העורף הישראלי מתמודד עם השלכות טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו. האירועים הביאו לשינויים עמוקים בחברה ובפוליטיקה הישראלית, כמו גם להשלכות משמעותיות על רווחת אזרחי המדינה. קשיי המלחמה הולידו התארגנויות אזרחיות התנדבותיות רבות לסיוע במאמצי המלחמה בתחומים שונים: הסברה למען מדינת ישראל ברשתות החברתיות, תמיכה באזרחים מפונים ונזקקים בעקבות אובדן כלכלי שנובע מהמלחמה, תמיכה נפשית בישראלים המתמודדים עם טראומה בשל אירועי המלחמה, ועוד.

במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.

המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של זיהוי גופות החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו למחנה שורה שליד רמלה, ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי טביעות אצבע, מבנה השיניים ובדיקת סמני DNA והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת הרבנות הצבאית בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי זק"א.^[1] הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם בשבת.^[2] במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל בעופות דורסים^[3] ובכלבים של רשות הטבע והגנים, המשמשים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.^[4]

במהלך המלחמה פרסם פיקוד העורף הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על עוטף עזה, השפלה, מחוז המרכז, גוש דן והשרון. הוא הפעיל צופרי אזעקה, התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וביישומון לסמארטפון.

כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.^[5][6] מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.^[7] מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.^[8] באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז משבר הקורונה, היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.^[9]

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.^[10] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.^[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.^[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.^[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.^[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.^[14][13]

בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:

• פורסמו תקנות שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
• פורסמו תקנות למסירת מידע מהמאגר הביומטרי לשם זיהוי חללים ונעדרים.^[15]
• תיקון לחוק סדר הדין הפלילי כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע אסירים ועצירים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.^[16]
• תיקון לפקודת בתי הסוהר כהוראת שעה לשלושה חודשים, המסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.^[17]

זיהוי ההרוגים במלחמה היה תהליך מורכב ואינטסיבי במיוחד בשבועות הראשונים של המלחמה, לאחר טבח שבעה באוקטובר. אתגר זיהוי החללים נבע ממספר ההרוגים הרב ומהשחתה משמעותית של חלק מגופות הנרצחים על ידי מחבלי החמאס.^[18] גופות כל החללים הובאו תחילה לזיהוי במרכז "הצבי" שבמחנה שורה של הרבנות הצבאית בסמוך לרמלה. בהמשך ולנוכח קשיי הזיהוי של חלקם נעשתה עבודת זיהוי רבה גם במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר שבתל אביב-יפו. בתהליך היו שותפים גם המשרד לשירותי דת, משרד הבריאות, הרבנות הראשית לישראל, משטרת ישראל וזק"א.^[19][20] אף היה שימוש בעבודתם של ארכאולוגים וברשות העתיקות.^[21][22] זאת לאור הצורך לסנן אפר שנותר מזירות המתקפה, לאחר שחלק מהגופות והבתים בעוטף עזה נשרפו באופן משמעותי.^[23]

מלבד ההשחתה ומספר הנרצחים, קושי הזיהוי נבע מריבוי הזירות, חטיפת אזרחים וחיילים חיים ומתים לרצועת עזה, הפגיעה גם באזרחי מדינות זרות ומחסור בכוח אדם.^[18] לשם הזיהוי פותחו מערכות טכנולוגיות ייעודיות הכוללות אפליקציות ובינה מלאכותית.^[24][25]

עד ה-25 באוקטובר (כשלושה שבועות וחצי לאחר מתקפת הפתע) נותרו כ-200 חללים שלא זוהו.^[18] גופתה של הנעדרת האחרונה, בלהה ינון, זוהתה רק ב-6 באוגוסט 2024 – כ-10 חודשים לאחר שנרצחה.^[26] מקרה בולט נוסף היה זירת אמבולנס בפסטיבל הנובה. בזירה זו התרחש פיצוץ אמבולנס על ידי טיל נ"ט שגרם להשחתה משמעותית של גופות הנוכחים בשירה. אחת הנוכחות נחשבה נעדרת כ-47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר.^[27] חלל נוסף, אליקים ליבמן נחשב לחטוף כ-7 חודשים, עד שהתברר שנרצח בזירת האמבולנס ונקבר בטעות בקבר של נרצחת אחרת.^[28][29]

מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.^[30] לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ומשרד התיירות היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.^[31]

רשות חירום לאומית, שסמכויותיה קוצצו עם השנים,^[32] הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי הנגב המערבי (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור גבול הצפון. במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.^[33]

בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.^[34] בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית^[35] תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.^[35]

מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות
רשות מקומית נתוני 26 בדצמבר 2023 נתוני 31 בינואר 2024 נתוני 29 בפברואר 2024 נתוני 30 באפריל 2024 נתוני 31 במאי 2024 מאזן[36] ביחס לאוכ' הרשות מאזן[36] ביחס לאוכ' הרשות מאזן[36] ביחס לאוכ' הרשות מאזן[36] ביחס לאוכ' הרשות מאזן[36] שדרות ‎-27.54 אלף ‎78.02% ‎-28.89 אלף 81.63% ‎-29.15 אלף 82.11% ‎-25.63 אלף 71.72% ‎-25.54 אלף 71.27% קריית שמונה ‎-18.94 אלף ‎80.53% ‎-19.32 אלף 81.45% ‎-19.49 אלף 81.76% ‎-19.90 אלף 82.83% ‎-19.96 אלף 82.81% מועצה אזורית אשכול ‎-11.87 אלף ‎75.72% ‎-12.31 אלף 78.48% ‎-12.45 אלף 79.35% ‎-11.30 אלף 71.69% ‎-11.27 אלף 71.58% מועצה אזורית הגליל העליון ‎-7.30 אלף ‎34.75% ‎-7.61 אלף 36.16% ‎-7.65 אלף 36.32% ‎-7.13 אלף 33.82% ‎-7.11 אלף 33.76% שלומי ‎-6.54 אלף ‎83.97% ‎-6.56 אלף 83.91% ‎-6.62 אלף 84.29% ‎-6.73 אלף 85.43% ‎-6.75 אלף 85.41% מועצה אזורית שער הנגב ‎-6.60 אלף ‎66.70% ‎-6.82 אלף 68.73% ‎-6.86 אלף 69.04% ‎-6.71 אלף 67.29% ‎-6.69 אלף 67.18% מועצה אזורית מטה אשר ‎-5.80 אלף ‎18.00% ‎-5.96 אלף 18.44% ‎-5.94 אלף 18.37% ‎-5.71 אלף 17.60% ‎-5.68 אלף 17.49% מועצה אזורית שדות נגב ‎-5.70 אלף ‎49.63% ‎-5.91 אלף 51.40% ‎-5.93 אלף 51.48% ‎-5.47 אלף 47.31% ‎-5.44 אלף 46.94% מועצה אזורית חוף אשקלון ‎-4.23 אלף ‎21.33% ‎-4.29 אלף 21.61% ‎-4.30 אלף 21.67% ‎-3.92 אלף 19.77% ‎-3.91 אלף 19.65% אשקלון ‎-11.80 אלף ‎7.38% ‎-12.88 אלף 8.01% ‎-13.11 אלף 8.13% ‎-3.63 אלף 2.24% ‎-3.60 אלף 2.22% מועצה אזורית מעלה יוסף ‎-3.33 אלף ‎28.38% ‎-3.46 אלף 29.38% ‎-3.49 אלף 29.46% ‎-3.08 אלף 25.98% ‎-3.08 אלף 25.97% מועצה אזורית מבואות החרמון ‎-2.79 אלף ‎33.12% ‎-2.85 אלף 33.76% ‎-2.86 אלף 33.76% ‎-2.87 אלף 33.69% ‎-2.88 אלף 33.79% מטולה ‎-1.56 אלף ‎75.44% ‎-1.60 אלף 75.99% ‎-1.61 אלף 76.25% ‎-1.64 אלף 77.09% ‎-1.64 אלף 77.13% נתיבות ‎-3.88 אלף ‎7.65% ‎-4.26 אלף 8.35% ‎-4.28 אלף 8.38% ‎-0.70 אלף 1.35% ‎-0.72 אלף 1.38% ע'ג'ר ‎-0.68 אלף ‎24.02% ‎-0.69 אלף 24.18% ‎-0.69 אלף 24.12% ‎-0.69 אלף 24.00% ‎-0.68 אלף 23.94% מועצה אזורית מרום הגליל ‎-1.21 אלף ‎7.40% ‎-1.22 אלף 7.44% ‎-1.23 אלף 7.43% ‎-0.67 אלף 4.05% ‎-0.67 אלף 4.04% אופקים ‎-1.22 אלף ‎3.31% ‎-1.33 אלף 3.60% ‎-1.33 אלף 3.59% ‎-0.30 אלף 0.82% ‎-0.32 אלף 0.85% מועצה אזורית מרחבים ‎-0.30 אלף ‎2.00% ‎-0.38 אלף 2.55% ‎-0.39 אלף 2.61% ‎-0.15 אלף 1.00% ‎-0.15 אלף 1.01% מועצה אזורית יואב ‎0.06 אלף ‎0.60% ‎0.05 אלף 0.57% ‎0.04 אלף 0.44% ‎-0.01 אלף 0.13% ‎-0.02 אלף 0.19% מבשרת ציון ‎0.02 אלף ‎0.07% ‎0.01 אלף 0.04% ‎0.01 אלף 0.04% ‎-0.01 אלף 0.03% ‎-0.01 אלף 0.03% מועצה אזורית בני שמעון ‎0.03 אלף ‎0.29% ‎0.03 אלף 0.24% ‎0.03 אלף 0.26% ‎0.00 אלף 0.02% ‎-0.01 אלף 0.08% רהט ‎0.00 אלף ‎0.00% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% ‎-0.01 אלף 0.01% ‎-0.01 אלף 0.01% אלקנה ‎-0.01 אלף ‎0.11% ‎-0.01 אלף 0.14% ‎-0.01 אלף 0.14% ‎0.00 אלף 0.07% ‎0.00 אלף 0.07% מועצה אזורית שומרון ‎0.05 אלף ‎0.12% ‎0.04 אלף 0.08% ‎0.04 אלף 0.08% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.01% אזור ‎0.02 אלף ‎0.16% ‎0.02 אלף 0.16% ‎0.02 אלף 0.16% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% מודיעין עילית ‎0.21 אלף ‎0.25% ‎0.22 אלף 0.25% ‎0.22 אלף 0.25% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% ערערה בנגב ‎0.00 אלף ‎0.02% ‎-0.01 אלף 0.02% ‎-0.01 אלף 0.03% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% פסוטה ‎-0.08 אלף ‎2.36% ‎-0.08 אלף 2.48% ‎-0.08 אלף 2.48% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% קדומים ‎0.01 אלף ‎0.18% ‎0.01 אלף 0.13% ‎0.01 אלף 0.13% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% קרני שומרון ‎0.04 אלף ‎0.40% ‎0.04 אלף 0.38% ‎0.03 אלף 0.34% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.00% אבו גוש ‎0.01 אלף ‎0.09% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.00 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.01% באקה אל-גרבייה ‎0.01 אלף ‎0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.00% ‎0.00 אלף 0.00% אורנית ‎0.04 אלף ‎0.45% ‎0.04 אלף 0.42% ‎0.03 אלף 0.36% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% חורפיש ‎-0.13 אלף ‎1.91% ‎-0.16 אלף 2.42% ‎-0.16 אלף 2.42% ‎0.00 אלף 0.03% ‎0.00 אלף 0.03% ג'ש (גוש חלב) ‎-0.02 אלף ‎0.50% ‎-0.02 אלף 0.65% ‎-0.02 אלף 0.65% ‎0.00 אלף 0.06% ‎0.00 אלף 0.06% דבורייה ‎0.01 אלף ‎0.10% ‎0.01 אלף 0.10% ‎0.01 אלף 0.10% ‎0.00 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.02% בני עי"ש ‎0.03 אלף ‎0.38% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.00 אלף 0.03% ‎0.00 אלף 0.03% יאנוח-ג'ת ‎0.01 אלף ‎0.07% ‎0.00 אלף 0.06% ‎0.00 אלף 0.06% ‎0.00 אלף 0.04% ‎0.00 אלף 0.04% כפר קרע ‎0.00 אלף ‎0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% כפר קאסם ‎0.01 אלף ‎0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% פקיעין ‎0.01 אלף ‎0.16% ‎0.01 אלף 0.21% ‎0.01 אלף 0.21% ‎0.00 אלף 0.05% ‎0.00 אלף 0.05% בית אל ‎0.02 אלף ‎0.24% ‎0.02 אלף 0.25% ‎0.02 אלף 0.24% ‎0.00 אלף 0.03% ‎0.00 אלף 0.05% ראמה ‎0.02 אלף ‎0.25% ‎0.02 אלף 0.25% ‎0.02 אלף 0.25% ‎0.00 אלף 0.04% ‎0.00 אלף 0.04% קריית ארבע ‎0.03 אלף ‎0.40% ‎0.02 אלף 0.32% ‎0.02 אלף 0.30% ‎0.01 אלף 0.08% ‎0.00 אלף 0.04% מועצה אזורית גן רווה ‎0.01 אלף ‎0.09% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.06% ‎0.00 אלף 0.06% מועצה אזורית אל קסום ‎0.00 אלף ‎0.02% ‎0.01 אלף 0.03% ‎0.01 אלף 0.03% ‎0.00 אלף 0.02% ‎0.00 אלף 0.02% ביתר עילית ‎0.09 אלף ‎0.14% ‎0.10 אלף 0.15% ‎0.10 אלף 0.14% ‎0.00 אלף 0.01% ‎0.00 אלף 0.01% סאג'ור ‎0.01 אלף ‎0.22% ‎0.01 אלף 0.29% ‎0.01 אלף 0.29% ‎0.01 אלף 0.11% ‎0.01 אלף 0.11% מיתר ‎0.04 אלף ‎0.37% ‎0.03 אלף 0.27% ‎0.03 אלף 0.25% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.05% טייבה ‎0.00 אלף ‎0.00% ‎0.01 אלף 0.01% ‎0.01 אלף 0.01% ‎0.01 אלף 0.01% ‎0.01 אלף 0.01% כסייפה ‎0.00 אלף ‎0.00% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% משהד ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% זמר ‎0.01 אלף ‎0.09% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.08% ‎0.01 אלף 0.08% עין קנייא ‎0.01 אלף ‎0.31% ‎0.01 אלף 0.31% ‎0.01 אלף 0.31% ‎0.01 אלף 0.27% ‎0.01 אלף 0.27% מועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' ‎0.01 אלף ‎0.16% ‎0.01 אלף 0.16% ‎0.01 אלף 0.16% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% מועצה אזורית אלונה ‎0.01 אלף ‎0.60% ‎0.01 אלף 0.61% ‎0.01 אלף 0.56% ‎0.01 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.26% קריית יערים ‎0.02 אלף ‎0.28% ‎0.02 אלף 0.31% ‎0.02 אלף 0.31% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.09% רכסים ‎0.06 אלף ‎0.44% ‎0.07 אלף 0.45% ‎0.06 אלף 0.44% ‎0.01 אלף 0.04% ‎0.01 אלף 0.04% כאוכב אבו אל-היג'א ‎0.01 אלף ‎0.18% ‎0.01 אלף 0.18% ‎0.01 אלף 0.18% ‎0.01 אלף 0.18% ‎0.01 אלף 0.18% מועצה אזורית הר חברון ‎0.03 אלף ‎0.26% ‎0.02 אלף 0.21% ‎0.02 אלף 0.14% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% בית ג'ן ‎0.02 אלף ‎0.18% ‎0.02 אלף 0.19% ‎0.02 אלף 0.19% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% פרדסיה ‎0.04 אלף ‎0.51% ‎0.04 אלף 0.47% ‎0.04 אלף 0.47% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.09% אריאל ‎0.05 אלף ‎0.24% ‎0.05 אלף 0.24% ‎0.05 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.03% מזכרת בתיה ‎0.07 אלף ‎0.41% ‎0.06 אלף 0.39% ‎0.06 אלף 0.39% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.04% אעבלין ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% עין מאהל ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% מג'ד אל-כרום ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% אום אל-פחם ‎0.01 אלף ‎0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.01% מועצה אזורית ברנר ‎0.03 אלף ‎0.31% ‎0.02 אלף 0.20% ‎0.02 אלף 0.20% ‎0.01 אלף 0.10% ‎0.01 אלף 0.10% אלעד ‎0.17 אלף ‎0.33% ‎0.18 אלף 0.35% ‎0.17 אלף 0.34% ‎0.01 אלף 0.02% ‎0.01 אלף 0.02% ריינה ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% שבלי - אום אל-גנם ‎0.01 אלף ‎0.14% ‎0.01 אלף 0.16% ‎0.01 אלף 0.16% ‎0.01 אלף 0.14% ‎0.01 אלף 0.14% אליכין ‎0.02 אלף ‎0.61% ‎0.01 אלף 0.41% ‎0.01 אלף 0.41% ‎0.01 אלף 0.26% ‎0.01 אלף 0.26% בית אריה-עופרים ‎0.02 אלף ‎0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.01 אלף 0.16% ‎0.01 אלף 0.16% ג'וליס ‎0.02 אלף ‎0.22% ‎0.02 אלף 0.25% ‎0.02 אלף 0.25% ‎0.01 אלף 0.13% ‎0.01 אלף 0.13% אלפי מנשה ‎0.02 אלף ‎0.19% ‎0.02 אלף 0.29% ‎0.02 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.11% ‎0.01 אלף 0.11% כסרא-סמיע ‎0.01 אלף ‎0.11% ‎0.03 אלף 0.28% ‎0.03 אלף 0.28% ‎0.01 אלף 0.10% ‎0.01 אלף 0.10% אכסאל ‎0.01 אלף ‎0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% עיילבון ‎0.01 אלף ‎0.17% ‎0.01 אלף 0.17% ‎0.01 אלף 0.17% ‎0.01 אלף 0.17% ‎0.01 אלף 0.17% ביר אל-מכסור ‎0.01 אלף ‎0.12% ‎0.01 אלף 0.12% ‎0.01 אלף 0.12% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.10% סביון ‎0.01 אלף ‎0.33% ‎0.02 אלף 0.40% ‎0.02 אלף 0.40% ‎0.01 אלף 0.28% ‎0.01 אלף 0.25% דאלית אל-כרמל ‎0.01 אלף ‎0.07% ‎0.02 אלף 0.10% ‎0.02 אלף 0.10% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% מועצה אזורית שדות דן ‎0.09 אלף ‎0.53% ‎0.08 אלף 0.52% ‎0.08 אלף 0.52% ‎0.01 אלף 0.06% ‎0.01 אלף 0.06% נחף ‎0.02 אלף ‎0.12% ‎0.02 אלף 0.12% ‎0.02 אלף 0.11% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.09% בית דגן ‎0.03 אלף ‎0.38% ‎0.03 אלף 0.41% ‎0.03 אלף 0.36% ‎0.01 אלף 0.14% ‎0.01 אלף 0.15% קריית מלאכי ‎0.14 אלף ‎0.53% ‎0.13 אלף 0.50% ‎0.13 אלף 0.49% ‎0.01 אלף 0.04% ‎0.01 אלף 0.05% כאבול ‎0.01 אלף ‎0.08% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.09% ‎0.01 אלף 0.09% כעביה-טבאש-חג'אג'רה ‎0.01 אלף ‎0.22% ‎0.01 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.21% טמרה ‎0.01 אלף ‎0.04% ‎0.02 אלף 0.04% ‎0.02 אלף 0.04% ‎0.01 אלף 0.04% ‎0.01 אלף 0.04% שער שומרון ‎0.02 אלף ‎0.24% ‎0.02 אלף 0.23% ‎0.02 אלף 0.23% ‎0.01 אלף 0.14% ‎0.01 אלף 0.14% כפר כנא ‎0.03 אלף ‎0.11% ‎0.03 אלף 0.11% ‎0.03 אלף 0.11% ‎0.01 אלף 0.05% ‎0.01 אלף 0.05% ירכא ‎0.02 אלף ‎0.11% ‎0.03 אלף 0.15% ‎0.03 אלף 0.15% ‎0.01 אלף 0.07% ‎0.01 אלף 0.07% עספיא ‎0.02 אלף ‎0.18% ‎0.03 אלף 0.22% ‎0.03 אלף 0.22% ‎0.01 אלף 0.11% ‎0.01 אלף 0.11% עומר ‎0.04 אלף ‎0.55% ‎0.04 אלף 0.55% ‎0.04 אלף 0.57% ‎0.01 אלף 0.18% ‎0.01 אלף 0.18% כפר כמא ‎0.11 אלף ‎3.11% ‎0.12 אלף 3.42% ‎0.12 אלף 3.41% ‎0.01 אלף 0.39% ‎0.01 אלף 0.39% בוקעאתא ‎0.02 אלף ‎0.25% ‎0.02 אלף 0.23% ‎0.02 אלף 0.23% ‎0.02 אלף 0.22% ‎0.02 אלף 0.22% מע'אר ‎0.03 אלף ‎0.11% ‎0.03 אלף 0.12% ‎0.03 אלף 0.12% ‎0.02 אלף 0.06% ‎0.02 אלף 0.06% בסמת טבעון ‎0.01 אלף ‎0.15% ‎0.01 אלף 0.15% ‎0.01 אלף 0.15% ‎0.02 אלף 0.19% ‎0.02 אלף 0.19% מועצה אזורית גדרות ‎0.04 אלף ‎0.75% ‎0.03 אלף 0.63% ‎0.03 אלף 0.63% ‎0.02 אלף 0.31% ‎0.02 אלף 0.31% רמת ישי ‎0.05 אלף ‎0.57% ‎0.04 אלף 0.54% ‎0.04 אלף 0.52% ‎0.02 אלף 0.22% ‎0.02 אלף 0.21% יהוד-מונוסון ‎0.08 אלף ‎0.26% ‎0.08 אלף 0.25% ‎0.07 אלף 0.23% ‎0.02 אלף 0.06% ‎0.02 אלף 0.06% שוהם ‎0.09 אלף ‎0.38% ‎0.09 אלף 0.36% ‎0.08 אלף 0.35% ‎0.02 אלף 0.08% ‎0.02 אלף 0.08% גבעת זאב ‎0.05 אלף ‎0.24% ‎0.05 אלף 0.23% ‎0.05 אלף 0.23% ‎0.02 אלף 0.09% ‎0.02 אלף 0.09% זרזיר ‎0.02 אלף ‎0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.02 אלף 0.27% ‎0.02 אלף 0.27% מועצה אזורית חבל יבנה ‎0.03 אלף ‎0.35% ‎0.03 אלף 0.48% ‎0.03 אלף 0.42% ‎0.02 אלף 0.34% ‎0.02 אלף 0.32% מזרעה ‎0.03 אלף ‎0.70% ‎0.03 אלף 0.62% ‎0.03 אלף 0.62% ‎0.02 אלף 0.57% ‎0.02 אלף 0.57% לוד ‎0.10 אלף ‎0.12% ‎0.10 אלף 0.11% ‎0.10 אלף 0.11% ‎0.03 אלף 0.03% ‎0.02 אלף 0.03% בענה ‎0.03 אלף ‎0.30% ‎0.03 אלף 0.30% ‎0.03 אלף 0.30% ‎0.03 אלף 0.29% ‎0.03 אלף 0.29% אפרת ‎0.08 אלף ‎0.63% ‎0.07 אלף 0.59% ‎0.07 אלף 0.57% ‎0.03 אלף 0.26% ‎0.03 אלף 0.21% מסעדה ‎0.03 אלף ‎0.80% ‎0.03 אלף 0.79% ‎0.03 אלף 0.79% ‎0.03 אלף 0.69% ‎0.03 אלף 0.66% גני תקווה ‎0.06 אלף ‎0.23% ‎0.06 אלף 0.23% ‎0.06 אלף 0.23% ‎0.03 אלף 0.10% ‎0.03 אלף 0.10% מועצה אזורית באר טוביה ‎0.16 אלף ‎0.67% ‎0.13 אלף 0.55% ‎0.11 אלף 0.48% ‎0.03 אלף 0.11% ‎0.03 אלף 0.11% קריית עקרון ‎0.05 אלף ‎0.46% ‎0.05 אלף 0.49% ‎0.05 אלף 0.49% ‎0.03 אלף 0.27% ‎0.03 אלף 0.28% נשר ‎0.07 אלף ‎0.29% ‎0.06 אלף 0.25% ‎0.06 אלף 0.25% ‎0.03 אלף 0.13% ‎0.03 אלף 0.13% אור יהודה ‎0.11 אלף ‎0.28% ‎0.12 אלף 0.29% ‎0.11 אלף 0.28% ‎0.03 אלף 0.08% ‎0.03 אלף 0.08% מועצה אזורית אל-בטוף ‎0.03 אלף ‎0.38% ‎0.03 אלף 0.38% ‎0.03 אלף 0.38% ‎0.03 אלף 0.38% ‎0.03 אלף 0.38% שפרעם ‎0.06 אלף ‎0.13% ‎0.06 אלף 0.13% ‎0.05 אלף 0.12% ‎0.03 אלף 0.07% ‎0.03 אלף 0.07% רמלה ‎0.19 אלף ‎0.24% ‎0.19 אלף 0.23% ‎0.18 אלף 0.21% ‎0.04 אלף 0.05% ‎0.03 אלף 0.04% ג'דיידה-מכר ‎0.03 אלף ‎0.13% ‎0.04 אלף 0.17% ‎0.04 אלף 0.17% ‎0.03 אלף 0.16% ‎0.03 אלף 0.16% כפר יאסיף ‎0.04 אלף ‎0.36% ‎0.04 אלף 0.40% ‎0.04 אלף 0.40% ‎0.03 אלף 0.33% ‎0.03 אלף 0.33% עראבה ‎0.04 אלף ‎0.15% ‎0.04 אלף 0.16% ‎0.04 אלף 0.16% ‎0.03 אלף 0.12% ‎0.03 אלף 0.12% חולון ‎0.33 אלף ‎0.17% ‎0.29 אלף 0.15% ‎0.27 אלף 0.14% ‎0.03 אלף 0.02% ‎0.03 אלף 0.02% גבעתיים ‎0.10 אלף ‎0.16% ‎0.10 אלף 0.15% ‎0.09 אלף 0.15% ‎0.04 אלף 0.06% ‎0.04 אלף 0.06% גבעת שמואל ‎0.10 אלף ‎0.35% ‎0.10 אלף 0.32% ‎0.09 אלף 0.32% ‎0.04 אלף 0.12% ‎0.04 אלף 0.12% להבים ‎0.06 אלף ‎0.80% ‎0.06 אלף 0.81% ‎0.06 אלף 0.78% ‎0.04 אלף 0.51% ‎0.04 אלף 0.50% חריש ‎0.15 אלף ‎0.42% ‎0.15 אלף 0.40% ‎0.14 אלף 0.38% ‎0.04 אלף 0.10% ‎0.04 אלף 0.10% כפר שמריהו ‎0.04 אלף ‎2.15% ‎0.04 אלף 2.16% ‎0.04 אלף 2.16% ‎0.04 אלף 2.05% ‎0.04 אלף 2.05% סח'נין ‎0.04 אלף ‎0.11% ‎0.04 אלף 0.13% ‎0.04 אלף 0.13% ‎0.04 אלף 0.12% ‎0.04 אלף 0.12% כוכב יאיר צור יגאל ‎0.09 אלף ‎1.01% ‎0.09 אלף 0.96% ‎0.08 אלף 0.89% ‎0.04 אלף 0.45% ‎0.04 אלף 0.45% דימונה ‎0.17 אלף ‎0.44% ‎0.15 אלף 0.39% ‎0.14 אלף 0.38% ‎0.04 אלף 0.10% ‎0.04 אלף 0.11% בית שאן ‎0.16 אלף ‎0.81% ‎0.15 אלף 0.77% ‎0.14 אלף 0.74% ‎0.05 אלף 0.26% ‎0.04 אלף 0.21% כפר תבור ‎0.05 אלף ‎1.10% ‎0.05 אלף 1.05% ‎0.05 אלף 1.05% ‎0.04 אלף 0.96% ‎0.04 אלף 0.96% מעלות-תרשיחא ‎-0.06 אלף ‎0.26% ‎-0.08 אלף 0.35% ‎-0.08 אלף 0.35% ‎0.04 אלף 0.19% ‎0.04 אלף 0.19% קצרין ‎0.07 אלף ‎0.87% ‎0.06 אלף 0.74% ‎0.06 אלף 0.69% ‎0.05 אלף 0.56% ‎0.04 אלף 0.55% אבן יהודה ‎0.09 אלף ‎0.63% ‎0.09 אלף 0.61% ‎0.09 אלף 0.61% ‎0.05 אלף 0.32% ‎0.05 אלף 0.31% תל מונד ‎0.10 אלף ‎0.65% ‎0.10 אלף 0.65% ‎0.09 אלף 0.62% ‎0.05 אלף 0.31% ‎0.05 אלף 0.31% מועצה אזורית חבל מודיעין ‎0.17 אלף ‎0.72% ‎0.16 אלף 0.68% ‎0.16 אלף 0.67% ‎0.06 אלף 0.23% ‎0.05 אלף 0.20% דיר אל-אסד ‎0.05 אלף ‎0.36% ‎0.05 אלף 0.36% ‎0.05 אלף 0.36% ‎0.05 אלף 0.37% ‎0.05 אלף 0.37% באר יעקב ‎0.16 אלף ‎0.47% ‎0.16 אלף 0.49% ‎0.16 אלף 0.48% ‎0.06 אלף 0.16% ‎0.05 אלף 0.15% כפר ורדים ‎0.06 אלף ‎1.12% ‎0.05 אלף 0.94% ‎0.05 אלף 0.91% ‎0.05 אלף 0.97% ‎0.05 אלף 0.93% מועצה אזורית זבולון ‎0.12 אלף ‎0.85% ‎0.12 אלף 0.82% ‎0.11 אלף 0.80% ‎0.05 אלף 0.38% ‎0.05 אלף 0.38% יבנאל ‎0.14 אלף ‎3.04% ‎0.15 אלף 3.20% ‎0.15 אלף 3.16% ‎0.06 אלף 1.20% ‎0.06 אלף 1.20% יקנעם עילית ‎0.09 אלף ‎0.37% ‎0.09 אלף 0.37% ‎0.09 אלף 0.37% ‎0.06 אלף 0.22% ‎0.06 אלף 0.22% נס ציונה ‎0.14 אלף ‎0.27% ‎0.12 אלף 0.24% ‎0.12 אלף 0.24% ‎0.06 אלף 0.12% ‎0.06 אלף 0.11% קריית אונו ‎0.17 אלף ‎0.38% ‎0.15 אלף 0.34% ‎0.14 אלף 0.32% ‎0.06 אלף 0.13% ‎0.06 אלף 0.13% מגדל העמק ‎0.12 אלף ‎0.44% ‎0.12 אלף 0.43% ‎0.12 אלף 0.43% ‎0.06 אלף 0.21% ‎0.06 אלף 0.21% מג'דל שמס ‎0.06 אלף ‎0.49% ‎0.05 אלף 0.47% ‎0.05 אלף 0.47% ‎0.06 אלף 0.52% ‎0.06 אלף 0.52% מועצה אזורית גוש עציון ‎0.16 אלף ‎0.60% ‎0.12 אלף 0.44% ‎0.11 אלף 0.40% ‎0.07 אלף 0.25% ‎0.06 אלף 0.22% מועצה אזורית לב השרון ‎0.14 אלף ‎0.60% ‎0.14 אלף 0.57% ‎0.14 אלף 0.57% ‎0.07 אלף 0.29% ‎0.06 אלף 0.26% רמת השרון ‎0.14 אלף ‎0.29% ‎0.13 אלף 0.28% ‎0.13 אלף 0.26% ‎0.07 אלף 0.14% ‎0.06 אלף 0.13% ראש העין ‎0.22 אלף ‎0.30% ‎0.19 אלף 0.25% ‎0.19 אלף 0.25% ‎0.07 אלף 0.09% ‎0.06 אלף 0.08% בני ברק ‎0.83 אלף ‎0.37% ‎0.88 אלף 0.39% ‎0.86 אלף 0.39% ‎0.07 אלף 0.03% ‎0.06 אלף 0.03% מועצה אזורית ערבות הירדן ‎0.11 אלף ‎1.60% ‎0.10 אלף 1.54% ‎0.10 אלף 1.51% ‎0.07 אלף 0.98% ‎0.07 אלף 0.96% מועצה אזורית שפיר ‎0.15 אלף ‎1.07% ‎0.15 אלף 1.10% ‎0.15 אלף 1.04% ‎0.06 אלף 0.44% ‎0.07 אלף 0.46% דייר חנא ‎0.08 אלף ‎0.69% ‎0.08 אלף 0.70% ‎0.08 אלף 0.70% ‎0.07 אלף 0.61% ‎0.07 אלף 0.61% קדימה-צורן ‎0.11 אלף ‎0.46% ‎0.10 אלף 0.44% ‎0.10 אלף 0.44% ‎0.07 אלף 0.29% ‎0.07 אלף 0.29% יבנה ‎0.22 אלף ‎0.39% ‎0.21 אלף 0.37% ‎0.21 אלף 0.36% ‎0.07 אלף 0.12% ‎0.07 אלף 0.12% גדרה ‎0.18 אלף ‎0.55% ‎0.17 אלף 0.54% ‎0.16 אלף 0.50% ‎0.08 אלף 0.23% ‎0.07 אלף 0.22% כפר יונה ‎0.18 אלף ‎0.59% ‎0.17 אלף 0.55% ‎0.16 אלף 0.54% ‎0.08 אלף 0.28% ‎0.08 אלף 0.27% בית שמש ‎0.52 אלף ‎0.32% ‎0.53 אלף 0.32% ‎0.51 אלף 0.31% ‎0.08 אלף 0.05% ‎0.08 אלף 0.05% מועצה אזורית גזר ‎0.18 אלף ‎0.65% ‎0.17 אלף 0.62% ‎0.17 אלף 0.60% ‎0.09 אלף 0.33% ‎0.09 אלף 0.31% הוד השרון ‎0.23 אלף ‎0.35% ‎0.22 אלף 0.33% ‎0.21 אלף 0.32% ‎0.10 אלף 0.15% ‎0.09 אלף 0.14% טובא-זנגרייה ‎0.09 אלף ‎1.31% ‎0.10 אלף 1.32% ‎0.10 אלף 1.32% ‎0.10 אלף 1.34% ‎0.10 אלף 1.32% אבו סנאן ‎0.10 אלף ‎0.67% ‎0.10 אלף 0.70% ‎0.10 אלף 0.70% ‎0.10 אלף 0.64% ‎0.10 אלף 0.64% בנימינה-גבעת עדה ‎0.17 אלף ‎1.03% ‎0.16 אלף 0.97% ‎0.14 אלף 0.88% ‎0.10 אלף 0.63% ‎0.10 אלף 0.61% מועצה אזורית מנשה ‎0.23 אלף ‎1.02% ‎0.18 אלף 0.79% ‎0.18 אלף 0.78% ‎0.11 אלף 0.48% ‎0.10 אלף 0.45% קריית ים ‎0.12 אלף ‎0.28% ‎0.13 אלף 0.30% ‎0.13 אלף 0.29% ‎0.10 אלף 0.24% ‎0.10 אלף 0.24% חצור הגלילית ‎0.12 אלף ‎1.21% ‎0.10 אלף 1.01% ‎0.10 אלף 0.96% ‎0.12 אלף 1.13% ‎0.11 אלף 1.03% קריית ביאליק ‎0.16 אלף ‎0.36% ‎0.16 אלף 0.35% ‎0.16 אלף 0.34% ‎0.11 אלף 0.25% ‎0.11 אלף 0.24% מועצה אזורית מטה בנימין ‎0.25 אלף ‎0.32% ‎0.28 אלף 0.37% ‎0.26 אלף 0.33% ‎0.12 אלף 0.15% ‎0.11 אלף 0.15% מועצה אזורית לכיש ‎0.21 אלף ‎1.47% ‎0.17 אלף 1.19% ‎0.17 אלף 1.16% ‎0.12 אלף 0.85% ‎0.12 אלף 0.81% כפר סבא ‎0.30 אלף ‎0.29% ‎0.26 אלף 0.26% ‎0.26 אלף 0.26% ‎0.12 אלף 0.12% ‎0.12 אלף 0.12% מועצה אזורית דרום השרון ‎0.35 אלף ‎1.00% ‎0.33 אלף 0.95% ‎0.32 אלף 0.93% ‎0.13 אלף 0.39% ‎0.13 אלף 0.36% קריית טבעון ‎0.18 אלף ‎0.90% ‎0.17 אלף 0.84% ‎0.17 אלף 0.84% ‎0.13 אלף 0.64% ‎0.13 אלף 0.64% אור עקיבא ‎0.27 אלף ‎1.21% ‎0.26 אלף 1.14% ‎0.26 אלף 1.12% ‎0.14 אלף 0.61% ‎0.14 אלף 0.59% קריית גת ‎0.44 אלף ‎0.66% ‎0.43 אלף 0.63% ‎0.41 אלף 0.60% ‎0.14 אלף 0.21% ‎0.14 אלף 0.21% צפת ‎0.21 אלף ‎0.53% ‎0.24 אלף 0.61% ‎0.23 אלף 0.60% ‎0.15 אלף 0.39% ‎0.15 אלף 0.38% גן יבנה ‎0.49 אלף ‎1.94% ‎0.29 אלף 1.16% ‎0.27 אלף 1.07% ‎0.17 אלף 0.66% ‎0.16 אלף 0.63% מועצה אזורית נחל שורק ‎0.29 אלף ‎2.77% ‎0.27 אלף 2.62% ‎0.26 אלף 2.56% ‎0.18 אלף 1.76% ‎0.17 אלף 1.62% כרמיאל ‎0.24 אלף ‎0.51% ‎0.24 אלף 0.50% ‎0.24 אלף 0.49% ‎0.17 אלף 0.35% ‎0.17 אלף 0.35% מודיעין-מכבים-רעות ‎0.52 אלף ‎0.51% ‎0.49 אלף 0.47% ‎0.45 אלף 0.44% ‎0.18 אלף 0.17% ‎0.17 אלף 0.16% קריית אתא ‎0.28 אלף ‎0.45% ‎0.26 אלף 0.41% ‎0.25 אלף 0.40% ‎0.18 אלף 0.29% ‎0.18 אלף 0.28% קריית מוצקין ‎0.25 אלף ‎0.50% ‎0.25 אלף 0.51% ‎0.24 אלף 0.49% ‎0.20 אלף 0.39% ‎0.19 אלף 0.38% מעלה אדומים ‎0.31 אלף ‎0.82% ‎0.29 אלף 0.76% ‎0.28 אלף 0.75% ‎0.20 אלף 0.52% ‎0.20 אלף 0.51% רחובות ‎0.63 אלף ‎0.41% ‎0.59 אלף 0.38% ‎0.58 אלף 0.38% ‎0.24 אלף 0.16% ‎0.23 אלף 0.15% פרדס חנה-כרכור ‎0.39 אלף ‎0.85% ‎0.37 אלף 0.81% ‎0.36 אלף 0.77% ‎0.24 אלף 0.52% ‎0.24 אלף 0.52% ראשון לציון ‎0.70 אלף ‎0.27% ‎0.70 אלף 0.27% ‎0.67 אלף 0.25% ‎0.28 אלף 0.10% ‎0.26 אלף 0.10% יסוד המעלה ‎0.15 אלף ‎8.30% ‎0.19 אלף 10.41% ‎0.22 אלף 12.11% ‎0.26 אלף 14.76% ‎0.27 אלף 15.17% טירת כרמל ‎0.29 אלף ‎0.97% ‎0.31 אלף 1.01% ‎0.31 אלף 1.03% ‎0.30 אלף 0.97% ‎0.30 אלף 0.98% ירוחם ‎0.41 אלף ‎3.58% ‎0.44 אלף 3.89% ‎0.44 אלף 3.82% ‎0.30 אלף 2.66% ‎0.30 אלף 2.64% רעננה ‎0.71 אלף ‎0.87% ‎0.70 אלף 0.86% ‎0.68 אלף 0.84% ‎0.34 אלף 0.42% ‎0.33 אלף 0.41% עכו ‎0.36 אלף ‎0.69% ‎0.39 אלף 0.74% ‎0.39 אלף 0.73% ‎0.35 אלף 0.66% ‎0.35 אלף 0.66% מועצה אזורית עמק חפר ‎0.62 אלף ‎1.42% ‎0.57 אלף 1.31% ‎0.55 אלף 1.27% ‎0.37 אלף 0.84% ‎0.35 אלף 0.81% מועצה אזורית מגילות ים המלח ‎0.67 אלף ‎30.48% ‎0.54 אלף 24.15% ‎0.50 אלף 22.40% ‎0.36 אלף 15.82% ‎0.35 אלף 15.62% נהריה ‎0.05 אלף ‎0.07% ‎0.03 אלף 0.05% ‎0.06 אלף 0.09% ‎0.33 אלף 0.49% ‎0.37 אלף 0.56% מועצה אזורית משגב ‎0.42 אלף ‎1.36% ‎0.43 אלף 1.37% ‎0.42 אלף 1.36% ‎0.38 אלף 1.21% ‎0.38 אלף 1.20% מועצה אזורית עמק המעיינות ‎0.48 אלף ‎3.14% ‎0.47 אלף 3.09% ‎0.45 אלף 2.97% ‎0.38 אלף 2.50% ‎0.38 אלף 2.50% באר שבע ‎0.86 אלף ‎0.40% ‎0.80 אלף 0.37% ‎0.75 אלף 0.35% ‎0.40 אלף 0.18% ‎0.40 אלף 0.18% מועצה אזורית מגידו ‎0.60 אלף ‎4.87% ‎0.62 אלף 5.01% ‎0.62 אלף 4.98% ‎0.53 אלף 4.28% ‎0.42 אלף 3.39% מועצה אזורית הערבה התיכונה ‎0.44 אלף ‎10.68% ‎0.62 אלף 15.05% ‎0.59 אלף 14.44% ‎0.44 אלף 10.74% ‎0.44 אלף 10.68% פתח תקווה ‎0.80 אלף ‎0.31% ‎0.77 אלף 0.30% ‎0.75 אלף 0.29% ‎0.38 אלף 0.15% ‎0.45 אלף 0.17% מועצה אזורית חבל אילות ‎0.74 אלף ‎14.91% ‎0.60 אלף 12.11% ‎0.59 אלף 11.98% ‎0.45 אלף 9.13% ‎0.46 אלף 9.21% נוף הגליל ‎0.60 אלף ‎1.33% ‎0.50 אלף 1.11% ‎0.49 אלף 1.09% ‎0.46 אלף 1.03% ‎0.46 אלף 1.03% בת ים ‎0.42 אלף ‎0.32% ‎0.60 אלף 0.46% ‎0.64 אלף 0.49% ‎0.47 אלף 0.36% ‎0.47 אלף 0.37% מועצה אזורית חוף השרון ‎0.58 אלף ‎3.74% ‎0.60 אלף 3.87% ‎0.59 אלף 3.84% ‎0.54 אלף 3.46% ‎0.54 אלף 3.48% מועצה אזורית הגליל התחתון ‎0.63 אלף ‎4.72% ‎0.63 אלף 4.71% ‎0.64 אלף 4.79% ‎0.55 אלף 4.11% ‎0.54 אלף 4.01% ראש פינה ‎0.26 אלף ‎7.85% ‎0.56 אלף 16.95% ‎0.56 אלף 17.03% ‎0.57 אלף 17.38% ‎0.59 אלף 17.87% אשדוד ‎0.55 אלף ‎0.24% ‎0.65 אלף 0.29% ‎0.80 אלף 0.35% ‎0.60 אלף 0.27% ‎0.60 אלף 0.27% מצפה רמון ‎0.91 אלף ‎16.94% ‎0.99 אלף 18.58% ‎0.99 אלף 18.65% ‎0.68 אלף 12.83% ‎0.68 אלף 12.75% מועצה אזורית הגלבוע ‎0.78 אלף ‎2.35% ‎0.80 אלף 2.40% ‎0.79 אלף 2.37% ‎0.73 אלף 2.19% ‎0.71 אלף 2.14% זכרון יעקב ‎0.96 אלף ‎3.92% ‎0.92 אלף 3.77% ‎0.94 אלף 3.83% ‎0.77 אלף 3.16% ‎0.77 אלף 3.13% מועצה אזורית רמת הנגב ‎0.87 אלף ‎9.97% ‎0.93 אלף 10.69% ‎0.91 אלף 10.37% ‎0.76 אלף 8.61% ‎0.78 אלף 8.84% עפולה ‎0.87 אלף ‎1.37% ‎0.90 אלף 1.41% ‎0.89 אלף 1.40% ‎0.88 אלף 1.37% ‎0.86 אלף 1.34% חדרה ‎1.23 אלף ‎1.17% ‎1.18 אלף 1.12% ‎1.17 אלף 1.12% ‎0.86 אלף 0.82% ‎0.88 אלף 0.84% נצרת ‎1.09 אלף ‎1.40% ‎0.94 אלף 1.21% ‎0.94 אלף 1.20% ‎0.90 אלף 1.15% ‎0.90 אלף 1.15% רמת גן ‎1.18 אלף ‎0.67% ‎1.15 אלף 0.66% ‎1.18 אלף 0.67% ‎0.84 אלף 0.48% ‎0.93 אלף 0.53% מועצה אזורית גולן ‎1.06 אלף ‎5.12% ‎1.06 אלף 5.10% ‎1.03 אלף 4.95% ‎0.96 אלף 4.57% ‎0.96 אלף 4.57% מגדל ‎0.99 אלף ‎47.52% ‎1.03 אלף 49.64% ‎1.02 אלף 49.19% ‎0.96 אלף 46.18% ‎0.96 אלף 46.11% מועצה אזורית עמק יזרעאל ‎1.22 אלף ‎2.98% ‎1.19 אלף 2.90% ‎1.18 אלף 2.88% ‎1.03 אלף 2.50% ‎1.00 אלף 2.44% ערד ‎1.36 אלף ‎4.64% ‎1.34 אלף 4.56% ‎1.32 אלף 4.51% ‎1.12 אלף 3.82% ‎1.12 אלף 3.80% מועצה אזורית חוף הכרמל ‎2.70 אלף ‎7.29% ‎2.73 אלף 7.34% ‎2.67 אלף 7.19% ‎2.33 אלף 6.26% ‎2.32 אלף 6.22% מועצה אזורית מטה יהודה ‎2.73 אלף ‎5.33% ‎2.82 אלף 5.52% ‎2.81 אלף 5.49% ‎2.56 אלף 5.00% ‎2.55 אלף 4.98% הרצליה ‎2.74 אלף ‎2.52% ‎2.98 אלף 2.73% ‎3.06 אלף 2.80% ‎2.56 אלף 2.34% ‎2.61 אלף 2.38% מועצה אזורית עמק הירדן ‎3.04 אלף ‎20.50% ‎3.15 אלף 21.23% ‎3.22 אלף 21.72% ‎3.32 אלף 22.36% ‎3.31 אלף 22.29% חיפה ‎3.85 אלף ‎1.30% ‎4.17 אלף 1.41% ‎4.19 אלף 1.41% ‎4.03 אלף 1.35% ‎4.00 אלף 1.34% נתניה ‎4.78 אלף ‎2.00% ‎5.21 אלף 2.18% ‎5.25 אלף 2.19% ‎4.03 אלף 1.67% ‎4.21 אלף 1.74% מועצה אזורית תמר ‎5.06 אלף ‎310.96% ‎5.76 אלף 356.48% ‎6.28 אלף 388.86% ‎6.40 אלף 396.39% ‎6.55 אלף 406.71% טבריה ‎10.41 אלף ‎20.74% ‎10.55 אלף 21.02% ‎10.57 אלף 21.05% ‎10.61 אלף 21.08% ‎10.63 אלף 21.09% ירושלים ‎13.52 אלף ‎1.36% ‎15.22 אלף 1.53% ‎15.31 אלף 1.53% ‎12.13 אלף 1.21% ‎12.01 אלף 1.20% תל אביב -יפו ‎14.71 אלף ‎3.07% ‎15.49 אלף 3.23% ‎15.97 אלף 3.33% ‎14.82 אלף 3.08% ‎14.75 אלף 3.06% אילת ‎19.23 אלף ‎35.89% ‎20.34 אלף 38.02% ‎20.48 אלף 38.30% ‎17.91 אלף 33.44% ‎17.83 אלף 33.25%

ערך מורחב – השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה

במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז נשרף כליל, דפוס בארי שבקיבוץ בארי לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, רפתות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה. הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.^[37] ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.^[38]

עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ללמידה מרחוק באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.^[39]

בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד דולר, כדי למנוע ירידה חדה בשער השקל.^[40] ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה שער החליפין 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,^[41] בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן הלוואות מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.^[42] למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.^[43]

בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.^[44][45] לאחר יומיים, מונה פרויקטור.^[46][47] בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.^[48] הפרויקטור פרש בינואר 2024.^[49][50] הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.^[51] ביוני 2024, נתניהו מינה את אבי כהן סקלי לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.^[52] לבסוף ראש הממשלה בחר באליעזר (צ'ייני) מרום לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים יפתח רון-טל נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.^[53][53]

לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.^[54] בדוח^[55] שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".^[56]

ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס – הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.^[57][58][59]שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל, באתר כל זכות

טרם נחתם הסכם קיבוצי הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.

בין החוקים והתקנות שהתקבלו בכנסת בעקבות המצב הכלכלי:

• תיקון לחוק דחיית מועדים, כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע (חייל, שוטר, סוהר, כבאי, חטוף, תושב יישוב שפונה, בעוטף עזה ובגבול ישראל–לבנון, ועוד).^[60]
• חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לשם תשלום מזונות. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כתוצאה מהמלחמה.^[61]
• חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת עיצום כספי, ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.^[62]
• חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
• רשות המסים בישראל הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ברכב צמוד למשרתי מילואים ולמי שהוצאו לחל"ת שהשביתו את הרכב הצמוד.^[63]
• מינימום תגמולי המילואים יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.^[64]
• בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של חוק הפיקדון^[65] וחוק סימון מחירים.^[66][67] כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.^[68]

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן נדחו בשנית ל-27 בפברואר 2024.^[69]

ב-19 באוקטובר 2023 הוקמה מנהלת תקומה במטרה לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו במתקפת הפתע. בראש המנהלת עמד מאז הקמתה ועד אוגוסט 2024 תא"ל (במיל') משה אדרי ותקציבה הראשוני עמד על כמיליארד שקל, באפריל 2024 הממשלה אישרה תקציב של 19 מיליארד שקלים נוספים למנהלה.^[70] ב-21 ביולי 2024 מונה אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום לתפקיד פרויקטור הצפון, שיהיה אחראי לניהול ותכלול שיקום אזור הצפון.^[71]

ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו. 4 משרדי ממשלה נסגרו במהלך המלחמה: משרד ההסברה, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, המשרד לקידום מעמד האישה ומשרד המודיעין.

ביישובי ישראל הונף דגל ישראל ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו בשלטי חוצות, על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.

ערך מורחב – קבינט המלחמה (ישראל)

עם פרוץ המלחמה קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.^[72] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה.^[73] שרים נוספים הצטרפו לקריאה, אך בסופו של דבר הודיע לפיד כי מפלגתו לא תיכנס לממשלת חירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית.^[74][75] ב-11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו.^[76] עוד באותו הערב הוקם קבינט המלחמה, ולמחרת הושבעו חמישה מחברי המחנה הממלכתי לשרים בממשלה. בכך הקואליציה מנתה 76 ח"כים. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בממשלת החירום אך בינתיים לא יצטרפו אליה. קבינט המלחמה הורכב משלושה חברים בעלי זכות הצבעה ושלושה משקיפים: החברים בו היו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ שצורף לממשלה כשר בלי תיק. שלושת המשקיפים בקבינט היו חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי, גם הוא שר בלי תיק, יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי, והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, עצמאי מטעם הליכוד.^[77] ב-13 במאי 2024 התפצלה מפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער מסיעת המחנה הממלכתי,^[78] ולאחר שלא קיבלה ייצוג בקבינט המלחמה לפי דרישתה, פרשה מהממשלה.^[79] בכך נשארה הממשלה עם רוב של 72 חברי כנסת בקואליציה. ב-18 במאי הציב חבר קבינט המלחמה ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיו על הממשלה לגבש תוכנית להשגת שש מטרות: השבת החטופים, מיטוט חמאס ופירוז רצועת עזה, קביעת חלופה שלטונית, השבת תושבי הצפון לביתם עד 1 בספטמבר, קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית ואימוץ מתווה לגיוס בני ישיבות.^[80] גנץ הכריז כי אם לא תגובש תוכנית כזו עד 8 ביוני הוא יפרוש מהממשלה. ב-9 ביוני הוציא גנץ הודעה לעיתונות ובה הודיע על פרישת מפלגתו מהממשלה.^[81] לאחר פרישת המחנה הממלכתי מהממשלה ב-9 ביוני 2024, שונה הרכב הקבינט וכלל את נתניהו, גלנט, דרעי, דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי.^[82] הקבינט פורק ב-17 ביוני 2024. לפי מספר פרסומים בספטמבר 2024, המשיך להתקיים פורום מצומצם לניהול המלחמה אשר כלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, שר החוץ ישראל כ"ץ וח"כ אריה דרעי.^[83]

שינויים בהרכב הממשלה וסגירת משרדי ממשלה במהלך המלחמה:

• משרד הבריאות – ב-12 באוקטובר 2023, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל, הועבר תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.^[84]
• משרד ההסברה – ב-12 באוקטובר 2023 התפטרה השרה גלית דיסטל-אטבריאן, ב-22 באוקטובר נסגר המשרד ותקציבו, בסך 23.8 מיליון ש"ח ותקני כוח האדם שלו הועברו לטובת מנהלת תקומה.
• המשרד לחיזוק וקידום קהילתי – ב-6 בנובמבר 2023 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לביטחון לאומי.
• משרד החוץ ומשרד האנרגיה והתשתיות – ב-1 בינואר 2024, בוצע חילוף במשרדים בין השרים ישראל כ"ץ ואלי כהן בהתאם להסכמים הקואליציוניים תרם המלחמה. כאשר כ"ץ נכנס לתפקיד שר החוץ במקום השר אלי כהן, ואילו הוא החליף את כ"ץ בתפקיד שר האנרגיה והתשתיות.
• המשרד לקידום מעמד האישה – ב-22 בינואר 2024 החליטה הממשלה לבטל את המשרד ולהעביר את סמכויותיו למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.^[85]
• משרד המודיעין – ב-18 במרץ 2024 נסגר המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד ראש הממשלה.^[86]

ערך מורחב – מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל

מספר מחאות פרצו על רקע המלחמה אשר כללו הפגנות והפרות סדר. מרבית המחאות היו נגד הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה לבצע עסקת חטופים, הקדמת הבחירות ולהתפטרותו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל לטבח שבעה באוקטובר.^[87][88] ההפגנות התקיימו מדי שבוע במוצאי שבת כשמוקד ההפגנות העיקרי הוא בסמוך לקריה בתל אביב. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו. ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק כתמיכה במחאה.^[89] בנוסף, התקיימו מחאות נוספות במהלך המלחמה כמו הפגנות בעד הגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה,^[90] חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה,^[91] הפגנות בקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה,^[92] הפגנות נגד המלחמה,^[93] הפגנה למען שוויון בנטל,^[94] והפגנה להחזרת המפונים לבתיהם.^[95] החל מחודש מרץ 2024 התקיימו מספר הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.^[96] תחת הסיסמאות "לכלא ולא לצבא" ו"נמות ולא נתגייס".^[97] במקביל לדיון בבג"ץ בתאריך 2 ביוני 2024, חסמו כ-200 חרדים חברי הפלג הירושלמי את כביש 4.^[98] ב-29 ביולי 2024 עשרות מפגינים פרצו לשערי מחנה שדה תימן^[99] ולמחנה בית ליד^[100] ובתוכו למבנה בית הדין הצבאי, והתעמתו באלימות עם חיילים ועם כוחות האבטחה במקום.^[101][102] בעקבות עיכוב תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד להתעללות מינית במחבל נוח'בה.^[103] ההתארגנויות הידועות ביותר שנוצרו בעקבות המלחמה הן פורום משפחות החטופים ופורום תקווה. שני הפורומים הוקמו כדי להוות קבוצות לחץ באמצעות הפגנות, הפצת חומרי הסברה, ופגישות עם פוליטיקאים.

דרישה כלפי ממשלת ישראל לקדם בכל האמצעים עסקה עם חמאס לשחרור החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה. המחאה מאורגנת על ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים.

בתחילת 2024 התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.^{[104][87][88]}

ב־24 בינואר 2024 החלו מחאות וחסימות במעבר כרם שלום, מעבר ניצנה ונמל אשדוד, בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.

בעקבות המלחמה, התחזקה בקרב הציבור הדרישה לגיוס בני ישיבות לצה"ל. מנגד, התקיימו הפגנות ענק של הציבור החרדי בסירוב להתגייס. נושא גיוס בני ישיבות התעצם עם פרוץ המלחמה והצורך בכוח אדם נוסף בצה"ל וחזר למרכז השיח הציבורי בישראל. עם פרוץ הקרבות התקבלו בצה"ל אלפי בקשות לגיוס ופורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא,^[105][106] סקר של מעריב מצא שרוב קטן בחברה החרדית (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים.^[107] וכי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. סקר שנערך בקרב בוחרי ש"ס ויהדות התורה מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא.^[108] למרות זאת בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים.^[109] במהלך המלחמה נמתחה ביקורת ציבורית על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, בשלטי חוצות, פרסום במדיה והתייחסויות חוזרות באמצעי התקשורת. החל מחודש מרץ 2024 החלו הפגנות בהשתתפות אלפי חרדים נגד גיוס חרדים לצבא ושיתוף פעולה עם צה"ל.^[110] במאי 2024 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט לקדם את הצעתו של שר הביטחון לשעבר בני גנץ מממשלת ישראל השלושים ושש לחוק הגיוס, שעבר אז בקריאה ראשונה, בהסתמך על דין הרציפות.^[111] בניגוד לעמדת שר הביטחון גלנט.^[112] למחרת הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כי יש מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק.^[113] ביוני 2024 פסק בג"ץ שאין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין בני ישיבות לתושבים אחרים במדינת ישראל המחויבים בגיוס, ולכן לממשלת ישראל אין סמכות חוקית למנוע את גיוסם לצבא, ובהתאם לכך חובה לפעול לגייסם.^[114] בהתאם לפסיקת בג״ץ, באוגוסט אותה השנה החלו להישלח צווי התייצבות ראשוניים למספר מאות בני ישיבות כצעד ראשוני בנושא הגיוס, במקביל לניסיונות להעביר חוק גיוס. מאמצים אלה נתקלו בשיעור התייצבות נמוך והפגנות סוערות מצד חרדים המתנגדים לגיוס.^[115] במהלך 5–6 באוגוסט 2024, נדרשו להתייצב 900 צעירים חרדיים בגיל הגיוס, אך הגיעו רק 48.^[116]

ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי קו העימות בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.^[95]

ערכים מורחבים – השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל

שכיחות המקרים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון קליני והפרעת חרדה מוכללת בחודשיים שלאחר המתקפה בשבעה באוקטובר עלתה בערך פי שניים בהשוואה לחודשיים לפני כן.^[117]

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.^[118] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".^[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.^[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.^[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.^[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.^[14][13]

מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.^[117]

במהלך המלחמה 38 ילדים נרצחו ו-116 התייתמו מהוריהם כאשר רבבות נוספים פונו מבתיהם. כ-50,000 ילדים פונו, כולל כ-7,000 ילדים מתחת לגיל 6 שנפצעו פיזית ונפשית. עוד עולה נתון כי 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה כמו תמונות, סרטונים, התכתביות ופוסטים המכילים תיאורים גרפים של הטבח שביצעו מחבלי החמאס.^[119] נתונים אלו מדגישים את הפגיעה הקשה באוכלוסיית הילדים והנוער בישראל בעקבות המלחמה, ומעידים על כישלון של מערכות המדינה שלא הצליחו להגן עליהם במהלך זמן חירום קשה זה.^[120]

בעקבות המלחמה נרשמה עלייה בתקריות האלימות במשפחה כאשר בשלושת החודשים הראשונים למלחמה דווח על עלייה של 37% בפניות למוקד האלימות נגד ילדים. הדיווחים כללו פגיעה מינית, הזנחה ואלימות פיזית, תוך שהמצב הוביל להפרעה חמורה בשגרת החיים של הילדים.^[121] מערכת החינוך, שלא הייתה מוכנה מבחינת מיגון פיזי עם 26% ממוסדות החינוך שלא היו ממוגנים כראוי הגבירה את תחושת אי הביטחון בקרב הילדים. כל אלה תרמו למצב שבו ילדים רבים נותרו ללא הגנה מספקת ביתית וגם מוסדית, מה שכלל חשיפה לסיכונים נפשיים ופיזיים מוגברים.^[122]

המלחמה והשבתת מערכת החינוך הביאה להשבתה זמנית של הלימודים הפיזיים בישראל, ותלמידים רבים נאלצו לעבור למודל של למידה מרחוק. המעבר הזה, שהתרחש בהדרגה משמונה באוקטובר, הציב אתגרים חדשים בפני התלמידים, המורים והמערכת בכלל.^[123] עם חזרת מערכת החינוך לפעילות, לאחר כשבועיים מתחילת המלחמה, התאמות חדשות הוכנסו לתוך התוכנית הלימודית. התלמידים חוו גישות שונות של למידה: מקוונת, משולבת ופיזית, כאשר הדגש היה גם על פעילות חברתית לצד הלמידה האקדמית. כמו כן, התקיימה ניסיונות לשמור על רצף לימודי באמצעות חלוקה של מחשבים ניידים לתלמידים שפונו מבתיהם והקמת בתי ספר חדשים במקומות המרכזיים אליהם התפנו.^[123] למרות המאמצים הללו, תלמידים רבים עדיין נתקלים בקשיים למלא את המשימות הלימודיות הנדרשות מהם ודיווחו על ירידה בהישגים הלימודיים. משרד החינוך יזם מדיניות של התייעצות עם מנהלי בתי הספר לקביעת תוכניות מותאמות לתלמידים שחוו אובדן משפחתי במהלך המלחמה, במטרה להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנלווים.^[123]

ילדים מאוכלוסיות פגיעות ומיוחדות סבלו במיוחד מהשפעות הקונפליקט, כאשר הם נחשפו לסיכונים מוגברים ולפגיעות רבות ברמה הרגשית והפיזית. הקבוצות הפגיעות כללו ילדים בסיכון, חניכי מסגרות חוץ-ביתיות וילדים מקבוצות מיעוט או מודרות.

עם תחילת המלחמה, קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל, בעיקר ביהודה ושומרון ובערים המעורבות, מפני חזרה על אירועי שומר החומות או אף הצטרפות מלאה של ערביי ישראל למתקפה המזוינת על אזרחים יהודים. עקב כך הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.^[124] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים וכן בקרב החברה החרדית.^{[125][126][127][128]} בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.^[129] עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.^[130] השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה את ניצב בדימוס שמעון לביא כפרויקטור מיוחד עבורו.^[131][132] כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון אומנו מחדש וצוידו בנשק וציוד צבאי במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחלה כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה.^[133][134]

בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר הודיע על הקלת הקריטריונים למתן רישיון נשק לאזרחים.^{[135][136][137]}

מיד עם היוודע על טבח שבעה באוקטובר וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות אזרחים יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.^[138][139] מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה. מספר גופים ויחידים כמו נוער הגבעות וערוץ הטלגרם כרמל ניוז עסקו בתיאום והתקנה של גגונים על רק"מ נגד רחפני הטלה כתוצאה מהלקחים ממלחמת רוסיה-אוקראינה.^[140][141]

באקספו תל אביב הוקם מרכז לוגיסטי של חברי ארגון אחים לנשק בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.^[142][143] תנועת אחים לנשק הודיעה כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב.^[144] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות ואוישו על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל,^[145] סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.^[146][147]חמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים, ביניהם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן.^[148] בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות וסיעת האיחוד. ברמלה הוקם חמ"ל של ארגון ערי ישראל ביחד עם ישראל שלי שסייע לכמאה מקומות.^[149]

לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים: תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. מרכז רוחני "אוום" בערבה נערך לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.^[150] בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה רבים נוספים התגייסו לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.^[151] סיוע לחקלאים^[152] ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.^[153] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.^[154] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.^[155]

מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.^[156] ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.^[157] בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.^[158] בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.^[159]

ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

מכיוון שממשלת ישראל ומשרד ההסברה שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.^[160] הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.^[161]

ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.^{[162][163][164]} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".^[165] יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם אבישג סמברג (המדליסטית האולימפית).^[166]

מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת טבח שבעה באוקטובר על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ההסברה הישראלי בעולם, והפיצו באמצעות הרשתות החברתיות תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".

ערכים מורחבים – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה, מלחמת חרבות ברזל בספרות, הספורט הישראלי במלחמת חרבות ברזל

אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית ונפצע במהלך המלחמה), עקיבא, ורביב כנר התגייסו למילואים והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.^[167] אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: ברי סחרוף,^[168][169] אחינועם ניני,^[170] ליאור נרקיס, התקווה 6, אריאל זילבר, ירמי קפלן,^[171] חנן בן ארי,^[172] אמיר דדון^[173] נטע ברזילי, אייל גולן, טל מוסרי, הראל סקעת, עומר אדם, איתי לוי, שלמה ארצי, עדן חסון, נינט טייב, כוכבי ארץ נהדרת, עדי אשכנזי, גיא הוכמן ועוד.^[174]

בעת המלחמה, חנן בן ארי כתב והלחין את השיר "מולדת" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.^[175]

בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.^{[176][177][178][179][180][181]} בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.^[182][183]

אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.^[184] כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.^[185] חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.^[182] בעיר רהט הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום^[186] וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.^[187][188] עשרות מתושבי הכפר דיר אל-אסד בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.^[189] תלמידים מהיישוב א-סייד סייעו בהתנדבות בחקלאות.^[190] מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.^[191]

קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.^[192] במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.^[193] במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.^[182] יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.^[182][194]

חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.^[195] ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021).^[196] מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.^[197] לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.^[198][199]

על רקע המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני ברצועת עזה, התארגנו יוזמות רבות בחברה הערבית לאיסוף סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה. במסגרת היוזמות הללו, הועמסו יותר ממאה משאיות בעשרות טונות של מוצרי מזון, היגיינה וחומרי ניקוי. אולם הממשלה קבעה שמותר להכניס לרצועה רק סיוע שנתרם מחו"ל או סחורות שקנו סוחרים עזתים מסוחרים בגדה המערבית, בכפוף לתיאום ולבדיקה של הרשויות בישראל. לכן, הסיוע לא הגיע ליעדו.^[200]

מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.^{[201][202][203][204][205][206]}

שני נערים בני 14 מאום אל-פחם נתפסו ליד תחנת הרכבת סבידור בתל אביב כשעל גופם סכינים, לאחר שעוררו את חשדם של השוטרים.^[207] נגד השניים הוגש כתב אישום באשמה שקשרו קשר לרצוח חייל צה"ל.^[208] נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי סכנין, הוגש כתב אישום, באשמה שהיו שותפים בחוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם החמאס.^[209]

פלסטינים תושבי הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.^[210][211] המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את משרד התחבורה להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.^[212] במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.^[213] עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".^[214]

במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של מכללת נתניה מטעמי ביטחון.^[215] במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.^[216]

נטען כי בוצעו מעצרים של ערביי ישראל גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים.^[217][218]

• הגנה אזרחית בישראל

• מאיה רונן, ‏מנהלת תקומה: כ-77% מתושבי עוטף עזה חזרו לבתיהם, 13 ישובים עדיין בסכנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוקטובר 2024
• יפעת ראובן, שידור חוזר של המחדל: התחבורה הציבורית מושבתת בחג - ומגויסי החירום מחפשים טרמפים, באתר TheMarker‏, 4 באוקטובר 2024
• עידן ארץ, ‏64.5 אלף עדיין מפונים, המדינה לא יודעת איפה שני שלישים מהם גרים, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2024

מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים	ישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הברית ארצות הברית כוחות צה"ל במלחמה חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללה חזבאללה • חות'ים חות'ים • איראן איראן
אירועים עיקריים	טבח שבעה באוקטובר (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • מבצע יד ארוכה • טבח הילדים במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון (אוגוסט 2024) • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן
טבח שבעה באוקטובר	טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב לולים • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • מוצב מארס • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים	חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים	פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4 • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה	אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות
הרוגים	ישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחה ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל	קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות	מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • גיוס ישראלים בידי איראן במלחמת חרבות ברזל
אמצעי לחימה ישראליים	אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 (כולל פנדה) • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפת מגן • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M-109

זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית	טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה
החזית הצפונית	ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן
החזית המזרחית	ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית	האומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון ארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות	זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל