ממלכת נורווגיה
Kongeriket Norge
Kongeriket Noreg

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	הכול בשביל נורווגיה
המנון לאומי	הו, נאהב ארץ זו
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה	המלוכה הנורווגית
המלוכה הנורווגית	האראלד החמישי, מלך נורווגיה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת נורווגיה
ראש ממשלת נורווגיה	יונס גר סטיורה
שפה רשמית	נורווגית[1]
עיר בירה	אוסלו 59°56′N 10°41′E / 59.933°N 10.683°E / 59.933; 10.683 (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	סטורטינג
רשות שופטת	בית המשפט העליון של נורווגיה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי[2]	323,802 קמ"ר[3] (69 בעולם)
אחוז שטח המים	5%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	היפרדות משוודיה
- הכרזה - הכרה	7 ביוני 1905 26 באוקטובר 1905
ישות קודמת	האיחוד השוודי-נורווגי האיחוד השוודי-נורווגי
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 בדצמבר 2024)	5,596,068 נפש[3] (119 בעולם)
צפיפות	17.28 נפש לקמ"ר (209 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים[5] 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 16.19% גילאי 15–24 12.20% גילאי 25–54 40.43% גילאי 55–64 12.39% גילאי 65 ומעלה 18.79%
כלכלה
תמ"ג[6] (2023)	485.51 מיליארד $ (31 בעולם)
תמ"ג לנפש	86,760$ (9 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[7] (2022)	0.966 (2 בעולם)
מדד ג'יני	27.7 (נכון ל־2019)
מטבע	כתר נורווגי‏ (NOK)
בנק מרכזי	בנק נורווגיה
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית חג העלייה יום החוקה של נורווגיה Whitsun יום שני של פנטקוסט חג המולד אחד במאי יום ראשון של הפסחא יום שני של פסחא יום חמישי הקדוש יום שישי הטוב יום אחרי חג המולד
סיומת אינטרנט	no
קידומת בין־לאומית	47
www.norway.no
מפת נורווגיה היבשתית (למפת נורווגיה מוגדלת)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוסיה נורווגיה (למפת נורווגיה רגילה)   אוסלו ברגן טרומסה טרונדהיים קריסטיאנסנד נרוויק שוודיה פינלנד אסטוניה רוס. נורווגיה איי סבאלברד צפונית לאירופה לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

נורווגיה^[8] (נקראת רשמית ממלכת נורווגיה; בנורווגית: Kongeriket Norge בנורווגית ספרותית; Kongeriket Noreg בנורווגית חדשה) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון-מערב אירופה. לנורווגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי הכולל את הפיורדים המפורסמים שלה. היא גובלת בשוודיה, רוסיה ופינלנד. היא חברה מייסדת של המועצה הנורדית ושל ברית נאט"ו.

נורווגיה היא מדינה מודרנית מתועשת וכשכנותיה היא מובילה שוק חופשי המלווה במדיניות רווחה נדיבה, לצד מעורבות ביחסים בין-לאומיים ובדגש על נושאי זכויות האדם והגנת הטבע והסביבה. יוקר המחיה בה הוא מהגבוהים בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת 2011 הגיעו עיר הבירה אוסלו ועיר הנפט סטוונגר, למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשת אירופה. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשת תרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הסאמי המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

על פי האטימולוגיה המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge) היא "הנתיב הצפוני" (Nor = צפוני, gen = דרך).

ערך מורחב – היסטוריה של נורווגיה

עדויות לנוכחות בני אדם בנורווגיה תוארכו לסביבות שנת 8,000 לפנה"ס. מאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורווגים הקדמונים. בסביבות 3,000 לפנה"ס החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק בחקלאות, כחלק מהמהפכה החקלאית.

התקופה הוויקינגית (מהמאה ה־9 עד למאה ה־11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורווגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הם הקימו קשרי סחר נרחבים והתיישבו בחלק מן האזורים שאליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורווגיה מחולקת למספר רב של ממלכות קטנות. במשך למעלה מ־200 שנים נמשך תהליך האיחוד של נורווגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של אוסלו, מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד שנת 1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.

במהלך המאה ה־14 קטנה האוכלוסייה בנורווגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות, וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורווגיה, דנמרק ושוודיה – איחוד קאלמאר – החל מ־1450. האיחוד עוגן בחתימת המדינות על אמנה. תקופה זו תוארה באופן לאומי־רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב־1521 פרשה שוודיה מהאיחוד אולם נורווגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.

לאחר שדנמרק־נורווגיה תמכה בנפוליאון בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, נמסרה נורווגיה למלך שוודיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של צרפת, ולהרוויח את נורווגיה כשלל נוסף. בינואר 1814 נכנעה דנמרק ללחצי השוודים ומסרה לידיהם את נורווגיה. בזמן שהצבא השוודי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורווגיה חוקה, הכריזה על עצמאות ובחרה לעצמה מלך ב־17 במאי 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שוודיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח צבא לנורווגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורווגיה ושוודיה אוחדו באיחוד הקרוי לעיתים שוודיה־נורווגיה. למרות האיחוד זכתה נורווגיה למידת מה של אוטונומיה.

בשנת 1905 החל משבר עם שוודיה וממשלת כריסטיאן מיכלסן התפטרה. בהמשך בוטל האיחוד בין הממלכות, ושוודיה הכירה בעצמאות נורווגיה. ממשלת נורווגיה הציעה את כתר נורווגיה לנסיך הדני קרל. לאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו להוקון השביעי (Haakon VII) על שם מלכי נורווגיה העצמאית של ימי הביניים.

נורווגיה הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פלשו לנורווגיה כוחות גרמניה הנאצית ב־9 באפריל 1940. ההתנגדות בנורווגיה נמשכה כחודשיים והכיבוש הנאצי הושלם ב־10 ביוני. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בממלכה המאוחדת (בריטניה). הגרמנים הקימו ממשלת בובות תחת הנהגתו של וידקון קוויזלינג. הכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בנורווגיה, ב־8 במאי 1945. הכיבוש הנאצי של נורווגיה הפך את הנורווגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות.

נורווגיה הייתה בין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות (1945) ובין המדינות שחתמו על אמנת נאט"ו ב-1949, אך היא אינה חברה באיחוד האירופי, לאחר שפעמיים (בשנים 1972 ו־1994) נדחתה הצעה זו במשאל עם בפער קטן.

לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים התגלו מאגרי נפט בים הצפוני, ונורווגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות החינוך והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים רפואיים וחינוך גבוה חינם.^[9]

ב־22 ביולי 2011 אירעה מתקפת טרור בנורווגיה שכללה פיצוץ מכונית תופת בסמוך לקריית הממשלה שהביא למותם של 8 בני אדם ולנזק רב למבנים, ופיגוע ירי כשעתיים לאחר מכן, שבו נהרגו כ־69 בני נוער ועשרות נפצעו במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית.

.

שטחה של נורווגיה מונה 385 אלף קילומטר רבוע כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורווגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ־20,000 קילומטר (האורך המדויק תלוי במדידה). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים. סוגנפיורד הוא הפיורד השני באורכו בעולם (204 ק"מ)^[10] והשני בעומקו. בנורווגיה למעלה מ־400 אלף אגמים, בהם אגם הורנינדל שהוא העמוק באירופה.

בנוסף לפיורדים משופעת נורווגיה באיים ואיונים רבים. מספר האיים הוא 239,057 ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, מתקבל כי לנורווגיה קו חוף בעל אורך כולל של 100,915 קילומטר (שני באורכו רק לקנדה). נורווגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: הים הצפוני מדרום מערב, הים הנורווגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורווגיה הוא גלדהפיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הקונטיננטלית הוא יוסטדאלסבריין (Jostedalsbreen).^[11] אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באי טורגט נמצא הר טורגהאטן, הנודע בחור המוזר שבמרכזו.

האיים הסמוכים, סניה, סבאלבּרד ויאן מאיין מצויים תחת ריבונותה ונחשבים כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים בּוּבֶה שבדרום האוקיינוס האטלנטי והאי פטר הראשון שבדרום האוקיינוס השקט הם שטחי חסות נורווגיים ולא נחשבים כחלק מהמדינה על ידי הקהילה הבין-לאומית. לנורווגיה תביעות טריטוריאליות גם בנוגע לארץ המלכה מוד שבאנטארקטיקה.

נורווגיה ידועה בכינוי "ארץ שמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון לחוג הארקטי, היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות. בשל מצב ייחודי זה, היישובים הצפוניים של המדינה ובראשם טרומסה אינם מתנהלים על פי היממה המוכרת בכל העולם אלא על פי זמני עגינת והפלגת המעבורות.

האקלים הנורווגי מגוון ומתחלק לכמה סוגים:

1. אקלים ממוזג אוקייני – במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת זרם הגולף.
2. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ומתחלק בין האקלים היבשתי לח בעיקר בדרום.
3. האקלים הסובארקטי ברוב חלקיה הפנימיים.
4. ובאזורים צפוניים וגבוהים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.

הודות לאקלים ולטופוגרפיה שלה נמצאים בנורווגיה מספר רב של בתי גידול, ובה ובסביבתה הימית חיים כ־60,000 מינים. הטורף הגדול ביותר במי נורווגיה הוא ראשתן גדול-ראש, ובסביבתה חי גם הכריש הענק. הטורף הגדול ביותר על פני היבשה בנורווגיה הוא דוב הקוטב או בגבולות נורווגיה היבשתית הדוב החום.

ערכים מורחבים – יחסי ישראל–נורווגיה, המועצה הנורדית

נורווגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז 1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.

השיטה הפרלמנטרית הנורווגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 15^[12] המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורווגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורווגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת הפרלמנט במהלכיה (כנהוג בדמוקרטיה פרלמנטרית). עד שנת 2009 חולק הסטורטינג לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים. בבחירות שנערכו בשנת 2021 המפלגה הגדולה ביותר מפלגת העבודה זכתה ב־48 מושבים. המפלגה האדומה של נורווגיה הגדילה את מספר מושביה מ־1 ל־8.

מערכת המשפט הנורווגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 15 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.

ערך מורחב – מחוזות נורווגיה

נורווגיה מחולקת ל־18 מחוזות, והבירה אוסלו נחשבת הן כמחוז והן כנפה.

#	סמל	שם המחוז	בירה	שם בשפת המקור	אוכלוסייה נכון לשנת 2016	שטח בקמ"ר
1		אסטפול	סארפסבורג	Østfold	290,400	4,183
2		אקרסהוס	אוסלו	Akershus	596,700	4,917
3		אוסלו	אוסלו	Oslo	661,000	454
4		הֵדמרק	האמאר	Hedmark	195,400	27,388
5		אופלנד	לילהאמר	Oppland	188,900	25,191
6		בוסקרוד	דראמן	Buskerud	278,000	14,927
7		וסטפול	טנסברג	Vestfold	245,200	2,216
8		טלמרק	סקיאן	Telemark	172,500	15,313
9		מזרח אגדר	ארנדל	Aust-Agder	115,900	9,212
10		מערב אגדר	קריסטיאנסנד	Vest-Agder	182,900	7,281
11		רוגלנד	סטוונגר	Rogaland	470,900	9,326
12		הורדלנד	ברגן	Hordaland	517,600	15,634
13		סון או פיורנה	לייקנגר	Sogn og Fjordane	109,600	18,619
14		מרה ורומסדל	מולדה	Møre og Romsdal	265,200	15,104
15		נורדלנד	בודו	Nordland fylke	243,335	38,456
16		טרומס	טרומסה	Troms	161,800	25,877
17		פינמרק	וודסו	Finnmárkku	75,200	48,618
18		טרנדלג	סטיינקייר	Trøndelag	418,500	41,260

ערך מורחב – יחסי ישראל–נורווגיה

נורווגיה תמכה בישראל בעקביות מאז הצבעת כ"ט בנובמבר באו"ם בשנת 1947. ב־1961 הוקמה בתל אביב שגרירות נורווגית. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות. יחסי המדינות נפגעו בעקבות פרשת לילהאמר ב־1973, בה התנקשו סוכני מוסד ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו. באופן כללי, תדמיתה של ישראל בנורווגיה הייתה חיובית עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה, אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו בתדמית הישראלית. בשנות ה־90 לקחו דיפלומטים נורווגים, מונה יול ובעלה טריה לארסן יחד עם שר החוץ הנורווגי יוהאן יורגן הולסט, חלק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. הללו תיווכו בין ישראל לנציגי אש"ף, למה שהתפתח להסכם אוסלו אשר נחתם באוסלו בסוף 1993. אי הגעה להסדר קבע, יחד עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר עם גידול אוכלוסיית המהגרים המוסלמים במדינה. בשנת 2004 ספינות סוחר ישראליות אף נתקלו בהתנגדות לפריקת מטענן בנמל אוסלו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורווגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימה אנטישמית. כנגד תופעה זו פועל הארגון "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA).^[13]

ערך מורחב – הכוחות המזוינים של נורווגיה

נורווגיה נמנית עם מייסדות ברית נאט"ו ב־1949. בנורווגיה מופעל חוק גיוס חובה שבמסגרתו על גברים (6–12 חודשים) ונשים לשרת בצבא.^[14]

ערך מורחב – כלכלת נורווגיה

הכלכלה הנורווגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות סקנדינביה, היא כלכלה המבוססת על תפיסה סוציאל-דמוקרטית, לפיה יש לשלב את מודל מדינת הרווחה הסקנדינבית, בכלכלת שוק ומעורבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. נורווגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.

במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 החלו להתגלות מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורווגיה. הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורווגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורווגיה אינה חברה באופ"ק.

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורווגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

על אף רמת החיים הגבוהה בנורווגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורווגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב־114 מיליארד דולר אמריקני, וכן הוקמה קרן השקעות ריבונית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורווגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב־1972 וב־1994. נורווגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ונורווגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

עיקר סחר החוץ של נורווגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.

על פי נתוני 2022 סך כל היצוא של נורווגיה עמד על 285 מיליארד דולר, 154 מהם (54%) גז פחממני מעובה (גפ"מ), ו-59 מיליארד נפט גולמי. המוצר הבא ברשימה הוא דגים טריים (9 מיליארד דולר). סך כל היבוא של נורווגיה עומד על 106 מיליארד, כשבראש הרשימה מכוניות (7%). נורווגיה היא היצואנית הגדולה בעולם של שמן דגים (563 מיליון דולר) ושל ספינות דיג (160 מיליון דולר). שותפות הסחר המרכזיות הן גרמניה, בריטניה, צרפת, שוודיה, סין דנמרק והולנד.

ערך מורחב – נורווגים

אוכלוסיית נורווגיה מונה 5.4 מיליון (נכון ל־2022) איש וגידול האוכלוסייה עומד על 0.8% לשנה. שיעור הילודה הוא, בדומה לארצות רווחה אחרות, כ־1.41 צאצאים לאישה.

רוב תושבי המדינה הם נורווגים אתניים. המיעוטים בצפון הם הסאמים או הקוון (Quen). מאז תחילת המאה ה־21 אחראית ההגירה למעלה ממחצית מגידול האוכלוסין, כש־16.8% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל־2024): כ־49% ממוצא אירופי, כ־32% ממוצא אסיאתי (בעיקר מפקיסטן, עיראק וטורקיה) ו־13.7% ממוצא אפריקני. הגידול במספר המהגרים גרם למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה.

נכון ל־2019, כ־68.6% מתושבי נורווגיה חברים בכנסייה האוונגלית-לותרנית של נורווגיה, שהיא הכנסייה הרשמית של הממלכה. הקתולים מהווים כ־3%, וכנסיות נוצריות אחרות מונות כ־3.8% מתושבי נורווגיה. בין הדתות הלא־נוצריות האסלאם היא הדת הגדולה ביותר (כ־3.4%) ודתות אחרות מונות כ־0.7%. לכ־18.3% אין דת, כולל 1.85% מתושבי נורווגיה שמזדהים כהומניסטים חילונים.

הערים הגדולות של נורווגיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
^ NORWAY: Major Municipalities: Cities & Communes
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
אוסלו ברגן
	1	אוסלו	אוסלו	699,827	11	סאנס	רוגלנד	81,305	טרונדהיים סטוונגר
	2	ברגן	וסטלן	286,930	12	טרומסה	טרומס ופינמרק	77,544
	3	טרונדהיים	טרנדלג	210,496	13	אולסון	וסטפול וטלמרק	67,114
	4	סטוונגר	רוגלנד	144,699	14	סאנפיור	מרה ורומסדל	64,943
	5	בארום	ויקן	128,982	15	נורדה פולו	ויקן	61,032
	6	קריסטיאנסנד	אגדר	113,737	16	סרפסבורג	ויקן	58,182
	7	דראמן	ויקן	102,273	17	טונסברג	וסטפול	57,794
	8	אסקר	ויקן	96,088	18	שיין	וסטפול	55,513
	9	לילסטרם	ויקן	89,095	19	בודה	נורדלנד	52,803
	10	פרדריקסטאד	ויקן	83,892	20	מוס	ויקן	50,290

ערכים מורחבים – יהדות נורווגיה, שואת יהודי נורווגיה

אף על פי שיהודים הגיעו לנורווגיה, ככל הנראה, לפני כ־800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף המאה ה־15. בשנת 1687 גורשו היהודים מנורווגיה, ועד שנת 1814 חל איסור על כניסת יהודים אשכנזים לנורווגיה, אף על פי שליהודים ספרדים הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורווגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת 1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורווגיה.

בעת הפלישה הנאצית לנורווגיה, היו במדינה כ־2,100 יהודים. 765 יהודים, כולל הרב הראשי של יהודי נורווגיה נרצחו בשואה, מתוכם 739 הושמדו באושוויץ, ורוב היהודים האחרים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר. בשנת 1946, היו בנורבגיה כ-559 יהודים.

בנורווגיה, קהילה יהודית המונה כ־1,500 יהודים בלבד, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). המיעוט היהודי השתלב היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בכירות ובולטות במדינה, ביניהם ג'ו בנקוב, שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ונשיא הסטורטינג. בנורווגיה – חל איסור מסיבות הומאניות על שחיטה כשרה – ולפי-כך נאלצים בני הקהילה היהודית לייבא בשר כשר.

השפה הנורווגית היא שפה צפון־גרמאנית. תחת האיחוד עם דנמרק, החליפה שפת הכתיבה הדנית את הנורווגית אך לאחר התמוססות האיחוד, יצר חוקר השפה איבר אאסן שפת כתיבה נורווגית חדשה שהתבססה על הדיאלקטים הנורווגים.

מאוחר יותר, עברה גם שפת הכתיבה הדנית תהליך של נורווגיזציה. כתוצאה מכך, נורווגיה היא כיום בעלת שתי שפות פורמליות עיקריות: נורווגית בעלת ניב בוקמול המבוססת על שפת הכתיבה הדנית ועל שפת הדיבור הדנית־נורווגית, ונורווגית בעלת ניב נינורשק המבוססת על עבודתו של איבר אאסן. בנוסף, קיימת גם תפוצה לסוג נוסף של נורווגית – נורווגית ריקסמול שמהווה וריאציה של בוקמול.

בבתי הספר בנורווגיה ובמוסדות להשכלה גבוהה מתבצעים הלימודים גם בבוקמול וגם בנינורשק.

מרבית תושבי נורווגיה (85%) עושים שימוש בבוקמול בחיי היום יום ושפה זו נפוצה בעיקר בערים הגדולות ואילו נינורשק מדוברת בעיקר באזורים הכפריים.

הדומיננטיות הרבה של הבוקמול בחברה הנורווגית מיוחסת בעיקר לעובדה שזוהי השפה העיקרית שבשימוש אמצעי התקשורת בנורווגיה.

התרבות הנורווגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בין-לאומיים. בתחום האמנויות הפלסטיות התבלטו הפסל גוסטב ויגלנד והצייר אֶדוַורד מונק, שנולד במחצית השנייה של המאה ה־19, ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל המלחין הנורווגי הנודע אדוורד גְריג. עם הסופרים המפורסמים של נורווגיה נמנים המחזאי הֶנריק איבסֶן, המשורר הנריק ארנולד ורגלנד וקנוט האמסון, חתן פרס נובל לספרות ב־1920. במוזיקה המודרנית נודעת נורווגיה במוזיקאי הג'אז שלה, כגון הסקסופוניסט יאן גרברק, המתופף יון כריסטנסן, הבסיסט ארילד אנדרסן והגיטריסט טריה ריפדאל. הסופר והמחזאי יון פוסה הוא חתן פרס נובל לספרות ב-2023.

גם להקת הפופ רוק א-הא היא מנורווגיה.

בנוסף, נחשבת נורווגיה כארץ המקור של הז'אנר המוזיקלי, הבלאק מטאל.

הספורט בנורווגיה הפופולרי ביותר, בדומה למרבית מדינות אירופה והעולם, הוא הכדורגל.

ענפי ספורט בקטגוריות סקי וחורף מאוד פופולריים, ופעמים רבות ספורטאים של נורווגיה בענפים הללו מניבים הצלחות מתמשכות.

• המלוכה הנורווגית
• המועצה הנורדית
• סקנדינביה
• ברית נאט"ו
• יחסי ישראל–נורווגיה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נורווגיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נורווגיה
דיווחים בוויקיחדשות: תגית:נורבגיה
מדריך למטייל בוויקימסע: נורווגיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נורווגיה

• אתר האינטרנט הרשמי של נורווגיה (באנגלית)
• מידע אודות נורווגיה – האתר הרשמי (אנגלית)
• מידע אודות נורווגיה – עברית
• מידע פוליטי-חברתי על נורווגיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• אליהו בירנבוים, משפחה בצפון הרחוק – מקור ראשון – על יהדות נורווגיה – דצמבר 2007
• כתבות על מסלולי טיול ויעדי טיול בנורווגיה, באתר GoTravel
• סוכנויות הידיעות, זוועה בנורווגיה: לפחות 80 הרוגים בטבח באי, באתר ynet, 23 ביולי 2011
• אמיר גור, ‏הפיורדים של נורווגיה - הפלגה בנופים היפים ביותר בעולם, באתר GoTravel
• ארווין פלר‏, יפה, קרירה ומשגעת: הארץ שאליה תברחו מהקיץ הישראלי הלוהט, באתר וואלה, 13 במאי 2019
• נורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נורבגיה, דף שער בספרייה הלאומית

מדינות אירופה
מדינות ריבוניות	אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן 1 • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה 2 • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • גאורגיה 1 • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה 1 • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן 1 • קפריסין 2 • קרואטיה • רומניה • רוסיה 1 • שוודיה • שווייץ
חבלי ארץ "לא מוכרים"	אבחזיה • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • קוסובו • צפון קפריסין 2
שטחים תלויים	אולנד • אקרוטירי ודקליה 2 • איי פארו • גיברלטר • גגאוזיה • גרנזי • יאן מאיין • ג'רזי • האי מאן • סבאלברד
הערות	1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

המועצה הנורדית
מדינות	איסלנד איסלנד • דנמרק דנמרק • נורווגיה נורווגיה • פינלנד פינלנד • שוודיה שוודיה
שטחים אוטונומיים	אולנד אולנד • איי פארו איי פארו • גרינלנד גרינלנד

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריה • אוסטרליה • איטליה • איסלנד • אירלנד • אסטוניה • ארצות הברית • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • יפן • ישראל • לטביה • ליטא • לוקסמבורג • מקסיקו • נורווגיה • ניו זילנד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • צ'ילה • צ'כיה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוריאה הדרומית • קנדה • שוודיה • שווייץ

מונרכיות
ממלכות	אוסטרליה • איי בהאמה • איי שלמה • אנטיגואה וברבודה • אסוואטיני • בהוטן • בחריין • בלגיה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • טובאלו • טונגה • ירדן • לסוטו • מלזיה1 (נגרי סמבילן • פרליס) • מרוקו • נורווגיה • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • ספרד • ערב הסעודית • פפואה גינאה החדשה • קמבודיה • קנדה • שוודיה • תאילנד
מונרכיות נבחרות	איחוד האמירויות הערביות • מלזיה • קריית הוותיקן
נסיכויות	אנדורה • הממלכה המאוחדת (ויילס) • ליכטנשטיין • מונקו • ספרד (אסטוריאס)
סולטנויות	אינדונזיה (יוגיאקרטה) • ברוניי • מלזיה1 (ג'והור • טרנגנו • סלנגור • פהנג • פרק • קדה • קלנטן) • עומאן
קיסרויות	יפן
אמירויות	איחוד האמירויות הערביות1 (אבו דאבי • אום אל-קיוין • דובאי • עג'מאן • פוג'יירה • ראס אל-ח'ימה • שארג'ה) • כווית • קטר
דוכסויות גדולות	לוקסמבורג
1 חלק ממונרכיה פדרטיבית