קַלֶדוֹנְיָה הַחֲדָשָׁה (בצרפתית: Nouvelle-Calédonie; מבוטא "נוּבֵל קָלֶדוֹנִי") היא קבוצת איים בדרום־מערב האוקיינוס השקט, אחת מחמש הטריטוריות של צרפת מעבר לים, שמאז 1999 בעלת מעמד פוליטי מיוחד – "קולקטיב מיוחד" (Collectivité sui generis française).
גאוגרפיה
בקבוצת האיים גרים 271,407 תושבים (נכון ל-2019) מתוכם כ-41% מקומיים, כ-24% הם ממוצא אירופי, כ-7.5% מגדירים את עצמם "קלדוניים" או שמסרבים להגדיר את קבוצתם האתנית, כ-11% בעלי זהות אתנית מעורבת, והשאר בני לאומים שכנים. רוב האוכלוסייה נוצרית, מהם כחצי קתולים. שטחה של קלדוניה החדשה הוא 18,575 קילומטר רבוע.
איי קלדוניה החדשה נמצאים כ-1,200 קילומטרמזרחית לאוסטרליה וכ-1,500 קילומטר צפונית לניו זילנד לא הרחק ממדינת האיים ונואטו. והיא אחד מהחלקים הצפוניים ביותר ביבשת זילנדיה (אשר 93% ממנה שקועים תחת הים). העיר הגדולה ועיר הבירה היא נומאה (94,285 תושבים בשנת 2019).
האקלים בקלדוניה החדשה הוא אקלים טרופי בעל שתי עונות עיקריות: עונה יבשה הנמשכת בין החודשים אפריל–נובמבר בה הטמפרטורות ביום נעות בין 17 ל-27 מעלות צלזיוס, ועונה חמה וגשומה בין החודשים דצמבר–מרץ בה הטמפרטורה ביום מגיעה עד ל-32 מעלות צלזיוס.
איי בלפ (Bélep) מצפון, אי האורנים (Île des Pins), איי הנאמנות (Îles Loyauté) בדרום ובמזרח.
מדרום לעיר הבירה נומאה נמצאים האגם יאטה (Yaté) והמפלים של מדלן (Chutes de la Madeleine), הנהר הכחול, שבו מקנן המין קגו, הסמל של הארכיפלג.
היסטוריה
מגלה הארצותג'יימס קוק היה לאירופאי הראשון שביקר בקלדוניה החדשה ב-1774, בעת שערך את מסעו השני. הוא העניק לה את שמה, בגלל הדמיון שראה בין חופי האי הצפון מזרחיים לחופי סקוטלנד, ששמה ההיסטורי היה קלדוניה. קלדוניה החדשה הועברה לשליטה צרפתית ב-1853 לאחר שיושבה עוד קודם על ידי בריטים וצרפתים. במשך כארבעה עשורים, החל מ-1864, היא שמשה כמושבת עונשין. בין היתר, נשלחו לקלדוניה החדשה רבים משורות הקומונה הפריזאית.
בספטמבר 1984 הוקמה במקום תנועה הקוראת לעצמאות והינתקות מצרפת. הארגון, הנקרא FLNKS – Front de Libération Nationale Kanak et Socialiste, דורש להקים מדינה עצמאית בשם "קנקי".
בהתאם ל"הסכמי מטיניון" מ-1988 ו"הסכם נומאה" מ-1998, נערך ב-2018משאל עם[6] בנוגע לעצמאות קלדוניה החדשה, ובו הצביעו 56% מהבוחרים נגד קבלת עצמאות.[7] על-פי ההסכמים, לקלדוניה החדשה מעמד מיוחד ושונה משאר המחוזות שמעבר לים של צרפת והיא זוכה לאוטונומיה נרחבת ולממשל עצמי.
ב-2020 נערך משאל עם נוסף ובו הצביעו 53.26% נגד עצמאות.[8]
ב-2024 האספה הלאומית בצרפת שינתה את כללי ההצבעה בקלדוניה החדשה. אישור החוק הוביל למהומות הקשות ביותר בארכיפלג מאז שנות השמונים: שדה התעופה הושבת, בתי ספר נסגרו, מכוניות הוצתו ומפגינים פתחו באש לעבר כוחות הביטחון.[9]
ניקל
נכון לשנת 2023 הייתה קלדוניה החדשה המפיקה השלישית בעולם של ניקל גולמי.[10][11] כיוון שהניקל הוא יסוד חיוני בייצור סוללות חשמליות, בפרט לכלי רכב חשמליים, עלה מחיר המתכת פי 4 מהשפל של 2008 ועד 2022,[12] לעליית מחיר הניקל הייתה השפעה ניכרת על שגשוג כלכלת האי בכלל ומכרה גורו (Goro), שבדרום האי, בפרט. תוצרי הכרייה מהווים 90% מהיקף הייצוא של האי והכרייה מספקת כ-20% מהמשרות בסקטור הפרטי.[13] בשנת 2021 חתמו בעלי המכרה וממשלת קלדוניה החדשה על חוזה אספקה לענקית הרכב החשמלי, טסלה.[14]
