מוחמד דיאב אבראהים אל־מַסְרִי (בערבית: محمد دياب إبراهيم المصري, בתעתיק מדויק: מחמד דיאב אבראהים אלמצרי; 12 באוגוסט1965 – 13 ביולי2024), שהיה מוכר בכינוייו מוחמד דֵף (محمد الضيف; בתעתיק מדויק: מחמד אלצ'יף) ואבו ח'אלד, היה טרוריסטפלסטיני. הוא פיקד על גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, והוגדר על ידי מערכת הביטחון הישראלית בתור הטרוריסט המבוקש ביותר בארגון לצד יחיא סינוואר. הכינוי "דֵף" (שפירושו "אורח"; בתעתיק מדויק מערבית: "צ'יף") ניתן לו ככל הנראה מכיוון שנהג להחליף באופן מתמיד את מיקומו[1].
בעקבות הריגתו של עימאד עקל בנובמבר 1993, מונה דף למפקד הזרוע הצבאית של הארגון ברצועת עזה[7]. בתפקידו זה ארגן פעולות טרור רבות, תוך שהוא מתאם פעולות יחד עם עיאש, מפקד הזרוע הצבאית בגדה המערבית. בשנת 1994 היה דף אחראי על הפעלת החוליות שחטפו ורצחו את החיילים נחשון וקסמן, אריה פרנקנטל ושחר סימני. לאחר הריגתו של עיאש בשנת 1996 המשיך דף את התיאום עם חסן סלאמה, שהחליף את עיאש. דף בחר לנקום את מותו של עיאש בשורת פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו בתחומי הקו הירוק בחודשים פברואר–מרץ 1996. בין הפעולות שיזם: שיגור שני מחבלים מתאבדים לפיגועים בקו 18 בירושלים בשתי הזדמנויות שונות; וכן תכנון הפיגוע בצומת אשקלון.
לאחר גל פיגועי הנקמה של אביב 1996, שבמהלכו נרצחו 58 ישראלים בתוך שבוע, ירד מוחמד דף למחתרת, והסברה הייתה שברח למצרים[11]. ואולם כעבור שנתיים שב לפעילות נוכח מצבה הקשה של תשתית חמאס ביהודה והשומרון: מוחי א-דין א-שריף נהרג בתאונה ברמאללה במרץ 1998, ואת האחים עוודאללה הרגה ישראל ליד חברון באוגוסט של אותה שנה. אבדות אלה, יחד עם מעצרם של עשרות פעילים וחשיפת מעבדות לייצור חומרי חבלה ומטענים, פגעו קשות ביכולתו של הארגון לייצר פיגועים משטחי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, אנשי "המחלקה המדינית" של חמאס, ששכנו בסוריה, הורו לדף ולאנשיו בעזה לשוב ולתכנן פיגועים. כך, עמד דף מאחורי פעולותיה של "חוליית טייבה", שמטרתה הייתה ביצוע פיגועי התאבדות בטרמפיאדות במרכז הארץ (אך כשלה בפעולותיה).
דף היה עצור בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ממאי 2000[12] עד ראשית שנת 2001[11].
הריגת האחים עוודאללה יצרה ריק מנהיגותי בקרב פעילי הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון. מחמוד אבו הנוד תפס בסופו של דבר את הפיקוד עליהם וכיוון את פעולתם באינתיפאדה השנייה, עד להריגתו בידי צה"ל בנובמבר 2001. בעקבות מותו של אבו הנוד גברה השפעתו של מוחמד דף וכללה גם את פעילי חמאס ביהודה ושומרון. עוד בפרוץ האינתיפאדה מונה סלאח שחאדה למפקד הזרוע הצבאית של חמאס, ודף מונה לסגנו[11]. מתחילת שנת 2002 עסק דף בבניית מנגנון פיגועים עצמאי של עז א־דין אל־קסאם. הוא נחשב כאחראי על כמה מפיגועי הירי ומפיגועי ההתאבדות הגדולים שאירעו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה. ידוע כי השתתף באורח פעיל בפרויקט ייצור רקטות קסאם, עם סגנו עדנאן אל-ע'ול (נהרג באוקטובר 2004), שנחשב ל"מדען הראשי" של חמאס. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים עצרו את דף מספר פעמים, אולם הוא שוחרר בתום תקופות קצרות ביותר.
המפקד הכללי של הזרוע הצבאית
לאחר ההתנקשות בסלאח שחאדה ביולי 2002 קיבל דף לידיו את הנהגת גדודי עז א־דין אל-קסאם. באופן רשמי, מוחמד דף היה מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. בכלי התקשורת של חמאס הוא כונה "המפקד הכללי של גדודי עז א־דין אל־קסאם"[13].
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות ב-2005 פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס עיתון בשם "שער הניצחון", בו נחשפו מפקדי הזרוע הצבאית. בעיתון הובא ראיון עם דף, שנשא את התואר "המפקד הכללי של גדודי עז א-דין אל-קסאם"[14][10]. כמו כן דף התראיין בווידאו לסרט תיעודי של אל-ג'זירה שעסק בזרוע הצבאית ויצא באותה שנה[15], ויצא בהצהרות מוקלטות נוספות.
בשנת 2012, בתחילת מבצע עמוד ענן, פורסמה הקלטה של דף[16], בה אמר בין היתר כי "ישראל עשתה טעות טיפשית בכך שהיא חיסלה את אחמד ג'עברי" וכן כי "התמרון הקרקעי שישראל מאיימת בו יהיה התקווה הגדולה לשחרור האסירים שלנו".
במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 פרסם דף שוב הקלטה בה אמר כי "לא תופסק האש בלי הסרת המצור" וכי "הבסנו את הצבא הציוני, הצלחנו לנצח אותו גם במהלך המתקפה הקרקעית"[17][18][9].
לציון 16 שנים לתוכנית ההתנתקות, בספטמבר 2021 פרסם דף הקלטה בה אמר כי "היום אתם יוצאים מעזה מפני שהיא גיהנום - ומחר נהפוך לכם את כל פלסטין לגיהנום"[19].
באפריל 2016 אמר עמוס גלעד, ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון: "לדרג המדיני (בעזה) יש בכורה ועדיפות על דרג הטרור, אבל למוחמד דף לא אכפת מהמדיניות המדינית, עושה מה שהוא רוצה"[20].
בזמן טבח שבעה באוקטובר, היה דף מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, והוא נחשב כמי שתכנן את המתקפה ואת הטבח ביישובי עוטף עזה[21][22]. ביום הראשון של המלחמה, פרסם דף הודעה מוקלטת שבה קרא למחבלים: "בצעו את התקפותיכם על ההתנחלויות בכל האמצעים והכלים העומדים לרשותכם... היום כל מי שיש לו רובה צריך להוציא אותו. זה הזמן שלו, וכל אחד מכם צריך לצאת עם המשאית, הרכב או הגרזן שלו. היום, היסטוריה חדשה נפתחה, היסטוריה מבריקה ומכובדת יותר"[23]. הוא הוסיף כי המתקפה היא בתגובה לעליית יהודים להר הבית, מה שהוא כינה "חילול מסגד אל-אקצא", והוא כינה את המתקפה "מבול אל-אקצא". כמו כן קרא לערביי ישראל להצטרף למלחמה[23].
ב-20 במאי 2024 התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ביקש להוציא צו מעצר לדף, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ואסמאעיל הנייה, ובמקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט[24]. ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין את הצווים המבוקשים. הצו נגד דף הוא בגין רצח, השמדה, אונס ואלימות מינית, עינויים, לקיחת בני ערובה, פגיעה בכבוד האדם, ופשעים נוספים. אף על פי שצה"ל הודיע שדף נהרג בהפצצה של חיל האוויר ב-13 ביולי, לשכת בית הדין ציינה כי אין ביכולתה לקבוע אם דף נהרג או נותר בחיים[25].
ניסיונות לחסלו
ישראל ניסתה מספר פעמים לחסל את דף, ללא הצלחה. ביולי 1998, בעת ניסיון לחציית ציר פילדלפי למצרים, חמק מכוח מגדוד 50 של הנח"ל, שסופח לצוות של השייטת, ששהה במארב עשרות מטרים ממנו[26].
ניסיון ראשון
ב־22 באוגוסט 2001 ניסתה ישראל לראשונה לחסל את דף, לצד סגנו עדנאן אל-ע'ול, סלאח שחאדה ובכירים נוספים, אך אלו הצליחו לחמוק[11].
ניסיון שני
ב־26 בספטמבר 2002 ירה מסוקאפאצ'י של צה"ל שני טילים מסוג "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן הגיעו למערכת הביטחון ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע. כשלושים פלסטינים שהיו בסביבתו נפגעו מעוצמת הפיצוץ, בכלל זאת שניים משומריו של דף[11]. מחשש לניסיון נוסף, דף לא נלקח לבית החולים שיפא אלא למקום מסתור, שם טיפל בו בתחילה עבד אל-עזיז א-רנתיסי, מבכירי חמאס, שהיה רופא ילדים בהכשרתו. לאחר מכן עבר דף שיקום אורתופדי על ידי רופאים ערבים שהוברחו דרך מצרים לרצועה, אם כי פציעתו גרמה לו לקשיים בדיבור ובתנועות גפיים[27]. למרות הפציעה ותהליך השיקום שב דף לפעילות בראשית 2003.
ניסיון נוסף התבצע בספטמבר 2003, כאשר התקבל דיווח על כינוס הצמרת הצבאית של חמאס בדירה בעזה, ובהם עדנאן אל־ע'ול, אסמאעיל הנייה, מוחמד דף והמנהיג הרוחני של התנועה, אחמד יאסין. במבצע קטיף כלניות, מטוסי קרב ישראליים הפציצו את הדירה, ואולם בכירי חמאס, ששהו בקומה התחתונה של הבניין, כמעט ולא נפגעו[28].
דף התייחס לניסיונות לחסל אותו בו בנאום טלפוני שנשא בכנס לציון 15 שנים להיווסדה של חמאס: "אללה רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי. על כל פנים, אני מאמין שרק מה שאללה רוצה – זה מה שיקרה". עוד אמר כי "אני מבטיח שנמשיך עד לניצחון או עד למוות כשהידים, אנו נמשיך בדרך של יחיא עיאש ושל סלאח שחאדה וכפי שלמדנו מהשייח' יאסין".
למרות ניסיונות הישראלים לחסל אותו, בפברואר 2005 נקשר שמו של דף כמועמד ל"חנינה" מצד ישראל במסגרת מחוותיה של זו כלפי נשיאה החדש של הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. עם זאת, גורמים ישראלים הודיעו כי חנינת דף "אינה על הפרק" בנימוק שפשעיו חמורים מדי.
ניסיון רביעי
ב־12 ביולי 2006 נפצע קשה מהתקפת חיל האוויר על הבית שבו שהה. בעקבות אותה התקפה פורסם כי נכרתו ידיו ורגליו והוא רותק לכיסא גלגלים. בעקבות הפציעה הועבר דף לטיפול רפואי במצרים וחזר לרצועה לאחר שלושה חודשים. בהיעדרו נטל אחמד ג'עברי את הפיקוד על הזרוע הצבאית של חמאס, אם כי התואר הרשמי עדיין נשמר לדף[29]. ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, התבטא כי בזמן עזיבתו את תפקיד ראש השב"כ, מוחמד דף איננו מתפקד עוד והוא נכה ומשותק חלקית[30]. בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, ארגון חמאס פרסם קלטת שבה דיבר דף לאחר שנים של שתיקה ואמר כי "ישראל עשתה טעות טפשית בכך שהרגה את אחמד ג'עברי". ב־19 בדצמבר 2023, בעקבות חומר מודיעני שנמצא על מחשבים שנלקחו על ידי צה"ל מתוך עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי ההשערות שדף מרותק לכיסא גלגלים אינן נכונות, וכי נמצאו סרטונים בהם הוא מופיע כשהוא שלם בשתי ידיו, וכי הוא הולך (אמנם צולע) על שתי רגליו בכוחות עצמו ללא עזרים מיוחדים[31].
ניסיון חמישי
במבצע צוק איתן המשיך דף לשמש מפקד הזרוע הצבאית של חמאס. בתקשורת הזרה פורסם כי ב־22 ביולי 2014 הפציץ צה"ל את ביתו בשכונת ח'אן יונס בעזה, ואשתו ובנו נהרגו[32]. ההפצצה הייתה במסגרת מדיניות ישראל באותו מבצע להרוס את בתי בכירי חמאס, אולם דף עצמו לא התגורר במקום. ביום ה־22 למבצע צוק איתן שחרר חמאס קלטת של מוחמד דף, שבה הוא טען, בין היתר, כי ישראל הובסה, וכי האש על ישראל תיפסק רק אם המצור על עזה יוסר[33].
ניסיון שישי
ב־19 באוגוסט 2014 הטיל מטוס חיל האוויר על ביתו של פעיל חמאס אחמד יאסין דאלו בשכונת שיח' רדואן בעיר עזה, שבו שהה דף, מספר פצצות במשקל טונה כל אחת[34]. בתקיפה נהרגו, בין השאר, אחת מנשותיו של דף, בת 27, עם בתם בת השלוש ובנם בן שבעת החודשים. חמאס הגיב בהגברת קצב ירי הרקטות על ישראל. לטענת חמאס דף לא נפגע בתקיפה, אך במודיעין הישראלי העריכו באופן לא רשמי שהוא חוסל[35]. שישה שבועות מאוחר יותר העריך הרמטכ"ל בני גנץ: "מדי פעם אתה רואה סימנים כאילו הבן אדם קיים, מדי פעם יש סימנים כאילו הבן אדם לא קיים. לדעתי, הוא איתנו"[36]. ב־2015 פורסם בישראל כי דף עודנו בחיים וכי הוא מעורב בקבלת ההחלטות בזרוע הצבאית של חמאס[37][38].
ניסיון שביעי ושמיני
לפני מבצע שומר החומות הביע דף תמיכה בפלסטינים שבשכונת שייח' ג'ראח בירושלים. במבצע עצמו ניסה צה"ל פעמיים לחסל את דף, ללא הצלחה[39].
במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם שדף אינו נכה כפי שחשבו בהתחלה, וכי הוא מהלך על רגליו בכוחות עצמו[40][41]. ב-27 בדצמבר 2023 פורסמה תמונה עדכנית של דף משנת 2018 ביחד עם עוזרו, שנמצאה במהלך הפשיטות של כוחות צה"ל, ובה הוא נראה מרכיב משקפיים ובעל שיער שיבה[42][43]. כמה ימים לאחר מכן פורסם תיעוד נוסף שלו כאשר הוא משתמש בשתי ידיו בניגוד לטענות העבר כי הוטל באחת מהן מום[44].
בכיר בחמאס, מוחמד מרדוואי, טען מייד לאחר מכן כי דף נותר בחיים וחש בטוב[45]. גם אוסאמה חמדאן ואנשי חמאס נוספים טענו כך[46][47].
דעותיו
היחס לישראל וליהודים
בראיון שנתן במסגרת סרט תיעודי ששודר ברשת אל-ג'זירה בשנת 2006, אמר דף כי "כל האדמה שנכבשה בשנת 1948 היא אדמת פלסטין. לכל מוסלמי בעולם יש את הזכות והחובה להילחם כדי לשחרר את האדמה הזאת כי היא אדמה מוסלמית"[48][15].
בנוסף אמר באותו ראיון כי "אנו עם שנוצח, קופח וגורש מאדמותינו ואנו פועלים להשיג את מה שמגיע לנו – מה שהיה לנו לפני 1948. אז לא הייתה מדינה ששמה ישראל. מדינת הכיבוש הזאת קמה בשל החלטת האו"ם. ניתן לראות עוד שכל החוקים של האו"ם מוחלים על הצד החלש ולא על הישות הישראלית"[48][15].
חיים אישיים
דף היה נשוי לשתי נשים לפחות, ומהן היה אב לארבעה ילדים לפחות, אחת שנולדה ב-2009 ושלושה שנולדו ב-2010[49].
