ערך זה עוסק בארץ המקראית אופיר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אופיר (פירושונים).

אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא ובממצא הארכאולוגי, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים.

אופיר נזכרת במקרא מספר פעמים. ב"לוח העמים" שבספר בראשית מוזכר אופיר שהוא בנו של יקטן בן עבר, המהווה ככל הנראה אפונים: ”וְיָקְטָן יָלַד אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת וְאֶת-יָרַח. וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל וְאֶת-דִּקְלָה. וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל וְאֶת-שְׁבָא. וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה וְאֶת-יוֹבָב כָּל-אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.” (בראשית, י', כ"ו–ל'), ובדומה לכך גם בקטע המקביל בדברי הימים: ”וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עֵיבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִיר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (דברי הימים א', א', כ'–כ"ג)

בספר מלכים מוזכרת ארץ אופיר כמקור ליבוא זהב בימי שלמה המלך, על ידי עבדי שלמה ועבדי חירם מלך צור: ”וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.” (מלכים א', ט', כ"ח), ”וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹופִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.” (מלכים א', י', י"א). גרסה דומה מובאת בספרי דברי הימים:”שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים” (דברי הימים א', כ"ט, ד'), ”וַיִּשְׁלַח-לוֹ חוּרָם בְּיַד-עֲבָדָיו אוניות (אֳנִיּוֹת) וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם-עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.” (דברי הימים ב', ח', י"ח), ”וְגַם עַבְדֵי חירם [חוּרָם] וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה.” (דברי הימים ב', ט', י'). בנוסף, מוזכר ניסיון כושל של יהושפט מלך יהודה לקיים מסע ימי לארץ זו: ”יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נשברה (נִשְׁבְּרוּ) אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.” (מלכים א', כ"ב, מ"ט)

בספר ישעיהו, ספר תהילים וספר איוב מוזכר ”כתם אופיר” (כלומר זהב אופיר) כסמל ליוקרה: ”אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר.” (ישעיהו, י"ג, י"ב), ”בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר.” (תהילים, מ"ה, י'), ”לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.” (איוב, כ"ח, ט"ז). יש המפרשים גם את המילה אופיר ב”וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר” (איוב, כ"ב, כ"ד) כמילה לזהב.^[1]

אופיר נזכרת גם באחד מחרסי תל קסילה:^[2]

זהב . אפר . לבית . חרן . [...]
ש Ξ

"זהב אפר" הוא זהב אופיר בכתיב חסר. בשורה השנייה, ה"ש" מסמלת קיצור של "שקל", ובכתובת המקורית יש שלושה קווים אופקיים במקום בו הועתקה קסי (Ξ), המסמלים את הספרה 30 בשיטת המספרים הפיניקית. פירוש הכתובת הוא "זהב הבא מאופיר, לבית חורון", כאשר בית חורון יכול להיות שם יישוב או כינוי למקדש חורון, שייתכן שהיה בתל קסילה עצמו.^[3]

זיהויה של ארץ אופיר אינו וודאי, והועלו כמה הצעות למיקומה.

בספר היובלים, בפרשה על גבולות ארצות שם בן נח, נכתב שארץ זו היא ארץ ערב כלומר ממוקמת בחצי האי ערב:

וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה.

— ספר היובלים, פרק ח', פסוק כ"ד

ההיסטוריון והבלשן עדיה חורון זיהה את אופר עם ארץ בני ה-Ifren (אנ') האמזיע'ים שחיו באזור פרובינקיה אפריקה הרומית, ונתנו לה את שמה. הוא סבר שבתיווך אותו שבט אמזיע'י הגיע הזהב הטוב מארץ החוילה,^[4] אותה זיהה יוסף בן מתתיהו עם גאיטוליה (אנ'),^[5] לסוחרים פיניקים, ועל כן גם הסמיכות בין אופיר לחוילה בלוח העמים. ההפלגה לאופיר דרך הים האדום הייתה ניסיון לעקוף מדרום את המתווכים בני האִפרן ולהגיע ישירות לארצות הזהב, בדומה לסוחרים הפיניקים שעקפו במאה ה-7 לפנה"ס את אפריקה בהמרצת פרעה נכו.^[6] אמנם סוחרי חירם ושלמה לא הגיעו למקורות הזהב של בני האִפרן, אך הם גילו "אופיר חדשה" העשירה גם היא בזהב, כנראה בקרן אפריקה או בדרום ערב.^[7]

זיהוי אפשרי נוסף של אופיר נמצא בחוף הים האדום בצפון מדבר דנקיל (אריתראה וג'יבוטי של ימינו), על שם העפרים המתגוררים בו.

עזריה מן האדומים זיהה את אופיר עם פרו, ומסביר שספינות שלמה סבבו את העולם כשם שעשה פרדיננד מגלן. טענתו נתמכת בכך שלספינות שלמה לקח המסע שלוש שנים ”כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא” (מלכים א', י', כ"ב) אותו מספר שנים שלקח לספינתו של מגלן.^[8]

בספר הברית זיהה את אופיר כדרום אמריקה. כמו כן הוא מזכיר את הדמיון שבין מדינת פרו לאופיר.

על פי קהילת בני ישראל ההודית אופיר נמצאת בתת-היבשת ההודית^[9] בקרלה. טיעונים נוספים מרחיקים אותה לצפון־מערב סרי לנקה ואף לפיליפינים.^[10]

• אופיר, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏27 באפריל 2021

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ') פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת