ערך זה עוסק בשאיפה של עשן לדרכי הנשימה. אם התכוונתם לטכניקת הכנת מזון, ראו עישון מזון.

עישון הוא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה או באנג. החומר הנפוץ ביותר המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים נוספים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה (גמילה מעישון), עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות,^[1] כגון: מחלות לב, סרטן (בעיקר סרטן הריאות), פגיעות בדרכי הנשימה, ועוד.

העישון גורם גם לעישון פסיבי ולעישון מיד שלישית.

עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי העמים הילידים ביבשת אמריקה, שם מקורו של הטבק. צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם. במקור מינון הטבק בעישון היה גבוה עד כדי יצירת הזיות, וזן הטבק היה ניקוטיאנה ראסטיקה או בעברית טבק גס, שהוא בעל מינון ניקוטין פי תשעה הגורם להזיות. הטבק עבר שינוי על ידי ג'ון רולף, שהציג את השיטות החדשות [סיגריות וכדומה] לעולם הישן בו הן פותחו מאז הגילוי והמינון הותאם כדי להוות מוצר צריכה יומיומי, בניגוד למצב אצל הילידים האינדיאנים שהשתמשו בו מספר פעמים בשנה.

ערך מורחב – נזקים בריאותיים של עישון טבק

עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ומוות, אשר ניתן למונען.^[1]

העישון מחדיר לריאות עשן וזפת המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים, ועוד חומרים רעילים שונים. העשן והזפת גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים למערכת הדם, גורמים לסתימות, מכווצים את העורקים, פוגעים בהובלת החמצן ובתהליכים נוספים במערכות הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות. מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן, ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה וסרטן הרחם שעלול לפגוע בעובר.^[2] בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב-13.8 שנים.^[3] שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה יותר בקרב המעשנים.^[4] במדינות מפותחות, שני שלישים מן הגברים המעשנים מתים טרם זמנם כתוצאה מעישון.^[5]

לפי נתוני משרד הבריאות, מתו בשנת 2017 כ-8,000 בני אדם בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון פעיל.^[6] ההערכה היא שמנזקי עישון פסיבי מתים כ-800 בני אדם בכל שנה.^[7]

העישון ידוע כגורם למחלות שונות:

• מחלות ריאה - דלקת סימפונות כרונית ונפחת. עדויות חד משמעיות מראות כי 90% ממקרי סרטן הריאה, נגרמים מעישון.^[8][9][10]
• עישון מגדיל את הסיכויים לחלות בסרטן הפה,^[11] הוושט,^[12] השפתיים,^[13] הקיבה,^[14] הדם (לוקמיה)^[15] והשלפוחית.^[16]
• עישון עלול לגרום להתפתחות יתר לחץ דם,^[17] מחלות לב, התקפי לב^[18] ולשבץ מוחי.^[19]
• עשן הסיגריות מגדיל את הסיכוי להתפתחות ירוד (קטרקט) בעין.^[20]
• עשן הסיגריות פוגע בעור,^[21] במיוחד בעור הפנים ותורם ליצירת קמטים.^[22] אנשים שמעשנים לאורך שנים עשויים להיראות מבוגרים יותר מאשר אנשים בגיל זהה שאינם מעשנים.^[23]
• פגיעה בפוריות הגבר: מחקרים רבים שפורסמו בתחילת המאה ה-21 מעידים על פגיעת העישון בזרע. דווח על זרע דליל יותר ונייד פחות, וגם על שינויים צורניים בזרע המעשנים. נמצא שחומרת הפגיעה תלויה בכמות העישון, ובולטת במיוחד במרבים לעשן. בנוסף נמצא ש"אינאונות ואסקולרית" שכיחה יותר במעשנים בהשוואה ללא-מעשנים.^[24]
• הגברת מתח וחרדה בעקבות תסמיני גמילה ראשוניים שמתעוררים בין סיגריה לסיגריה, ומגבירים את תחושת הדחיפות לסיגריה הבאה.^[25][26]

ערך מורחב – עישון פסיבי

המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות.^[27]

עישון פסיבי מכיל יותר מ-7,000 כימיקלים, מתוכם מאות מוגדרים כרעילים.^[28] מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים,^[27] ועל פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן אין רמה נטולת סיכון של חשיפה לעישון פסיבי, ואפילו חשיפה קצרה עלולה לגרום לנזק כלשהו לבריאות, כך שהדרך היחידה למנוע את הנזק לחלוטין הוא למנוע חשיפה לעשן לחלוטין על ידי הגדרת אזורים נטולי עשן סיגריות. מחקרים שבחנו את השפעתם של יצירת סביבה סטרילית לעישון הראו שיש לה מספר ערכים מוספים, דוגמת הגברת סיכויים בגמילה מעישון וגורם לירידה בסיכוי להתחיל לעשן.^[28]

רשויות בריאות שונות מציינות סיכונים מוגברים של עישון פסיבי עבור מבוגרים שמעולם לא עישנו ללקות במחלות של מערכת הלב, סרטן הריאה ושבץ מוחי, כולל הערכה של כ-50,000 מקרי תמותה בטרם עת משלושת הסיבות האלו בכל שנה בארצות הברית.^[28][29][30] דו"ח של ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית העריך שחשיפה קבועה במקום מגורים לעישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן ריאה ב-30-20%.^[29] תסמינים נוספים כוללים תגובות אלרגיה, כאבי ראש ועוד.^[29] בין הסכנות עבור קטינים - שנמצאים בסיכון מוגבר לעישון פסיבי מכיוון שקצב נשימתם גבוה יותר כדי לעודד את צמיחת הגוף - נמצאת העלייה בשכיחות תסמונת מוות בעריסה, דלקות אוזניים, זיהומים בדרכי הנשימה, ועוד.^[29][28][30]

עם זאת, מחקר מקיף שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת UCLA הצביע על אפשרות שהקשר הישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי חלש לעומת התפיסה המקובלת.^[31]

בטווח הקצר - העישון הפסיבי עלול לגרום לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.^[32]

מחקר מתמשך בדק את שכיחותן של רמות מדידות של קוטינין (אנ') בקרב לא-מעשנים, כדי לאמוד את מידת השכיחות של עישון פסיבי באוכלוסיית ארצות הברית, וגילה ירידה דרמטית בין שנת 1988 - בה 87.9% מקרב הלא-מעשנים היו בעלי רמות מדידות - לשנת 2014, בה השכיחות ירדה ל-25.2% באוכלוסיית הלא-מעשנים. במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ייחסו ירידה זו למספר גורמים, ובראשם הורדת שיעור המעשנים באוכלוסייה הכללית, מודעות מוגברת לסכנות בעישון פסיבי ואימוץ חוקים האוסרים על עישון במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים רבים. המחקרים גם הצביעו על כך שישנם הבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה במידת החשיפה לעישון פסיבי, כאשר קבוצות הנוטות לחשיפה גבוהה במיוחד הם אנשים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, עובדי תעשיית "צווארון כחול" וילדים בגילאי 3–11. בנוסף בולטות קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כמו האפרו-אמריקאים בארצות הברית, בשיעור גבוה במיוחד של עישון פסיבי.^[28]

ערך מורחב – עישון מיד שלישית

מונח שנטבע על ידי מכון דנה-פרבר לסרטן של אוניברסיטת הרווארד הוא "Third hand smoke" - מושג זה מתייחס לנזקי העישון כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה ונשארים בה גם שעות וימים לאחר שהעישון התבצע בפועל.

נזקי עישון יד שלישית מתייחסים לכימיקלים שנותרים בסביבה לאחר שמתפוגג העשן, כימיקלים בביגוד, משטחים שונים ובקירות. יתר על כן, עלולים אותם כימיקלים המופקים מהעישון להגיב עם חומרים נוספים המצויים בסיבה ולגרום לנזקים בריאותיים נוספים (מעבר לנזקי העישון הפסיבי הידועים).^[33][34]

תינוקות וילדים חשופים יותר לנזקי עישון יד שלישית מכיוון וסביבת המחיה שלהם מצויה בקרבה רבה לאזורים בהם נשארים הכימיקלים. כלומר, תינוק שזוחל על משטח הרצפה, או ילד שנוגע או מצייר על הקירות חשוף הרבה יותר למפגעי עישון יד שלישית.^[35]

במבנים ציבוריים רבים, כגון שדות תעופה ומקומות עבודה, קיימים חדרי עישון (אנ') בהם ניתנת האפשרות לעישון, כדי להגן על הציבור שאינו מעשן מעישון פסיבי.

ערך מורחב – חוקים נגד עישון

מאמצע המאה העשרים התרבו מחקרים מדעיים שהוכיחו שהעישון מסוכן לבריאות, גורם למחלות ולמוות מוקדם. חברות הטבק לחמו במידע זה באמצעות מידע מוטה שהפיצו כדי להטעות את הצרכנים,^[36] אך בהמשך אכן קודמה במדינות רבות חקיקה המטילה מגבלות שונות על העישון. גרמניה הנאצית הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה המודרנית בה התקיימה מערכה ציבורית אפקטיבית נגד צריכת טבק. בעולם נחקקו חוקים רבים נגד עישון. בישראל משמש לכך החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. בנוסף נחקקו חוקים המגבילים את הפרסום והמכירה של מוצרי טבק:

• איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
• חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
• חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
• איסור להציג מוצרי עישון למכירה בחנות ויש להסתירם, כך שלא יהיו גלויים לעין.

בישראל משמש למטרות אלה חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ה'תשמ"ג-1983.

ב-2010 הפכה בהוטן למדינה הראשונה שאסרה מכירת סיגריות בשטחה.^[37]

ב-2021 הודיעה ניו זילנד כי החל משנת 2027 תיאסר מכירת סיגריות בהדרגה לילידי שנתון 2008 והלאה (כך שהגיל המינימלי לרכישת סיגריות יעלה מדי שנה בשנה אחת).

רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון. לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, אף על פי שבתנאים אחרים לא היה מעשן.

פרופסור בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל העישון.^[38]

הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל במשך שנים חברות סרטים וכוכבים:

• חברת הטבק פיליפ מוריס שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה.
• סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון ויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו.

מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפייה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.

ערך מורחב – עישון בישראל

בשנת 1959 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.^[39] בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.^[40][41] סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.^[42][43]

בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.^[44] בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.^[45]

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.^[46]

בקרב בני נוער בישראל, בשנת 2022 חלה ירידה בגיל התחלת העישון, בהשוואה לממדי העישון בישראל בשנה הקודמת (2021). ב-2022 נרשמו 13.7 אחוז התחלות עישון בקרב בני נוער בגילאי 14-12, לעומת 3.4 אחוזים בשנת 2021. כמו כן, שיעור העישון היומי בקרב בני 17-15 יותר מהכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות – מ-4.7 אחוזים בשנת 2019 ל-9.8 אחוזים מעשנים יומיים ב-2022.^[47] ממצאים עדכניים אלה מלמדים הן על ירידה בגיל ההתנסות והן על עלייה בשיעורי העישון בפועל של בני הנוער. שינויים אלו מיוחסים בין היתר להתפשטות הסיגריות האלקטרוניות ללא כל רגולציה ופיקוח על התופעה.^[48]

ישראל פועלת, החל משנות ה-80, לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, אמנה בינלאומית בחסות ארגון הבריאות העולמי לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק^[49].

חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי החוק, אין לפרסם "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן רדיו, בטלוויזיה, בפרסומים עיתונאיים המיועדים בעיקרם לקטינים, בכלי תחבורה ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או בחסות לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות משרד הבריאות, ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ויבואני מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום וקידום מכירות^[49]. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות^[49].

באותה שנה נחקק גם חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת אוטובוסים ובתי קולנוע, ועם השנים הורחב החוק והתייחס גם למסעדות, מטוסים, תחנות אוטובוס מקורות, רציפי רכבת, גני אירועים, מקלטים ציבוריים, אצטדיוני ספורט ועוד.^[50]

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנ"ל,^[51] המחיל גם על סיגריות אלקטרוניות איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז ניקוטין גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום באינטרנט, ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן לפרסומת סמויה או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק צעצועים וממתקים בצורת סיגריות, וקבע כי על כל חפיסות הסיגריות להיות מעוצבות כחפיסות אחידות בצבע אחיד ולא פופולרי בשם פנטון 448c.

החפץ חיים פסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש.^[52] לעומתו הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף פסקו כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק ”שומר פתאים ה'” (ביאור:תהלים קטז ו) המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הם מודים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן.^[53]

לעומתם נכתב בספר "ציץ אליעזר" שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: ”נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה''. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים נזקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בוודאי ובוודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'”.^[54]

לדעת הציץ אליעזר^[55] אף על פי שהעישון אסור בכל ימות השנה, אין לאוסרו באיסור מיוחד ביום טוב, וזאת כיוון שלמעשנים (שאינם שומעים להוראה ההלכתית האוסרת את העישון) נחשב העישון כאוכל נפש. לעומת זאת רבנים רבים אוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש.^[56][57] הרב אליעזר מלמד מביא בפניני הלכה דעת אמצע, לפיה לכתחילה אסור לעשן. אבל אם האדם מכור, וחוסר העישון גורם לו צער רב, זה הופך למניעת סבל שהיא דבר השווה לכל נפש ומותר.^[58]

בחג פסח ישנה בעיה נוספת בעישון, והיא שבתהליך ייצור הסיגריות מושרה הטבק בחומרים רבים, שחלקם הם חמץ. מסיבה זו ישנם רבנים רבים האוסרים את העישון בימות הפסח, אלא אם מדובר בסיגריות שיש להן אישור כשרות לפסח.^[59]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עשון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עישון

• אתר עמותת "אוויר נקי" – העמותה נגד עישון, כולל מידע על החוק והזכויות בנוגע לעישון כפוי במקומות ציבוריים
• שאלות ותשובות על העישון, אתר האגודה למלחמה בסרטן
• ספר חיים ללא עישון על פי התורה, יחזקאל אסחייק.
• הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה - ליקוטים ב', פרק ט (הלכות שמירת הנפש): ח – איסור עישון, ט – עובדות מדעיות, י – האיסור לעשן ליד אחרים, יא – האם מותר לסייע למעשן בקניית סיגריות, יב – האם מותר לפרסם סיגריות בעיתון, יג – החינוך נגד עישון
• דייוויד סלע, עם פילטר או בלי? לעניין עישון סיגריות בישראל של פעם, נוסטלגיה אונליין
• הנזק הבריאותי הנגרם מעישון פסיבי, מאמר המפרט מחקרים שנעשו לגבי נזקי עישון פאסיבי. 3 באוגוסט 2004
• דן אבן, עישון: למה לנשים כדאי יותר להפסיק, באתר ynet, 13 ביוני 2007
• דורין רוטנשטרייך, ‏הריאות שלכם חשובות לכם?, באתר ‏מאקו‏, 3 באפריל 2016
• עידו אפרתי, מיליון מעשנים בישראל מוציאים יותר מ-8 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2016
• ד"ר רחל דהן‏, מפחיד: כך עישון משפיע על כל חלק וחלק בגוף, באתר וואלה, 31 במאי 2018
• עישון: מה שצריך לדעת
• הימצאות עישון סיגריות במחוזות ארצות הברית: 1996-2012 (באנגלית)
• סטטיסטיקת עישון (באנגלית)
• אטלס הטבק (באנגלית)
• שימוש בטבק, דף שער בספרייה הלאומית
• עישון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)