הגקטורקים (בטורקית: Göktürk, בכתב הטורקי הקדום: 𐱅𐰇𐰼𐰰:𐰜𐰇𐰛 - "הטורקים השמימיים" או "הטורקים הכחולים"; בסינית: 古突厥, gǔ tū jué) היו קבוצת עמים נודדים רבת עוצמה בתקופת ימי הביניים במרכז אסיה, בין השנים 552 ל-745. תחת הנהגתו של בומין ח'אן ובניו הצליחו שבטי הגקטורקים להשתלט על דרך המשי וירשו את הז'וֹאוּזָ'אן ככוח המרכזי באזור. בין היתר, היו קשורים לעלייתה של שושלת טָאנְג בסין (618). האימפריה הגקטורקית השתרעה בשיא כוחה בין הים הכספי למנצ'וריה והייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה של מדינות העמים הנודדים במרכז אסיה שניתן לזהות את שפתה הרשמית (טורקית עתיקה) ואת הכתב שלה באמצעות הכיתובים שנמצאו על מצבות שליטיה, לוחות אורחון. הם גם העם הראשון אליו יש התייחסות כ"טורקי", או "tūjué", מילה שמשמעותה "חזקים". האימפריה הגקטורקית הגדולה התפצלה למזרח ולמערב לאחר מלחמת אזרחים שנגרמה עקב משבר ירושה. בסוף שנות החמישים של המאה השביעית לספירה האימפריה התפרקה עקב כיבוש המזרח בידי שושלת טאנג ופירוק המערב עקב מספר רב של בעיות. אימפריה שנייה נוצרה במזרח אחרי 30 שנה אך היא לא החזיקה מעמד לאורך זמן רב.
האימפריה הגקטורקית והפיצול
בשנת 542 מרד בומין ח'אן בח'אנות רוראן, ח'אנות מונגולית במקורה שהייתה המדינה השלטת ברמה המונוגולית ובמרכז אסיה. בשנת 552 הוא גבר על ח'אנות רוראן והח'אנות הטורקית הראשונה נוסדה תחת בומין ח'אן. בשנת 555 ח'אנות רוראן נפלה והח'אנות הטורקית הראשונה ירשה אותה כאימפריה השלטת ברמה המונגולית ולאחר מכן התרחבה גם למרכז אסיה.
הח'אנות הטורקית המערבית נותרה וסאלית של שושלת טאנג עד נפילתה של הח'אנות ב-742. הח'אנות הטורקית המזרחית פגשה גורל דומה. בשנת 630 היא נכבשה על ידי שושלת טאנג.
האימפריה הטורקית השנייה
בשנת 682 הוקמה הח'אנות הטורקית השנייה על ידי השבט הגקטורקי אשינה (אנ'). היא נחשבת לישות יורשת של הח'אנות הטורקית המזרחית שלאחר מכן נשלטה על ידי שושלת טאנג. הח'אנות הטורקית השנייה נפלה בשנת 744, לאחר שנכבשה על ידי ברית של תשעה שבטים טורקיים[א] שהפכו מאוחר יותר לאימפריה האויגורית.
^שם הברית הייתה Toquz Oghuz - ברית פוליטית של תשעה שבטים שהייתה תחילה כפופה לח'אנות הטורקית הראשונה, אך נשארה כברית של תשעה שבטים לאחר התפרקותה של האימפריה הראשונה.
