מחנה קיץ (באנגלית: Camp או Summer camp) הוא אתר נופש ופנאי ייעודי על פי רוב עבור ילדים ובני נוער לחודשי הקיץ. אתר זה המשמש לפעילות נופש ופעילות חינוך, מהווה קייטנה בתנאי פנימייה או מגורי-שדה (על בסיס אוהלים). לרוב, עיקר הפעילות באתר מתמקדת בפעילות ספורט ובפעילות בטבע ובשטחים פתוחים (כגון ניווט, בנייה מחנאית, בישול בתנאי שדה, תחרויות, ולעיתים אף שחייה או שיט בקאנו) ומיועדת להקנות לקייטנים המתגוררים במחנה יכולות הישרדות בתנאי שטח. בשל שהיית החניכים במחנה גם בלילה ניתן לקיים במסגרת המחנה פעילויות ליליות כגון צפייה בכוכבים והדלקת מדורות.
היסטוריה
הצורך במחנות הקיץ, ובנוהג של תושבי הערים לשלוח את ילדיהם לנופש בכפר בחודשי הקיץ, התפתח רק לאחר היווצרות מעמד בורגני אמיד בשלהי המאה ה-19. קודם למהפכה התעשייתית אוכלוסיית הערים הייתה קטנה ותושביהם לרוב לא יצאו את הערים. האריסטוקרטים נהגו לנפוש בבתי קיץ כפריים, אולם מושג הפנאי והנופש לא היה מקובל בקרב המעמדות הנמוכים. המהפכה התעשייתית היא שהובילה לעיור נרחב באירופה, והצפיפות הרבה בערים, לצד הזיהום הרב שבהם, הביא את המעמד הבורגני (אשר יכול היה לשאת בנטל הכלכלי) לבחור בנופש כפרי עבור ילדיו. ככל הנראה מחנה הקיץ הראשון היה מחנה קיץ דתי שנוסד בהרי האלפים בשווייץ בשנת 1876.
בשלהי המאה ה-20 התפתחו מחנות הקיץ וכיום המונח כולל גם מחנות קיץ בקמפוסי אוניברסיטאות בהם עיקר היכולות הנלמדות אינן קשורות לספורט ולהישרדות בשטח. במחנות קיץ אלה מתמקדים הקייטנים בלימוד שפה, באמנות, במוזיקה, במתמטיקה ובמדעים. סוג נוסף של מחנות קיץ שהתפתח בשלהי המאה ה-20 הן מחנות דיאטה בהן מתמקד מחנה הקיץ בהורדת המשקל של הקייטנים באמצעות ספורט, וחינוך לתזונה נכונה, לצד פיקוח על המזון הנאכל.
מחנות קיץ רבים ברחבי העולם מאורגנים על ידי ארגוני דת, המנסים במהלך השהות במחנה להקנות לקייטנים ערכי דת.
מחנות קיץ ברחבי העולם
ישראל
בעוד שמוסד הקייטנות נפוץ מאוד בישראל, והורים רבים שולחים את ילדיהם לקייטנות במהלך חופשת הקיץ, מוסד מחנות הקיץ המתפרשים על תקופה של מספר שבועות, בהם הילד אינו חוזר הביתה, כפי שמקובל בצפון אמריקה, אינו נפוץ בישראל.
מחנות הקיץ נערכים בדרך כלל על ידי תנועות הנוער ביערות וחורשות וכוללים הקמת מבנים מסנדות, בישול במטבחי שדה ותחרויות ספורט, תחרויות בנייה ושדאות. המחנה נמשך בין שלושה לעשרה ימים ולרוב מוקם ומופעל על ידי בני נוער עבור החניכים הצעירים יותר. המחנה מאפשר היכרות ועירוב בין קבוצות של אותה תנועת נוער מאזורים שונים בארץ.
במקביל קיימות (עבור אוכלוסייה מבוססת במיוחד) גם קייטנות בהן נשלחים הילדים לארצות אירופה לצורך לימוד שפה זרה ("סאמר סקול"), או מחנות קיץ הפועלים באוניברסיטאות תוך התמקדות במדע וטכנולוגיה.
בקרב אוכלוסייה חרדית אמידה נפוצה בשנים האחרונות שליחת ילדים ל"קאמפ", הדומה במתכונתו למחנה קיץ בארצות הברית, תוך התאמתו לתכנים של אוכלוסייה זו[1].
מדי שנה נופשים בארצות הברית למעלה מ-10 מיליון ילדים בכ-12,000 מחנות קיץ. מרבית המחנות מופעלים על ידי ארגוני דת, ועל ידי תנועות נוער כגון תנועת הצופים.
70% ממחנות הקיץ בקנדה מופעלים על ידי ארגוני דת שונים.
חלק גדול של היהדות החרדית נוהג לצאת בחודשי הקיץ למחנות קיץ ("קאנטריז"), בעיקר בהרי הקטסקיל. לחצרות חסידיות ולישיבות ישנם מחנות משלהם. אחד המחנות הראשונים הוא גן ישראל (אנ') של חסידות חב"ד.
הממלכה המאוחדת
מחנות קיץ אינם חלק עיקרי מהילדות בבריטניה כפי שהם בצפון אמריקה. חופשת הקיץ של בית הספר בבריטניה קצרה יותר, בדרך כלל שישה שבועות לבתי ספר ממלכתיים, וילדים נוטים בדרך כלל לצאת לחופשה ארוכה (של שבועיים או שלושה שבועות) עם משפחתם בתקופה זו ולא יוצאים למחנה המיועד רק לילדים (עובדים בבריטניה מקבלים חופשת קיץ ארוכה יותר מהמקבילים שלהם בישראל או בארצות הברית, מה שמקל על קיום חופשת קיץ משפחתית ארוכה). מחנות הקיץ בבריטניה הם בדרך כלל הרבה יותר "כלליים" מהמחנות בארצות הברית והם לא ממוקדים סביב תחום או נושא אחד אלא מציעים תוכנית מרובת פעילויות רחבה למדי לצד אלמנטים חברתיים מהנים.
בעשורים האחרונים היו בבריטניה מספר ארגונים שביססו עצמם על הצעה של אפשרויות רבות לחופשת הקיץ, כמו גם מחנות לפי נושאים ואירועים גדולים חד-יומיים. חלק מהקבוצות הדתיות כמו אחוות ישו למשל מארגנות מחנות קיץ משלהן ברחבי המדינה. מספר ארגוני נוער כמו הצופים הבריטים, צוערי הצבא, ותנועות הנוער היהודיות, מארגנים מחנות קיץ לחניכים שלהם אשר לרוב אינם פתוחים למי שאינו חבר בארגון.
צרפת
בצרפת קשורים מחנות הקיץ לתרבות הפנאי של חודשי הקיץ (הוקאנס). המחנות מכונים בשם "מושבות החופש" (בצרפתית: colonie de vacances) או "מרכזי חופש" (centre de vacances), וכ-25% מילדי צרפת משתתפים במחנות אלה מדי שנה.
רוסיה
מחנות הקיץ הראשונים ברוסיה הופעלו זמן קצר לאחר הקמת ברית המועצות. מחנות אלה כונו בשם "מחנות החלוצים הצעירים" ונועדו להנחלת התעמולה הסובייטית בקרב בני הנוער, ומומנו על ידי הממשל הסובייטי. מספר המחנות גדל במהלך השנים בשנת 1973 פעלו בברית המועצות כ-40,000 מחנות קיץ בהם נכחו למעלה מ-9 מיליון ילדים. לאחר נפילת ברית המועצות פחת מספר המחנות והן הפכו למחנות פרטיים.
מחנות קיץ בינלאומיים
קיימים גם מחנות קיץ בינלאומיים המופעלים על ידי ארגונים בינלאומיים שונים או באופן פרטי. ברוב המקרים המחנות מיועד לקהל יעד מסוים ופועלים סביב נושא מסוים כמו דת, פעילות טבע ואקסטרים, תנועת נוער וכו'. מחנה הקיץ לבני נוער הגדול ביותר הוא ג'מבורי הצופים העולמי של ארגון הצופים העולמי המתקיים מידי 4 שנים, כל פעם במדינה אחרת בעולם וכולל בין 40 ל-50 אלף משתתפים במחזור אחד במשך כ-10 ימים[2][3].