגיה מהותית, אל העם. לעיתים משאל עם אינו מחייב את הממשלה ששואלת את הציבור והוא רק בגדר משאל עם מייעץ, שמשאיר את פירוש תוצאותיו לבית המחוקקים. משאל עם מחייב קיים ברבות מהמדינות הדמוקרטיות ובמיוחד באירופה, באמריקה ובאוקיאניה, ולרוב בנושא של חוקה, שינוי אופן המשטר או הריבונות.
מאפייני משאל העם
משאל עם הוא אחד משני האמצעים הדמוקרטיים בדמוקרטיה ישירה. ברוב המדינות שלהן דמוקרטיות ייצוגיות משאל עם דורש חקיקה מיוחדת שתאפשר את עריכתו. בחלק מהמדינות שלהן חוקה ניתן לשנותה רק על ידי משאל עם.
נימוקים בעד ונגד משאל עם
נימוקים בעד משאל עם
משאל עם מיישם את עקרון היסוד הדמוקרטי של "שלטון העם" במובנו הטהור. כלומר, העם כריבון מקבל באופן ישיר ולא דרך נציגים שבחר את ההחלטות החלות עליו.
משאל עם מונע את האפשרות שנבחרי הציבור לא יהיו נאמנים לבוחריהם בנושאים הקונקרטיים, ויקבלו החלטות בניגוד לעמדות שהם הציגו ובזכותם נבחרו לתפקידם. ניתן לשנות עמדות של חבר כנסת בודד באמצעות שוחד, משרה, סחיטה או שכנוע מניפולטיבי אך לא של ציבורים גדולים.
משאל עם מחזק את אמון הציבור במשטר ואת המחויבות של הציבור לקבלת הכרעות לא נעימות. הציבור אינו יכול לטעון שנעשו מאחורי גבו מהלכים פוליטיים נכלוליים שאינם משקפים את רצון הרוב.
משאל עם יכול להיות מעצור במשטרים שבהם לרשות המבצעת יש כוח לבצע מהלכים שנויים במחלוקת, שנתמכים ברוב זעום או אף שאינם נתמכים בפני הציבור.
משאל עם עוסק בשאלה קונקרטית וספציפית, ולגביה מתממש בבירור עקרון "הכרעת הרוב" (בניגוד להצבעות בפרלמנט, בהם יש נושאים רבים בעלי חשיבות, ולעיתים הנציג הנבחר אינו משקף את עמדת בוחריו בחלק מהנושאים).
במשטר פרלמנטרי, במקרה שיש סוגיית יסוד עקרונית שהקואליציה אינה מסוגלת להגיע להסכמה לגביה - הכרעה במשאל עם תמנע את הצורך בפיזור הפרלמנט, ובכך תחזק את היציבות והרציפות השלטונית.[2]
נימוקים נגד משאל העם
חשש פן קיומו של משאל עם מחליש את כוחם של המוסדות הנבחרים, בכך שהוא מסמן שציבור הבוחרים אינו נותן בהם אמון בקבלת החלטות מסוימות.
משאל עם יכול להיות מוטה על ידי ניסוח השאלה, בעיקר מאחר שמי שאמון על ניסוח השאלה הוא השלטון, קיים חשש כי הממשלה תנסח שאלה מניפולטיבית ותשתמש בעצמתה כדי להטות את התשובות.
בעלי הון או בעלי אמצעי תקשורת עלולים להטות את דעת הקהל לכיוון שירצו בו באמצעות סיקור מוטה ומגמתי.
משאל עם מחייב תשובה חד משמעית- בעד/נגד ולא ניתן מקום לדיון או בירור של נושאים מורכבים ולפשרה.
קבלת החלטות מושכלת בסוגיות רבות העומדות על סדר היום הציבורי דורשת ידע טכני רב שחסר לרוב הציבור ומסיבה זו עשויות להתקבל החלטות שלא תפעלנה לטובת רוב הציבור.
במדינות שבהן שסעים חברתיים, דתיים, עדתיים או אחרים (כגון ישראל), שימוש במשאל עם עלול להביא להחרפת הפערים (למשל בין דתיים לחילונים או בין יהודים לערבים).
משאל עם הוא קביעה סופית שלא ניתן לערער עליה, בניגוד לחוק שניתן לבטל או לשנות אותו, כאשר יש רוב שונה.
משאל עם בעניינים חוקתיים
באירלנד, באוסטרליה ובשווייץ ניתן לשנות או להוסיף סעיפים לחוקה אך ורק באמצעות משאל עם. באירלנד ובאוסטרליה דרוש ראשית רוב להוספה או לשינוי בפרלמנט ורק לאחר מכן מדינות אלו פונות למשאל עם. בשווייץ שינוי בחוקה הוא בדרך של יוזמה אזרחית ועשוי להיות בניגוד לעמדת הפרלמנט. בכל המדינות בארצות הברית ניתן לשנות את החוקה רק במשאל עם, מלבד במדינת דלאוור. עם זאת, אין בארצות הברית משאלי עם לגבי הממשל הפדרלי או חוקת ארצות הברית.
משאל עם במדינות שונות
מאז סוף המאה ה-18 אורגנו מאות רבות של משאלי עם מדינתיים ברחבי העולם. בשווייץ, שהיא השיאנית בתחום, נערכו כמעט 600 משאלי עם מאז הפיכתה למדינה מודרנית בשנת 1848. איטליה נמצאת במקום השני העולמי עם 72 משאלי עם.
אירופה
שווייץ
בשווייץ כל קבוצה של 50,000 אזרחים יכולה לדרוש קיום משאל עם לגבי חוק שעבר בפרלמנט, ובהינתן רוב הוא ישונה. בנוסף, 100,000 אזרחים יכולים להעמיד למשאל עם הצעה לשינוי בחוקה, וההצעה עשויה להתקבל גם חרף התנגדות המוסדות הנבחרים. כך למשל, תוקנה החוקה השווייצרית כך שתגביל בניית צריחי מסגדים במדינה במשאל עם בניגוד לעמדת הממשל.
בשנת 2001 הוחלט במשאל עם שלא לפרק את הצבא. ב-22 בספטמבר2013, התקיים משאל עם בנוגע לביטול גיוס החובה, ויותר מ-73% הצביעו נגד ביטולו.[3]
ב-28 בפברואר2016 הועלתה על ידי מפלגת הימין "העם השווייצרי" למשאל עם ההצעה לגרש מהגרים שעברו עבירות. ההצעה נדחתה לאחר ש-59% מהמצביעים הצביעו נגדה.
ב-5 ביוני2016 הועלתה למשאל עם הצעה להבטחת הכנסה בסיסית לכל אזרחי שווייץ. לפי ההצעה כל אחד מהתושבים יהיה זכאי ל-2,500 פרנקים בחודש. ההצעה נדחתה ברוב של 76.9% לעומת 23.1%. החשש היה כי הדבר יגרום להגירה מוגברת לשווייץ.
בשנת 2020 ממשלת שווייץ העמידה למשאל עם את ההחלטה לגבי רכש של מטוסי קרב חדשים. למעלה מ-50 אחוז מהמשתתפים במשאל השיבו בחיוב, לאשר תקציב ראשוני של למעלה משישה מיליון דולר למטרה זו.
ב-7 במרץ2021 נערך משאל עם שדן בשאלה של חבישת כיסוי פנים בציבור, ואושרה ההוראה שלפיה נאסר להסתיר את הפנים במרחב הציבורי, ברוב של 52.1%. מי שעשויים להפגע מהחלטה זו הן נשים מוסלמיות.[4] בכך הצטרפה שווייץ לדנמרק (החל ממאי 2018) והולנד (החל מאוגוסט 2019) שבהם נחקקו איסורים דומים, בידי הפרלמנטים של המדינות.
ב-26 בספטמבר2021 אושרו בשווייץ נישואים חד-מיניים במשאל עם. על פי מדגמים ראשוניים, 64 אחוזים מהמצביעים תמכו בנישואים גאים ואילו 34 אחוזים התנגדו.[5]
במשאל עם שנערך ביוני 2023 נקבע ברוב של 59 אחוז כי המדינה תצמצם משמעותית שימוש בדלקים, ותפעל להגיע לאפס פליטות ואפס שימוש בדלקים המתבססים על מאובנים עד לשנת 2050.[6]
הממלכה המאוחדת
במשאל העם במאי 1998 החליטו תושבי לונדון רבתי על הקמת רשות לעיר, הכוללת ראש עיר הנבחר בבחירה ישירה ואספה מחוקקת נבחרת. ההחלטה התקבלה ברוב גדול, אך בהשתתפות נמוכה של בעלי זכות ההצבעה. בעקבות המשאל יצר הפרלמנט בנובמבר 1999 את תפקיד ראש עיריית לונדון ואת מוסד האספה הנבחרת שלה על ידי חקיקת חוק רשות לונדון רבתי, 1999.
בשנת 1997 נערך בסקוטלנד משאל עם בעניין הקמת הפרלמנט הסקוטי. בעקבות המשאל הוקם הפרלמנט הסקוטי בשנת 1999, ולו הוענקו סמכויות נרחבות בענייני הפנים של סקוטלנד.
ב-ספטמבר 2014 ערכה סקוטלנד משאל עם, בשאלת עצמאותה מבריטניה, כחמישים וחמישה אחוזים מהמצביעים התנגדו לעצמאות, וסקוטלנד נשארה חלק מהממלכה המאוחדת.
אחרי פירוק האיחוד השוודי-נורווגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורווגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורווגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. הנסיך קרל (לימים הוקון השביעי) שנבחר, התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורווגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורווגיה העצמאית. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים במשאל, הוכתר הוקון רשמית כמלך נורווגיה ב-22 ביוני1906.
יוון
במשאל העם ביוון שנערך ביולי 2015 דנו בהחלטה האם לקבל את תנאי החילוץ למשבר החוב של המדינה, המוצעים במשותף על ידי הנציבות האירופית (EC), קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק המרכזי האירופי (ECB). המשאל הסתיים בניצחון סוחף לעמדה של ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס: כ-61% מהיוונים הצביעו נגד קבלת תוכנית החילוץ האירופית.
ב-4 דצמבר 2016 ערכה איטליה בהובלת ראש הממשלה מתיאו רנצימשאל עם שעסק בשינוי החוקה באופן שיעביר סמכויות מידי הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. כ-59% אחוזים מכלל 51 מיליון המצביעים התנגדו להצעת המשאל, ודגלו בהשארת הסטטוס הקיים.
בספטמבר 2020 נערך משאל עם שבו אזרחי איטליה תמכו בקיצוץ מספר חברי הפרלמנט במדינה מ-945 חברים ל-600. כ-70% מהבוחרים הצביעו בעד ההחלטה הזו.
אירלנד
מספר משאלי עם נערכו בנושא הפלות מלאכותיות. בנובמבר 1992 משאל עם שאישר את התיקון הארבעה עשר לחוקה. וב-2002 נערך משאל עם שביקש למנוע מנשים הרות המאיימות להתאבד את הזכות להפיל.
ביוני 2008 במשאל עם שנערך בנוגע לאימוץ אמנת ליסבון של האיחוד האירופי, התנגדו 53.4 אחוז מהמצביעים, ואילו 46.6 אחוז מהמצביעים תמכו בקבלתה.
ביוני 2012 במשאל עם בנוגע לאמנת התקציב האירופית, 60% מהמצביעים הצביעו בעד.
במשאל עם שנערך במאי 2015 בהכרה בנישואים חד מיניים, הצביעו בעד 62.3% לעומת 37.7% שהתנגדו. אחוז ההצבעה עמד על כ-60%, והשתתפו בו 3.2 מיליון אזרחים.
במשאל עם שנערך בסוף מאי 2018 בוטל הסעיף בחוקה שאסר על הפלות מלאכותיות ברוב של כ-70%.
ב-26 במאי 2019 פורסמו תוצאות משאל עם בנושא הקלות הגירושים לאלו שירצו בכך. עד למשאל זוגות נשואים היו צריכים לחיות לפחות ארבע שנים בנפרד בטרם יוכלו להתגרש. השתתפו במשאל 50 אחוז מהאוכלוסייה, ומתוכם 82% הצביעו בעד שינוי החוקה.
בינואר 2013 לאחר מחלוקת גדולה בין שתי מפלגות יריבות, נערך משאל עם האם להמשיך בגיוס חובה או לפנות לצבא מקצועי. במשאל בחרו 59.8 אחוז מהמצביעים להמשיך במודל הקיים.
במסגרת מעברה של צרפת מהרפובליקה הרביעית לרפובליקה החמישית, התקיים משאל עם בכל המושבות הצרפתיות בו יכלו תושבי המושבות לבחור בין קבלת החוקה החדשה והמשך מעמד כמושבה צרפתית או דחיית החוקה וקבלת עצמאות. גינאה הצרפתית הייתה היחידה שדחתה את החוקה וקיבלה את עצמאותה ב-1958, במחיר ניתוק כל הקשרים, כולל קשרי מסחר, עם צרפת.
משאל עם בצרפת על אישור אמנת מאסטריכט שנערך בשנת 1992 נתמך ברוב קטן מאוד של 51.05%.
במאי 2005 נערך משאל עם בצרפת האם לקבל את חוקת האיחוד האירופי שהשתתפו בו כ-70 אחוז מבעלי זכות ההצבעה. קבלת החוקה נדחתה לאחר ש-54.87 אחוזים הצביעו נגדה לעומת 45.13 אחוזים שהצביעו בעדה. דחיית החוקה על ידי צרפת והולנד גרמה לגניזתה, וליצירת אמנת ליסבון.
ספרד
במשאל העם על עצמאות קטלוניה שהתקיים, ב-1 באוקטובר 2017, 90% מהמשתתפים בו הצביעו בעד כינון רפובליקה עצמאית בקטלוניה והיפרדות החבל מספרד. את המשאל יזמה ממשלת קטלוניה. ממשלת ספרד שהתנגדה למשאל מאחר שהוא נוגד לחוקה(שבה נכתב שספרד חייבת להישאר מאוחדת), פעלה בצעדים שונים נגד מנהיגי קטלוניה והמצדדים בהפרדות מספרד.
הולנד
על פי החוק בהולנד יש לקיים משאל עם אם נאספו 300 אלף חתימות לקמפיין כלשהו.
הולנד קיימה שני משאלי עם בתחילת המאה ה-21. הראשון ב-2005 שבו דחתה ברוב של 62 אחוז את החוקה האירופית לאחר שצרפת עשתה כן. והשני ב-2016 שבו דחתה את הסכם הסחר האירופי עם אוקראינה.
גיברלטר
ב-10 בספטמבר1967 נערך משאל עם בגיברלטר שבו נדרשו תושבי גיברלטר להכריע בסוגיית הריבונות בגיברלטר: לעבור לריבונות ספרדית או להישאר תחת ריבונות בריטית ולקבל אוטונומיה. במשאל העם הצביעו 12,138 לטובת ריבונות בריטית ורק 44 לטובת ריבונות ספרדית. ספרד של פרנקו ביטלה את התוצאה של משאל העם, וכינתה את תושבי העיר "פסאודו-גיברלטרים".
חצי האי קרים
ב-17 במרץ2014, בעקבות משאל עם שהתקיים בחצי האי קרים שתוצאותיו הראו מובהקות שכ-95% מתושבי חצי האי קרים אשר בריבונות אוקראינה רוצים להסתפח לשלטון הפדרציה הרוסית, הכריז הפרלמנט של חצי האי על עצמאותו ומיד ביקש להסתפח אל השלטון הרוסי. רוסיה קיבלה את הבקשה וסיפחה את חצי האי קרים. בנוסף, כוחות צבא רוסיים הוזנקו לקרים עוד לפני משאל העם, ב-20 בפברואר אותה שנה. בהצבעה באו"ם רוב מדינות העולם (100 למול 11) התנגדו למהלך הרוסי.
רוסיה
ב-25 ביוני2020 נערך משאל עם לשינויים מהותיים בחוקת רוסיה, שיאפשרו בין השאר לחזק את סמכות הקבינט והפרלמנט על חשבון סמכויות הנשיא ולא יאפשרו לנשיא לכהן מעבר לשתי קדנציות, לא בהכרח רצופות. עם זאת, התיקונים הוחרגו מהנשיא המכהן, ולדימיר פוטין.
אמריקה
קנדה
בקנדה נערכו מספר משאלי בקשר להבדלות של חבל קוויבק, חבל שגרים בו למעלה מ-8 מיליון אזרחים דוברי צרפתית והפיכתה למדינה עצמאית. בשנת 1980 יזם רנה לווק ראש-מממשלת קוויבק משאל עם בו הבוחרים נתבקשו להחליט בשאלת העצמאות של הפרובינציה, אולם 60% מהבוחרים הצביעו נגד. ב-30 באוקטובר1995 נערך משאל העם השני בקוויבק, שגם בו הצביעו הבוחרים נגד עצמאות, אם כי ברוב קטן יותר של 50.6% קולות.
ארצות הברית
בנובמבר 2012 נערכו במדינות וושינגטון וקולורדו משאלי עם שהתירו שימוש של קאנביס לצורכי הנאה. משאל עם נערך בנובמבר 2014 באלסקה שהצטרפה לשתי המדינות הקודמות, והתירה שימוש בקאנביס לצורכי הנאה.
בבחירות האמצע בנובמבר 2018 הצביעו בארצות הברית במשאלי עם ב-37 מדינות על לא פחות מ-155 יוזמות.
רוב ההצעות הוגשו על ידי חברים בבתי המחוקקים, אבל 64 מהם היו יוזמות של אזרחים. בין ההצעות בארקנסו ומיזורי הוחלט להעלות את שכר המינימום. במסצ'וסטס הוחלט לא לפגוע בזכויות של טרנסג'נדרים. בפלורידה הוחלט להחזיר את זכות הבחירה ליותר ממיליון אסירים לשעבר. פלורידה גם אסרה על הימורים במרוצי הכלבים החל מ-2021, במטרה להפסיק את מרוצי הכלבים. השימוש בקאנביס לצורכי הנאה הותר במישיגן אך נאסר בצפון דקוטה.
באוהיו נדחתה הצעה להפוך אחזקה של סמים לעבירה קלה. באלבמה ובמערב וירג'יניה, אישרו הצעות שיטילו הגבלות נוספות על הפלות. בנברסקה ובאיידהו אישרו להרחיב את ביטוח הבריאות לרבבות תושבים בעלי הכנסה נמוכה. באורגון האזרחים אשררו חוק שמאפשר למדינה לממן הפלה מלאכותית לנשים עם הכנסה נמוכה. הם גם אשררו את חוק "מדינת המקלט", שאוסר על רשויות החוק לעצור אנשים שהעבירה היחידה שנרשמה לרעתם היא שהות בלתי חוקית בארצות הברית.
באריזונה האזרחים התנגדו להחלטה שעד 2030 יופק 50% מהחשמל ממקורות אנרגיה חלופיים. קולורדו דחתה את ההצעה להרחקה של בארות נפט וגז חדשים מאזורי מגורים.
עם הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 במסגרת משאלי עם האזרחים הצביעו בעד לגליזציה של מריחואנה באריזונה, מונטנה, ניו ג'רזי ודרום דקוטה. במונטנה הצביעו על הפיכת המריחואנה לחוקית לשימוש בני 21 ומעלה. בדרום דקוטה אושרה מריחואנה רפואית. באורגון הצביעו בעד דה-קרימינליזציה של כל סוג של סם בכמויות אישיות. בוושינגטון די.סי הוחלט על צעד של דה-קרימינליזציה לסמי הזיה.
במיסיסיפי אושרה הצעה לאישור רחב היקף של מריחואנה רפואית, כמו גם הצעה להחלפת דגל המדינה, שהיה האחרון באיחוד לכלול בתוכו את דגל הקונפדרציה, דבר שעורר מחלוקת ציבורית עזה.
פוארטו ריקו
הצטרפות פוארטו ריקו לארצות הברית. לאחר מספר משאלי עם ששללו את הצטרפות מדינת האי לארצות הברית, במשאל עם שנערך בשנת 2012 תמכו לראשונה זה שנים רבות רוב המצביעים בשינוי המצב הקיים ובהצטרפות לארצות-הברית כמדינה ה-51.
ב-25 באוקטובר 2020 נערך משאל עם בצ'ילה, שבו קרוב ל-80% מהמצביעים החליטו לבטל את החוקה שנקבעה בימי אוגוסטו פינושה ולנסח חוקה חדשה בוועדה מיוחדת שתורכב מאזרחים בלבד.
ונצואלה
בפברואר 2009 התקיים בוונצואלה משאל עם ביוזמתו של הוגו צ'אבז לביטול ההגבלה של כהונת נשיא לשתי קדנציות בלבד. 54% מהמצביעים אישרו את ההצעה, שמשמעותה שצ'אבז היה יכול להעמיד את עצמו לכהונה נוספת.
קולומביה
באוקטובר 2016 נערך משאל עם בקולומביה שנועד לאשרר את הסכם השלום שנחתם בסוף יוני בין הממשלה לבין FARC, ונועד לשים סוף לחמישים שנות מלחמה. במשאל שבו השתתפו 13 מיליון מצביעים, הציבור ברוב זעום החליט שלא לקבל את ההסכם.
פנמה
באוקטובר 2006 נערך בפנמה משאל עם, שבו תמכו כ-80% מאזרחי פנמה בהשקעת תקציב מיוחד של מיליארדי דולרים בהרחבת תעלת פנמה.
אפריקה
דרום אפריקה
ב-1960 נערך בדרום אפריקה משאל עם, והבוחרים הלבנים החליטו בו ברוב של 52 אחוזים על ניתוק הקשר עם בריטניה והקמת הרפובליקה של דרום אפריקה.
ב-1992 דרום אפריקה הכריעה במשאל עם על סיום 300 שנה של דומיננטיות לבנה וכמה עשורים של הפרדה מוחלטת. שנתיים לאחר מכן נבחר נלסון מנדלה לנשיאות.
דרום סודאן
בעקבות לחץ שהופעל על נשיא סודאן על ידי ארצות הברית ומדינות המערב ועל פי הסכם עם ממשלת סודאן מ-2005, נערך בינואר 2011 משאל עם בחבל ארץ זה, שתוצאותיו ברוב של כמעט 99% קבעו את הפיכתו למדינה עצמאית.
אוקיאניה
אוסטרליה
באוסטרליה השימוש במשאל עם הוא הליך נפוץ. מאז 1900 בוצעו במדינה כ-44 משאלי העם. מתוכם אושרו 8 בלבד.
ב-15 בנובמבר 2017 הוחלט במשאל עם בעד חקיקה שתתיר בחוק נישואים חד-מיניים, ברוב של 61.6%, מול 38.4%. כ-80 אחוז מבעלי זכות הבחירה הצביעו במשאל. מדובר במשאל עם מייעץ שהמחוקקים הודיעו כי יממשו אותו בחקיקה.
ניו זילנד
במהלך שנות קיומה של ניו זילנד בוצעו משאלי עם רבים.
שני משאלי העם לבחירת דגל ניו זילנד, 2015–2016 עסקו בהחלפת דגל המדינה. במשאל העם הראשון בחרו עיצוב דגל חלופי, ובמשאל העם השני הכריעו בין שני הדגלים. לבסוף הוחלט להשאיר את הדגל הקיים ברוב של 56.74 אחוזים.
באוקטובר 2020 ביחד עם הבחירות לראשות הממשלה נערכו שני משאלי עם בעניין המתת חסד ושימוש בקנאביס. התוצאות היו בעד לגליזציה של המתות חסד, ונגד לגליזציה של שימוש בקנאביס.
פפואה גינאה החדשה
בתום שנת 2019 נערך בפפואה גינאה החדשה משאל עם על מעמד האי בוגנוויל אשר מהווה מחוז אוטונומי של המדינה. במשאל העם נשאל את תושבי האי האם הם מעדיפים שבוגנוויל יהפוך למדינה עצמאית או שימשיך להתקיים תחת השלטון של פפואה גינאה החדשה. רובם המוחלט של תושבי בוגנוויל (כ-98%) הצביעו בעד עצמאות בוגנוויל. בשנת 2021 הודיעה פפואה גינאה החדשה שהיא מסכימה לתנאים עבור עצמאות בוגנוויל ואישרה שהמחוז האוטונומי של בוגנוויל יהפוך למדינה עצמאית בשנת 2027.
קלדוניה החדשה
בתחילת אוקטובר 2020 נערך משאל עם בקלדוניה החדשה על התנתקות מצרפת. כ־53% הצביעו בעד המשך השתייכותם למדינה. צרפת משקיעה כמיליארד וחצי יורו בשנה,
באזור שבו מתגוררים כ־180 אלף תושבים.
ב-22 בנובמבר2010 אישרה הכנסת לראשונה חוק הדורש משאל עם.[9] על פי תיקון זה, לחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), הסדר מדיני שיכלול נסיגה משטחים תחת ריבונות ישראלית יובא להכרעה במשאל עם ובכנסת. חודשיים לאחר חקיקתו של החוק הוגשה עתירה לבג"ץ שטענה שלא ניתן לחייב עריכת משאל עם באמצעות חוק רגיל, אלא באמצעות חוק יסוד, משום שהדבר סותר חוקי יסוד אחרים. אף שבג"ץ לא קבע עדיין את גורלו של החוק, במפלגות הימין החליטו שלא לקחת סיכון ולקדם את חקיקתו של חוק יסוד בנושא, ולמנוע אפשרות שיבוטל.
