ערך זה עוסק באומה עתיקה. אם התכוונתם להורי הוריו של אדם, ראו סב. לפירושים אחרים, ראו סבא (פירושונים).

סבא

ממשל
משטר	תאוקרטיה (מוקדם יותר) מונרכיה (מאוחר יותר)
שפה נפוצה	שבאית
עיר בירה	סרוואח מאריב, צנעא
היסטוריה
הקמה
תאריך הקמה	בין 1200 ל-800 לפנה"ס
פירוק
תאריך פירוק	275
ישות יורשת	חמיר
דמוגרפיה
דת	דתות ערביות פרה-איסלאמיות

סְבָא (במקרא: שְׁבָא) הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה בדרום-ערב (תימן של ימינו) וכן במושבה בחבש שבצפון אתיופיה - ובשיאה שלטה מעבר לגבולות תימן וחבש, גם על צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרח סודאן ומערב ערב הסעודית ועומאן ואריתריאה.

ממלכה זו מזוהה על ידי היסטוריונים, ארכאולוגים ובלשנים כממלכת שבא המקראית.

תאריך תחילתה של ממלכת סבא אינו ידוע ונתון במחלוקת. לדעת הארכאולוג קנת' קיטשן נוסדה הממלכה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, בעוד שישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן מעריכים שהחלה לשגשג רק מתחילת המאה ה-8 לפנה"ס והלאה. המוסכם במחקר הוא שהמבנים העיקריים הראשונים נבנו בסביבת המאה ה-10 לפנה"ס. עד המאה ה-1 לפנה"ס הייתה סבא ממלכה ריבונית שאף שלטה לפרקים בחלקים משכונתיה, ואז נכבשה לראשונה על ידי ממלכת חמְיָר; מאוחר יותר זכתה שוב בעצמאותה אך נכבשה שוב על ידי חמיר במאה ה-3 לספירה. בירת הממלכה הייתה העיר מַאְרִיבּ ממזרח לצנעא של ימינו, ומאוחר יותר סרוואח. עיקר הממלכה היה ממוקם בקצהו המערבי של המדבר הנקרא סייהד (צייהד) המזוהה עם אזור רמלת סבתין במרכזה של תימן. ממלכת סבא הוקמה על ידי עמים דוברי שפות שמיות בדרום-ערב, שהקימו במקביל מספר ממלכות: סבא גבלה מצפון מזרח במעין, במערב בים סוף, ובדרום מזרח בקתבאן.

הממלכה נודעה בייצוא ובסחר, וייצאה תבלינים רבים, בייחוד לבונה, הגדלה באופן טבעי במחוז ד׳ופאר שבתימן ובצפון אתיופיה, ומור. במחצית השנייה של האלף ה-1 לפנה"ס, ממלכת מעין השתלטה על נתיב הסחר.

דת הממלכה הייתה פוליתאיסטית ברובה כאשר בראש הפנתאון עמדו האלים אלמקה ועשתר. השושלת השלטת של סבא ראתה את עצמה כזרעו של האל אלמקה לו סגדו הסבאים במקדש בראן ובמקומות פולחן אחרים.

בין הממצאים הארכאולוגיים שהותירה אחריה סבא יש אלפי כתובות בכתב דרום ערבי, רובן תחריטים או תבליטים באבן בכתב המונומנטלי "מוסנד", ומסמכים יומיומיים חרוטים בעץ בכתב הרהוט "זַבּוּר", שאליו התוודע המחקר רק בחמישים השנים האחרונות.

מפני ששכנה סמוך לים סוף, יצאה סבא למסעות כיבוש והרחיבה את תחומי שליטתה לאריתריאה ולצפון אתיופיה של היום. חלק מתושבי סבא היגרו לאזור אתיופיה והשפיעו תרבותית ודמוגרפית על ממלכת דעמת ששכנה באזור. מהגרים אלו הם ככל הנראה הסיבה העיקרית להתמוטטות ממלכת דעמת במהלך מאה ה-5 לפנה"ס. לאחר התמוטטות דעמת וירידת קרנה של סבא, עקב לחימות בלתי פוסקות כנגד שכנותיה בתימן, ייתכן שהיגרו תושביה בהמוניהם לאזור הרמה האתיופית. תושבים אלו, נודעו בהמשך בשם חבשים, והם שהקימו את ממלכת אקסום במאה ה-1 לפנה"ס. ממצאים תורשתיים ראשוניים תומכים בסברה כי אוכלוסיות אנושיות נדדו על פני מצר באב אל מנדב בין חצי האי ערב לבין קרן אפריקה, דבר המוכיח את ההשפעה התרבותית-דמוגרפית של סבא באזור אתיופיה של ימינו. ^[1][2][3][4]

סבא נזכר לראשונה בפרשת נח כראשון מבין חמשת ילדיו של כוש בן חם:

וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן׃ וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן:

— ספר בראשית, פרק י', פסוקים ו'–ז'

באותו מקור מזוהה שבא כבנו של רעמה, אחיו של סבא. שד"ל מוצא עוד שני אזכורים לסבא בספר ישעיהו ואחד בפרק ע"ב של ספר תהילים:^[5]

וְעַתָּה כֹּֽה אָמַר ה' בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָֽתָּה׃

כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לא תִבְעַר בָּךְ:

כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ׃

— ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוקים א'–ג'

כֹּה אָמַר ה' יְגִיעַ מִצְרַיִם וּֽסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים:

— ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוק י"ד

ובמזמור ע"ב בתהילים נזכרים מלכי שבא לצד מלכי סבא:

מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ:

— ספר תהילים, פרק ע"ב, פסוק י'

כפי שמעיר שד"ל, לא ודאי הזיהוי בין שבא הנזכר כאן לבין שבא בן רעמה הנזכר בפרשת נח כאחיינו של סבא בן כוש. זאת מאחר ששתי דמויות נוספות נזכרות בספר בראשית בשם שבא:

א. שבא בן יקטן - במורד פרשת נח, כאחד משלוש עשרה הצאצאים של יקטן בן עבר:

וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח׃

וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה׃

וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא:

— ספר בראשית, פרק י', פסוקים כ"ו–כ"ח

ב. שבא בן יקשן - בסוף פרשת חיי שרה כבנו של יקשן, שהוא בנם של אברהם וקטורה.

מכאן שלפי ספר בראשית, סבא בן כוש ושבא בן רעמה הם מצאצאי חם ואילו שבא בן יקטן הוא עברי ושבא בן יקשן הוא מבני אברהם. ריבוי הדמויות המכונות סבא או שבא מתיישב עם ריבוי המחוזות המכונים סבא או שאווה - בתימן, באתיופיה ובזנזיבר^{[דרוש מקור]} של ימינו.

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל המזרח התיכון
	פורטל ההיסטוריה

• קדר (שבט וממלכה)
• תימא (חצי האי ערב)
• דדן
• מגן (אזור)
• דילמון
• אקסום
• מלכת שבא
• אתרי ממלכת סבא העתיקה

• כריסטיאן ז' רובין, "ממלכת שבא והשבאים", תימא 9 (2006), עמ' 45–58

• place/Saba-ancient-kingdom-Arabia סבא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תבליטים בשפת סבא

ממלכות דרום-ערב (1978 לפנה"ס עד 858)
סבא ושבא • דעמת 1 • חדרמאות • אוסאן • קתבאן • מעיין • חמיר • אקסום 1 הערות: 1 מבחינה גאוגרפית נמצאת באפריקה, אך נחשבת חלק מדרום-ערב מסיבות תרבותיות והיסטוריות.

היסטוריה של אתיופיה
התקופה הקדומה	פרהיסטוריה • שבא • סבא • ממלכת דעמת • קיסרות אקסום
ימי הביניים	תקופת החושך • תקופת תור הזהב • תקופת השפל • תקופת התחייה • תקופת השופטים
אתיופיה המודרנית	תקופת הגיבוש • תקופת הכיבוש • תקופת השחרור
סוציאליזם	מלחמת האזרחים • החונטה הצבאית • הרפובליקה העממית
כיום	ממשלת המעבר • הפדרציה האתיופית