בשנת 1885 מדינת אוהיו חוקקה חוק האוסר פעילות מינית הומוסקסואלית, כחלק מחוקים האוסרים מעשי סדום. בשנת 1972 היא הפכה למדינה השמינית בארצות הברית שביטלה את האיסורים הללו. עם זאת, חוקי המדינה עדיין אסרו להביע חיבה רומנטית או התעניינות מינית באדם עם אותו המין. בשנת 1979 בית המשפט העליון של אוהיו שינה את החוק, כך שיחול רק במקרים שבהם הבעת ההתעניינות המינית נעשית באופן "מטריד" ("unwelcome"), וב־2003 האיסור בוטל לחלוטין.
הכרה בזוגיות חד־מינית
נישואים חד־מיניים
ב־1 ביוני 2004 נערך משאל עם באוהיו שנועד לשנות את חוקת המדינה, כך שתאפשר נישואים בין גבר לאישה בלבד ותאסור נישואים חד־מיניים.[3] בוב טאפט (שכיהן כמושל אוהיו) וביל סיץ (שכיהן כנציג בבית הנבחרים של המדינה) התנגדו לתיקון החוקה בטענה שהניסוח היה מעורפל מדי. משאל העם עבר ברוב של 61%–38%, מה שגרם לשינוי של סעיף 15.11 בחוקת אוהיו ולהחלת איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים במדינה.[4]
לפני שנישואים חד־מיניים הפכו לחוקיים בכל המדינה ביוני 2015, מספר ערים, כפרים ומחוזות באוהיו חוקקו חוקים המציעים לזוגות חד־מיניים שותפות מקומית, המעניקה חלק מזכויות הנישואים.
להט"בים יחידים מורשים לאמץ ילדים באוהיו. בעקבות פסק הדין אוברגפל נגד הודג'ס ביוני 2015, זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ את הילד של בן או בת הזוג או לאמץ ילדים במשותף.
הגנה מפני אפליה
מחוזות, ערים וכפרים באוהיו שבהם יש תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתחום העבודה:
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בהעסקת עובדים
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בעבודות ציבוריות של הרשות המקומית
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית בעבודות של מדינת אוהיו בלבד
חוקי מדינת אוהיו אינם כוללים הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית, פרט לצו מנהלי מ־21 בינואר 2011 שאוסר אפליה על רקע נטייה מינית בהעסקת עובדים בעבודות המדינה.
ב־7 במרץ 2018 בית המשפט הפדרלי השישי לערעורים של ארצות הברית (שתקף במדינות אוהיו, טנסי, מישיגן וקנטקי) קבע שאפליה נגד טרנסג'נדרים בשוק העבודה אסורה בהתאם לכותרת השביעית בחוק זכויות האזרח. בית המשפט קבע גם שמעסיקים אינם מורשים להפלות להט"בים מכוח חופש הדת. איימי סטפנס, אישה טרנסג'נדרית ממישיגן, החלה לעבוד בבית לוויות והציגה את עצמה כגבר. ב־2013 סטפנס סיפרה לבוס שלה שהיא טרנסג'נדרית ושהיא מתכננת לשנות את מגדרה. לאחר מכן, הבוס פיטר אותה באופן מיידי בטענה ש"שינוי מגדר מפר את רצונו של אלוהים משום שמינו של אדם הוא החלטה בלתי ניתנת לשינוי של אלוהים". בעקבות מקרה זה, בית המשפט קבע שאפליה על רקע זהות מגדרית במקומות עבודה תהיה אסורה באוהיו.[17]
פשעי שנאה
חוק פשעי השנאה של אוהיו כולל אלימות על רקע גזע, צבע עור, דת או מוצא אתני, אך אינו כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עם זאת, חוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית כולל פשעים כאלה החל משנת 2009.[18]
בשנת 2012 תלמיד תיכון בן 16 בשם מאבריק קאוץ' תבע את בית הספר המקומי בכפר ויינסוויל שבו למד, לאחר שנאמר לו שהוא לא יכול להגיע לבית הספר עם חולצה שכתוב עליה "ישו לא היה הומופוב". בית הספר טען שיש לו את הזכות להגביל לבוש המכיל סלוגנים מיניים, בעיקר בתקופה שבה האווירה הייתה טעונה מאוד, כדי להגן על תלמידיו ולשפר את הסביבה החינוכית. לדברי בית הספר, המנהל פעל במסגרת גבולות סמכויותיו כשביקש מהתלמיד להחליף את החולצה ולא להגיע איתה לבית הספר בעתיד.[19] התביעה הסתיימה בהחלטה של בית משפט פדרלי בסינסינטי, שהכירה בזכותו של התלמיד קאוץ' ללבוש את החולצה בבית הספר וחייבה את מחוז בית הספר לשלם 20,000 דולר בעבור פיצויים ושכר טרחת עורכי דין.[20][21]
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
בעקבות החלטה של בית משפט באוהיו בשנת 1987, המדינה לא מאפשרת לאנשים שנולדו בגבולותיה לשנות את המידע על מינם בתעודת הלידה שלהם, גם אם נעשה ניתוח לשינוי מין.
עם זאת, טרנסג'נדרים מורשים לשנות את שמם ואת מגדרם החוקיים בתעודת הזהות של המדינה. כדי לעשות זאת, יש להגיש בבית המשפט הצהרה מתאימה שנחתמה על ידי רופא או פסיכולוג, המאמתת את זהותו המגדרית של מבקש השינוי.[1]
במרץ 2018 ארבעה טרנסג'נדרים מאוהיו תבעו את מחלקת הבריאות של המדינה, בבקשה לבטל את החלטת בית המשפט משנת 1987 ולשנות את מינם בתעודת הלידה כך שיתאים לזהותם המגדרית.[22] כשהתביעה הוגשה, אוהיו הייתה אחת משלוש המדינות היחידות בארצות הברית שלא מאפשרות לטרנסג'נדרים לשנות את תעודות הלידה שלהם.
טיפולי המרה
בפברואר 2015 הסנאטורית הדמוקרטית צ'ארלטה טאבארס הגישה הצעה לאסור טיפולי המרה עבור קטינים. עם זאת, ההצעה נזנחה ללא כל פעולה של הרשות המחוקקת.[23]
איסורים מקומיים על טיפולי המרה
ב־9 בדצמבר 2015 מועצת העיר סינסינטי הצביעה 7–2 בעד תקנה 373, האוסרת לבצע טיפולי המרה עבור קטינים. התקנה נכנסה לתוקף ב־9 בינואר 2016.[24] בכך סינסינטי הפכה לעיר הראשונה בארצות הברית שאסרה להשתמש בטיפולי המרה עבור קטינים להט"בים בגבולות העיר.
ב־7 בפברואר 2017 מועצת העיר טולידו הצביעה פה אחד בעד איסור ביצוע טיפולי המרה בעיר.[25]
ב־27 במרץ 2017 מועצת העיר קולומבוס אישרה חקיקה האוסרת להשתמש בטיפולי המרה במטרה לשנות נטייה מינית או זהות מגדרית של קטינים.[26]
העיר דייטון אוסרת לבצע טיפולי המרה עבור קטינים מיולי 2017,[27] והעיר אתונה אוסרת זאת מאוגוסט 2017.[28]
דעת קהל
סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־61% מתושבי אוהיו תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־33% מתנגדים ו־7% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[29]
אותו הסקר מצא ש־69% מתושבי אוהיו תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־25% מתנגדים לחוקים כאלה.[30] זאת ועוד, הסקר מצא ש־60% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־34% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[31]
.jpg)
