רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977[1]. ועוד קודם לכן החל מעורבותה של צרפת באזור בשנת 1892 עם התעניינותם של הצרפתים בקרן אפריקה. והתמקדה באזור הנמל המרכזי של המדינה. ב-1896 הייתה ג'יבוטי למושבה בשם סומלילנד הצרפתית (נקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של העפרים והאיסאים"). ב-1988 פקדה את הארץ מכת ארבה וארצות המערב הושיטו לה סיוע.
ההיסטוריה של ג'יבוטי מתחילה לפני אלפי שנים, בזמן שהשבטים הג'יבוטים סחרו בעורות בתמורה לבשמים ולתבלינים של מצרים העתיקה, סין והודו. בעקבות הקשרים ההדוקים של ג'יבוטי עם חצי האי ערב במשך כאלף שנה, השבטים הסומלים והעפרים באזור היו בין הראשונים באפריקה שקיבלו על עצמם את האסלאם. ג'יבוטי היא מדינה אסלאמית המשתתפת באופן קבוע במאמצים האסלאמיים וכמו כן בפגישות הערביות.
ב-2008 נפתח סכסוך גבול בין אריתריאה לג'יבוטי[8] על שטח אדמה קטן בגבול ביניהן.
פוליטיקה
המשטר בג'יבוטי הוא נשיאותי למחצה. בפרלמנט החד-ביתי ישנם כ-65 מושבים והבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים. בג'יבוטי ישנה רק מפלגה דומיננטית אחת, כאשר האופוזיציה מוגבלת מאוד. כמחאה, האופוזיציה החרימה את הבחירות ב-2005 וב-2008[דרוש מקור].
הנשיא, איסמאעיל עומאר גואלה הוא הדמות הדומיננטית בפוליטיקה המקומית ומהווה ראש המדינה. ממשלתו נתמכת על ידי שבטים סומלים שונים[דרוש מקור]. גואלה נבחר לראשונה בשנת 1999. לאחר שש שנים הוא נבחר על ידי 100% מהקולות, כאשר אחוז ההצבעה עמד על כ-79%. בבחירות בשנת 2011 גואלה ניצח פעם נוספת עם רוב של כ-80% ואחוז ההצבעה של כ-75%. בחירות אלה התקיימו במקביל האביב הערבי ואזרחים רבים השתתפו במחאות. אף על פי שגורמי אופוזיציה החרימו את בחירות אלו[דרוש מקור], משקיפים בינלאומיים מהאיחוד האפריקאי תיארו את הבחירות כחופשיות והוגנות[דרוש מקור]. גואלה נבחר לכהונה רביעית בבחירות בשנת 2016. בבחירות אלה הועלו טענות קשות מצד האופוזיציה, וצוות של ה-BBC נעצר, נחקר וגורש לאחר שראיין נציג מהאופוזיציה[9]. גואלה נבחר לכהונה חמישית ב-2021 ברוב של 97%[10].
ב-2001 חכרה ארצות הברית מג'יבוטי בסיס צבאי סמוך לנמל התעופה הבינלאומי אמבולי (Ambouli). הבסיס האמריקאי הקבוע היחיד על אדמת אפריקה משמש בין השאר למלחמה בטרור בסומליה ותימן.
לג'יבוטי אין יחסים רשמיים עם ישראל, אך נשיא ג'יבוטי הודה כי מתקיימים יחסים לא רשמיים שבמסגרתם נכנסים אנשי עסקים ישראלים למדינה, ואזרחים ג'יבוטיים נכנסים לישראל. על פי הפרסומים ישנן הסכמות לא רשמיות בין המדינות בנוגע לעגינת אוניות ישראליות בנמל המדינה, ומעבר מטוסים בשטחיה האוויריים[12].
כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה[11].
שני שלישים מתושביה חיים בעיר הבירה – ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שהגשם בו נדיר, דבר המגביל את גידול הפירות והירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה.
לעומת בעיית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי(Djiboutian franc) לדולר האמריקני, האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו היא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי המזיק למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.
הצריכה לנפש בג'יבוטי ירדה בכ-35% בעקבות המיתון הכלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה, כולל מהגרים ופליטים. בעקבות ריבוי הקשיים הכלכליים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים ונאבקת בחיפוש אחר תורמים. בשל חיזוק הקשרים עם סין, המדינה נהנית מהשקעות ופרויקטים לפיתוח, כמו הנחת מסילת רכבת[11].
במרכז המדינה, 10 ק"מ מערבית למפרץ טאג'ורה, בעמק מכותר הרים גבוהים נמצא אגם עסל, ומצפון לו עוד כמה אגמים קטנים. בדרום מערב המדינה, 130 ק"מ מדרום מערב לבירה, שוכן האגם הגדול במדינה, אגם אַבְּהֶה, חציו המערבי בתחומי אתיופיה.
הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר מוסה עלי, שרומו 2,063 מטרים מעל פני הים, הנמצא בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם אתיופיה. במדינה עוד מספר פסגות הגבוהות מ-1,500 מ'. גם דרום המדינה בגבול אתיופיה הוא אזור גבוה מאוד.
ג'יבוטי היא ארץ מדברית. האקלים בג'יבוטי נע בין צחיח חם לצחיח למחצה חם. טמפרטורות המכסימום הממוצעות בעיר הבירה נעות בין 28 מעלות בינואר ל-40 ביולי.
דמוגרפיה
שוק בעיר ג'יבוטי
על פי אומדן ספר העובדות העולמי מ-2022, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי 957,273 נפש, על פי יוניצ"ף היא מונה 1,120,849 נפש[13]. רוב האוכלוסייה מתגוררת בעיר הבירה, אשר נקראת גם היא ג'יבוטי[14]. האוכלוסייה הלא-עירונית מורכבת בעיקר מרועים.
שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן בני שבט עיסה, המשתייכים לעם הסומלי, ובני עפר, עם השוכן גם באתיופיה ובאריתראה. כ-60% מהתושבים הם ממוצא סומלי, כ-35% הם מעם העפר, והיתר, כ-5%, הם אתיופים, ערבים (בעיקר תימנים) או אירופים (בעיקר צרפתים ואיטלקים). כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם. צרפתית וערבית הן השפות הרשמיות, כאשר הראשונה משמשת כשפת החינוך והמנהל. בנוסף מדוברות סומלית בניב איסה ועפרית, שתיהן שפות כושיות.
תוחלת החיים עלתה משמעותית מאז 2000, אז עמדה על 57 שנה ועומדת על 65.3-67 שנה לפי הערכות שונות[15][16]. לעומת זאת שיעור הילודה ירד מ-2.6 לידות ל-100 נשים בשנת 2020[17].
