מוזמביק, יחד עם מושבות פורטוגזיות אחרות לשעבר, מוגדרת כאחת המדינות האפריקאיות הטובות ביותר למחיה עבור להט"ב ביבשת,[1] בעוד סקרים שונים מצאו רמות שונות של תמיכה בחקיקת זכויות להט"ב. עם זאת, זוגות חד-מיניים אינם רשאים להינשא או לאמץ ילדים כחוק, בעוד להט"ב ברחבי המדינה ממשיכים להתמודד עם אפליה ודעות קדומות בקרב האוכלוסייה.[2]
מעמד בחוק
עד חקיקת חוק העונשין הנוכחי של מוזמביק מאז 2015, המעמד המשפטי של פעילות הומוסקסואלית היה מעורפל במוזמביק. במרץ 2011 הכריז שר המשפטים של המדינה בעת הסקירה התקופתית האוניברסלית (אנ') של מועצת זכויות האדם של האו"ם במדינה כי הומוסקסואליות אינה מוגדרת כעבירה פלילית במוזמביק.[3] עם זאת, חוק העונשין אכן הכיל בתוכנו איסור על ביצוע פעילות הומוסקסואלית אשר כונתה כעבירה של "נוהגים נגד הטבע".[4] לדברי האיגוד "ILGA", סעיפים 70 ו-71(4°) קבעו הטלת אמצעי אבטחה על אנשים שבדרך כלל נהגו ב-"מעשים נגד הטבע". אמצעי האבטחה כללו קשר של "התנהגות טובה", העמדת מאסר על תנאי לתקופה מסוימת, או אף כליאה בבית עבודה או במושבה חקלאית (מחצי שנה עד שלוש שנים).
בדצמבר 2014, הנשיא ארמנדו גבוזה חתם על חוק העונשין החדש, שמחק מתוכנו הוראות כלשהן בנוגע לאיסור ביצוע פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה.[5] הוא פורסם בכתב העת הרשמי של המדינה ב-31 בדצמבר 2014 ונכנס לתוקף 180 ימים לאחר מכן (30 ביוני 2015).
בקנה אחד עם רוב המושבות האפריקאיות של האימפריה הפורטוגזית לשעבר, מוזמביק מדווחת כאחת המדינות בעלות רמות הקבלה החברתית הרחבות ביותר באפריקה כלפי להט"ב בשטחן.[6][7] בעוד שממשלת מוזמביק דיווחה מעט על זכויות להט"ב לאורך השנים, כלל הדיווחים שהוזכרו על ידה היו אזכורים חיוביים.[8] מאז 2007, מוזמביק היא אחת המדינות הבודדות באפריקה שמעניקות הגנה משפטית עבור הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים מאפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה.[6]
סעיף 4 לחוק העבודה 23/2007 קובע באומרו כי:
"אי-אפליה על רקע נטייה מינית, גזע או מעמד של HIV/איידס". סעיף 5 לחוק מקנה לעובדים זכות לפרטיות, המתייחסת ל-"חיים הפרטיים והאישיים של העובדים, כגון חיי משפחתם, יחסים אישיים, חיי המין, מצב בריאותם ואמונותיהם הפוליטיות והדתיות".
סעיף 108 לחוק קובע כי:
"לכל העובדים, בין אם אזרחים ובין אם זרים, ללא הבדל על בסיס מין, נטייה מינית, הזכות לקבל שכר וליהנות מהטבות שוות עבור עבודה שווה".[9][10]
תנאי מחיה
פשעי שנאה ואלימות נגד להט"ב מוגדרים כנדירים במוזמביק, בניגוד לכמה מדינות אפריקאיות אחרות. עם זאת, אפליה אינה מוגדרת כבלתי מוכרת.[11] דמות בולטת שהתבטאה בעד תמיכה בחקיקת זכויות להט"ב במוזמביק ובשאר מדינות אפריקה היה הנשיא לשעבר ז'ואקים שיסאנו, ששוחח עם מנהיגים אפריקאים נוספים עבור עצירת חוקים אנטי-הומוסקסואלים באפריקה,[12] ובשנת 2014 כתב מכתב גלוי למנהיגים אפריקאים בנוגע לתמיכה בחקיקת זכויות להט"ב.[13] סקר שנערך על ידי אפרוברומטר (אנ') משנת 2016 מצא כי רוב של 56% מאזרחי מוזמביק יברכו את שכנם ההומוסקסואל או לא יוטרדו מנטייתו החד-מינית לצד ארבע המדינות האפריקאיות שנשאלו עם תוצאת רוב בהן קייפ ורדה (74%), דרום אפריקה (67%) ונמיביה (55%).[14] על פי סקר משנת 2017 שנערך על ידי האיגוד "ILGA" במדינה, כ-61% מהנסקרים הסכימו שאנשים הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים צריכים ליהנות מאותן זכויות כגון הטרוסקסואלים, בעוד ש-23% לא הסכימו, לצד 66% שהסכימו כי יש להגן עליהם מפני אפליה בתעסוקה. באשר לטרנסג'נדרים, 66% הסכימו שהם צריכים להחזיק באותן הזכויות, 68% סברו שיש להגן עליהם מפני אפליה בתעסוקה ו-55% סברו שיש להעניק להם גישה לשנות את הסמן המגדרי המשפטי שלהם.[15]
סקר משנת 2017 בקרב הערים מפוטו, ביירה ונמפולה מצא כי 85% התנגדו לאלימות נגד להט"ב והיו באים לעזור לקורבנות אם היו מותקפים פיזית, בעוד שתמיכה בהכשרת נישואים חד-מיניים עמדה על 47% במפוטו, 42% בנמפולה ו-38% בביירה ובהכשרת אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים על 33% במפוטו, 43% בביירה ו-42% בנמפולה. בנוסף, הסקר מצא כי שליש מהמשיבים הצהירו כי הם מכירים באופן אישי אדם שמוגדר כלסבית, הומוסקסואל, טרנסג'נדר או ביסקסואל גלוי.[16][17]
ארגונים
"למבדה מוזמביק" (באנגלית: Lambda Mozambique), ארגון שפועל בסוגיות שונות כולל שיפור מעמד זכויות הלהט"ב במדינה, ביקש להירשם כארגון לא ממשלתי מאז 2008 (תהליך שלרוב נמשך שישה שבועות).[18] בשנת 2010, לאחר שמשרד המשפטים התעלם מהבקשה במשך שנתיים, הארגון הפנה את התיק לנציבות העליונה לזכויות אדם של האו"ם בבקשה לפעול בטיפול הפרת זכותם להתאגדות.[19]מועצת זכויות האדם של האו"ם קראה למוזמביק לרשום את הארגון מאז שנת 2011.[20]
.svg)
