הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי. אובדן ספונטני של ההיריון לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים נקרא הפלה טבעית, ומשבוע 20 ואילך הוא נקרא מות עובר תוך רחמי.
סיבות להפלה מלאכותית
ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם:
מלכתחילה ההיריון לא היה רצוי (נבע מחוסר מודעות, מרשלנות, מתקלה באמצעי מניעה, או מאונס).
חוסר יכולת של האם (פיזית או נפשית) או המשפחה לגדל את הילוד.[2][3]
דרכים לביצוע הפלה מלאכותית
כבר בימי קדם היו ידועות שיטות הפלה מלאכותית, אם כי הסיכון שבהן היה רב. הדרכים לביצוע הפלה היו החדרת מכשירים חדים, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ואף שיקויים (סמים) שהיו אמורים לבצע הפלה.
כיום יש מספר טכניקות ביצוע הפלה מלאכותית, שבחירה ביניהן מושפעת בעיקר מגיל ההיריון. ההליך הרפואי מתבצע בדרך כלל במרפאת הפלות.
טיפול תרופתי
ערך מורחב – הפלה תרופתית עד לשבוע השביעי של ההיריון (49 יום), ניתן להפסיק את ההיריון באמצעות טיפול תרופתי כדוגמת מיפפריסטון (מיפג'ין) + מיזופרוסטול (ציטוטק).[4]
בישראל ניתן לקבל טיפול תרופתי להפסקת היריון בבית חולים או במרפאה פרטית מאושרת, לאחר אישור של ועדה להפסקת היריון.[5] הליך זה מתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, נוטלת האישה 3 כדורים של מיפפריסטון (מיפג'ין), החוסמים את פעולת ההורמוןפרוגסטרון שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון והאישה משוחררת לביתה. לאחר 48 שעות האישה שבה לבית החולים לאשפוז יום, במהלכו היא נוטלת שני כדורים של מיזופרוסטול (ציטוטק) שמכילים פרוסטגלנדין. כדורים אלו גורמים לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. ההליך אינו פולשני ופחות טראומטי לגוף מגרידה. הוא אינו כרוך בהרדמה מלאה. האישה עשויה לסבול מבחילות וכאבי בטן כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד. לאחר 14–21 יום מנטילת המיפג'ין, על האישה לחזור לבית החולים לביקורת ובדיקת אולטרה סאונד על מנת לוודא שהרחם נקי.
עוד טיפול תרופתי לסיום היריון הוא באמצעות מתותרקסט (methotrexate), תרופה שמשמשת גם לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות ממאירות. תרופה זו מפריעה לתהליך התחלקות מהירה של תאים, ולכן גם פועלת לסיום ההיריון, בלי תלות במיקום ההיריון. מסיבה זו, תרופה זו משומשת בעיקר לסיומם של היריונות חוץ רחמיים.
גרידה
הרחבה וגרידה (Dilation and curettage) היא הליך גניקולוגי כירורגי קצר נפוץ לביצוע הפלה מלאכותית.[6] ההליך עצמו מתבצע בחדר ניתוח תחת אחד ממגוון של סוגי הרדמה, הכוללים הרדמה כללית, מקומית, אפידורלית,[7] טשטוש, ספינלית, ועוד.
תהליך הגרידה מתחיל בהרחבת צוואר הרחם על מנת לאפשר גישה למכשור. מקובל לעשות זאת בתהליך הרחבה איטית המונעת טראומה לצוואר הרחם שעלולה להיגרם בעקבות הרחבה מכשירנית מהירה. לשם כך מוחדר אל צוואר הרחם חומר אשר סופח אליו נוזלים ומתרחב, זהו מרחיב היגרוסקופי המתרחב בהדרגה (כמו הלמינריה שהיא אצת-ים מיובשת או ה"דליפן" הסינתטי), ובכך מרחיב את צוואר הרחם בצורה הדרגתית. החל מהשבוע ה-12 להריון משתמשים במכשור רפואי להרחבת צוואר הרחם.[6][8] לאחר מכן מנוקות דפנות הרחם ומוציאים את שק ההיריון באמצעות כפית גרידה קהה (Blunt Curette). לאחר סיום התהליך מתבצעת בדיקת אולטרה סאונד לוודא שכל תוכן ההיריון יצא החוצה והרחם נקי משאריות.[9] הליך כירורגי זה נמשך כשעה לכל היותר והמטופלת נשארת, לרוב, להשגחה כשלוש שעות באשפוז יום. עם תחילת ההתערבות הכירורגית נוטלת המטופלת תרופה אנטיביוטית.[10][11]
ככל הליך כירורגי גם הגרידה כרוכה בסיכון. בישראל מקובל לבצע את התהליך עד השבוע ה-13 של ההיריון, שכן לאחריו גדל החשש לפגיעה בבריאות האישה. למרות זאת, ישנם מוסדות רפואיים המבצעים את ההליך עד השבוע ה-20 של ההיריון.[דרוש מקור]
שאיבה
הליך השאיבה וגרידה הוא הליך שגורם לפחות טראומה פיזית מאשר תהליך גרידה, ולכן גם לסיכון מופחת, ולכן שאיבה בשאיפה או בוואקום הוא ההליך הנפוץ ביותר בעולם כיום, והחליף את תהליך ההרחבה והגרידה. שיטה זו נחשבת אחת השיטות הבטוחות והיעילות ביותר לסיום היריון בשלבים מוקדמים (עד 12 שבועות), וניתן להשתמש בשיטה עד 18 שבועות של היריון. בהריונות מתקדמים יותר ניתן להיעזר לעיתים בהליך זה, אך ישנם הליכים אחרים המתאימים יותר.
לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוחדרת אל חלל הרחם קנולה המחוברת למשאבה, באמצעותה נשאב התוכן של הרחם, או צינור וואקום (שיטה זו משמשת בעיקר במקרים של הפלה טבעית שלא הושלמה, או מות העובר, בהם יש צורך נוסף לפנות את תכולת הרחם). גרידה עדינה מתבצעת בהליך זה רק כדי לוודא את שלמות ההליך.
הפלה באמצעות זירוז לידה
בהפלה יזומה בשליש השלישי, בהם טיפול תרופתי או שאיבה אינם מתאימים, ניתן לגרום לזירוז לידה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, ולכן לאתחול תהליך הלידה באופן מלאכותי. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; שם מסחרי "ציטוטק" – cytothec).
בציטוטק משתמשים במתן וגינלי מדי מספר שעות עד לתחילתה של ההפלה. כשצוואר הרחם מתרחב, תוכן הרחם נפלט החוצה. בהפלה זו אין צורך בהרדמה כללית או אזורית, והיא מתבצעת בחדרה של הפציינטית במחלקת נשים בבית החולים.
תופעות לוואי המקושרות לשיטה זו הן תוצאה מפעולת הציטוטק בגוף, הכוללות חום והפרעות למערכת העיכול.
הפלה לא בטוחה היא הפלה המבוצעת בתנאי תברואה ירודים או על ידי אנשי צוות לא-מיומנים. זהו הליך מסכן חיים. בכל שנה מתרחשות כ-25 מיליון הפלות לא בטוחות, רובן (כ-97%) במדינות מתפתחות. אחת השיטות הנפוצות להפלה לא בטוחה היא החדרת חפץ חד לרחם, בדרך כלל קולב מתכת או מסרגה, הגורמים לקרע בשק השפיר.
תפוצת הפלות
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הפניות לוועדה להפסקת היריון בישראל הוא 7.7 לכל 1,000 נשים בגיל הפריון ב-2020, לעומת 18.6 בשנת 1988. באנגליה וולס השיעור המקביל עמד על 16.2, בארצות הברית על 13.2, בגרמניה 5.6 ובפינלנד 8.2.[12]
שיעור ההפלות החוקיות משתנה מאוד בין מדינות שונות. בקצה העליון נמצאות גיאורגיה עם שיעור הפלות של כ-40 לכל 100 לידות חי, ובולגריה, רוסיה, בריטניה, שוודיה וצרפת עם מעל 30. לעומת זאת, בפולין השיעור עמד על 0.1, בישראל על 8.9, ובסלובקיה, שווייץ, אירלנד וגרמניה עמד השיעור על בין 10-13 הפלות כל 100 לידות חי. הממוצע של האיחוד האירופי בשנת 2021 עמד על 21 הפלות לכל 100 לידות חי.[13]
מחקרים רבים מצאו באופן עקבי שהפלה מלאכותית אינה מגבירה את הסיכון לבעיות נפשיות, יחסית ללידה עקב הריון לא מתוכנן. סקירה של Coleman שפורסמה בספטמבר 2011 הגיעה למסקנה שונה, לפיה הפלה מגדילה את הסיכון אצל נשים לבעיות נפשיות ב-81% וכי 10% מבעיות בריאות הנפש אצל נשים מיוחסות להפלות. חוקרים רבים הטילו ספק באמינות מחקר זה ומצאו בו שגיאות ומידע מוטעה.[14]
סביב השאלות המוסריות והאתיות הכרוכות בהפלה מלאכותית ניטש ויכוח עז במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה ואחדות ממדינות אירופה. מתנגדי ההפלות טוענים שהפלה היא רצח של יצור אנושי. לטענתם, העובדה שהעובר מתפתח בגוף האישה אינה נותנת לה בעלות על חייו. מנגד, תומכי ההפלות טוענים שזכות האישה על גופה חלה גם על ההיריון המתפתח בתוכה. לשיטתם, העובר אינו אדם עד שייוולד, ובמיוחד כל עוד אין לו יכולת קיום מחוץ לרחם. ישנה אסכולת ביניים הסבורה כי בשלבים המוקדמים של ההיריון אין לעובר עדיין מודעות, ולכן יש להתיר הפלות, אבל בשלבים מאוחרים יותר, כאשר העובר כבר מפותח, יש לראות בו יצור אנושי הזכאי להגנה.
התנגדות דתית להפלה עשויה לעשות שימוש בביטוי לשחק את אלוהים כדרך לשלול את הלגיטימיות של הפלה שנתפסת כהפרה של עקרון קדושת החיים. בישראל, אחד מהארגונים הפעילים נגד הפלות הוא אגודת אפרת, הפועלת להניא נשים יהודיות מלעשות הפלה, בצידוקים מוסריים, ומסייעת להן לעמוד בעלות גידול התינוקות.
בשנת 1920 הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.[17] ב-1935 הייתה איסלנד למדינה השנייה. עם זאת, ברית המועצות החזירה את האיסור על הפלות בשנת 1936, למעט מקרים רפואיים חריגים. האיסור בוטל בשנית בשנת 1955.[18]
בישראל, עד שנת 1977 חלה פקודת החוק הפלילי מ-1936, שקבעה איסור על ביצוע הפלות, אולם המילים "בניגוד לחוק" פורשו כקובעים שהפלה שנעשתה בתום לב, בבית חולים, לשם שמירת בריאותה הגופנית או הנפשית של האשה, איננו נחשב לעבירה. בנוסף, הוראת היועץ המשפטי לממשלה הייתה שלא להעמיד לדין רופאים שבצעו הפלות, אלא אם פעלו ברשלנות.[19] בשנת 1977 שונה החוק, וכיום מותר בישראל לבצע הפלות ממספר סיבות: גיל האישה (מתחת ל-17 ומעל 40), היריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין; הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי.[20] בשנת 2014 הוכנס לסל הבריאות מימון הפלות לנשים עד גיל 33, גם כאשר אין צורך רפואי בהפלה.[21]
ארצות הברית
בארצות הברית מתקיים ויכוח חריף סביב שאלת התרתן של הפלות. אחת השאלות הראשונות הנשאלות ביחס למועמד לנשיאות או לשיפוט בבית המשפט העליון היא עמדתו בסוגיה זו. ב-1987 נכשל ניסיונו של הנשיא רונלד רייגן למנות את השמרן רוברט בורק לשופט בבית המשפט העליון, בין היתר על רקע התנגדותו של בורק להפלות.
בית המשפט קבע כי מותר לעשות הפלה בשליש הראשון של ההיריון וכן קבע כי הגבלות מסוימות מותרות לעניין השליש השני והשלישי מתוך רצון להגן על בריאותה של האם. בית המשפט קבע כי מרבית ההגבלות שהיו קיימות עד אותה עת בטלות, והתיר רק הגבלות הנוגעות לבריאות האם (ולא הגבלות הדנות בבריאות העובר או בחייו). בית המשפט קבע כי חוקת ארצות הברית אינה מכירה ב"אדם שאינו ילוד" היינו בזכויות העובר.
בשל כך נקבע כי זכויות המדינה להגביל את החירות של האם לעשות הפלה תלויות בשלב ההיריון:
במהלך השליש הראשון של ההיריון – ההחלטה לעשות הפלה נתונה רק בידי הרופא המטפל של האם ואין לקבוע כל הנחיות בעניין זה.
במהלך השליש השני של ההיריון יכולה המדינה, אם היא רוצה בכך, לקבוע חוקים הבאים לשמור על בריאותה של האם – היינו לקבוע את הכללים הנוגעים לאופן ביצוע ההפלה מתוך רצון להגן על האם.
במהלך השליש השלישי של ההיריון יכולה המדינה, מתוך רצון להגן על חיי העובר, לקבוע כללים לאסור הפלה, אלא אם היא נדרשת מתוך הגנה על חייה של האם.
ב-1992 בית המשפט העליון, אף שאישר עקרונית את פסיקת רו נגד וייד, אפשר הגבלות נוספות, למשל חיוב פסק זמן של 24 שעות בין הפנייה לרופא לבין ביצוע ההפלה עצמה.
ההחלטה בעניין רו הביאה להתפרצות יצרים בכל ארצות הברית. קבוצות דתיות רבות החלו במסעי כתיבת מכתבים המתנגדים להחלטה, שנשלחו לבית המשפט העליון. הכנסיות השונות, ובייחוד הכנסייה הקתולית וחלק מהכנסיות האוונגליסטיות, טענו שההחלטה מתירה למעשה רצח עוברים. בנוסף נטען שהחיים נוצרים ברגע ההפריה ולכן קיימת זכות לחיים לעובר, הדוחה את הזכויות השונות, ועל בית המשפט לאזן זכות זו.
בשל ההתנגדות להחלטה נוצרה תנועה "בעד החיים" (Pro-Life Movement) אשר החלה בארגון הפגנות מחאה גדולות בפתח בית המשפט העליון. תנועה זו הפגינה מול קליניקות המבצעות הפלות והחלו בניסיונות לשכנע נשים להתנגד להפלות, ואגפיה הקיצוניים אף עשו שימוש בכוח (שריפת קליניקות ואף רצח רופאים).
בעקבות ההחלטה חוקקו מספר מדינות חוקים המגבילים את זכות ההפלה, ובהם חוקים הקובעים כי נדרשת הסכמת הורים להפלות בקרב קטינים, חוקים המורים לרופאים ליידע הורים של קטינים בדבר ההפלה, ליידע את האב בדבר החלטה של האם להפיל וכן חוקים הקובעים כי הפלות יש לבצע בבתי חולים בלבד ולא בקליניקות, חוקים האוסרים על מימון בתי חולים וקליניקות המבצעים הפלות וכן חוקים הדורשים מאישה הרוצה לבצע הפלה לקרוא מחקרים מסוימים וספרות מסוימת. על אף החלטת בית המשפט העליון החליט השלטון הפדרלי להימנע מלממן הפלות לנשים שאין ביכולתן לממן הפלה. צבא ארצות הברית אוסר לבצע הפלות בבתי חולים צבאיים. סיוע החוץ של ממשלת ארצות הברית לארגוני בריאות בינלאומיים מותנה בהסכמתם לכללי מדיניות מקסיקו סיטי האוסרת על תמיכה או עידוד הפלות מלאכותיות לצורך תכנון המשפחה. המדיניות החלה בזמן שלטון רייגן, בוטלה על ידי קלינטון והוחזרה על ידי בוש הבן.
חלק מחוקים אלה בוטלו על ידי בית המשפט העליון, אולם בשנת 1980 במקרה הריס נגד מקרי השאיר בית המשפט על כנם חוקים הנוגעים למימון הפלות.
מול ההתנגדות לפסק הדין החלו קבוצות שונות להפגין בתמיכה בפסק הדין. תנועות נשים רבות תומכות בפסק הדין כחלק מזכותה של האישה על גופה.
בשנת 2005 הציע הנשיא ג'ורג' בוש תיקון לחוקה האוסר על הפלות בשלושת החודשים האחרונים של ההיריון. ב-13 ביולי2013 עבר בסנאט של טקססחוק המונע מהאישה לעשות הפלה אחרי 20 השבועות הראשונים של ההיריון, ברוב של 19 בעד ו-11 נגד. במרץ 2018 נאסרה במדינת מיסיסיפי הפלה לאחר השבוע ה-15 להריון.[22]
ב-24 ביוני 2022 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על ביטול פסק הדין רו נגד וייד.[23][24] בכך ביטל את הקביעה כי הזכות לבחור לעבור הפלה מלאכותית מעוגנת בחוקה.[25] בהחלטה נכתב כי פסק הדין מלפני כמעט 50 שנה "היה שגוי כי אין בחוקה האמריקאית אזכור לזכות לבצע הפלות".[26] על פי פסק הדין כל מדינה רשאית לקבוע (לפי העדפת תושבי המדינה ונציגיהם המחוקקים) את המדיניות הפרטנית שלה בעניין ביצוע הפלות.[27]
פסק הדין ביטל למעשה את ההגנה החוקתית על זכותן של נשים לבצע הפלה. זכותה של האישה על גופה לא מופיעה בחוקה האמריקאית, ולכן בית המשפט יכול היה לתת פרשנות חדשה לסוגיה. לדעת בית המשפט, בשנת 1973 הייתה פרשנות בית המשפט העליון לחוקה בארצות הברית שהסעיף בחוקה המבטיח "הליך הוגן" מספק "זכות לפרטיות" בסיסית, וזו העניקה הגנה חוקתית לזכותה של אישה הרה להפלה. אך פרשנות החוקה האמריקנית לפי פסק דין זה, לא כוללת עוד את הזכות הזו[28]בעקבות החלטת השופטים כל אחת ממדינות ארצות הברית רשאית להחליט על חוקיות או אי-החוקיות של ההפלות בשטחן.[29]
בשנת 1967 הפכה ההפלה המלאכותית לחוקית בבריטניה. נשים איריות רבות נסעו לבריטניה מדי שנה והפילו שם את ולדותיהן הבלתי רצויים. בתגובה לכך החלו קבוצות לחץ נגד הפלות במערכה ציבורית, ובשנת 1982 השיגו את תמיכת שתי המפלגות הגדולות פיאנה פול ופינה גייל בשינוי לחוקה האירית, שיאסור הפלות. בשנת 1983, לאחר משאל עם תוקן התיקון השמיני לחוקה האירית, וקבע כי זכותו של העובר לחיים שווה לזכותה של אמו, וכי זכותה של המדינה להגן על זכות זו של העובר. אנשי הלובי למען "הזכות לחיים" הניחו כי לא יעבור זמן רב ובתי המשפט האיריים ייתקלו ב"רו נגד וייד" משלהם, ולא רצו להשאיר את ההכרעה בידי בית המשפט. עם שדולת המתנגדים לתיקון נמנתה נשיאת אירלנד לעתיד מרי רובינסון.
בשנת 1992 פרץ לתודעה הציבורית "מקרה X", ילדה בת פחות מ-14 בעלת נטיות אובדניות, אשר הרתה (ממגע מיני שהוגדר בחוק כ"אונס סטטוטורי"), אך נאסר עליה לעזוב את אדמת אירלנד על מנת שלא לעבור הפלה במדינה שבה ההפלה חוקית. בית המשפט העליון של אירלנד פירש את התיקון השמיני לחוקה כמעניק זכות להפלה במקרים מצומצמים מסוימים, לרבות המקרה שבו חיי האם הם בסכנה.
פסיקות של בית המשפט בשנים 1988 ו-1990 פירשו את התיקון לחוקה כאוסר על קבוצות לתכנון המשפחה מלהציע ייעוץ בענייני הפלה, ומלתת מידע וסיוע בנסיעה לחו"ל לצורך הפלה. פסיקות אלו הפכו לבלתי-פופולריות, במיוחד לאחר "מקרה X". הועלתה השאלה האם האיסור על גישה למידע אינו מפר סעיפים באמנת מאסטריכט. שני תיקונים חוקתיים הוכנסו לחוקה האירית בשנת 1993 והבטיחו את "הזכות לצאת מאירלנד" ואת "הזכות למידע". תיקון שלישי, שהיה אמור להגדיר באופן מפורש מתי תיחשב הפלה לחוקית, נכשל. הוויכוח באשר לחוקתיות של התיקונים נמשך כשנתיים לאחר קבלתם, והם נכנסו לתוקף רק בשנת 1995.
לפי סקרים שנערכו רוב המצביעים באירלנד סבורים כי זכותו של העובר לחיים אינה נופלת מזכותה של אמו להפסיק את ההיריון,[דרוש מקור] ולפיכך אין מקום להפלה יזומה, אך ניסיונות לצמצם את טווח הפעולה שנתן "מקרה X" למבצעי ההפלות, באמצעות משאלי עם, נכשלו.[דרוש מקור]
בעקבות התפרקות ברית המועצות, התעוררה בפולין מחלוקת בין תומכי השארת החוק הסובייטי משנת 1956 שהיה מקל יחסית על ביצוע הפלות, ובין מתנגדי ההליך, בעיקר מקרב הרוב הקתולי במדינה. בשנת 1993 תוקן החוק לפי גישת ביניים שאסרה ביצוע הפלות למעט במקרים בהם האם או התינוק נמצאים בסכנה בריאותית או במקרים בהם ההיריון התרחש כתוצאה מאונס או גילוי עריות.[30][31] בסתיו 2016 אושרה בקריאה מקדימה בבית התחתון של הפרלמנט, ברוב גדול, הצעת חוק האוסרת הפלות באופן גורף, אך פוטרת מאחריות פלילית להן מקרים שנועדו למנוע סכנה ישירה לחיי האישה ההרה, וכן מותירים לרשויות שיקול דעת להקלה בעונש או אף לפטור מאחריות פלילית לאישה המפלת. הצעת החוק עוררה הפגנות מחאה שסוקרו בהרחבה בתקשורת הבינלאומית.[32]
מקסיקו
בשנת 2023 בית המשפט העליון של מקסיקו העניק מעמד חוקתי לזכות להפיל.[33]
המחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל
מחלוקת בסוגיית ההפלות בישראל קיימת עוד מראשיתה של המדינה. בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה היה בתוקף "חוק ההפלות" הבריטי, שאסר ביצוע הפלות באופן גורף ומוחלט.[א] המדיניות בפועל הייתה של אי התערבות. נשים המשיכו לבצע הפלות ורופאים ביצעו אותן בלי התערבות של גורמי האכיפה.[34]
לפני הקמת המדינה לא הייתה מקובלת העמדה הרואה באישה גורם בעל מקום מרכזי בהחלטה להפסיק הריון. התפיסה השלטת הייתה שהפלה היא התנהגות נשית לא אחראית המתנכרת לצרכים הלאומיים. בשיח שהתנהל היו אמירות המצביעות על שיתוף פעולה בין "נשים חסרות אחריות" לבין "רופאים רודפי בצע". השיח על "נשים אמידות" המבצעות הפלות במחתרת היה חלק מהשיח ההגמוני ב-שנות ה-1950.[34]
היה גם שיח דמוגרפי פוליטי, שייעודו השגת "רוב יהודי במדינת ישראל". שיח זה נתמך בטיעונים שהדגישו את "האיום הדמוגרפי" על העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה ואת חשיבות השמירה על המשכיות המשפחה היהודית.[35]
רש"י אומר על כך: "כל זמן שלא יצא לאוויר העולם לאו נפש הוא וניתן להורגו ולהציל את אמו". הרמב"ם מנמק הלכה זו באמצעות "דין רודף" (אף שבתלמוד נדחה נימוק זה): "הורו חכמים, שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במעיה... מפני שהוא כרודף אחריה להורגה" (הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'). וכן פסק להלכה ר' יוסף קארו בשו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב'. מכל מקום המשנה אינה מתייחסת במפורש למקרה שבו העובר אינו מסכן את האם בעת הלידה. התלמוד מזכיר את הפלת העוברים כמעשה שגוי מתחייב בגינו מיתת בית דין כדין רוצח: "משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו".[37] מכאן נלמד גם שהפלה אינה חמורה כרצח, שהרי יהודי אינו מתחייב בגינה מיתת בית דין.
הפוסקים העוסקים בסוגיה זו לומדים את האיסור על הפלה באמצעות מידות שהתורה נדרשת בהן[דרוש מקור]. בין הפוסקים יש דעות שונות ביחס לתקופות שונות של ההיריון. יש השוללים את ההפלה החל מהרגע הראשון להיריון, ויש הנוטים להקל בראשית ההיריון, על סמך דברי התלמוד (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ט, עמוד ב') "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (כלומר: בארבעים הימים הראשונים של ההיריון העובר נחשב כמים).[38] יש המקלים ופוסקים שעד תום שלושה חודשים מתחילת ההיריון אין איסור מדאורייתא על ההפלה, אף זאת על-פי הנאמר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ח', עמוד ב'): "וכמה הכרת עובר... שלשה חדשים".
הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של המאה העשרים, קבע שאיסור רציחה מ"לא תרצח" חל גם על עובר, ואסור להורגו, אלא רק לשם הצלת אמו, ונימוקו (בספרו "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב') "מכיוון שהוא לאו נפש גמור, כי חייו תלויים בחיי אמו, לכן הוא נחשב לרודף את אמו יותר ממה שהיא רודפת אותו, ולכן רשאים להורגו כדי להציל אותה", אבל ללא צורך זה "ברור ופשוט כדכתבתי הלכה הברורה ע"פ רבותינו הראשונים המפרשים והפוסקים ממש שאסור בדין רציחה ממש כל עובר, בין כשר בין ממזר בין סתם עוברים ובין הידועים לחולי טאי-זקס שכולן אסורין מדינא ממש, ואין לטעות ולסמוך על תשובת חכם זה".[39]"
פוסקים אחרים בני זמננו, בהם הרב אליעזר ולדנברג, מקלים יותר וסוברים שאין דין של רציחה בעובר, וניתן לאפשר הפלה במקרה שהאישה נזקקת לכך מאוד מסיבות נפשיות או רפואיות וכן במקרה שהוולד סובל מפגם קשה.
לפי דברי ויינפלד, שתי האסכולות העיקריות עליהן מתבסס הדיון בנושא הפלות ביהדות הן היותו של העובר חלק מהאם בלבד ועל כן היא היחידה שיכולה להחליט האם לבצע את ההפלה או לא, או שמא העובר הוא ישות בפני עצמה והאם אינו גורם הסמכות הבלעדי עליו.[41]
בעת דיוני הכנסת בנוגע לחוק, נידונו רבות הגישות השונות בתוך המשפט העברי, כפי שהן משתקפות לעיל. כלל הדעות הוצגו בסופו של דבר נוצרה מעין פשרה, ניתן להפסיק היריון אך רק באישור ועדה.[42]
על פי ההלכה היהודית, הדיון בסוגיית הפסקת ההיריון מתמקד בעיקר בשאלה מעמדו של העובר – והאם הוא נחשב כאדם חי. מכאן התפתחה האמירה ש"הפלה זה רצח", המשמשת לעיתים לתעמולת המתנגדים, לאמור: זכות האישה על גופה איננה גוברת על חובותיה המוסריות כלפי הזולת ועל האיסור להרוג נפש, ואף שאין מדובר ברצח (גם לא בדין התורה) – אותה זכות נגמרת במקום שבו מתחילה הפגיעה באחר.[43]
הגישה היהודית להפלות שונה מגישות אחרות. התפיסה הקתולית מתייחסת לעובר כישות עצמאית עם מעמד זהה לכל אדם, ולכן ההפלה מושווה לרצח. הגישה הרומית מתייחסת לעובר כחלק מגופה של האם ומתירה לה לפגוע בו. הגישה היהודית מגדירה את העובר כישות עצמאית, אך עם מעמד נמוך יותר מאדם שנולד, ולכן האיסור על הריגתו חלש יותר ואינו נחשב כרצח. ההכרעה המעשית בעניין ההפלות מורכבת הרבה יותר ומותנית בגיל העובר ובעילת ההפלה, ככל שההיריון "צעיר" יותר והעובר אינו מפותח מספיק, וככל שהעילה חזקה יותר – כך ניתן יהיה להתיר את הפסקת ההיריון ביתר קלות למרות שההלכה אינה מתירה הפלה באופן גורף, היא מאפשרת הפלה בתנאים מסוימים. כך למשל, כאשר פוסק מרגיש שהוא אינו יכול להתיר הפלה, הוא עשוי להכיר בשיקול של שברון הלב שתגרור פסיקתו.[43]
המקור המקראי הראשון שנוגע לגישת היהדות לסוגיית ההפלה מצוי בבראשית ט, ו, שם מצווים בני נח: “שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ”. בסנהדרין נז ע”ב, הפסוק מתפרש כאיסור נגד הפלת עובר. בסנהדרין נט ע”א, מורחב האיסור על בני נח גם לישראל. יש אף מי שסובר שהפלה היא עבירה על “לא תרצח”.[44]
בשמות כא, כא-כג, מתוארת קטטה שבמהלכה אחד הצדדים פוגע באישה הרה. אם העובר מת, הפוגע נדרש לשלם נזק לבעל; אבל אם האישה מתה, הוא נידון כרוצח. על פי ההבחנה הזו נראה כי המעמד ההלכתי של העובר והאם אינו זהה. במשנה אהלות ז, ו, מובא שאם חיי האם נתונים בסכנה במהלך הלידה, חובה להפיל את העובר כדי להציל את חיי האם, משום שחיי האם קודמים. עם זאת, אחרי שיצא רוב העובר, אסור להרוג את העובר כדי להציל את חיי האם, משום ש”אין דוחין נפש מפני נפש”.[44]
^סעיף 58 מצוטט אצל "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות" בריאות הציבור 17 (4) 427, 437 (התשל"ד) (להלן: "דין וחשבון של הוועדה לבדיקת האיסורי החלי על הפלות מלאכותיות")
^פוגל ביז'אווי, סילביה, "משפחות בישראל בין משפחתיות לפוסט מודרניות", יזרעלי ואחרים (עורכות), מין מגדר ופוליטיקה, 1995, עמ' 107
^סינקלר, ד., & Sinclair, D. B. (1978). The Legal Basis for the Prohibition on Abortion in Jewish Law (With Some Comparative Reference to Canon, Common and Israeli Law)/היסוד המשפטי של איסור הפלה במשפט העברי (בהשוואה לשיטות משפט אחרות). Shenaton ha-Mishpat ha-Ivri: Annual of the Institute for Research in Jewish Law/שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי, 177-207.
^ויינפלד, מ., & Weinfeld, M. (1977). The Genuine Jewish Attitude towards Abortion/המתת עובר—עמדתה של מסורת ישראל בהשוואה לעמדת עמים אחרים. ציון, 129-142.
^נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 679-702: חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת היריון), באתר דעת.
ShirakawaKaisar JepangBerkuasa18 Januari 1073 – 3 Januari 1087Penobatan8 Februari 1073PendahuluGo-SanjōPenerusHorikawaInformasi pribadiKelahiran7 Juli 1053Kematian24 Juli 1129(1129-07-24) (umur 76)PemakamanJōbodai-in no misasagi (Kyoto)WangsaYamatoAyahKaisar Go-SanjōIbuFujiwara ShigekoPasanganFujiwara no KenshiAnak Pangeran Atsufumi Pangeran Kakugyō Putri Yasuko Putri Reishi Kaisar Horikawa Putri Junko Kaisar Shirakawa (白河天皇code: ja is deprecated , Shirakawa-tennō, 7 Juli ...
American politician (1933–2010) For other people named Charles Wilson, see Charles Wilson (disambiguation). Charlie WilsonWilson c. 1995Member of the U.S. House of Representativesfrom Texas's 2nd districtIn officeJanuary 3, 1973 – October 8, 1996Preceded byJohn DowdySucceeded byJim TurnerMember of the Texas Senatefrom the 3rd districtIn officeJanuary 10, 1967 – January 3, 1973Preceded byMartin Dies Jr.Succeeded byDon AdamsMember of theTexas House of R...
Carcinogenic fibrous silicate mineral For other uses, see Asbestos (disambiguation). Not to be confused with the lung disease caused by asbestos, Asbestosis. AsbestosFibrous tremolite asbestos on muscoviteGeneralCategorySilicate mineralsStrunz classification09.ED.15Dana classification71.01.02d.03Crystal systemOrthorhombic, monoclinicIdentificationFormula mass277.11 gColorGreen, red, yellow, white, gray, blueCrystal habitAmorphous, granular, massiveCleavagePrismaticFractureFibrousMohs scale ha...
Pour les articles homonymes, voir Bagnères et Bigorre. Bagnères-de-Bigorre Vue générale de Bagnères-de-Bigorre. Blason Logo Administration Pays France Région Occitanie Département Hautes-Pyrénées(sous-préfecture) Arrondissement Bagnères-de-Bigorre(chef-lieu) Intercommunalité Communauté de communes de la Haute-Bigorre(siège) Maire Mandat Claude Cazabat (DVC) 2020-2026 Code postal 65200 et 65710 Code commune 65059 Démographie Gentilé Bagnérais Populationmunicipale 7 000&#...
Chemical compound PD-102,807Identifiers IUPAC name ethyl 3,6a,11,14-tetrahydro-9-methoxy-2-methyl-(12H)-isoquino[1,2-b]pyrrolo[3,2-f][1,3]benzoxazine-1-carboxylate CAS Number23062-91-1 NPubChem CID4995951ChemSpider4175916 YUNIIA7U96364HKChEMBLChEMBL59898 YCompTox Dashboard (EPA)DTXSID20407355 Chemical and physical dataFormulaC23H24N2O4Molar mass392.455 g·mol−13D model (JSmol)Interactive image SMILES CCOC(=O)c1c(C)[nH]c(c1c3C5)ccc3OC2N5CCc4c2ccc(OC)c4 InChI InChI=1S/C23H...
Un cube d'Aérogel présenté par Peter Tsou, le coordinateur du projet Stardust du Jet Propulsion Laboratory. Un scientifique est une personne qui se consacre à l'étude de la science ou des sciences avec rigueur et des méthodes scientifiques[1]. Bien que savant soit le terme pur, formé à partir de la racine savoir, il est plus ou moins tombé en désuétude et remplacé par scientifique ou chercheur. Il arrive que des personnes (ex. : charlatans) s'auto-qualifient de scientifiques&...
Respect, reverence, strong admiration or devotion in a certain person, place, or thing Adorableness redirects here. For the TV series, see Adorableness (TV series). For other uses, see Adoration (disambiguation). Adoration, 1913, by William Strang Adoration is respect, reverence, strong admiration, or love in a certain person, place, or thing.[1] The term comes from the Latin adōrātiō, meaning to give homage or worship to someone or something. Ancient Rome In classical Rome, adorat...
Abu Ayyub al-Anshari radhiyallahu anhu Masjid Ayyub Sultan di Istanbul, dekat makam Abu Ayyub al-Anshari Nama asli Khalid bin Zaid Lahir KhalidYatsrib (sekarang Madinah) Meninggal Konstantinopeltahun 52 Husia 80 tahun Tempat peristirahatan Tepi Benteng Istanbul Kebangsaan Suku KhazrajKabilah Bani Najjar Istri Ummu Ayyub Orang tua Zaid bin Kulaib (ayah) dan Hindun binti Sa'id (ibu) Abu Ayyub al-Anshari (أبو أيوب الأنصاري) adalah seorang sahabat nabi Islam Muhammad. Rumahya menj...
Франц Саксен-Кобург-Заальфельдскийнем. Franz von Sachsen-Coburg-Saalfeld герцог Саксен-Кобург-Заальфельдский 8 сентября 1800 — 9 декабря 1806 Предшественник Эрнст Фридрих Саксен-Кобург-Заальфельдский Преемник Эрнст I Саксен-Кобург-Заальфельдский Рождение 15 июля 1750(1750-07-15)Кобург, Сакс...
الخليل بن أحمد الفراهيدي تمثال الفراهيدي بمدخل شارع الاستقلال بمدينة البصرة معلومات شخصية الميلاد 100 هـ/718مالبصرة، العراقعُمان (في بعض المصادر)[وفقًا لِمَن؟] الوفاة 173 هـ/789مالبصرة، العراق مواطنة الدولة العباسية اللقب عبقري اللغة، البصري الديانة الإسلام الحياة ال...
2014 local election in England 2014 Havering Borough Council election ← 2010 22 May 2014 2018 → All 54 seats to Havering London Borough Council27 seats needed for a majority First party Second party Third party Party Conservative Havering Residents Association UKIP Last election 33 seats, 36.2% 16 seats, 27.9% 0 seats, 7.5% Seats before 33 12 0 Seats won 22 19 7 Seat change 11 7 7 Popular vote 60,063 58,381 43,040 Percentage 27.7% 2...
Belgian mounted police. Crime in Belgium is countered by the Belgian Police and other agencies. Crime by type Murder Further information: List of countries by intentional homicide rate In 2012, Belgium had a murder rate of 1.8 per 100,000 population.[1] There were a total of 182 murders in Belgium in 2012.[1] Theft Muggings, purse snatchings, and pocket picking occur frequently, particularly in major cities. Thieves often loiter in transportation hubs like the Metro (subway) ...
Der Titel dieses Artikels ist mehrdeutig. Weitere Bedeutungen sind unter Sebastian Franck (Begriffsklärung) aufgeführt. Sebastian Franck auf einem Kupferstich von Andreas Luppius (1654–1731); die Authentizität des Bildnisses gilt als ungewiss.[1] Sebastian Franck (auch Sebastian Franck von Wörd, lateinisch Sebastianus Francus Woerdensis, Pseudonyme Friedrich Wernstreyt, Felix Frei; * 1499 in Donauwörth; † 1542 in Basel) war ein deutscher Theologe, Schriftsteller, Publizist, ...
Vehículo patrulla de la Municipalidad de Maipú custodiando una actividad navideña en la Plaza de Armas de la comuna. En Chile, se denomina comúnmente Seguridad Ciudadana a los equipos municipales creados a fines de los años 1990 para contribuir en temas relativos a la seguridad ciudadana y el orden público, y enfrentar el alza de delincuencia. Por naturalidad, su trabajo es menos institucionalizado que Carabineros de Chile, ente superior de orden público junto a Policía de Investigac...
American boxer Fritzie ZivicBornFerdinand Henry John Zivcich(1913-05-08)May 8, 1913Lawrenceville, PennsylvaniaDiedMay 16, 1984 (aged 71)Pittsburgh, PennsylvaniaNationalityAmericanOther namesThe Croat CometMr. Tough-on-ToughStatisticsWeight(s)Welterweight world championLightweight early competitorHeight5 ft 10 in (1.78 m)Reach5 ft 11 in (1.80 m)StanceOrthodox Boxing recordTotal fights233Wins158Wins by KO81Losses65Draws10 Fritzie Zivic (May 8, 1913 – May 16,...
German mathematician (born 1963) Günter Matthias ZieglerZiegler in 2006Born (1963-05-19) 19 May 1963 (age 61)Munich, Bavaria, West GermanyAlma materUniversity of MunichMassachusetts Institute of TechnologyKnown forwork on polytopes, topological combinatoricsAwardsGottfried Wilhelm Leibniz Prize (2001) Chauvenet Prize (2006)Leroy P. Steele Prize (2018)Scientific careerFieldsMathematicsInstitutionsFree University of BerlinDoctoral advisorAnders BjörnerDoctoral studentsKarim Adi...
Rock art paintings of aurochs at the Upper Palaeolithic cave site of Lascaux in southwestern France. Rock art has been produced in Europe since the Upper Palaeolithic period through to recent centuries. It is found in all of the major regions of the continent.[1] One of the most famous examples of parietal art is the Grotte Chauvet in France.[2] The cultural purpose of these remnants of the Paleolithic and other periods of prehistoric art is not known. However, some theories s...
Король Венгриивенг. Magyar királyа Последний в должности:Карл IV Должность Возглавляет Королевство Венгрия Форма обращения Его апостолическое величество Резиденция Будайская крепость Срок полномочий неограниченный Предшествующая Великий князь Венгров Появилась 1000 год Пер...
.jpg)
