המשמעות של הסנקציות החוקיות והחברתיות נגד להט"ב היא שבדובאי לא קיימים ארגוני להט"ב רשמיים או מועדוני לילה. מועדון לילה אחד בשם "Diamond Club" ארגן ערב שיוחד לקהילה הלהט"בית, ובו ניגן תקליטן בריטי קרוס-דרסר, אך המסיבה נסגרה על ידי הממשלה.[2]
סעיף 354 בחוק העונשין הפדרלי של האיחוד קובע: "מי שאונס נקבה או מקיים מעשה סדום עם זכר, ייענש במוות". סעיף זה אוסר על אונס, אך גם על יחסי מין בין גברים בהסכמה. חוק העונשין הפדרלי במדינה, המבוסס על הדין האסלאמי (שריעה), אינו מהווה תחליף למערכת המשפט של כל אחת מהאמירויות, אלא אם חוק כלשהו עומד בניגוד לחוק הפדרלי. מכאן, שאדם יכול להיות מואשם תחת סעיף בחוק העונשין הפדרלי או תחת סעיף בחוק עונשין מקומי של האמירות. כליאה, הוצאה להורג, קנסות, מלקות,[3][4] וגירוש הם דבר שבשגרה.[5][6]
בספטמבר 2013 הוכרז כי מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הסכימה לדון בהצעה לבצע בדיקות כלשהן, שטיבן טרם ידוע, בעת הכניסה למדינות כדי לעצור את כניסתם של הומואים זרים למדינות החברות.[7][8] למרות זאת, ישנן טענות כי האירוח של גביע העולם של פיפ"א בקטר בשנת 2022, והחשש מסערה ציבורית גרמו לפקידים לסגת מהתוכנית ולהתעקש שהיה מדובר בהצעה בלבד.[9]
אבו דאבי
סעיף 80 בחוק העונשין באבו דאבי קובע כי מעשה סדום הוא פשע שעונשו מאסר של עד 14 שנים. מספר דיווחים חדשותיים חשפו כיצד מתבצעת אכיפת החוק. קרוס-דרסינג גם הוא לא חוקי, ומכאן שגם זהות טרנסג'נדרית.
בשנת 2005 נעצרו עשרים וששה גברים צעירים במלון באבו דאבי, לאחר ששוטרים גילו כי חלק מהגברים לבשו בגדי נשים ועסקו בפרקטיקות הומוסקסואליות.[10] כשנשאל על הפשיטה, הצהיר שר המשפטים, העניינים האסלאמיים וההקדשים, מוחמד בן נוח'יירה אלט'אהרי, כי "לא יהיה מקום למעשים הומוסקסואליים ולא-טבעיים באיחוד האמירויות. החברה שלנו לא מקבלת התנהגות לא-טבעית, לא בדיבורים ולא במעשים". דיווחים ראשוניים טענו כי חלק מהגברים הללו הצטוו לקבל טיפולים ניסיוניים בהורמונים, אם כי לאחר מכן הממשלה נסוגה מהצהרות אלה. על הגברים נגזר עונש מאסר של חמש שנים.
סעיף 177 בחוק העונשין של דובאי קובע מאסר של עד 10 שנים על מעשי סדום בהסכמה. הייצוגים הנפוצים ביותר של להט"ב בתקשורת המקומית כוללים זרים, מחלות מין ועבירות מין כדוגמת אונס.[13]
ביולי 2007 התפרסם מקרה שכלל חטיפה ואונס של נער שווייצרי-צרפתי בן שש-עשרה על ידי קבוצת גברים.[14][15] הנער הצהיר במהלך דיון בדלתיים סגורות בבית המשפט כי זמן קצר לאחר שעזב את משחקיית הווידאו בה בילה הוא פגש במכר בן 17 שהציע להסיע אותו הביתה. לאחר שנכנס אל רכב ה-SUV וזמן קצר לאחר שחלפו חלף ליד ביתו והרכב לא עצר, שלושת הגברים אנסו את הנער.[16] בתחילה, המשטרה התייחסה לקורבן כחשוד והחשש כי הוא יואשם לפי סעיף 177 גרם לנער ולמשפחתו לעזוב את המדינה. האם האשימה את הרשויות בכך שלא הודיעו למשפחתו של הנער כי אחד האנסים היה נשא HIV שגילה זאת בבדיקה בשנת 2003, ובכך עיכבה מתן טיפול רפואי הכרחי לבנה. מפקד משטרת דובאי ביטל את האשמתה זו והצהיר כי "התיק נידון בבית המשפט... אני חושב שהיא מאשימה את כולם...". בסופו של דבר, לא הוגש כתב אישום נגד הנער והוא שב למדינה כדי להעיד נגד האנסים שלו. הסיפור קיבל סיקור תקשורתי בינלאומי נרחב ונציגי הממשלה הגנו על החוקים הפליליים נגד הומוסקסואליות באומרם: "זוהי חברה שמרנית. הומוסקסואליות, הומוסקסואליות שמתבצעת היא פעולה לא חוקית. ואנחנו לא מתביישים בזה". אמו של הנער פתחה בקמפיין בינלאומי להחרמת דובאי בגלל היחס לו זכה בנה, אך הפסיקה את הקמפיין כאשר הממשלה הסכימה לדרישות מסוימות.[17] הנער גם זכה בסכום של 15 מיליון דירהם (4 מיליון דולר אמריקאי) בתביעה אזרחית.[18]
בשנת 2008, שתי תיירות לסביות נידונו לעונש מאסר של חודש ואז גורשו לאחר שהפגינו חיבה אחת לשנייה בפומבי בזמן ביקורן בחוף הים.[19] המשפט, שהיה על פי הדיווחים הראשון מסוגו, גרם למשטרה להקים כוח משימה מיוחד כדי להילחם בהומוסקסואליות וב"מעשים לא-ראויים" אחרים שמתרחשים בחופי הים.[20]
ב-2011 נתפסו שני גברים מקיימים יחסי מין ברכב ונידונו למאסר של שנה. אחד מהם היה פקיסטני בן 24, ואילו השני היה פיליפיני בן 33. שניהם נמצאו אשמים ב"הומוסקסואליות" על מעשה שבוצע באזור העיר הבינלאומית בדובאי.[21] שני הגברים גורשו לאחר תקופת המאסר שלהם.[22]
בשנת 2012 עצרה המשטרה שני גברים הודים שקיימו יחסי מין בהסכמה בשירותים ציבוריים בתחנת אוטובוס. שניהם נכלאו למשך שישה חודשים כל אחד וגורשו בתום תקופת המאסר שלהם.[23] באותה שנה, גבר בריטי בן 28 וגבר נוסף שקיימו יחסי מין בציבור בזמן שהיו שיכורים נידונו לשלוש שנות מאסר וגורשו לאחר ריצוי עונשם.[24] ב-21 במרץ 2012, המשטרה פשטה ופיזרה מסיבה להומואים בה השתתפו 30 גברים.[25] ב-7 ביוני 2012, גבר בלגי הודה במשטרה כי הוא היה במערכת יחסים הומוסקסואלית עם גבר פיליפיני. הוא נעצר ונכלא למשך שנה וגורש לאחר מכן.[26]
בדצמבר 2013, קארן מקה וקמילה סאטו, שתי נשים טרנסג'נדריות מברזיל, נעצרו במועדון לילה של מלון בדובאי בגין "התחזות לנשים" לאחר שהשתיים התקשרו למשטרה בשל הפליה אותה חוו במועדון הלילה.[27] לאחר ששוטרים הגיעו למועדון הלילה ונודע כי השתיים הן טרנסג'נדריות, הן נעצרו ועוכבו למשך יומיים ללא כל הסבר. הנשים לא הורשו לעזוב את דובאי ודרכוניהן נלקחו מהן, והן עמדו בפני אישומים פליליים.[28] השתיים הוחזקו בדובאי עד לגזר הדין שלהן במרץ 2014 בו בית המשפט קנס אותן ב-10,000 דירהם (2722.50 דולר אמריקאי) והורה לגרשן.[29]
באוקטובר 2017, גבר סקוטי בשם ג'יימי הרון עמד בפני עונש מאסר של שלוש שנים לאחר שהניח את ידו על גבר בבר כדי לא "להיתקל בו ולשפוך את המשקאות". הוא נעצר בגין מעשה מגונה בפומבי לאחר שנגע במותנו של הגבר.[31] סעיפי האישום על המעשה המגונה בפומבי נמחקו בסופו של דבר בעקבות התערבותו של שליט דובאי, מוחמד בן ראשיד אל מקטום.[32]
זהות מגדרית
בחודש ספטמבר 2016, הוציאה הממשלה את "הצו הפדרלי מספר 4" (בערבית: مرسوم بقانون اتحادي رقم 4) שכלל סדרת תיקונים המפחיתים את האחריות הפלילית של רופאים. החוק החדש מאפשר לרופאים לבצע התערבות רפואית באנשים אינטרסקס כדי "לתקן" את המין שלהם, ובכך למעשה להסיר את איברי המין הזכריים או הנקביים שלהם.[33]ניתוח לשינוי מין נותר בלתי חוקי.
גם החוק האזרחי וגם השריעה הופכים את הפעילות ההומוסקסואלית לפשע. תחת השריעה, עונש המוות מוטל על אנשים העוסקים בפעילות הומוסקסואלית בהסכמה. לא היו מקרים של העמדה לדין בעקבות פעילות הומוסקסואלית בשנת... [2011]. במקרים אחדים, הממשלה חייבה אנשים לעבור טיפול פסיכולוגי וייעוץ בנוגע לפעילות הומוסקסואלית. קרוס-דרסינג היא עבירה שבצדה עונש. הממשלה גירשה תושבים קרוס-דרסרים זרים והפנתה אזרחים אל התביעה הציבורית.[34]
צנזורה
הממשלה באיחוד האמירויות הערביות הגבילה את הגישה לאתרי אינטרנט שונים ומפקחת על חדרי צ'אט, הודעות מיידיותובלוגים. ישנם רק דיווחים מעטים על העמדה לדין ועונשים, אך משתמשים רבים בוחרים לצנזר את שיחותיהם וזהותם בחדרי צ'אט המיועדים להומואים. ספק שירותי האינטרנט היחיד שפועל במדינה מעביר את כל תעבורת האינטרנט באיחוד דרך שרת פרוקסי החוסם כל אתר הנוגד את הערכים המוסריים של המדינה. אתרים הנוגעים לדייטים או נישואין, סוגיות להט"ב, האמונה הבהאאית, ישראל או אתרים הקשורים לביטול או עקיפה של הצנזורה אינם נגישים. חלק מהדיווחים טוענים שכל אתר שמכיל את המילים "הומו" או "מין", נחסם.[35]
דעת קהל
במאי 2015 פרסמה לראשונה הרשת החברתית הלהט"בית "PlanetRomeo", את מדד האושר להומו (GHI). גברים הומואים מעל 120 מדינות נשאלו כיצד הם מרגישים בנוגע להשקפת החברה בה הם חיים על הומוסקסואליות, כיצד הם חווים את היחס של אחרים אליהם ועד כמה הם מרוצים מחייהם. איחוד האמירויות הערביות דורג במקום ה-85 עם ציון GHI של 37.[36]