תּוּבַל קַיִן הוא בנם של למך בן מתושאל וצלה, שמוזכר בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב, כאבי מקצוע הנפחות. אחיו הם יָבָל, יוּבָל ונַעֲמָה. לפי האגדה, תובל קין נכח בעת הריגתו בשוגג של קין על ידי למך (הריגתו של קין על ידי למך קרתה בגלל תובל קין. בשל היות למך כבד ראייה, תובל קין עזר לו לצוד, וכאשר כיוון למך את קשתו הוא ירה לכיוונו של קין. לאחר שלמך גילה זאת הוא הרג את תובל קין בשל טעותו).
חז"ל לעומת זאת דרשו שלמך הרג בשוגג לא רק את קין, אלא גם את תובל קין (תנחומא בראשית יא). מכאן הסיקו כי שושלתו החומרנית של קין, המתארת תאוותנות והישגים בכל תחומי החומר, פותחת ברצחהבל בידי קין ונחתמת בהרג קין ותובל קין בידי למך.
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
.JPG)
