קנאביס (קָנַבִּיס, מריחואנה (מספרדית מקסיקנית: Marijuana), חשיש, גנג'ה (מהינדית: Ganja, गांजा)[1]; שם מדעי: Cannabis) הוא סוג של צמח ממשפחת הקנאביים.
קנאביס שימש משחר ההיסטוריה למגוון שימושים, בהם ייצור סיבים (המפ), שמן זרעים (שמן המפ), למטרות רפואיות, לטקסים דתיים וכחומר פסיכואקטיבי[2]. לזרעי צמח הקנאביס אין השפעה פסיכואקטיבית והם מזינים ועשירים בחלבון ונצרכים כמזון.
בצמח הקנאביס זוהו שלוש משפחות כימיות עיקריות של חומרים: טרפנואידים, פלבנואידים וקנאבינואידים. כ-80 קנאבינואידים ידועים קיימים בצמח, שהעיקריים שבהם הם THC ו-CBD. הראשון בעל השפעות של חומר פסיכואקטיבי והשני בעל השפעות אנטי-פסיכואקטיביות. עשרות שנים עמלו חוקרים על זיהוי החומר הפעיל בצמח.
השימוש בקנאביס למטרת שעשוע שנוי במחלוקת ומאז 1937 (השנה שבה הוצא הקנאביס מחוץ לחוק על ידי הרשויות הפדרליות האמריקאיות), במרבית מדינות העולם בהן ישראל, ייצורו, החזקתו והשימוש בו אסורים ללא פיקוח; בחלק מהמדינות הוא אף נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. הסיבה העיקרית להגבלות אלה היא שצריכה עקבית ובלתי מבוקרת של קנאביס נחשבת על ידי רבים מתחום הרפואה הקונבנציונליות ובריאות הנפש כממכרת (התמכרות פסיכולוגית) ולכן צריכתו מומלצת רק כתרופה ובפיקוח רוקחי כאשר זני הצמח ניתנים באופן מתחלף וכאשר מינונו מותאם למטופל במסגרת המעקב הרפואי.
מינים
שלושת המינים העיקריים של הקנאביס
ישנה מחלוקת בקרב החוקרים אם מדובר בשלושה מינים נפרדים.[3] או במין אחד בעל שלושה תת-מינים. הכלאות בין שלושת המינים הללו יצרו מגוון רחב של זנים(אנ') היברידיים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית. שלושת המינים הם:
קנאביס סאטיבה (Cannabis sativa): הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC.
קנאביס אינדיקה (Cannabis indica): נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה האדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD
קנאביס רודראליס (Cannabis ruderalis): זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC, ממין זה הוכלאו תת-מינים של מיני סאטיבה ואינדיקה, שמכונים Autoflowering ("פורח אוטומטית"), הגדלים במהירות, מצמיחים פרחים בתוך כ-3 חודשים ופריחתם לא תלויה בזמני האור כגון 12-12 18-6 וכולי.
סאטיבה ואינדיקה הם המינים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים - המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-0.3%), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול באיחוד האירופי, בקנדה, בסין ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל קנבוס או המפ.
מחזור חיים
צמח הקנאביס הוא צמח חד-שנתי. (מלבד הזנים האוטומטים[4]) הקנאביס מתחיל את צמיחתו באביב והיא נמשכת בין 3 ל-5 חודשים. מחזור החיים של הצמח בטבע מתחיל בזרעים, אשר שכבו עמוק בקרקע כל החורף, המתחילים לנבוט בסביבות מאי. לאחר הנביטה, הצמח מתחיל בשלב של גדילה לגובה והצמחת ענפים לצדדים תוך פרישת עלים אשר מטרתה הגברת שטח החשיפה לשמש ועל ידי כך הגברת תהליך הפוטוסינתזה וצבירת אנרגיה. שלב זה נמשך בין חודשיים לשלושה, ולאחר מכן, עם תחילת התארכות הלילות בסוף יוני, מתחיל שלב הפריחה. בשלב הפריחה הצמח גדל עוד מעט לגובה, אך בעיקר מטפח מסת ענפים ועלים. כשבועיים לאחר תחילת שלב הפריחה יוצאים הפרחים באזורי ה'מפרקים' של הענפים והעלים. כעת ניתן להבדיל בין שני הזוויגים- הזכר מצמיח שקי האבקה על מנת להפרות את הנקבות, והנקבה מפיקה פרחים בשרניים ואלו הבאדים, המכוסים על שטח פניהם בבלוטות, המפרישות את החומר הפעיל THC, ולעיתים גם בשערות דקיקות. בשלב זה מתחילים הצמחים לשחרר גרגירי אבקה עד להבשלתם עם הזמן.
שימושים תעשייתיים ופרטיים
משתמשים בעץ הקנאביס למטרות שונות ומגוונות.
קנבוס
המושג 'קנבוס' ('Hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין קנאביס סאטיבה לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעיתים מתייחסים למושג hemp כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. מדינות רבות ערכו רגולציה לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי hemp.
גידול למטרות תעשייתיות של קנאביס היה נפוץ בסוריה (אזור דמשק) בשנות ה־40 של המאה ה־20, ואף נערך ניסוי בן שנה אחת לגידול מסחרי-תעשייתי של קנאביס בקיבוץ דפנה בשנת 1942. למרות הצלחת הניסוי והתוכניות להרחבתו, גידול הקנאביס לא חודש כעבור עונה אחת, כנראה על רקע התנגדות השלטונות הבריטיים עקב חשש לשימוש בקנאביס כמקור ליצור חשיש.
הקאנביס שימש בתרבויות קדומות לטיפול בבעיות רפואיות רבות. במאה ה-19 שימוש בקנאביס כתרופה נכנס לאירופה הודות למחקריו של ויליאם או'שונסי ולמעשה עד שהוצא מחוץ לחוק בשנות ה-30 של המאה העשרים הוא היה מרכיב מרכזי בתרופות רבות.
מאז שהוצא מחוץ לחוק ועד המאה ה-21 נעלם הקאנביס ממדפי בתי המרקחת, אך מתחילת המאה ה-21 קיימת עלייה דרסטית, הן בכמות השימושים השונים והן במספר המשתמשים בקאנביס כתרופה, הידוע בתור "קאנביס רפואי".
את הקאנביס הרפואי צורכים בבליעה, עישון או אידוי, והוא משמש לטיפול בספקטרום רחב של מצבים. הוא משכך כאבים, מונע בחילות ומגביר תיאבון ולכן נפוץ בשימוש בקרב חולי סרטן העוברים טיפולים כימותרפיים. בשל השפעותיו המרגיעות יש לקאנביס שימושים בתחומי רפואת הנפש והפסיכולוגיה, למשל עם אנשים הסובלים מפוסט טראומה. הוא אפקטיבי נגד סוגים שונים של אפילפסיה. מחקרים שונים הוכיחו כי קנאביס גורם לפעילות אנטי-סרטנית בתאי סרטן במעבדה.[5][6][7]
למרכיב הפעיל המרכזי בקאנביס (Δ9-tetrahydrocannabinol (THC)) יש חיקוי סינתטי בעל השפעה פסיכואקטיבית מופחתת אך גם תועלת מופחתת. הוא משמש לריפוי של ספקטרום רחב של מצבים רפואיים.
[8]
מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח מפיקים את הסם הפסיכואקטיביקנאביס. תוצריו הבולטים ביותר הם מריחואנה וחשיש, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת מכשיר אידוי) או אכילה.
צריכה של קנאביס כסם פסיכואקטיבי כרוכה בסיכונים רבים, בהם התמכרות פסיכולוגית ותלות בסם, השפעות התנהגותיות ועלות כלכלית גבוהה.
דו"ח מקיף של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים העלה כי "קיים קונצנזוס רחב בקרב חוקרים באשר להשפעות השליליות של השימוש בקנאביס בגיל הנעורים, ולהשלכותיו על בריאות הציבור לטווח הרחוק"; לצד זאת, מחקרים העוסקים בשאלה האם אי-הפללה או לגליזציה של הקנאביס מעלים את זמינותו לבני הנוער ואת צריכתו מעלים מסקנות סותרות. הדו"ח מציין שטווח הזמן הקצר שעבר מאז החלו תהליכי הלגליזציה במדינות שונות מקשה על הסקת מסקנות נחרצות בשלב זה.[9]
החומרים הפעילים בצמח הקנאביס
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים לא אנציקלופדיים, סימוכין לא תקינים.
ישנם שני זנים עיקריים של צמח הקנאביס והם אינדיקה וסאטיבה שעליהן מופיעות בועות קטנות שמכילות נוזל ובתוכו מצויים הקנבינואידים שהם בעצם החומרים הפעילים של צמח הקנביס. בתוך צמח הקנביס יש יותר מ־100 חומרים פעילים המשפיעים לנו על המוח, שני הקניבדואידים הנפוצים ביותר הם ה THC ו־CBD. רפי משולם – היה הכימאי הישראלי הראשון בעולם אשר זיהה את החומר הפסיכואקטיבי העיקרי שפעיל בקנביס שנקרא THC לחומר זה (שהוא הנפוץ ביותר) יש את היכולת לשנות את האופן שבו אתה חווה את העולם, הוא גורם לאופוריה ולדברים להיות מצחיקים ואפילו יכול לגרום לרעב (בסלנג של היום מכנים את תופעת הרעב כמאנץ) ולכן בשל ההנאה הרבה שחומר זה מייצר זה מבטיח את זה שאנשים יעשו זאת שוב ושוב זה בעצם החומר הממסטל והממכר. לחומר הפעיל השני בקנביס שנקרא CBD יש תפקיד חשוב, הוא מסייע לגוף בתהליכי החלמה ושיכוך כאבים והוא חוקי רק כשהוא מבודד לגמרי, כשהוא לא מבודד (כלומר שיש בו עוד קנבידואינים שונים) הוא לא חוקי. בניגוד ל-THC, CBD הוא פחות חזק ועשוי לחייב מינונים גבוהים יותר באופן משמעותי כדי להשיג יתרונות טיפוליים, כגון שיכוך כאב, השפעות אנטי דלקתיות והפחתת חרדה וטכיקרדיה הנגרמת על ידי ㅤ(MacCallum, C. A & Russo, E. B 2018) .THC
כיום קיים חומר שאין בו בכלל CBD והוא נקרא ''קנביס סינתטי'' שאותו מייצרים במעבדה פירטית ולא חוקית, והוא מכיל מולקולה שדומה ל־THC. בגלל שיש בו רק את החומר שדומה לTHC הוא נקלט יותר חזק בקולטנים ולכן ה"סטלה" יותר חזקה ונגמרת יותר מהר ואז נראה שרוצים כל פעם עוד כדי לחזק. בחומר זה אין את כל הקנבינואידים ששומרים עלינו כמו הCBD, ודבר זה נותן את האפקט הפסיכואקטיבי החזק בלי האפקט ששומר עלינו. לכן זה מאוד ממסטל, ממכר ומגביר את הסיכוי לאפיזודה פסיכוטית לעומת קנביס שאינו סינתטי. למרות כל הסיכוניים הקיימים, אנשים עדין צורכים קנביס סינתטי מפני שהוא חומר זול יותר ולא ניתן לגלות אותו בבדיקות שתן. בניסיון לטפל ולהפוך את הקנביס לתרופה יש כמה אתגרים: ראשית, אין שום סטנדרטיזציה לגבי אופן השימוש זה בעיקר שיטת ניסוי ותעייה. שנית, אין לנו שליטה על ההרכב והמינון כלומר אנחנו לא יודעים איפה הצמח גדל ואיזה חומרים פעילם יש בתוכו ולכן, ברפואה כיום עוד לא יודעים לגמרי מה בדיוק בקנביס עוזר לרפא כאב של אנשים, האם רק ה־CBD או גם קצת מ־THC, יש 100 חומרים שמופקים מצמח הקנביס והרפואה העכשווית עוד לא יודעת לשים את האצבע על מה בדיוק עוזר לשכך כאבים. גם אם היינו יודעים מה הרכב הקניבידואים הרצוי על מנת לשכך כאבים בכל צמח יש כמות מאוד גדולה ולכן לא נוכל כל פעם לשכפל בדיוק את הצמד הזה.
בניגוד לסמים אחרים שיש בהם חומר פעיל אחד שיוצר תחושה אחת בקאנביס יש יותר מ־100 חומרים פעילים שכל אחד מהם גורם למשהו אחר, אחד יכול לגרום לשינוי בתפיסה, אחד לשינוי במחשבה, במצב רוח וכו'.. בנוסף לאתגרים אלו, קיים קושי לזהות שימוש בעייתי – כלומר, קשה לזהות התמכרות מפני שזו תרופה ולא נדע לשים את האצבע מתי שימוש מייטיב הופך להתמכרות בעייתית. בישראל, הקנביס מאושר לטיפול בין היתר בכאב כרוני, איידס, נוירולוגיה, ובפסיכארטיה, וכו'.. בתחום הפסיכיאטריה קנביס מאושר לטיפול רק ב־PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) שעוזרת לסובלים ממנה להמודד עם קשיי השינה, החלומות והפלאשבקים. השימוש בקנביס בחולי PTSD שנוי במחלוקת רבה מכיוון שמלבד התועלת הרבה שקנביס מביא לחולים ישנה גם בעיה והיא שלאנשים חולי PTSD יש סיכוי גבוה להתמכרות ולכן לא כולם ממליצים לתת קנביס לאנשים שסובלים מפוסט טראומה. רוב החולים אשר משתמשים בקנביס רפואי בישראל הם גברים, מעל גיל 40, ומשתמשים ב-MC בעיקר לכאבים כרוניים. העלייה ברישיונות MC מונעת ככל הנראה על ידי עלייה בביקוש של מטופלים, המושפעת מכוחות חברתיים כמו דיווחים חיוביים בתקשורת ועמדות הציבור כלפי MC, ולא הרגולציה עצמה. (Sznitman, S. R. 2020).
על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנאביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם: חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.
סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית", כך, למשל, החזקה או שימוש בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. התוספת השנייה לפקודת הסמים מגדירה כי לעניין קנבוס ושרף של קנבוס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כותלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.
עם זאת בישראל ישנן שמונה חוות לגידול קנאביס רפואי ברישיון. שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן אף יזם רפורמה להכנסת עוד כ-20–50 מגדלים לשוק במטרה לענות על הדרישה הענפה לקנאביס רפואי. החקלאים בענף זה מגדלים תחת רגולציה מחמירה במיוחד. על מנת לגדל, על החקלאי להתקשר עם לקוח אשר יזמין מראש את המוצר.
החל מתאריך ה-1 באפריל 2022 החלה תקנת אי-הפללה על צריכת קנאביס בישראל, המשמעות היא ששימוש בקנאביס עלול להוביל לקנס עד 1000 ש"ח ללא פתיחת הליך פלילי.
לגבי קטינים, מתאריך ה-15 בפברואר 2023, בהחלטת שר המשפטים יריב לוין, גם קטינים שיתפסו משתמשים בקנאביס יקבלו קנסות ולא יועברו להליך פלילי.
