תוגרמה מופיע לראשונה בספר בראשית[1] כבנו השלישי של גומר, כנכדו של יפת וכאחיהם של אשכנז וריפת. שם זה מוזכר שוב בספר יחזקאל כ"אומה מהצפון הרחוק". בספר יחזקאל,[2] תוגרמה מוזכר יחד עם תובל כמספק חיילים לצבא גוג. בנוסף, באותו הספר,[3] מוזכר תוגרמה יחד עם תובל, יוון ומשך כמספקי סוסים לצבא צור.
מרבית החוקרים מזהים את תוגרמה עם עיר הבירה שנקראה תגרמה על ידי החיתים וטיל-גארימו על ידי האשורים.[4] ו.ר גורני מיקמה את תגרמה בדרום מזרח אנטוליה.[5]
מסורות מאוחרות יותר
מספר מסורות אתנולוגיות מאוחרות יותר טענו כי תוגרמה הוא האב הקדמון של עמים שונים הממוקמים במערב אסיה ובקווקז. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (37 – בערך 100 לספירה) והתאולוגים הנוצרים הירונימוס (בערך 347–420 לספירה) ואיזידורוס מסביליה (בערך 560–636 לספירה) החשיבו את תוגרמה כאביהם של הפריגים. כמה סופרים נוצרים קדומים, ביניהם היפוליטוס הקדוש (בערך 170 – בערך 236 לספירה), אוסביוס מקיסריה (בערך 263 – בערך 339 לספירה) והבישוף תאודורטוס (בערך 393 – בערך 457 לספירה), ראו בו כאב קדמון לארמנים. מסורות יהודיות מימי הביניים קישרו אותו עם עמים טורקים כולל הכוזרים.
הרד״ק בספר יחזקאל מדבר על בית תוגרמה שהיא מדינת גרממיא וכך סברו רבותינו זצ״ל במסכת יומא לפי המתרגם גמר - זו גרממיא.
מסורות ארמניות וגאורגיות
תוגרמה אחר, האחד שהוא בנם של תירס וגומר כאחד, מוזכר על ידי מובסס חורנאצי הארמני ולאונטי מרובלי הגאורגי, אשר ראו את תוגרמה כמייסד אומותיהם יחד עם אנשים קווקזים אחרים.
על פי ספרו של מובסס חורנאצי, ההיסטוריה של ארמניה (אנ') ועל פי הרשומות הגאורגיות מימי הביניים שנכתבו על ידי לאונטי מרובלי, "תרגמוס" חי בבבל לפני שקיבל לרשותו את "הארץ שבין שני ים ושני הרים" (כלומר הקווקז). לאחר מכן התיישב בסמוך להר אררט וחילק את אדמתו בין בניו:[6][7]
הייק (Հայկ) - בנו הראשון של תרגמוס, ירש את הר אררט והקים את האומה הארמנית.
כרתלוס (ქართლოსი) - התיישב בצפון-מזרח מעררט, מייסד כארתלי (סאכארתוולו) שאיחד אחים אחרים והקים את האומה הגאורגית.
תוגרמה נקשר לעמים טורקיים מימי הביניים בידי מסורות יהודיות-כוזריות. שליט הכוזר יוסף בן אהרון (בערך 960) כותב במכתביו:
"אתה שואל אותנו גם באיגרתך: "מאילו אנשים, מאיזו משפחה ואיזה שבט אתה?" דע כי אנו צאצאים מיפת, דרך בנו תוגרמה. מצאתי בספרי הגנאלוגיה של אבותיי כי לתוגרמה היו עשרה בנים."
לאחר מכן, הוא ממשיך ומונה עשרה שמות שניתן לזהות כשבטים עכשוויים המתגוררים בסמוך לים השחור ולים הכספי:[8][9] "אוג'ור (אויגורים), "טאוריס" (טאורים), "אוואר" (אווארים), "אוגוז" (אוע'וז), "ביזל", "טארנה", "צוזרי" (כוזרים), "ג'אנור", "בולגר" (בולגרים) ו"סוואיר".
הספר מימי ביניים יוסיפון מפרט את עשרת הבנים של תוגרמה כדלקמן:
^"Gen. 10:3 identifies Togarmah (along with Ashkenaz and Riphath) as the son of Gomer and the nephew of Javan, Meshech, and Tubal. Most scholars equate the name with the capital of Kammanu (Kummanni), known in Hittite texts as Tegarama, in Akkadian as Til-garimmu, and in classical sources as Gauraen (modern Gurun)." Daniel I. Block (19 ביוני 1998). The Book of Ezekiel, Chapters 25 48. Wm. B. Eerdmans Publishing. pp. 73–74. ISBN978-0-8028-2536-0. {{cite book}}: (עזרה)
^map on inside cover of Gurney, The Hittites, Folio Society edition
^Bloomberg, Jon: The Jewish World in the Middle Ages. Ktav Publishing, 2000, p. 108.
^Pritsak O. & Golb. N: Khazarian Hebrew Documents of the Tenth Century, Ithaca: Cornell Univ. Press, 1982.
^Abhandlungen der Akademie der Wissenschafien in Go'ttingen, Philolagisch-Historische Klasse [Neue Folge 1.4; Berlin, 1897].J. Wellenhausen. "'Der arabische Josippus'". Akademie der Wissenschafien in Go'ttingen.
^The Encyclopedia of Religious Knowledge. (1835) B. B. Edwards and J. Newton Brown. Brattleboro, Vermont, Fessenden & Co., p. 1125.
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.