אוניברסיטת תל אביב
תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון). הוא נודע בפרסקו בסגנון מינואי, היחיד שהתגלה בישראל.[1] באתר התגלה מחסן יינות מלכותי שהכיל מעל ל־3,000 בקבוקים, מלפני כ־3,700 שנה, העתיק ביותר במזרח־התיכון.[2][3]
האתר מוקף הסוללה ומשתרע על שטח של יותר מ־200 דונם. חוצה אותו הכביש הישן נהריה-מעלות. בתחומו מעין עין שפע וצפונית מזרחית לו מעין עין גיח.
האתר התגלה ב־1950 כשחבר קיבוץ כברי מצא כלי אבן מהתקופה הנאוליתית המאוחרת סמוך לעין שפע. חוקרים מרשות העתיקות והמוזיאונים, (ד' אלון ו-ד' רוזיליו), זיהו את הסוללה מתקופת הברונזה ומגדל בצידה הצפוני.
מהתקופה הנאוליתית שרידי מבנים, קבר יחיד, גרזני אבן ממורקים, כלי צור וכן חפצי אומנות בסגנון תרבות ואדי רבה. מתקופת הברונזה המוקדמת I–II קברים ובניינים. מתקופת הברונזה התיכונה, בתים פרטיים, קברים, מערכת ביצורים וארמון המכסה כ־6000 מטר מרובע. הארמון הוא היחיד מהתקופה הכנענית שיכול להיחפר בשלמותו. רצפתו וקירותיו מטוייחים ומעוטרים בסגנון מינואי. השתמרות העיר הכנענית יכולה לתת תמונה מלאה של הפוליטיקה וחיי החברה בתקופה הכנענית, וכך לענות על השאלות האם היה שלטון מרכזי, האם נגבו מיסים ועל סוג החקלאות ששימשה בתקופה.[1] מתקופת הברזל שרידים של עיר פיניקית מהמאה ה־10 לפניה"ס וחומת סוגרים המיוחסת למאות 8–9. מהתקופה ההלניסטית שרידים הכוללים אקוודוקט. ומהתקופה הרומית ועד העות'מאנית שרידי יישובים, כאשר עיקר ההתיישבות על גבעה צפון־מזרחית ליישוב הקדום.
שרידי שני כפרים ערביים שנבנו בדרום האתר מיוחסים למאה ה־17 ולמאה ה־18.
בגלל חשיבות היישוב בתקופת הברונזה הIIA ותקופת הברזל, אהרון קמפינסקי, שיער שזאת העיר רחוב המוזכרת בספר יהושע ”וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה.” (יהושע יט', כח') ה־A-r-h-bum המוזכרת בכתבי המארות, וה־Rhabu המופיעה בכתבי ממלכת מצרים החדשה. חוסר בממצאים מבהירים מתקופת הברונזה המאוחרת, מעלה ספקות בקשר להשערה זאת, שייתכן כי תיפתר בחפירות עתידיות.
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
Lokasi Pengunjung: 3.145.52.195