ב־8 במרץ 2006 בית הנבחרים של אלבמה אישר תיקון לחוקת המדינה, האוסר להכיר בנישואים חד־מיניים ובכל סוג אחר של איחוד חוקי בין אנשים מאותו המין. ב־11 במרץ 2006 הסנאט של אלבמה אישר את השינוי בחוקה, וב־6 ביוני 2006 אזרחי המדינה אישרו אותו במשאל עם ברוב של 81%.[9]
בספטמבר 2014 זוג הומוסקסואלים באלבמה הגישו תביעה בבית משפט מחוזי, בטענה שהאיסור על נישואים חד־מיניים במדינה אינו חוקתי. בינואר 2015 השופטת קאלי גרנדה פסקה לטובת הזוג, אך עיכבה את פסק הדין עד 9 בפברואר 2015.[10] בעקבות החלטת השופטת, רוב המחוזות באלבמה החלו להנפיק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים, למרות התנגדות של פקידים בממשלת המדינה. ב־3 במרץ 2015 בית המשפט העליון של אלבמה קבע שהאיסור על נישואים חד־מיניים חוקתי, והורה לכל המחוזות במדינה להפסיק להנפיק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים באופן מיידי.[11]
בינואר 2016 קרא רוי מור, נשיא בית המשפט העליון של אלבמה, להפסיק להעניק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים. לדבריו, החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית מיוני 2015 לא חלה על מדינת אלבמה. כתוצאה מכך, במאי 2016 הוגש נגדו כתב אישום על ידי ועדת החקירה המשפטית. הוא נמצא אשם בהפרת תקנות האתיקה המשפטיות והושעה מתפקידו כנשיא בית המשפט העליון של אלבמה.[12]
אף על פי שנישואים חד־מיניים חוקיים באלבמה, שמונה מחוזות במדינה עדיין מסרבים להנפיק רישיונות נישואין לכל הזוגות, וזאת כדי להימנע מלהנפיק אותם לזוגות חד־מיניים. חוק משנת 1967 מאפשר למחוזות באלבמה להימנע מלהנפיק רישיונות נישואין כליל, ולכן המחוזות במדינה מורשים לסרב להעניק רישיונות כאלה, כל עוד הסירוב חל כלפי כל הזוגות ולא כלפי זוגות חד־מיניים בלבד. המחוזות שמסרבים להנפיק רישיונות נישואים הם אוטאוגה, אלמור, וושינגטון, ז'נבה, פייק, קובינגטון, קלארק וקלבורן.[13]
אימוץ והורות
מדינת אלבמה מאפשרת ללהט"בים יחידים ולזוגות חד־מיניים לאמץ ילדים.[5]
במאי 2017 חתמה מושלת אלבמה, קיי אייבי, על חוק המאפשר לסוכנויות אימוץ לסרב למקם ילדים בבתים של להט"בים אם הדבר מפר את אמונתם הדתית.[14]
הגנה מפני אפליה
ערים באלבמה שבהן יש תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתחום העבודה:
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים ופרטיים
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים
החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית במקומות עבודה ציבוריים
החוק אינו אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה
חוקי אלבמה אינם אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[6] עם זאת, מספר ערים במדינה חוקקו תקנות מקומיות האוסרות אפליה כזו.
בספטמבר 2017 העיר ברמינגהאם חוקקה חוק האוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בהעסקת עובדים, בדיור ובשירותים ציבוריים.[15] העיר מונטוואלו חוקקה חוק דומה באפריל 2018.[16]
כמו כן, בערים האנטסוויל וטסקלוסה החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים, ובעיר מונטגומרי החוק אוסר אפליה כזו על רקע נטייה מינית בלבד.[17]
הגנה מפני אפליה על רקע זהות מגדרית
בדצמבר 2011 בית המשפט הפדרלי האחד עשר לערעורים של ארצות הברית (שתקף באלבמה, בג'ורג'יה ובפלורידה) פסק לטובת ונדי בת' גלן, אישה טרנסג'נדרית מג'ורג'יה. בית המשפט קבע שהאישה פוטרה מעבודה באופן בלתי הוגן בשל זהותה הטרנסג'נדרית. לפי פסק הדין, התובעת הופלתה על רקע מינה מאחר ששינתה אותו מזכר לנקבה. כמו כן, בית המשפט קבע שאדם נחשב לטרנסג'נדר אם התפיסה ההתנהגותית שלו עומדת בניגוד לסטריאוטיפים מגדריים, ולפיכך אפליית טרנסג'נדרים שקולה לאפליה על רקע נורמות התנהגותיות מגדריות. בפסק הדין נקבע כי "מאחר שכולם מוגנים מפני אפליה על רקע סטריאוטיפים מגדריים, לא ניתן לשלול הגנות כאלו מאנשים טרנסג'נדרים".[3]
בעקבות החלטת בית המשפט, אפליה על רקע זהות מגדרית במקומות עבודה אסורה באלבמה, אף על פי שחוקי המדינה עצמם אינם אוסרים אותה.
ב־24 באפריל 2009 העלה אלווין הולמס, נציג בבית הנבחרים של אלבמה, הצעת חוק שנועדה להוסיף את המונח "נטייה מינית" לרשימת הקטגוריות בחוק פשעי השנאה של המדינה. פטרישה טוד, נציגה אחרת בבית הנבחרים שהייתה הלהט"בית הגלויה הראשונה ברשות המחוקקת של אלבמה, ניסתה להוסיף להצעת החוק גם את המונח "זהות מגדרית", אך הולמס ומחוקקים אחרים התנגדו לכך. לדבריו של הולמס, הצעת החוק תחול גם על פשעי שנאה שנעשו על רקע זהותו המגדרית של הקורבן אף על פי שהיא אינה כוללת את המונח "זהות מגדרית" במפורש. בעבר הולמס העלה מספר הצעות חוק דומות, והוא נאבק להכללת המונח "נטייה מינית" בחוק פשעי השנאה של אלבמה עוד משנת 1999. בית הנבחרים העביר את הצעת החוק ברוב של 46–41. לאחר מכן, ועדת השופטים בסנאט של אלבמה אישרה גם היא את הצעת החוק, אך בסופו של דבר ההצעה נדחתה משום שהסנאט לא הצביע עליה במלואו.
אף על פי שחוק פשעי השנאה של אלבמה אינו כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, חוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית כולל פשעים כאלה החל משנת 2009.[19]
פטרישה טוד, נציגה בבית הנבחרים של אלבמה, נבחרה בבחירות האמצע בנובמבר 2006 והפכה לנבחרת הציבור הלהט"בית הגלויה הראשונה במדינת אלבמה.[20] בספטמבר 2013 טוד נישאה לבת זוגה, ג'ניפר קלארק.[21]
בבחירות 2018 נבחר ניל ראפרטי, ששירת בעבר בחיל הנחתים של ארצות הברית, לכהן כנציג בבית הנבחרים של אלבמה. בכך הפך ראפרטי למחוקק ההומוסקסואל הגלוי הראשון במדינת אלבמה.[22] ראפרטי מתגורר בברמינגהאם עם בן זוגו, מייקל רודולף.[23]
דעת קהל
סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־41% מתושבי אלבמה תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־51% מתנגדים ו־9% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[24] לפי הסקר, אלבמה היא אחת משתי המדינות היחידות בארצות הברית שבהן ההתנגדות לנישואים חד־מיניים רחבה יותר מהתמיכה (המדינה האחרת היא מיסיסיפי), והמדינה היחידה שבה רוב של מעל ל־50% מהתושבים מתנגדים לנישואים חד־מיניים.
עם זאת, אותו הסקר מצא שרוב של 58% מתושבי אלבמה תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־34% מתנגדים לחוקים כאלה.[25] זאת ועוד, הסקר מצא ש־51% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־41% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[26]
